פורים בערים רמלה - לוד

[יוצא פוניבז']

הגרי"מ טוקצינסקי, בכת"ע 'המוריה' בשנת תרע"ב, מובא בשו"ת הגרימ"ט (ח"א עמ' שי) שיצא זה עתה:

"ועד כמה יש לשפוט ממנהגים של מתיישבים חדשים,
יש להוכיח מ"לוד" הנמנית בין שמונה העיירות (בערכין) כמו ירושלים,
ובכל זאת שמעתי שהיחידים קראו בה רק בי"ד,
ובמשך השנים היו יהיה גם שם למנהג!"

[לבי במערב]

אשמח בכ"ז לסיכום קצר אודות דין גוש־דן ע"פ הממצאים (מלבד הקבצים אליהם הפנו לעיל).

יש חדש?

[שמואל שלומוביץ]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

[אחרון התלמידים]

בדבר שמסופקים בו, אף אם זה רק מצד יראת הוראה, א"ז עוקר.
אלא שאינני חושב שיראת הוראה היא קביעת הלכה. אלא נחשב כאי מנהג, באופן שאם יקום בעל כתפיים ויורה, אין המנהג שקדם לו נחשב מנהג.

בס"ד
פורים שמח למוקפים בכלל ולבני לוד בפרט.

לכבוד הרב קו ירוק.
בשנים עברו הבאת את נתוני העובדות כיום לגבי סמיכות אחיסמך ללוד.
רצוני לשאול את כבודו, ב' דברים.
א. האם המציאות אחרת בשנה זו תשפ"ד, שבנו בתים וכדומה.
ב. האם מה שכתבתם בעבר שיש רק סמוך סמוך כוונתכם רק סמוך מיל או גם לגבי ע' אמה ושיריים.
משום שאם אין הפסקה של שבעים אמה ושיריים מהלוד העתיקה, הכל נחשב כעיר אחת, ומודדים את הסו"נ מהמקום ששם יש הפסקה עאו"ש, ואינו נחשב סמוך לסמוך.

[קו ירוק]

א. איני מכיר את המציאות כיום באחיסמך. הבנתי שהנושא הוא מדידה של כתלים אקוסטיים וחיבור של קשת לעיר לוד רבתי, ואם היא עיר אחת כקשת אזי היא מחוברת ממש לתל לוד.
כי כמדומה שאם מצד חיבור לגני יער, גם בשנה שעברה לא היה חיבור בין שכונת גני יער שהיא סמוכה ללוד, ובין גני אילון-אחיסמך, יש מרכזים גדולים של מסחר וגנים ומעונונת, השאלה אם זה 'בית'.
מרחוב יחד שבטי ישראל 46, עד המעון ברחוב אברג'ל פינת שבט יששכר מרחק של 68 מטר. ומשם לבתי גני יער 35 מטר.
יש גם חיבור מישט"י 46 עד המרכז המסחרי ההולך ונבנה כ-70 מטר, וזה מחובר לבתי מגורים של גני יער.
ב. גני יער לא מחוברת ללוד העתיקה (שכונת רמז), כי מבדיל בינה ובין לוד העתיקה הכביש הראשי ונחל אילון. רק גני יער סמוכה בתוך מיל לתל לוד. ואם אחיסמך מחוברת אליה או לעיר לוד רבתי, אזי הכל אותה עיר.

[די לחכימא]

מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.

[עזריאל ברגר]

לגבי האפשרות של קריאת "ויבוא עמלק" בשני הימים, שנראית תמוהה לכאורה - עתה ראיתי בכף החיים (תפרח, כח) שאומר שאין בזה ברכה לבטלה, ושזה פחות חמור מאשר להוסיף "ועל הניסים"!

[מלבב]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

[די לחכימא]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

[מלבב]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד

[די לחכימא]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד

בכל השנים לא קוראים בתורה ביום השני כי יש חשש ברכה לבטלה בקריאה שאינה נצרכת,
בשנה זו היה רבנים שחששו שאם יקראו השנה זה ימשך לשנים הבאות,
ויש רבנים שלא ברור להם שעיקר הפורים הוא בט"ו,
מצד שני הרב לנדו טען שבמועדות קריה"ת של מועדות מבטלת את קריה"ת השבועית, וא"כ יש חשש הפוך.

[אחרון התלמידים]

מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.

בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.

