דרומי כתב:ומכאן ההבדל בין חיבור זה לחיבורים אחרים שלא לקחו הסכמה.
הם לא לקחו הסכמה בכלל, והקורא מודע לזה שאין הסכמה לספר זה.
כאן יש הסכמות בתחילת הספר, המטעות את הקורא כאילו יש איזושהי הסכמה מהמסכימים על החיבור המחודש הזה. וזה שקר וכזב והטעייה והונאה.
נטורי קרתא כתב:דרומי כתב:וגם מה שנכתב כאן כאילו ניתנה איזו הסכמה על 'פשוטו של מקרא' הוא שקר. אפשר לראות בספר עצמו כיצד כל ההסכמות מדברות על 'רש"י כפשוטו' בלבד.
[לאחר התפשטות הספר והערעורים הוציאו כל מיני הסכמות למחצה שליש ורביע, שעיקר נקודתם היא שהספר אינו ראוי אך בדיעבד אין לפוסלו מתוך רחמנות על המחבר והמו"ל וכו'].
למרבה הצער בשורה רעה בפי, כל השומע תצילנה אוזניו וינדד שינה מעיניו על הנגע שפשתה בעם. ובכן, לאחר חקירה נמרצת ודרישה מעמיקה בשבע בדיקות וי"ג נפה התגלה לי סוד אפל, הסכת ושמע, שהופיעו לאחרונה ספרים נוספים שאין להם שום הסכמה, גם לא חלקית ואפילו לא ברמז, וביניהם ניתן למנות לא פחות ולא יותר את אוצר מפרשי התורה ואת מקרא מפורש. למי אוי למי אבוי, הלוא על זה היה דווה לבנו.
דרומי כתב:בספר עצמו הנמצא כרגע לפניי, לפחות בשני החלקים של בראשית ושמות, יש הסכמות מלאות שבח ותהלה על כך שמגבירים את העיון ברש"י ומדקדקים בלשונו הק' וכו' וכו'.
אין שום מלה אחת של הצדקה והסכמה על פירוש 'פשוטו' באופן אחר מרש"י!
ומכאן ההבדל בין חיבור זה לחיבורים אחרים שלא לקחו הסכמה.
הם לא לקחו הסכמה בכלל, והקורא מודע לזה שאין הסכמה לספר זה.
כאן יש הסכמות בתחילת הספר, המטעות את הקורא כאילו יש איזושהי הסכמה מהמסכימים על החיבור המחודש הזה. וזה שקר וכזב והטעייה והונאה.
אלא שיש ללמד זכות שלא חשבו שצריך הסכמה על כאלה דברים 'פשוטים' (תרתי משמע). ועל זה יצא הקצף, שיש כאן חידושים גדולים ועצומים שדורשים לשבת עליהם שבעה נקיים, ואי אפשר לעשות את זה כלאחר יד ובלי לבקש הסכמה מאף אחד.
דרומי כתב:אכן יצאתי "נגדו" - לא נגד המחבר אלא נגד החיבור. ולכן לא מתאימה כאן הסיומת שהוספת, שהרי החיבור עודנו קיים ועלול להטעות אנשים כשרים ותמימים.
איש_ספר כתב:ברשותכם, אני מרגיש חובה לכתוב משהו בסגנון אחר.
כבר כתבתי את תחושתי ('עמדה' זו מילה מגוכחת בהקשר של הדובר הקטן והנושא הענק), שגניזת החומש היתה צודקת לגמרי. הפירוש הוא לא מינות חלילה, הפירושים מיוסדים ע"ד ראשונים ואחרונים, וגם הנסיון לכתוב פירוש מלוקט ע"ד הפשט כבר זכה להסכמת גדולים (כפי שהראה הרב חברא). אבל הצלחתו זו קלקלתו, הוא התפשט מאד והיתה סכנה מוחשית שבשל בהירותו ונגישותו, הוא עומד להתקבל כספר ממנו יורו מקרא, מלמדים ומורות, ועם זה אסור היה בשו"א להשלים, ואם הפתרון הוא גניזת החיבור, אין מנוס. זו הגישה הקרובה לליבי.
[לחדד קצת את האבחנה, דובר על הכנסת החומש לאוצר, לבסוף משום מה הסתייע. לענ"ד למרות ההזדהות עם הביקורת, אין בכך שום בעיה. יש באוצר ספרים 'חריגים' הרבה יותר, ואין סיבה שלא יהיה גם ספר זה, שודאי אפשר להפיק ממנו גם תועלת גדולה. וכאמור הביקורת והצעדים שהיו צריכים להינקט, הרי זה רק כדי לבלום את התפשטתו והתקבלותו כספר יסודי].
