תוכן כתב:אין לי את הזמן לענות לכל המחרפים ומגדפים כל אחד לפי כבודו, ועל כן אסתפק בכמה הערות קצרות, ואם לא יהיו חידושים בהמשך, זאת תהיה ההודעה האחרונה שלי באשכול זה בל"נ.
1. ר' נפתלי אנשין יהודי ת"ח וירא"ש.
2. החומש פשוטו של מקרא שהוציא, שמפרש את המקרא בצורה רציונליסטית, היא מכשול לרבים. כמובן, לא הכל פסול בה, מן הסתם הרוב כשר, אבל היא מורידה (אולי רק מעט) מההוד וההדר של המקרא, מגמדת את אבות האומה, ומחדירה קרירות ללומד התמים. הרציונליזם (בתור השקפת עולם, אני לא מכחיש כמובן, שהיקום פועל לפי חוקים רציונלים בעיקר) והדת הם אויבים זה לזה, ומי שהדת יקר לו הרציונליזם שנואה עליו.
3. הביקורת הפומבית על פשוטו של מקרא היתה במקום. יחד עם זה, הקיצוניות שבה נאמרו הדברים וההשמצות האישיות והשקריות היו בלתי צודקות. אבל כך זה תרבות הויכוח בציבור החרדי, לטוב ולמוטב. חברי פשש"מ מומחים ומקצועיים בשיח מסוג זה, כמו שאפשר לראות באשכול זה ועוד הרבה אשכולות, אז אל להם לבוא בטענות.
4. בתי מדרש שתומכים בפשוטו של מקרא, הם עזרו ללבות את הרוחות, ושפכו דלק על המדורה, לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן, וכך הם גם אשמים בבזיונות שהגיעו למחבר.
5. כל עוד שאין הוכחה ברורה אני מכחיש מכל וכל, שהביקורת הפומבית גרמה למחלתו של המחבר או החמירה את מצבו. אדם בריא יודע איך להתמודד עם ביקורת - אכזרית ככל שתהיה. בפרט המחבר שהיה מוקף תומכים ואוהבים, אני לא מאמין לרגע שהביקורת השפיעה עליו לרעה, חוץ אולי מלהעכיר את רוחו קצת.
6. יתירה מזו, מכיון שהמחבר הוא ת"ח וחוב לדון אותו לכף זכות, אני מאין שבאיזה שהוא מקום הוא שמח על הביקורת, והעריך שאנשים מתקנים את עבודתו, תוך הבנה שרק ככה צומחים.
7. כל עוד שאין מקור מוסמך אני מכחיש מכל וכל את סיפור התקיפה של ר' חיים ווייס. זה דרכם של חברי פשש"מ להמציא התקפות שלא היו ולא נבראו, ומבשרי אחזה.
8. אני לא פונקציה כלל בסיפור הזה. החלק שלי היה זניח מאד. חבר עצניק שניהל חלק מהמערכה שאל אותי מה אני חושב על החומש, אמרתי לו שאני מתנגד, אז הוא ביקש ממני קצת עזרה וחומר, זהו.
9. כל חיי אני מחפש אחר האמת, ומוכן להקריב הרבה מאד בשביל מטרה זו. אני גם לא אוהב להציג את עצמי בצורה אחרת ממה שאני באמת, אז אני מפרסם את דעותי. אני מודע לזה שאלו ששונאים אותי משתמשים ומן הסתם ישתמשו בחומר שבידם, כדי להשמיץ אותי, כך זה החיים, יהי להם אשר להם. מעשי ירחקוני ומעשי יקרבוני.
ונשיב אחד לאחד
1. תודה על הטיטל שנתת לו
2 חילול הקודש, ואכהמ"ל שיסוד חשיבה זו היא חשיבה ששורשה בנצרות והכתות הפורשות
3. לא היה שום ביקורת, זה היתה התקפה פרועה שהתפרצה שנאומים של אנשים שלא ידעו מה כתוב בספר בכלל, עם עלילה שזה קשור אלי, ולכן זה קשור לבית מדרש הגר"א, ועלילה על זה שהוא מכון מנדל ועוד הרבה שקרים, הרי הדרשה של אותו חוה"מ, היה שהספר קשור לאותו כת משכילים, ולהתעלם ממכתב רבני לעיקווד שהוציאו בכחש ומרה, וזה רק חלק קטן מאותם עלילות שקר, גם להשוות ויכוחים באשכולות לרדיפות בצורה ציבורית עם חרמות והחלטות אכזריות של בתי דין ורבנים שבנויים על שקר, האם בתי מדרש פשש"מ, עשו איזה פעולה ציבורית בפרסום,.
4. מה עשו בתי מדרש אלה למען ללבות את האש, שקרים גסים, הם לא עשו שום פעולה, אדרבא תביא פעולה אחת שהם עשו בנידון, רק פעולה אחת, לא היה שום התערבות של אותם בתי מדרש, כי אין להם שם קשר, איך אתם יכולים להמציא תוך כדי תנועה שקרים על שקרים זה מדהים.
5.נביא לך את המסמכים הרפואים, כי בכל המערכה של מכון מנדל, ושאני כתבי את החומש, זה היה למקטרגים מסמכים ממוסמכים, מהיכן אתה מכיר את המחבר הדגול שהוא היה איש צנוע ומעלי, וגם אתה בטוח מה הוא עובר בליבו, זה מדהים ומגוחך כאחד, ומה שעשו לו זה היה אירוע קטלני בכל קנה מידה, לכתוב בראש כל חוצות ולעשות עוד מעשים שלא ייעשו, ולכתוב על חיבורו שזה יותר גרוע מכל משכילי הדור.
6. אוי לכף זכות רשעית כזו, ביקורת רבי נפתלי ודאי היה אוהב ומעריך, האם מישהו הגיע אליו בביתו וביקר את מה שיש לו לבקר, רק שפכו את דמו בראש כל חוצות.
7. הסיפור של רבי חיים וייס, הוא הסיפור הכי קטן במערכה, ואני מעיד שדיברתי עם הרב וייס רבה של ביתר עילתי, ותיאר לי במדוייק מה שעשו לו, וכי שכחנו מה עשו לאותו צדיק בבלגיה, ועוד דוגמאות לרוב.
8. גם אותי לא מעניין אותך באופן אישי, בכלל כל השחי של אנשים בלי לדעת את הזהות שלכם, אני זועק על העוולה הנוראית שעשו כל מיני אינשי דלא מעלי, ומערכות ה"י השתתפו בזה בצורה נוראית.
נכתב במהירות