[אחרון התלמידים]

לגבי האפשרות של קריאת "ויבוא עמלק" בשני הימים, שנראית תמוהה לכאורה - עתה ראיתי בכף החיים (תפרח, כח) שאומר שאין בזה ברכה לבטלה, ושזה פחות חמור מאשר להוסיף "ועל הניסים"!

בס"ד
נראה שכבר העירו בזה בעבר ושאלו את מרן הב"י וכך ענה בחיים חיותו.

לשון תיקון יששכר (דף כג.):
"והמקומות שקורין בהם המגלה שני ימים מפני שספק אם עיירות הם אם כרכים הם כמו שכתבתי למעלה בביאור הקביעות בחדשי אדר, הסדר להם בקריא' התור' ביום השני כסדר היום הראשון. ומנהג זה פשוט פה בכל המוסתערבים תושבי ארץ צפת והגליל העליון תוב"ב וכפריה ביריה ועין אל זיתון. ושמענו שכן נוהגין גם בעזה ובדמשק, אלא אם יחול יום שני בשבת אין נוהגין בשום מקו' מהם להוציא בו ספר שני לפרשת עמלק.
ועדיין אכתוב בזה למטה בפורים של בני כרכים ודאי, וקהילות הספרדים יצ"ו שנתוספו מח"ל פה צפת שבגליל העליון תוב"ב על התושבי' יצ"ו הקדמונים אינן מעלין ספר תורה ביום שני שאומרים שאם מעלין צריך לברך על הקריאות בו ויהיו ברכות על קריאת ספק.
ונראה לי הואיל וכך הוא יום שני בספק עומד, אין כח לאלו להכריח מנהגם לאלו ולא אלו לאלו ובפרט החדשי' בארץ לקדמונים בארץ שספיקי (דאי) ערי א"י הם יותר קרובים לודאי מוקפים חומה היו בימי יהושע בן נון מספיקי ח"ל, דבר פשוט בלא צורך ראיות לכך, כל שכן וכ"ש שמנהג אבותיהם בידיהם קדמון מקדמוניהם מימות חכמי וגאוני הארץ הראשוני' זצ"ל.
ובאמת שכמה חכמים מספרדים רבנים גדולים גדולי הדורות זצ"ל שדרו עמהם בצפת חוב"ב אף על פי שהם בקהילותיהם לא היו מעלים, ולא שמענו ששום אחד מהם דבר נגד מנהג המעלים, אלא שאלו אחזו במנהגם בפני אלו, ואלו אחזו במנהגם בפני אלו".
ואחר שמאריך להצדיק את טעם המנהג לקרוא בתורה בב' ימים אע"פ שאין מברכים על המגילה בט"ו, ממשיך שם (בדף ס:):
"הגה"ה אחר תשלום הספר בשנה זו שנת השי"ט ליצירה התחיל החזן שלנו יצ"ו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה, לפי שראה כאן קהלות אחינו הספרדים יצ"ו שלא להעלות, והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק. ואמרתי לו ממקומי בקיצור, לפי שהקהל יצ"ו היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום (- כלומר בטענה שהספרדים לא נהגו כן), שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקרות ולברך ולא נשנה ממנהגנו, כמו שאנו אומרים על הנסים בתפלת היום. ואם לאו, אם כן אפילו לעל הנסים יש לחוש שלא לאומרו בתפלה והעלו הס"ת כמנהג.
והיה שם תלמיד אחד שגם הוא היה מרנן עמו שלא להעלות, והלך אחר כך וספר הדברים לפני החכם השלם גדול דורנו הרב הגדול מהר"ר יוסף קארו נר"ו ואמר לו יפה עשה. ומנהג טוב הוא לומר היום על הנסים בתפלה ולהעלות בו ספר תורה אלא שקהילותנו הספרדים יצ"ו לא נהגו להעלות, ואני כמו שמצאתי המנהגות מזמן רב נוהגין הנחתי אותם.
בכן בא אלי ואמר לי 'הלכתי אצל החכם יצ"ו, וסיפרתי לו המאורע וכך אמרתי לו וכך השיבני' כמו שכתבתי, ולא חששתי לילך אצל החכם יצ"ו לשמוע מפי עצמו, לפי שהמנהג קדמון הוא ואין כאן חדוש מנהג אלא קיום מנהג, ועוד שכל כך הדברים ברורים בעיני,
עכ"ל שם.