(וזה לכבוד הרב להתהלך, שנראה שאינו 'סובל' במיוחד מעיסוק בו. יצא לי לקרוא ולשמוע (בקול הלשון) כמה משיעוריו, לצד דברים מקוריים ונפלאים שיש שם, עוד יש שם דברים שקשה לי לשומען ממש, ובמקו"א (סביב העקידה) סגרתי את השיעור וחסל. (וכיון שאני לא הולך לתת דוגמאות, לכן אני מסייג ומדבר על עצמי וטעמי בלבד). לטעמי לפי שום נוסח א"א לקרוא להם מינות, חלילה חלילה, אבל אוי ואבוי אם היה יוצא חומש כששוליו מלאים דברים בסגנון זה, ומלמדים היו מציעים ממנו לילדים ומורות לתלמידותן, לטעמי היה ראוי לגזור תענית על דבר כזה).
היתה מערכה שלימה סביב החומש, אומרים שלצד ביקורת כדרכה של תורה נעשו גם דברים נוראים. טרור אכזרי, הכפשות והוצאת ש"ר באותיות של קידוש לבנה. אני כותב 'אומרים', לא כדי לרחוץ בנקיון כפים, אלא משום שאני באמת לא יודע. לא הייתי שם, ולא הייתי ליד. אומרים שהמנוח יכל להשלים עם גניזת מפעל חייו, אבל לא יכל להשלים עם הצגתו כפושע ישראל מסית ומדיח. כבר בשעת הפולמוס הוא נפל למשכב כנראה מעוגמ"נ, והשנה גם קיבל סרטן וחלי"ש.
אדם שרגליו או רגלי אבותיו עמדו בהר סיני, אין לו את הזכות לשתוק מול דבר מחריד שכזה. ת"ח נופל למשכב כשהקרובים מתארים שהוא מנוקב ככברה מחיצים מורעלים שננעצו בו, ולבסוף מסיים את חייו באופן כזה. אין מילים לתאר תועבה שכזו. וכיון שאומרים שנעשתה בציבור הרי אם ידינו לא שפכו את הדם הזה, האם נוכל לומר עיננו לא ראו?
היתה לי תחושה שבשל סופו הטראגי ובשל עוולות נוראות שנעשו כלפיו, מנסים להשתיק כל סוג של ביקורת. ולכן כתבתי מה שכתבתי למעלה, אבל חלילה לי לחפות על עושי רשעה, ואם כי מה אני ומה חיי, אבל איסור חנופה נוהג בכל, ולא תחניפו את הארץ. וגם אני מבני אברהם יצחק ויעקב.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי - אתה חסיד חב"ד, נכון?
איפוא ההסכמה לספרי - לקוטי שיחות, ספרי המאמרים, פוקח עוורים, אגרות קודש (כל הכרכים, מאת כל הקדושים), צמח צדק, ושאר כל הקונטרסים היוצאים יום יום מבית קה"ת?
בקיצור, טענה נוחה עד למאד, שאינה עומדת בכור המבחן.
מעט דבש כתב:תוכן כתב:מעט דבש כתב:כוונתך שגם בפירוש המשנה לא כתב הרמב"ם את דעתו האמיתית?
כוונתי שגם במשנה פעמים כתב כך ופעמים כך
תוכל להראות לנו את ה'סתירות' בפירוש המשנה?
אבל הפנים האמתיים אצלי והוא הדרך המופתי אשר אין בו ספק, שיקויים מציאות השם ואחדותו והרחקת הגשמות בדרכי הפילוסופים, אשר הדרכים ההם נבנים על קדמות העולם, לא שאני מאמין בקדמות העולם ולא אקבל מהם זה, אבל בעבור שבדרך ההוא יתאמת המופת כו'. ולזה תמצאני לעולם במה שחברתיו בספרי התלמוד כשיזדמן לי זכרון יסודות הדת, ואבוא לדבר בקיום מציאות השם שאני אקיימנה במאמרים נוטים לצד הקדמות, אין זה שאני מאמין בקדמות, אמנם אני רוצה שאקיים מציאותו ית' באמונתנו בדרך מופתי שאין מחלוקת בו בשום פנים.
