להתהלך כתב:נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.
האם חומש פשוטו של מקרא תוקן בכלל? ואם כן, באיזה מהדורה מדובר?
להתהלך כתב:נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.
תוכן כתב:האם חומש פשוטו של מקרא תוקן בכלל? ואם כן, באיזה מהדורה מדובר?
להתהלך כתב:נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.
איש_ספר כתב:אני רוצה להוסיף משהו, היו שאמרו שעיקר סכנת החומש הוא התפשטותו בחדרים ובבתי ספר, הטענה הזו מגוחכת בעיני כמה מהכותבים כאן או לכל הפחות מקילים בה ראש. יש איזה רושם שנדמה שהחדרים ובתה"ס הם עסק ילדותי, כמו היה זה ויכוח אם להורות אל"ף בי"ת מהמסורת של חשין או מאלפא בי של תימנים. כל שנות החיידר בעיניהם הם בזבוז זמן אחד גדול.
להתהלך כתב:בברכה המשולשת כתב:אבהיר יותר:
מה הקשר בין דרשות חז"ל למהלכים של חכמי זמננו?
הרי אם חז"ל אומרים משהו, זה בוודאי נכון.
לא באתי לטעון איזה הקשר ששל דרשות חז"ל למהלכים של חכמי זמננו,
רק יש אומרים שכל מה שחז"ל דורשים זה מגביה עד רום את הדמויות והדורות הקודמים,
ועל זה שאלתי?
תוכן כתב:על אף שללא ספק מחברו היה יהודי ירא"ש מרבים, אבל אלו שלומדים בחומש פשוטו של מקרא ועושים ממנו עיקר, צאצאיהם יהיו מחללי שבת.
תוכן כתב:
החינוך בבית מדרשו של החזו"א היה, שהחשיבה העצמאית גוברת על הכל. וכך חונכים שמה עד היום. לעומת זאת בבריסק תפסו את הקצה השני, שיש לבטל את החשיבה העצמאית מכל וכל לחז"ל והראשונים. מישהו אמר לי פעם, שיש הרבה יותר יוצאים בשאלה בחוג החזו"א מאשר בחוג בריסק. האמת שזה היה נכון כבר בימי החזו"א, שהיו לו כמה תלמידים שלא הלכו בדרכו, ולעומת זאת תלמידי הבריסקר רב נשארו נאמנים לדרכו עד הסוף. ונראה שזה הטעם. והרבה יש להאריך בזה...
להתהלך כתב:נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.
הגר"ל עצמו בראשית שנות התש"מ ג"כ עסק בזה יותר בצורה הפשוטה והפשטנית.
משא"כ בשנים המאוחרות לרבי לייב, כבר לא היתה התעניינות של ממש לבלוש כל מילה, ולדעת את פירושה הפשוט. ובפרט לא להתבונן במהלך הטכני של מעשי האבות, בפן הפסיכולוגי שלהם, ובפן הפרקטי שלהם. הוא הזניח דרך זו, שהיו גדולי עולם שכן עסקו בה, והם מקבלים כמדומני ביטוי בחומש המדובר.
הוא יותר נכנס לרובד הפנימי של הפשט, דהיינו הפן הרעיוני, וגם הפן העמוק שמצמיח את דרשות חז"ל.
פשט של "עומק הפשט" ולא פשט "פשטני".
לא היה אומר (כמעט) בעשרים שנה האחרונות, פשט שנשמע בעלבתי,
ונתנו ידידים כתב:
כמדומני שיש עוד סיבה להתפשטותו העצומה והוא שהיה לזה תורם (מסתמא עם אגנדה) שתרם את זה לכל הבתי כנסיות ומדרשות.
האויצרניק כתב:ונתנו ידידים כתב:
כמדומני שיש עוד סיבה להתפשטותו העצומה והוא שהיה לזה תורם (מסתמא עם אגנדה) שתרם את זה לכל הבתי כנסיות ומדרשות.
לא היה ולא נברא
זאב ערבות כתב:היו גם שהתענגו על חומש מנדלסון שקבל הסכמה מרע"א
דרומי כתב:כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...
הרב המדבר שם (איני יודע מי ולא מעניין אותי) מצהיר שלא ראה כמעט את החיבור המדובר, אבל הוא רק יודע שזה 'ליקוט מפירושי הראשונים' ובחירת הפירוש 'הכי מתאים לפשט' מתוך פירושיהם.
אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.
לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.
דרומי כתב:אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.
לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.
דרומי כתב:כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...
בן מיכאל כתב:הם סומכים בזה על מנהג ידוע של המבקרים שלא קראו כלל את החומר. אכן פשע לחדש מנהג שלא קיבלנו מרבותינו לעשות זאת גם כשמדובר בלימוד זכות, וזהו חלק מה'חדשנות' של החומש שמקורו ממנדלסון.