אמנם כתב שם שאם חל ביום שני קוראים את הקריאה הרגילה. ואין מוציאים ס"ת נוסף לויבא עמלק.
מדובר שם בסמוכים לערי הספקות!!!
אכן מנהג המוסתערבים בצפת ובגליל העליון בצפת בטל, כמו שכתב הפאת השולחן ואין מוציאים ס"ת אלא בי"ד. (מה עושים היום בצפת?).

אבל כל זה לבאר את מה שנהגו בצפת ודומיו. אבל בלוד הדברים ברורים שדיה בט"ו בלבד, ורק הרוצה לחוש למנהג יקרא מגילה בי"ד ללא ברכה ובט"ו עם ברכה כמ"ש המ"ב בשם היד אפרים למקום שאין בו י' בטלנים, והשרף מבריסק בציץ הקודש סימן נד בנידון דומה, אבל וודאי אין מקום להוציא ס"ת בי"ד אלא בט"ו בלבד.



מלבד עצם הנידון עוד רווחנא הלכתא רבתא, שכל דור דעה ההוא האריז"ל ומרן הב"י וכן נהגו כל הקהילות ללא יוצא מן הכלל במשך מאות שנים עד תלמידי הגר"א ועד בכלל, כולל כל קדושים אשר בארץ המה פה אחד- לנהוג ב' ימים גם בסמוכים לערי הספקות, וכדברי רבינו מרן החזו"א ולא כמשאת משה שהביאו הברכ"י והמ"ב.

וכמה תמוהים המלקטים בזמננו שיש הביאו דבר זה, ולהלכה כתבו להפך משום ש'רוב הפוסקים' פסקו כמשא"מ, או תלמיד חכם אחר ז"ל שכתב איזה רעיון תיאורטי ש'ברור' שכבר ידוע מכך אז ואעפ"כ פסקו אחרת וכו'.
ועוד היו שדייקו מהפאת השולחן שהסתפקו על צפת עצמה שמא היא מוק"ח, אבל לא יועיל משום שהתיקון יששכר כתב ג"כ על בירי' ועין זיתון. שהם וודאי רק סמוכות לספק, והרי מרן הב"י פסק עקרונית על מנהג הקהילות, וככלל כך נהגו כולם כלומר כולם.
מלבד שתמוה למה צפת עצמה היא ספק.

[אחרון התלמידים]

א. איני מכיר את המציאות כיום באחיסמך. הבנתי שהנושא הוא מדידה של כתלים אקוסטיים וחיבור של קשת לעיר לוד רבתי, ואם היא עיר אחת כקשת אזי היא מחוברת ממש לתל לוד.
כי כמדומה שאם מצד חיבור לגני יער, גם בשנה שעברה לא היה חיבור בין שכונת גני יער שהיא סמוכה ללוד, ובין גני אילון-אחיסמך, יש מרכזים גדולים של מסחר וגנים ומעונונת, השאלה אם זה 'בית'.
מרחוב יחד שבטי ישראל 60, עד המעון ברחוב אברג'ל פינת שבט יששכר 68 מטר. ומשם לביתי גני יער 35 מטר.
יש גם חיבור מישט"י 46 עד המרכז המסחרי ההולך ונבנה כ-70 מטר וזה מחובר לבתי מגורים של גני יער.
ב. גני יער לא מחוברת ללוד העתיקה (שכונת רמז), כי מבדיל בינה ובין לוד העתיקה הכביש הראשי ונחל אילון. רק גני יער סמוכה בתוך מיל לתל לוד. ואם אחיסמך מחוברת אליה או לעיר לוד רבתי, אזי הכל אותה עיר.

בס"ד
יישר כח תבורך מפי עליון.
קראתי - אינני זוכר היכן - שנוסף שם איזה ת"ת שמשנה את דין המקום, הדבר אינו נכון? או אין לזה נפק"מ?

[די לחכימא]

מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.

בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.

דברי החזו"א ידועים, ואני כתבתי כמו שלימדנו רבינו החזו"א לנקוט בשיטת ונראה,
וכן נראה מסברא,
והנידון הוא על עיר שיש בה דיורין מה נחשב כשייך לעיר ומגדיל את שטח העיר.