איש_ספר כתב:היתה מערכה שלימה סביב החומש, אומרים שלצד ביקורת כדרכה של תורה נעשו גם דברים נוראים. טרור אכזרי, הכפשות והוצאת ש"ר באותיות של קידוש לבנה. אני כותב 'אומרים', לא כדי לרחוץ בנקיון כפים, אלא משום שאני באמת לא יודע. לא הייתי שם, ולא הייתי ליד. אומרים שהמנוח יכל להשלים עם גניזת מפעל חייו, אבל לא יכל להשלים עם הצגתו כפושע ישראל מסית ומדיח. כבר בשעת הפולמוס הוא נפל למשכב כנראה מעוגמ"נ, והשנה גם קיבל סרטן וחלי"ש.
אדם שרגליו או רגלי אבותיו עמדו בהר סיני, אין לו את הזכות לשתוק מול דבר מחריד שכזה. ת"ח נופל למשכב כשהקרובים מתארים שהוא מנוקב ככברה מחיצים מורעלים שננעצו בו, ולבסוף מסיים את חייו באופן כזה. אין מילים לתאר תועבה שכזו. וכיון שאומרים שנעשתה בציבור הרי אם ידינו לא שפכו את הדם הזה, האם נוכל לומר עיננו לא ראו?
היתה לי תחושה שבשל סופו הטראגי ובשל עוולות נוראות שנעשו כלפיו, מנסים להשתיק כל סוג של ביקורת. ולכן כתבתי מה שכתבתי למעלה, אבל חלילה לי לחפות על עושי רשעה, ואם כי מה אני ומה חיי, אבל איסור חנופה נוהג בכל, ולא תחניפו את הארץ. וגם אני מבני אברהם יצחק ויעקב.
זאב ערבות כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי - אתה חסיד חב"ד, נכון?
איפוא ההסכמה לספרי - לקוטי שיחות, ספרי המאמרים, פוקח עוורים, אגרות קודש (כל הכרכים, מאת כל הקדושים), צמח צדק, ושאר כל הקונטרסים היוצאים יום יום מבית קה"ת?
בקיצור, טענה נוחה עד למאד, שאינה עומדת בכור המבחן.
שלא נדבר על מאות הספרים שנכתב בעמוד השער אדמו"ר שליט"א ללא שום דבר מזהה באיזה אדמו"ר מדובר (כמובן פרט לאנ"ש) ובעצם כל אחד יכול להדפיס ספר כזה ולכתוב אדמו"ר שליט"א בשער
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי - אתה חסיד חב"ד, נכון?
איפוא ההסכמה לספרי - לקוטי שיחות, ספרי המאמרים, פוקח עוורים, אגרות קודש (כל הכרכים, מאת כל הקדושים), צמח צדק, ושאר כל הקונטרסים היוצאים יום יום מבית קה"ת?
בקיצור, טענה נוחה עד למאד, שאינה עומדת בכור המבחן.
התמים כתב:תמהני עליך ר' זאב על טענה כזאת שלא מן העניין
היכן ראית כזה ספר היוצא מיד קה"ת?
(אלא א"כ נתכוונת לספרי חסידות בני זמנינו סתם, הודעת לפ"ב נתייחסה לקה"ת)
התמים כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי - אתה חסיד חב"ד, נכון?
איפוא ההסכמה לספרי - לקוטי שיחות, ספרי המאמרים, פוקח עוורים, אגרות קודש (כל הכרכים, מאת כל הקדושים), צמח צדק, ושאר כל הקונטרסים היוצאים יום יום מבית קה"ת?
בקיצור, טענה נוחה עד למאד, שאינה עומדת בכור המבחן.
האם אחד מן הספרים שציינת הינו ספר פרשנות לספר יסוד ביהדות? הוא נקרא בשם המייצג פרשנות יסודית ובסיסית ביהדות? האם צריך הרבי מליובאוויטש הסכמה מרב כל שהוא כדי לפרסם את מכתביו האישיים? האם מישהו היה מונע מהמנוח ז"ל לפרסם את חידושיו בשם ניכר יותר?
קושייתך דמגוגית להפליא כביכול דרש ר' דרומי מכל מח"ס באשר הוא המוציא ספר ליתן הסכמה, בעודך מתעלם לחלוטין מהעובדה שמדובר כאן בפרשנות למקרא
(יכלת כמובן להקשות סתם מספרי שיעורי ר' נחום או שיעורי ר' שמואל או חלק ניכר מהספרים ב200 שנה האחרונות, לא ראיתי הסכמות בשערם, למה מועיל האד הומינם?)
תוכן כתב: לטעון שהמחבר שהיה מוקף אוהבים ומעריצים ובני משפחה אוהבים, נשבר לרסיסים מהביקורת, זה פשוט שקר!
אדם בריא מסוגל להתמודד עם ביקורת, אפילו אם היא קשה ולא נחמדה, ובטח בטח, כשהוא מוקף סביבה תומכת.
