פשקווילים וכדו' של גדולי ישראל כנגד כת מספרי לשה"ר ובפרט על תלמידי חכמים

[אשי ישראל]

כמדומני שיש ספרים רבים שנתחברו על החטאים המרובים והחמורים שיש למדברי לשה"ר, ובפרט למי שפוערים פיהם נגד ת"ח, ואין צורך לפיכך לכונסם כאן.
לא חסרים גם מעשיות וכדו' כנגד כת רעה זו.

אולם, נראה לי שכמעט בכל דור יש את ה"תלמידים" הקטנים, שועלים מחבלים כרמים, שחושבים שכל הנ"ל לא מדבר כלפיהם, שהרי הם מקנאים לכבוד רבותיהם, או לכבוד התורה, ולכן הם פוערים פה כלפי איזה ת"ח.
בדר"כ תלמידי חכמים יוצאים נגד אותם טפשים וחצופים, שחושבים את עצמם כצדיקים [ולפעמים באמת לזה כוונתם, ולפעמים הם עושים זאת במסי"נ למרות שהם יודעים שישלמו מחיר אישי כבד בגלל השמצותיהם].

לדעתי יש חשיבות לכנס כאן דברים שכתבו גדולי ישראל כנגד אותם "צדיקים" בעיניהם.
פשקווילים, מכתבים, ומעשים.
אדגיש - אין הכוונה כנגד "סתם" רשעים שמדברים כלפי ת"ח, אלא דווקא כנגד אלו שהם צדיקים בעיניהם וחושבים שהם עושים מצווה

נ. ב. מן הסתם יהיה מי שירגיש פגוע מהאשכול, ויחשוב שהדברים מכוונים נגדו, ויסיט את האשכול להסברים מדוע חובה לדבר נגד ת"ח מסויים. על כן הנני מבקש מאותו אדם: אנא היה הוגן. יש כאן מספיק אשכולות בהם תוכל לפרט את מניעיך (אשכולות שאני בעז"ה משתדל לא להיכנס אליהם). תוכל גם לפתוח אשכול מיוחד להסביר את מניעיך. בבקשה השאר את האשכול הזה כפי שהוא, ואת דבריך כתוב במקומות אחרים. נראה לי שזו בקשה שתוכל להתקבל על לבו של אדם טוב.

[אשי ישראל]

פשקווילים מדורנו עוד לא מצאתי, אבל הנה משהו

הבני יששכר (בהגהותיו לספר 'סור מרע ועשה טוב' הערה צז):
ומעתה אדברה וירוח לי, כי בוש לא יבושו והכלם לא ידעו, אשר חדשים מקרוב באו, חסרי הדעת, והתירו לעצמם לספר בלשון הרע ובגנות בעלי תורה בתוך קהל ועדה, ותולים את עצמם באילן גדול, שכל המרבה לספר הרי זה משובח. מאין הוציאו זה מן התורה?! והנה חז"ל הפליגו בעונשם יותר מהג' עבירות החמורות (ערכין טו)...
וחושבים זה למצוה לעבודה שלימה ותמה. וכמה פעמים הייתי מן הצועקים ואינם נענים בדבר הזה, ושמתי מחסום לפי בראותי שתולין את עצמם באילן גדול, באיזה צדיק ששמעו מפיו חרפת איזה אנוש.
הנה עם היות שבאמת יש לתמוה על המדבר, יהיה מי שיהיה, מהיכן יבא ההיתר על פי התורה?
כי הנה אם באמת יש אנשים הגורמים חילול השם ח"ו מצוה לפרסמם כמבואר ברז"ל, אבל לך נא ראה הדין המוסכם ברמב"ם להלכה בפרק ו' מהלכות דעות הלכה ז' "... צריך להוכיחו בינו לבין עצמו וידבר לו בנחת ובלשון רכה וכו' אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם ב' וג' וכו' עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע וכו' המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו וכו' תלמוד לומר ולא תשא עליו חטא מכאן שאסור לאדם להכלים את ישראל וכל שכן ברבים. אף על פי שהמכלים את חבירו אינו לוקה עון גדול הוא כך אמרו חכמים המלבין וכו', אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו בפניו ומבזין ומקללין אותו עד שיחזור למוטב" עכ"ל (הרמב"ם)
ועיין שם עוד מהו נקרא לשון הרע וגודל עונשו בפרק ז' אשר תסמר שערות ראש האדם..
ומהיכן התירו לעצמם כמה מגדולי הדור לספר בתוך עם י"י אלה מגנות תלמידי חכמים ותלמידיהם?!
נעזבה נא את המשא הזאת, כי במקום גדולים אל תעמוד ואפשר שהוא הוראת שעה להם לבדם דאסור להרהר וכו',
אבל על זה אצווח ככרוכיא, אשר אחריהם החזיקו חסרי הדעת וסוברים לקנאות כפנחס ומטילים קנאה ושנאה בין איש לחבירו שלא כתורה, ומטילים דופי בקדשי שמים, ובפרט בשבתות וימים טובים בהקהל העדה הקדושה לעמוד על נפשם. והם תולין הבוקי סריקי באשלי רברבי, והוא נגד הדין, שחלילה להאמין לשום אדם בדבר שהוא נגד התורה, אפילו לנביא אמת שנתאמת נבואתו במופת, אם לא שאומר הנביא האמיתי שנתאמת נבואתו במופת כה אמר י"י יתברך...
ובאם אינו נביא במופת, אפילו יעמיד לנו כעת את החמה באמצע השמים ויבקע לנו את הים חלילה להאמין לו בדבר כזה, הגם שהחכם אשר שמע ממנו נתאמת אצלו לצדיק גדול.
אם יוכל לשואלו שיורהו הדבר על פי התורה מה טוב, ובאם לאו ידחוק את נפשו לדון את הרב לזכות, אבל הוא לא יאבה לדבר הזה

