במסתרים כתב:האם מצינו מי שדיבר בפירוש על ליל פורים קטן אי יש בו שמחה
כדכד כתב:למה יהא נחשב
ועד כאן לא נסתפקו בטבריא אלא משום שמצד אחד ימה חומתה אבל על מקום שמוקף ים מכל הצדדים לא שמענו אפילו שנסתפקו
כדכד כתב:אבל הטעם שנתפרש הוא להסתפק וא"כ גם אם אין הבדל בין צד אחד לד' צדדים הרי שאין מקום להגדירה כמוקף אלאר לכגל היותר כספק מוקף.
הסברא שחשבתי אני לחלק היא שכיוון שהסתפקו רק בטבריא משמע שמוקף ים מכל הצדים אינו מוקף אבל יש לדחות וזו כנראה סברת מר פשוט בטבריא דנו ולכן הסתפקו שם אבל אילו היו דרים במקום מוקף ים היה אותו ספק
אור עולם כתב:קראו 7 פעמים,
ומכאן סמך למנהג איזה נערוויסט'ן לשמוע זכור 7 פעמים.
לגבי פרשת שקלים ראה כאן.HaimL כתב:אור עולם כתב:קראו 7 פעמים,
ומכאן סמך למנהג איזה נערוויסט'ן לשמוע זכור 7 פעמים.
או דילמא קראו כו"כ פרשיות דמקמיה, ולשביעי קראו זכור, או באיזה אופן אחר. וצא ולמד מקריה"ת דמועדים, דפתח בשור או כשב או עז כי ייוולד וגו', או כל הבכור וגו', וכדומה.
עושה חדשות כתב:אני מחפש מקור, האם מי שעדיין לא בירך ברכה"ת מותר לקרוא מגילת אסתר.
[מקום הספק הוא כיון דהוי קריאת אגרת ולא כקריאת שאר כתבי הקודש, וכמש"כ בשם הגרי"ז דמה"ט הוי בגדר מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וא"כ אולי לא בעינן ברכת התורה כדי לקרוא את המגילה בתורת 'אגרת'].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים