שני שאלות בענין כיבוד אב

[דרך ישרה]

א. כשאב מתקשר בטלפון, האם יש חיוב מצד כיבוד אב לענות, או שכיון שהאב יכול להיות סבור שהבן אינו שומע כעת הצלצול אין בזה 'חיוב'. (ודאי שראוי, אבל שאלתי האם יש בזה מצד 'חיוב').
ב. האב לוחץ על בנו לעשות משהו מסוים, אך כמנהגו של עולם אחר שיעשה זאת הבן בכפיה האב ירגיש מצפון על שלחץ אותו, ויתחרט על שביקש ממנו לעשות זאת, וברוב הפעמים גם יתנצל או יגיד 'לא התכוונתי באמת שתעשה את זה, רק הצעתי, רק אם זה נח לך וכדו') האם הבן מחויב מצד כיבוד אב לעשות את מה שנתבקש ע"י אביו, או שמא לפי שיודע שבסוף יהיה לאביו מזה עגמת נפש אינו צריך לעשות זאת. (ולכ' הדעת נותנת שמה שישנה האב דעתו אח"כ אין זה כלל ענין של הבן, כרגע האבא מבקש לעשות זאת והבן מחויב לשמוע בקולו).

[מחשב מסלול]

א. כשאב מתקשר בטלפון, האם יש חיוב מצד כיבוד אב לענות, או שכיון שהאב יכול להיות סבור שהבן אינו שומע כעת הצלצול אין בזה 'חיוב'. (ודאי שראוי, אבל שאלתי האם יש בזה מצד 'חיוב').
ב. האב לוחץ על בנו לעשות משהו מסוים, אך כמנהגו של עולם אחר שיעשה זאת הבן בכפיה האב ירגיש מצפון על שלחץ אותו, ויתחרט על שביקש ממנו לעשות זאת, וברוב הפעמים גם יתנצל או יגיד 'לא התכוונתי באמת שתעשה את זה, רק הצעתי, רק אם זה נח לך וכדו') האם הבן מחויב מצד כיבוד אב לעשות את מה שנתבקש ע"י אביו, או שמא לפי שיודע שבסוף יהיה לאביו מזה עגמת נפש אינו צריך לעשות זאת. (ולכ' הדעת נותנת שמה שישנה האב דעתו אח"כ אין זה כלל ענין של הבן, כרגע האבא מבקש לעשות זאת והבן מחויב לשמוע בקולו).

שאלות רלוונטיות. זכור לי שראיתי בספרים בעניינים הללו. אך אחרי חיפושים ממושכים טרם מצאתי.

[כדכד]

לענין הסיפא - לא הבנתי למה הדעת נותנת שלא יתחשב במה שתשתנה דעת האב אח"כ, הרי אם ברי לבן שדעת האב תשתנה - למה יהיה כבודו לעשות מה שהוא בטעות חושב עכשו לנכון?