[קו ירוק]

א. איני מכיר את המציאות כיום באחיסמך. הבנתי שהנושא הוא מדידה של כתלים אקוסטיים וחיבור של קשת לעיר לוד רבתי, ואם היא עיר אחת כקשת אזי היא מחוברת ממש לתל לוד.
כי כמדומה שאם מצד חיבור לגני יער, גם בשנה שעברה לא היה חיבור בין שכונת גני יער שהיא סמוכה ללוד, ובין גני אילון-אחיסמך, יש מרכזים גדולים של מסחר וגנים ומעונונת, השאלה אם זה 'בית'.
מרחוב יחד שבטי ישראל 60, עד המעון ברחוב אברג'ל פינת שבט יששכר 68 מטר. ומשם לביתי גני יער 35 מטר.
יש גם חיבור מישט"י 46 עד המרכז המסחרי ההולך ונבנה כ-70 מטר וזה מחובר לבתי מגורים של גני יער.
ב. גני יער לא מחוברת ללוד העתיקה (שכונת רמז), כי מבדיל בינה ובין לוד העתיקה הכביש הראשי ונחל אילון. רק גני יער סמוכה בתוך מיל לתל לוד. ואם אחיסמך מחוברת אליה או לעיר לוד רבתי, אזי הכל אותה עיר.

בס"ד
יישר כח תבורך מפי עליון.
קראתי - אינני זוכר היכן - שנוסף שם איזה ת"ת שמשנה את דין המקום, הדבר אינו נכון? או אין לזה נפק"מ?

אם נניח שבתים ציבוריים זה חלק מהעיר, אזי באמת גני אילון מחוברת ממש לגני יער. וסמוכה לתל לד. יש שם תלמודי תורה ובתי ספר, לפי מה שכתוב במפה. אני לא מכיר את המקום.

[מלבב]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד

בכל השנים לא קוראים בתורה ביום השני כי יש חשש ברכה לבטלה בקריאה שאינה נצרכת,
בשנה זו היה רבנים שחששו שאם יקראו השנה זה ימשך לשנים הבאות,
ויש רבנים שלא ברור להם שעיקר הפורים הוא בט"ו,
מצד שני הרב לנדו טען שבמועדות קריה"ת של מועדות מבטלת את קריה"ת השבועית, וא"כ יש חשש הפוך.

מאי שנא משמחת תורה שקוראים ומברכים בלילה וביום אפילו אלף פעמים אע"פ שמדינא אין חיוב

[עזריאל ברגר]

לשון תיקון יששכר (דף כג.):
"והמקומות שקורין בהם המגלה שני ימים מפני שספק אם עיירות הם אם כרכים הם כמו שכתבתי למעלה בביאור הקביעות בחדשי אדר, הסדר להם בקריא' התור' ביום השני כסדר היום הראשון. ומנהג זה פשוט פה בכל המוסתערבים תושבי ארץ צפת והגליל העליון תוב"ב וכפריה ביריה ועין אל זיתון. ושמענו שכן נוהגין גם בעזה ובדמשק, אלא אם יחול יום שני בשבת אין נוהגין בשום מקו' מהם להוציא בו ספר שני לפרשת עמלק.
....
אמנם כתב שם שאם חל ביום שני קוראים את הקריאה הרגילה. ואין מוציאים ס"ת נוסף לויבא עמלק.

אינני יודע אם בדבריו "אם יחול יום שני בשבת" הוא מתכוון ל"אם יחול (ט"ו אדר ב)יום שני בשבת" או ל"אם יחול יום שני (של פורים, דהיינו ט"ו אדר) בשבת", שבקביעות זאת בירושלים מוציאים שני ספרים, אבל בערי הספקות - כנראה לא משנים מקריאת התורה הרגילה. וצ"ע.

[עזריאל ברגר]

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

מה הסיבה? הרי הרבנים פרסמו שעיקר יום הפורים הוא בטו, ורק משום חשש ברכה לבטלה מברכים ביד

בכל השנים לא קוראים בתורה ביום השני כי יש חשש ברכה לבטלה בקריאה שאינה נצרכת,
בשנה זו היה רבנים שחששו שאם יקראו השנה זה ימשך לשנים הבאות,
ויש רבנים שלא ברור להם שעיקר הפורים הוא בט"ו,
מצד שני הרב לנדו טען שבמועדות קריה"ת של מועדות מבטלת את קריה"ת השבועית, וא"כ יש חשש הפוך.

מאי שנא משמחת תורה שקוראים ומברכים בלילה וביום אפילו אלף פעמים אע"פ שמדינא אין חיוב

קריאה בלילה - היא רק שיטת חלק מהאשכנזים.
אבל עיקר הסברא - זוהי סברת כה"ח שאומר שאין בזה ברכה לבטלה כלל, וכפי שזה עתה אנו עוסקים בה.