זאב ערבות כתב:התמים כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי - אתה חסיד חב"ד, נכון?
איפוא ההסכמה לספרי - לקוטי שיחות, ספרי המאמרים, פוקח עוורים, אגרות קודש (כל הכרכים, מאת כל הקדושים), צמח צדק, ושאר כל הקונטרסים היוצאים יום יום מבית קה"ת?
בקיצור, טענה נוחה עד למאד, שאינה עומדת בכור המבחן.
האם אחד מן הספרים שציינת הינו ספר פרשנות לספר יסוד ביהדות? הוא נקרא בשם המייצג פרשנות יסודית ובסיסית ביהדות? האם צריך הרבי מליובאוויטש הסכמה מרב כל שהוא כדי לפרסם את מכתביו האישיים? האם מישהו היה מונע מהמנוח ז"ל לפרסם את חידושיו בשם ניכר יותר?
קושייתך דמגוגית להפליא כביכול דרש ר' דרומי מכל מח"ס באשר הוא המוציא ספר ליתן הסכמה, בעודך מתעלם לחלוטין מהעובדה שמדובר כאן בפרשנות למקרא
(יכלת כמובן להקשות סתם מספרי שיעורי ר' נחום או שיעורי ר' שמואל או חלק ניכר מהספרים ב200 שנה האחרונות, לא ראיתי הסכמות בשערם, למה מועיל האד הומינם?)
כמדומני שזה פירוש לספר פירוש יסוד למקרא
התמים כתב:והיכן ראית מישהו המוחה על ספרים המפרשים פרשן? רשי כפשוטו עצמו התקבל בלא שום מחאה
(איני תופס אף צד בנושא הדיון עצמו, לא עיינתי ולא קראתי)
תוכן כתב:איש_ספר כתב:היתה מערכה שלימה סביב החומש, אומרים שלצד ביקורת כדרכה של תורה נעשו גם דברים נוראים. טרור אכזרי, הכפשות והוצאת ש"ר באותיות של קידוש לבנה. אני כותב 'אומרים', לא כדי לרחוץ בנקיון כפים, אלא משום שאני באמת לא יודע. לא הייתי שם, ולא הייתי ליד. אומרים שהמנוח יכל להשלים עם גניזת מפעל חייו, אבל לא יכל להשלים עם הצגתו כפושע ישראל מסית ומדיח. כבר בשעת הפולמוס הוא נפל למשכב כנראה מעוגמ"נ, והשנה גם קיבל סרטן וחלי"ש.
אדם שרגליו או רגלי אבותיו עמדו בהר סיני, אין לו את הזכות לשתוק מול דבר מחריד שכזה. ת"ח נופל למשכב כשהקרובים מתארים שהוא מנוקב ככברה מחיצים מורעלים שננעצו בו, ולבסוף מסיים את חייו באופן כזה. אין מילים לתאר תועבה שכזו. וכיון שאומרים שנעשתה בציבור הרי אם ידינו לא שפכו את הדם הזה, האם נוכל לומר עיננו לא ראו?
היתה לי תחושה שבשל סופו הטראגי ובשל עוולות נוראות שנעשו כלפיו, מנסים להשתיק כל סוג של ביקורת. ולכן כתבתי מה שכתבתי למעלה, אבל חלילה לי לחפות על עושי רשעה, ואם כי מה אני ומה חיי, אבל איסור חנופה נוהג בכל, ולא תחניפו את הארץ. וגם אני מבני אברהם יצחק ויעקב.
אני מוחה על כל דבריך מהחל ועד כלה. לא נעשו פה דברים נוראיים. ת"ח אמר שהחיבור יצא מתח"י בית מדרש הגר"א בוגר מנדל, אחר אמר שהחיבור נכתב על ידי ר' אורי הולצמן. אלו לא האשמות 'נוראיות'. לא נעשה פה טרור פיזי נגדו בשום צורה ובשום דרך. אחרי שהדברים התבהרו, הבינו כולם שהבעיה עם החיבור לא עם המחבר. לטעון שהמחבר שהיה מוקף אוהבים ומעריצים ובני משפחה אוהבים, נשבר לרסיסים מהביקורת, זה פשוט שקר!
כמובן, שאין זה מצדיק לשניה לבייש אותו ולבזות אותו, והעושה כן במזיד אין לו חלק לעולם הבא, אבל לטעון שההכפשות האלו גרמו לחוליו, זה הבל הבלים. אדם בריא מסוגל להתמודד עם ביקורת, אפילו אם היא קשה ולא נחמדה, ובטח בטח, כשהוא מוקף סביבה תומכת.
