הצדקה הרי היא בכלל הנדרים. לפיכך, האומר "הרי עלי סלע לצדקה" או "הרי סלע זו צדקה" חייב ליתנה לעניים מיד, ואם איחר עבר בבל תאחר, שהרי בידו ליתן מיד ועניים מצויין הן. אין שם עניים, מפריש ומניח עד שימצא עניים. ואם התנה שלא יתן עד שימצא עני, אינו צריך להפריש.
הנודר צדקה ולא ידע כמה נדר יתן עד שיאמר לא לכך נתכוונתי.
דרומי כתב:לפי התיאור כאן אין ספק שהאשה לא חייבת כלום.
בעלת המקצוע וויתרה על מה שמגיע לה, והאמירה 'תני צדקה' לא נאמרה כתנאי אלא כהמלצה.
[נוסף לכ"ז, סביר להניח שאשה שאחיה נהרג, ל"ע ול"ע, לא מוטרדת מעוד כמה שקלים].
אבל למעשה איני מבין את השאלה. הרי יש עוד הרבה חיילים שיבדלו לחיים טובים וארוכים. אז למה שלא תיתן הצדקה לזכות החיילים "הנותרים" הי"ו.
[יש עוד אפשרות והיא שתיתן הצדקה לעילוי הנשמה!]
צורב מתחיל כתב:לפי הנוסח המופיע כאן בתגובתה, שתתן צדקה לזכות אחיה, ולא קצבה שום סכום. לכאו' בודאי לא התכוונה שזה יהי' תשלום שכרה.
מן הדרום כתב:צורב מתחיל כתב:לפי הנוסח המופיע כאן בתגובתה, שתתן צדקה לזכות אחיה, ולא קצבה שום סכום. לכאו' בודאי לא התכוונה שזה יהי' תשלום שכרה.
בהחלט קצבה סכום, שווה ערך לטיפול
עזריאל ברגר כתב:מן הדרום כתב:צורב מתחיל כתב:לפי הנוסח המופיע כאן בתגובתה, שתתן צדקה לזכות אחיה, ולא קצבה שום סכום. לכאו' בודאי לא התכוונה שזה יהי' תשלום שכרה.
בהחלט קצבה סכום, שווה ערך לטיפול
אז בפשטות צריכה לתת את זה לעילוי נשמתו (ע"פ הסוגיא של צדקה שנגבתה לצורך עני מסוים והעשיר או מת וכו').
מן הדרום כתב:עזריאל ברגר כתב:מן הדרום כתב:צורב מתחיל כתב:לפי הנוסח המופיע כאן בתגובתה, שתתן צדקה לזכות אחיה, ולא קצבה שום סכום. לכאו' בודאי לא התכוונה שזה יהי' תשלום שכרה.
בהחלט קצבה סכום, שווה ערך לטיפול
אז בפשטות צריכה לתת את זה לעילוי נשמתו (ע"פ הסוגיא של צדקה שנגבתה לצורך עני מסוים והעשיר או מת וכו').
שוב, זה לא עונה לשאלת הגזל
עזריאל ברגר כתב:אחותו של החייל הקדישה את הכסף לצדקה לזכותו.
ההקדשה מתבצעת לכאורה ב"אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט".
עזריאל ברגר כתב:אגב, לפני זמן לא רב הראיתי לב"ב ספר שהתאריך שכתוב בהקדמה שלו הוא "י שבט", ובהקדשות יש "לע"נ פב"פ ... נלב"ע ל שבט" (של אותה שנה שבה יצא הספר - דהיינו לכאורה 20 יום אח"כ...).
והסברתי להם שקיבלנו את הכסף מהמשפחה עם הקדשה לרפואת פב"פ, אך הדפסת הספר התעכבה ובינתיים שחל"ח, אז שינינו את ההקדשה מ"לרפואת" ל"לע"נ".
באותו מקרה - לא שאלנו את המשפחה, בגלל חוסר הנעימות, והנחנו שהם יעדיפו שנדפיס את ההקדשה לע"נ ולא נחזיר להם את הכסף.
עזריאל ברגר כתב:אגב, לפני זמן לא רב הראיתי לב"ב ספר שהתאריך שכתוב בהקדמה שלו הוא "י שבט", ובהקדשות יש "לע"נ פב"פ ... נלב"ע ל שבט" (של אותה שנה שבה יצא הספר - דהיינו לכאורה 20 יום אח"כ...).
והסברתי להם שקיבלנו את הכסף מהמשפחה עם הקדשה לרפואת פב"פ, אך הדפסת הספר התעכבה ובינתיים שחל"ח, אז שינינו את ההקדשה מ"לרפואת" ל"לע"נ".
באותו מקרה - לא שאלנו את המשפחה, בגלל חוסר הנעימות, והנחנו שהם יעדיפו שנדפיס את ההקדשה לע"נ ולא נחזיר להם את הכסף.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 311 אורחים