[יוצא פוניבז']

לפי הנשמע מחר יקראו 'ויבא עמלק' בביהכנ"ס שבראשות הרב יעקב לנדו.

ואיך קוראים בשאר בתי כנסת בעיר

פרשת צו.

בלוד עצמה, הרב אורטנר הנהיג לקרוא ויבא עמלק בשני הימים, גם כשחל ט"ו בימים שאין בהם קריה"ת. וכן הורה הגר"ע יוסף. סביר להניח שישנם לא מעט בתי כנסיות שכך נוהגים, לפחות מבין הספרדים.

[אחרון התלמידים]

מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.

בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.

דברי החזו"א ידועים, ואני כתבתי כמו שלימדנו רבינו החזו"א לנקוט בשיטת ונראה,
וכן נראה מסברא,
והנידון הוא על עיר שיש בה דיורין מה נחשב כשייך לעיר ומגדיל את שטח העיר.

בס"ד
יש אמת בדבריך שההוכחה שהבאתי אין בה להוכיח לנ"ד.
אבל מה שאמרו על מגדלות ושובכות הוא רק לעניין מכירת בית, מה הוא מכר. ואין הוכחה לא לכאן ולא לכאן.
אבל מעירובין יש להוכיח שבית הכנסת אם אינו בית דירה לחזן אינו נחשב מתחומי העיר, הגם שמקילים שם מאוד לעניין אלכסון וקשת מה שלא הסכים מרן ז"ל להוסיף לשם מוק"ח.
וכ"ש כביש או גינה.
ויש להדגיש, איננו מדברים על הכביש והגינה שהם הרי סמוכים, אלא למדוד מסופם את הסמוך ונראה.

[קו ירוק]

מסחר גנים מעונות וכבישים עירוניים, לכאו' מצטרפים לעיר לעניין מוקפים, בשונה מעירובין שצריך דיורים במוקפים צריך עיר אחת ועיר כוללת את כל צרכי העיר ולאו דווקא מקומות שיש בהם דיורים.

בס"ד
אבל מה נעשה שרבינו הגדול שמפיו אנו חיים מרן החזו"א ז"ל כתב בדעת הראשונים שדווקא בדירה של לינא ופיתא (או"ח קנ"ג ד). ואמנם יש מקום לחלק בין בע"ח למגילה, אבל לכאורה בסוגיא ששם (ג:) א"א לומר כן, שהרי לרש"י הגמ' שם לא מדברת כלל על מגילה אלא על בע"ח, ואנן קיי"ל כתוס' שמדובר על מגילה.
החזו"א שם מיישב קושיית הטו"א, וכותב שם מרן שאין לנטות מדברי הראשונים ז"ל.

א. לענ"ד, מה שכתב החזו"א דבעינן לינא ופיתא זה לגבי התנאי מה נקראת עיר חומה שצריך שיהא בה דיורין, כדדרשינן בערכין.
אבל א"ז ענין לאיזה שטח נכלל בקדושת עיר חומה, דהא פשיטא שכל שלפנים מן החומה קדושת עיר חומה לו, גם ברחובה של עיר, ומצורע אסור ליכנס לפנים מן החומה.

ב. אא"ט, הנידון של 'די לחכימא' הוא לא על עיר חומה, אלא על פרזית הסמוכה לכרך, מהיכן נחשבת עיר פרזית - האם מקצה הבתים שיש בהם לינה ופיתא או שכל שטחי העיר הפרזית נחשבת כעיר כולל רחובה של עיר, גנות ושווקים אף אם הם מבתי העיר וחוצה.

ג. אמנם רחובה של עיר, אף שיש בה מחלוקת האם יש בה קדושה או לא, אינה נחשבת לעיר, ואם היא באמצעה של עיר ורוצים לצרף על ידה שני חלקי עיר, אם היא גדולה מע' אמות ושני שליש אמה אינה צטרפת. אבל בתי הציבור או חצרות גדולות מוקפות גדר או חומה שיש בהם בית דירת שומר וכיו"ב נחשבים כעיר אף שלא דרים בהם כעת אבל נבנו לדירה לפתא ולינא, ואולי לפיתא בלבד סגי. והחזו"א העריך בפרטי בית דירה של עיר או"ח סימן קי.