כל הדיבורים האלו, הם סך הכל ניצול של המצב כדי לנטרל את הביקורת על פשוטו של מקרא.
אין שום מלה אחת של הצדקה והסכמה על פירוש 'פשוטו' באופן אחר מרש"י!
התמים כתב:קושייתך דמגוגית להפליא כביכול דרש ר' דרומי מכל מח"ס באשר הוא המוציא ספר ליתן הסכמה, בעודך מתעלם לחלוטין מהעובדה שמדובר כאן בפרשנות למקרא
דרומי כתב:יש תקנה קדומה שלא להוציא ספר בלי הסכמות. בנידון דידן החיבור יצא ללא כל הסכמות, כידוע (ההסכמות ניתנו לפירוש "רש"י כפשוטו", ולא לפירוש הנידון כאן! והיתה הונאת הציבור בזה שצירפו ההסכמות כאילו הן מתייחסות גם לפירוש "פשש"מ"). ועד לרגע זה ככל הידוע לי לא ניתנה הסכמה של ממש (איני מדבר על דברי התעוררות ורחמנות על המחבר והמו"ל וכו', אלא הסכמה כפשוטה על תוכן החיבור).
אך השאלה הגדולה היא - מכאן ולהבא! - באמת מי הוא הראוי להסכים על ספרים כגון אלו.
[על ספרי הלכה כבר הורגלנו שיש רבנים ומו"צים וכו'. אך על ספרים בסגנון הזה צריך הסכמה מאישים יותר כלליים שראויים לתואר "איש האשכולות". ולדאבוננו אישים אלו הולכים ומתמעטים, ולאידך הפלגנות בתוך הציבור אינה מאפשרת שיהיה אחד הראוי על הכל. לדוגמא, הגר"ש אלתר שליט"א ראוי לענ"ד להיחשב כ'איש האשכולות' והיה ראוי לבקש ממנו הסכמה רצינית על כזה סוג של ספר. אך כמובן שמו"ל שיעשה כך יצא שכרו בהפסדו. באופן דומה, גם הגר"מ מאזוז שליט"א ראוי לכאורה לתת הסכמה רצינית, אלא שגם פה לא בטוח שזה יהיה ריווחי. ודו"ק].
לוצאטי כתב:כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת
אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן
אין לי מושג מי עשה ולמה עשה ומה המניעים של כל או"א, אני ניזון בעיקר מפורום דנן.
אבל גם באשכול זה רואים בעיני בשר דרכי כחש ורמיה.
טוענים שהכל התחיל בדרשת הגרב"ש לרפו"ש, והוא טען שהספר נכתב ע"י ביהמ"ד הגר"א, וזה אינו, וכיון שנפל היסוד נפל הבנין, וכל המערכה בטעות יסודה.
והרי זה שקר גלוי. מבואר להדיא בדברי הגרב"ש שאין עיקר טענתו על החומש זה שנכתב ע"י ביהמ"ד ההוא, אלא מפני שראה במו עיניו יותר ממאה שינויים בדברים יסודיים, וממילא רואה בזה פירצה [אשר לדעתו הרב שך היה מוחה ע"ז].
מלבד זה יש לו טענות על אלו שנחלקו על הרמב"ם, וטענו שאינו מוכרח שעין תחת עין ממון הוא הלל"מ, ולדעתו זוהי פירצה חמורה [ולדעתו הרב שך היה מוחה ע"ז], ומגיב ע"ז בחריפות ומביא עובדא מהחזו"א.
כיון שהעידו לו שהחיבור פשוטו של מקרא קשורה לאלו שאמרו את הנ"ל, ממילא מצרף את ב' הפירצות ביחד, כרוך ותני. אילו היה יודע שאין קשר בין הדברים היה מחלקם לב' פירצות שונות, ותו לא מידי.
משל למה"ד, מומחה לליקויי בנייה יודע על חברת בנייה שמתנהגת ברשלנות ומסכנת חיים, ומתריע לשומעיו להתרחק מהם ומבניינם. יום אחד נזדמן לאולם שמחות בעיר אחרת, תוך כדי שמאחל מז"ט לאבי החתן שם לב לסדק בריצפה. התעוררו חשדיו, והתחיל לערוך בדיקה מקיפה, ולחרדתו מצא עשרות לקויים בבנין, אשר הביאו אותו למסקנא ברורה שסכנה להישאר בבנין ולו לזמן קצר. תוך כדי בדיקתו נאמר לו ע"י מישהו שהבנין הזה נבנה ע"י חברת בנייה פלונית, הלא היא החברה שמפניה הוא מתריע תמיד.