עקביה כתב:דרומי כתב:אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.
לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.
רח"ל.
יש לי בבית חומש העמק דבר, האם חובה להוציאו?
יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
דרומי כתב:לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.
אנא עבדא כתב:קניתי זה עתה סט "חק לישראל - כפשוטו" שכולל פשוטו של מקרא ורש"י כפשוטו וגם משנה כפשוטה. ממש תענוג רוחני.
בל"נ אלמד בו, ושיהא הלימוד לעילוי נשמת המחבר זצ"ל.
רציני כתב:דרך אגב:
איך השתנו העיתים.
כידוע שיש התמכרות לאוצר החכמה, אז בגירסא החדשה [יש כמה חידושים מעניינים חבל שלא עושים על זה כתבה, אולם הכי טוב, שכל הדברים האישיים שהיו באוצר החכמה עוברים לחדש אוטומטי בלי לעשות שום פעולה חדשה, זה הדבר הכי טוב. עדיין לא הבנתי למה כל פעם יוצא איזה פעמון למטה היה כדאי לתת איזה הסבר לדברים החדשים כדי שנדע להשתמש בהם], יש אוהבים לעבור על הספרים החדשים, ובעברי ראיתי ספר שכבר היה אותו באוצר החכמה [אבל זה הצילום שצילמה האוניברסיטה אז צריך להיות כפול..], ושמו אהבת דודים לרבי בנימין בן אהרן מזאלוזיץ, בהסכמה (בעמוד 2 באוצר החכמה) של הרב צבי הירש אב"ד לבוב כתב וז"ל: וכן ראיתי תקנה קדומה ממנהיגי ד"א דלא להדפיס ספרים חדשים בדרך דרוש. עכ"ל.
מעניין איפה ה'תקנה' ההיא, ולמה לא מקיימים אותה.
וכעת השתנה התקנה שאסור להדפיס ספרים על דרך הפשט רק על דרך הדרש.
כן (ידוע ש)היתה הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע.להתהלך כתב:היה מקפיד על פי מה שכתוב בהאר"י הקדוש, לא להרוג שום בע"ח אפילו אלו שמזיקין, הרגישות שלו לחיים הוא היה עצום ונורא,
יהושפט כתב:נזכר כאן כמה פעמים שהבעיה בחומש היתה הצלחתו היתירה שגרמה לילדים ללמוד בו, ובזכרוני גם שהרב קסלר סיפר על איזה מלמד שסיפר לו ששמע מתלמידו פירוש מוזר והתברר לו שהילד קרא אותו בחומש ...
סוף דבר אשמח לשמוע עדות אישית מי נתקל בתופעה הזו, ובאיזה סדר גודל.
בריה נמוכה כתב:רציני כתב:דרך אגב:
איך השתנו העיתים.
כידוע שיש התמכרות לאוצר החכמה, אז בגירסא החדשה [יש כמה חידושים מעניינים חבל שלא עושים על זה כתבה, אולם הכי טוב, שכל הדברים האישיים שהיו באוצר החכמה עוברים לחדש אוטומטי בלי לעשות שום פעולה חדשה, זה הדבר הכי טוב. עדיין לא הבנתי למה כל פעם יוצא איזה פעמון למטה היה כדאי לתת איזה הסבר לדברים החדשים כדי שנדע להשתמש בהם], יש אוהבים לעבור על הספרים החדשים, ובעברי ראיתי ספר שכבר היה אותו באוצר החכמה [אבל זה הצילום שצילמה האוניברסיטה אז צריך להיות כפול..], ושמו אהבת דודים לרבי בנימין בן אהרן מזאלוזיץ, בהסכמה (בעמוד 2 באוצר החכמה) של הרב צבי הירש אב"ד לבוב כתב וז"ל: וכן ראיתי תקנה קדומה ממנהיגי ד"א דלא להדפיס ספרים חדשים בדרך דרוש. עכ"ל.
מעניין איפה ה'תקנה' ההיא, ולמה לא מקיימים אותה.
וכעת השתנה התקנה שאסור להדפיס ספרים על דרך הפשט רק על דרך הדרש.
הכוונה של תקנת ד' ארצות הוא לא להדפיס ספרי דרוש היינו ספרי פלפולים גג על גג וכדומה שהיו אז הרב ה גדו"י שיצאו נגד זה
וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור
נטורי קרתא כתב:בריה נמוכה כתב:וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור
viewtopic.php?t=13910
דרומי כתב:כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...
הרב המדבר שם (איני יודע מי ולא מעניין אותי) מצהיר שלא ראה כמעט את החיבור המדובר, אבל הוא רק יודע שזה 'ליקוט מפירושי הראשונים' ובחירת הפירוש 'הכי מתאים לפשט' מתוך פירושיהם.
אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.
לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 265 אורחים