ובהערה צט כתב: "הרואה את דברי הרב לא יטעה לספר בגנות, כי כבר דברנו מזה, רק אדרבה כמ"ש לעיל, אם אינו על פי התורה לא יאמין, אבל על פי התורה יאמין, ויהיה איך שיהיה אם לא יאמין לא יתפעל מזה לדבר בגנות ח"ו, כי יהיה בכלל העוברים, וכמו שהוכחתי בהג"ה הסמוכה, והבן, וילמוד זכות על חבירו הגם שהוא הולך בדרך אחר לעבודתו יתברך שמו"

[אשי ישראל]

"בחז"ל מצינו דברים נוראיים איך שנענשו על ביזוי ת"ח, גם אם מטרתם היה לשם שמים. כמו לוי שלא הכניסו אותו למתיבתא דרקיעא כמנין השנים שלא נכנס לשיעורו של רב אפס, אף שמטרתו היתה ללמוד בצוותא עם ר' חנינא, כמבואר בברכות יח ב, וכתובות קג א" (הרב יחיאל מיכל שטרן, ספר מידות והנהגות טובות עמ' נח)

[אשי ישראל]

אעלה בתמר הרב שטיינמן.pdf

(1.61 MiB) הורד 94 פעמים

[אשי ישראל]

מצורף מעשה עם הגרי"ש אלישיב אודות בזיון ת"ח

[אשי ישראל]

מאגרת הגרי"ש אלישיב

[אשי ישראל]

אשכול זה נוגע לכאן [הסיפור אודות מי שהמיר דתו כיוון שהיה מחסידי היעב"ץ ולכן התערב במחלוקת נגד הגר"י אייבשיץ)

viewtopic.php?t=19854

[פלוריש]

אם אני מפרסם שמצאתי טעות בספר כלשהו, זה לשון הרע?

[אשי ישראל]

אם אני מפרסם שמצאתי טעות בספר כלשהו, זה לשון הרע?

אותי חינכו שבשאלות הלכתיות צריך לשאול ת"ח פוסק. אבל אולי אתה לא מחפש פסק, אלא סתם רוצה משא ומתן ישיבתי בענין, אז פתחתי אשכול בנושא ושם הגבתי לך.
איך שלא יהיה זה לא קשור לנושא האשכול כאן. אני ממש מבקש לא להסיט את האשכול מהנושא שלו. גם ככה זה אשכול קצת רגיש. אז אנא בו נשאיר אותו "פרווה", כללי, ולא כלפי מישהו או משהו. הרי אתה בודאי תסכים שקיימת בעיה כללית כזאת, מדי כמה שנים [הלוואי שרק מדי כמה שנים... אוי לה לאותה בושה].

[נטורי קרתא]

יש פוסקים חשובים שפסקו שאין סרך לשה"ר לגלות טעויות של מחברים, ויש בזה אפילו קיום מצווה.

[אשי ישראל]

פתחתי אשכול [בתוך 'בית המדרש']. אשמח שתעביר לשם את הודעתך זו. תודה.

[נטורי קרתא]

פתחתי אשכול [בתוך 'בית המדרש']. אשמח שתעביר לשם את הודעתך זו. תודה.

צר לי. אין מקום לסווג את הדעות ההלכתיות על פי התוצאה המבוקשת, כלומר להתייחס רק לדעת האוסרים ולהרחיק בזרוע את דעת המתירים. כאמור, יש רבנים חשובים שחושבים שזאת גם מצווה. דוגמה לפסק כזה ראה בסוף הסכמתו הארוכה של הרב יצחק יוסף ללוח שנה בשנה ילקוט יוסף, כשהוא בא להצדיק ביקורת חריפה שמתח על מתנגדיו:

[ישראל אליהו]

אי אפשר לתת מוסר חד צדדי.

כאשר ישנם שממלאים פיהם מים (ואולי אפילו שמחים ומחרים מחזיקים אחריו) כאשר אדם מתקיף ומשפיל אחרים בכל דרך (ולשון) אפשרית, היה מצופה שחסידיו עצמם יתנו להגיב לפחות באותו סגנון של המתקיף.
בלתי מתקבל על הדעת, שכל אימת שאנשים מקיימים "ואענה חורפי דבר", פתאום נזעקים וצועקים הקוזק הנגזל.

לפחות תעמדו בפרמטרים שאתם(!!) קבעתם.

[אשי ישראל]

נטורי קרתא - אדרבא, באשכול שפתחתי ניתן בהחלט, וגם מומלץ, להביא את הדעות שסוברות שהדבר מותר. למה לא? לשם כך נועד האשכול ההוא. לשם בירור השאלה ההלכתית. אבל כאן אין זה מקומו. ( האם לא תוכל להיות נחמד ולהתחשב בבקשתי? )

ישראל אליהו - אינני יודע על מה אתה כותב, ואני גם מעדיף לא לדעת. אינני מעורב במחלוקת מסויימת, משום צד, ואני פתחתי את האשכול באופן כללי, בלי שום קשר לשום מחלוקת ולשום צד. בדיוק מזה חששתי, שמישהו יחשוב שהאשכול עוסק בו, ולכן כתבתי את הודעתי בפתיחת האשכול. אנא, לא תוכל להעביר את הודעותיך לאשכולות אחרים? הרי גם אתה תסכים שהענין עליו אני מעורר כאן הוא דבר חשוב לעם ישראל וללומדי התורה. אשמח אם תשיב לי בפרטי , כדי לא להסיט את נושא האשכול.