בראותו את הסכנה החליט לעשות מעשה, ביקש את הרמקול מה'בעל מנגן', וקם על כסא באמצע באולם, וזעק בקול גדול 'רבותי סכנה!', ותיאר להם שמצא ליקויי בנייה רבים באולם, ויש להזדרז לצאת. כמובן תוך כדי דבריו הוסיף שהאולם הזה נבנה ע"י חברת בנייה פלונית, ושידע הציבור ויזהר מכל מה שיצא מתחת ידם וכו'.
מתוך ציבור החוגגים היו כאלו עם קצת מבינות בתחום, בדקו אחריו ומצאו עוד ועוד ליקויים בבנין, והחרו החזיקו אחריו לזרז את הציבור לצאת ויפה שעה אחת קודם.
בעל האולם בראותו את הנהירה החוצה, הבין שהדבר יעלה לו ביוקר, התחיל לצעוק בגרון ניחר שהדבר אינו נכון והבנין נבנה ע"י חברה אחרת בכלל. והרי כל מה שהתחילו למשמש ולפשפש הוא מחמת דברי המומחה ההוא, והרי דבריו בטעות יסודם.
כל השומע ילעג, וכי מה איכפת לנו מי בנה את הבנין, אחרי שהמומחה והבאים אחריו מצאו ליקויים, אנחנו בורחים. וגם מהחברה ההיא אנו נזהרים כמו אש, אחרי דברי המומחה, גם אם את הבנין הזה הם לא בנו.
אני לכשעצמי מתענג על הספר פשוטו של מקרא, אבל בד בבד משתדל שהוא לא יהיה בהישג יד של ילדיי.
מי שגדל על ברכי פירוש רש"י, ואח"כ המשיך להגות במדרשי חז"ל, שוב יכול לקבל תועלת גדולה מהחיבור פשוטו של מקרא.
הרי ברור שאם היה יוצא לאור בספר נפרד, עם כריכה שחורה, בכתב רש"י, ונקרא שמו בישראל 'לקט ביאורים בדרך הפשט', לא היו יוצאים נגדו.
אבל כשנדפס ביחד עם החומש, באותיות מרובעות מנוקדות [אפילו הפירוש הנפלא רש"י כפשוטו לא זכה לינקד], באופן שלצעירי הצאן יותר קל לקרוא את הפשוטו של מקרא מאת פירוש רש"י, הרי זה גורם ממילא שההסתכלות הפשוטה הוא שהבסיס הוא 'פשוטו של מקרא', ופירש"י מהווה קומה נוספת מעליה, ואח"כ מגיע תורם של מדרשי חז"ל.
יש לדעת, ילדים רגישים לניואנסים יותר ממבוגרים. וודאי שמבוגרים שאצלם הספר לא מהווה בעיה, בהשתלבו במכלול הנתונים שיש להם כבר בראש, לא יכולים לשער את עוצמת הרושם הסמוי על ילדים וכדו'.
[כמובן וכפשוט, שהמוציאים לאור יכולים להיות ת"ח עצומים בקיאים בכ"ד ספרים בכל אופני הפרד"ס, ואצלם החיבור פשוטו של מקרא הוא בבחינת דובדבן שבקצפת, אבל אופן וצורת הדפסת החבור מראה שחסר להם הבנה בדרכי החינוך, עכ"פ לטעמם של גדולי בתי הדין של הציבור החרדי.]
לגבי הטענה שנטענת שיש מהרבנים שיצאו נגד החיבור שהם בבחינת בורים ועמי הארץ בסוגיית לימוד המקרא. אדרבה, דוקא הסתכלותם על החיבור הוא כמבט של ילד, תינוק דלא חכים ולא טיפש, ואם אצלם זה עורר זעזוע זה סימן שהרושם שהחיבור יכול לעשות על ילדים, יכול להיות הרסני, גם אם אנחנו המבוגרים לא מבינים את זה.
איש_ספר כתב:ועוד חבר חשוב מכאן כתב לי באישי (רציתי לשאול בפומבי למה אנשים מפחדים לכתוב בשמם, אבל כמובן שמי שקורא את האשכול הזה, קושיא מעיקרא ליתא..)אני לכשעצמי מתענג על הספר פשוטו של מקרא, אבל בד בבד משתדל שהוא לא יהיה בהישג יד של ילדיי.
מי שגדל על ברכי פירוש רש"י, ואח"כ המשיך להגות במדרשי חז"ל, שוב יכול לקבל תועלת גדולה מהחיבור פשוטו של מקרא.
הרי ברור שאם היה יוצא לאור בספר נפרד, עם כריכה שחורה, בכתב רש"י, ונקרא שמו בישראל 'לקט ביאורים בדרך הפשט', לא היו יוצאים נגדו.
אבל כשנדפס ביחד עם החומש, באותיות מרובעות מנוקדות [אפילו הפירוש הנפלא רש"י כפשוטו לא זכה לינקד], באופן שלצעירי הצאן יותר קל לקרוא את הפשוטו של מקרא מאת פירוש רש"י, הרי זה גורם ממילא שההסתכלות הפשוטה הוא שהבסיס הוא 'פשוטו של מקרא', ופירש"י מהווה קומה נוספת מעליה, ואח"כ מגיע תורם של מדרשי חז"ל.
יש לדעת, ילדים רגישים לניואנסים יותר ממבוגרים. וודאי שמבוגרים שאצלם הספר לא מהווה בעיה, בהשתלבו במכלול הנתונים שיש להם כבר בראש, לא יכולים לשער את עוצמת הרושם הסמוי על ילדים וכדו'.
[כמובן וכפשוט, שהמוציאים לאור יכולים להיות ת"ח עצומים בקיאים בכ"ד ספרים בכל אופני הפרד"ס, ואצלם החיבור פשוטו של מקרא הוא בבחינת דובדבן שבקצפת, אבל אופן וצורת הדפסת החבור מראה שחסר להם הבנה בדרכי החינוך, עכ"פ לטעמם של גדולי בתי הדין של הציבור החרדי.]
לגבי הטענה שנטענת שיש מהרבנים שיצאו נגד החיבור שהם בבחינת בורים ועמי הארץ בסוגיית לימוד המקרא. אדרבה, דוקא הסתכלותם על החיבור הוא כמבט של ילד, תינוק דלא חכים ולא טיפש, ואם אצלם זה עורר זעזוע זה סימן שהרושם שהחיבור יכול לעשות על ילדים, יכול להיות הרסני, גם אם אנחנו המבוגרים לא מבינים את זה.
איש_ספר כתב:יש כאן קצת ויכוח מוזר:
האם היה טירור, האם מה שנעשה חשוב טירור, האם מה שנעשה מפיל למשכב וכו' וכו'.
גם מי שמתנער מטירור מתקשה לגנות, שמא בכך הוא יתן תוקף לאירועים שהוא מטיל ספק באמיתותם.
יש לי הצעה נאיבית. אולי יש כאן מישהו שמתנדב ויכול לכתוב מה הן העובדות. את הפרשנות תשאירו לדיון נפרד.
למשל:
א. ביום זה וזה עמד חכם פלוני ואמר על הספר כך וכך ועל מחברו כך וכך
ב. ביום אחר עמד אנונימי וזעק בקו זעקת התורה בנוסח כזה וכזה
ג. ביום נוסף, הוציאו ב"ד של מקום פלוני מכתב ושם כתבו על הפירוש ועל מחברו גם יחד כך וכך.
ד. ביום אחר באו לבית של פלוני וצעקו שם ואמרו כך וכך.
כמובן זו לא ועדת חקירה ממלכתית, ולא צריך תאריכים מסודרים לכל מאורע ובכ"ז תיאור שיתן תמונה רחבה ככל הניתן.
איש_ספר כתב:יש כאן קצת ויכוח מוזר:
האם היה טירור, האם מה שנעשה חשוב טירור, האם מה שנעשה מפיל למשכב וכו' וכו'.
גם מי שמתנער מטירור מתקשה לגנות, שמא בכך הוא יתן תוקף לאירועים שהוא מטיל ספק באמיתותם.
יש לי הצעה נאיבית. אולי יש כאן מישהו שמתנדב ויכול לכתוב מה הן העובדות. את הפרשנות תשאירו לדיון נפרד.
למשל:
א. ביום זה וזה עמד חכם פלוני ואמר על הספר כך וכך ועל מחברו כך וכך
ב. ביום אחר עמד אנונימי וזעק בקו זעקת התורה בנוסח כזה וכזה
ג. ביום נוסף, הוציאו ב"ד של מקום פלוני מכתב ושם כתבו על הפירוש ועל מחברו גם יחד כך וכך.
ד. ביום אחר באו לבית של פלוני וצעקו שם ואמרו כך וכך.
כמובן זו לא ועדת חקירה ממלכתית, ולא צריך תאריכים מסודרים לכל מאורע ובכ"ז תיאור שיתן תמונה רחבה ככל הניתן.
תוכן כתב:ועוד דבר, אני מאמין שהרבה מהרדיפות שתומכי פשש"מ אומרים שהוא עבר, זה או המצאות או גוזמאות. מניסיון העבר, זה דרכם, הכל כשר כדי לקדם את פשש"מ הפסול.
תוכן כתב:ועוד דבר, אני מאמין שהרבה מהרדיפות שתומכי פשש"מ אומרים שהוא עבר, זה או המצאות או גוזמאות. מניסיון העבר, זה דרכם, הכל כשר כדי לקדם את פשש"מ הפסול.
נטורי קרתא כתב:במחאה הראשונה בחוה"מ סוכות תשפ"ב אמר הגרב"ש דויטש שהוא ראה במו עיניו יותר ממאה שינויים בדברים יסודיים, אבל לא פירט.
חודש לאחר מכן פרסם בעיתון את עיקרי טענותיו. רצ"ב.
אפשר לשבת. כמובן הכותב לא חושב כך על אותם חכמים, אלא כתב בסגנון של מטונך, לאמור אפילו אם לדעתכם זה ערכם של אותם גדולים, לא יהיה זה אלא כתינוק לא חכים ולא טיפש שמראים לפניו אות בספר וכו'.הערש כ''ץ כתב:איש_ספר כתב:ועוד חבר חשוב מכאן כתב לי באישי (רציתי לשאול בפומבי למה אנשים מפחדים לכתוב בשמם, אבל כמובן שמי שקורא את האשכול הזה, קושיא מעיקרא ליתא..)אני לכשעצמי מתענג על הספר פשוטו של מקרא, אבל בד בבד משתדל שהוא לא יהיה בהישג יד של ילדיי.
מי שגדל על ברכי פירוש רש"י, ואח"כ המשיך להגות במדרשי חז"ל, שוב יכול לקבל תועלת גדולה מהחיבור פשוטו של מקרא.
הרי ברור שאם היה יוצא לאור בספר נפרד, עם כריכה שחורה, בכתב רש"י, ונקרא שמו בישראל 'לקט ביאורים בדרך הפשט', לא היו יוצאים נגדו.
אבל כשנדפס ביחד עם החומש, באותיות מרובעות מנוקדות [אפילו הפירוש הנפלא רש"י כפשוטו לא זכה לינקד], באופן שלצעירי הצאן יותר קל לקרוא את הפשוטו של מקרא מאת פירוש רש"י, הרי זה גורם ממילא שההסתכלות הפשוטה הוא שהבסיס הוא 'פשוטו של מקרא', ופירש"י מהווה קומה נוספת מעליה, ואח"כ מגיע תורם של מדרשי חז"ל.
יש לדעת, ילדים רגישים לניואנסים יותר ממבוגרים. וודאי שמבוגרים שאצלם הספר לא מהווה בעיה, בהשתלבו במכלול הנתונים שיש להם כבר בראש, לא יכולים לשער את עוצמת הרושם הסמוי על ילדים וכדו'.
[כמובן וכפשוט, שהמוציאים לאור יכולים להיות ת"ח עצומים בקיאים בכ"ד ספרים בכל אופני הפרד"ס, ואצלם החיבור פשוטו של מקרא הוא בבחינת דובדבן שבקצפת, אבל אופן וצורת הדפסת החבור מראה שחסר להם הבנה בדרכי החינוך, עכ"פ לטעמם של גדולי בתי הדין של הציבור החרדי.]
לגבי הטענה שנטענת שיש מהרבנים שיצאו נגד החיבור שהם בבחינת בורים ועמי הארץ בסוגיית לימוד המקרא. אדרבה, דוקא הסתכלותם על החיבור הוא כמבט של ילד, תינוק דלא חכים ולא טיפש, ואם אצלם זה עורר זעזוע זה סימן שהרושם שהחיבור יכול לעשות על ילדים, יכול להיות הרסני, גם אם אנחנו המבוגרים לא מבינים את זה.
אני עומד משתאה למקרא התגובה.
מחד, טענה מעניינת והגיונית שיש הבדל בין ילדים למבוגרים ועיקר הבעיה של הספר הוא בעובדא שהוא מוגש כספר נגיש לילדים ונשים ואילו היה מוגש באופן שמתאים לחכמים בלבד לא היתה כל טענה.
ומאידך, התייחסות אוהדת ומבינה למתנגדים בשל היותם 'תינוק דלא חכים ולא טיפש'. הלוא בושה תכסה פנינו. וכי אלו גדולינו, 'בורים ועמי הארץ בלימוד המקרא' כלשונו של הכותב, חבר חשוב של מנהלנו המסור הרב איש ספר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים
