בלבנון לא נהגו יו"ט שני ש"ג? <והמסתעף לגבי אילת וסביבתה>

[קו ירוק]

דעת הרמב"ם, והיא דעת יחידאה, שתחומי ארץ ישראל לגיטין הם תחומי עולי מצרים. ומשם ואילך לא כבשו אף עולי מצרים.

אמנם, דעת הרמב"ם בתשובה היא שתחומי א"י לגיטין מדרבנן, תחום עולי בבל, וכשאר ראשונים.

היכן?

[בברכה המשולשת]

דעת הרמב"ם, והיא דעת יחידאה, שתחומי ארץ ישראל לגיטין הם תחומי עולי מצרים. ומשם ואילך לא כבשו אף עולי מצרים.

אמנם, דעת הרמב"ם בתשובה היא שתחומי א"י לגיטין מדרבנן, תחום עולי בבל, וכשאר ראשונים.

היכן?

פאר הדור סימן ד

[קו ירוק]

האם שם "ארץ ישראל" משיבת ציון ואילך, הכוונה לתחום עולי בבל או לתחום עולי מצרים?
דעת הרמב"ם, והיא דעת יחידאה, שתחומי ארץ ישראל לגיטין הם תחומי עולי מצרים. ומשם ואילך לא כבשו אף עולי מצרים.
דעת הראשונים ובכללם הריטב"א שא"י היא עולי בבל. ולפמים עולי מצרים.
לדעת הרמב"ם דברי הירושלמי שלא סמכו חכמים בעזה, משום שאי אפשר לסמוך בחו"ל ולכן לא הועילה סמיכה בעזה. כי מציון תצא תורה.
אבל לדעת הראשונים החולקים עליו א"א לסמוך בעזה היות ואיננה מתחום עולי בבל. וא"א לקדש את השנה בעזה (כשיש חכם בתחום עלי בבל), כי איננה א"י.
ולכן דברי הריטב"א נסובים בענין קביעת החדשים שבא"י נסובה רק על תחום עולי בבל. ומש"כ נהר פרת, לא בהכרח נחית להאי ענינה. (כמבן שגם דברי האמוראים בענין בב"מ כח. דרושים עיון היטב).

א. הריטב"א לא עוסק כאן בעניין קידוש החודש אלא בעניין הגעת השלוחים, ואין זה תלוי בזה.
ב. לא זכיתי להבין את "לא בהכרח נחית להאי ענינה", כאשר הריטב"א עוסק במפורש בהגדרת התחום שנחשב א"י לעניין יו"ט שני.
אבל כנראה שנישאר במחלוקת. הדעות הוצגו בפני המעיינים, והבוחר יבחר.

בענין מעמדה של אילת, כמדומני שכבר הארכנו בזה באשכול אחר בפורום. מה מעמדה של אילת. ובדברי הספרי.

אכן.

בצוק העיתים רק הערב הסתכלתי בספרים ובמה שכתבתי בספר.
לענ"ד רחוק לומר שלעניני קידוש החודש וקביעת המועדות, שמדבר עליהם הריטב"א, הוא מדבר בא"י של עולי מצרים וכ"ש לא של גבולי ההרחבה שהם חוצה לארץ עד כי יבוא שילה. ואף עו"מ אינה א"י. ומהיכי תיתי שהריטב"א מדבר על משהו אחר מלבד א"י של עולי בבל.
רק הריטב"א לא הכיר ולא נחת להאי ענינא מה גודלה ומה טיבה של ברייתת התחומין, ומה שטחה של הארץ, וכמה קטנה א"י של עו"ב מא"י של עו"מ. ורק דבר באופן כללי שא"י עד נהר פרת היא א"י, כפי שמצאנו בגמ'. ועכ"פ א"ז גבולי ההרחבה כלל, אלא א"י של עבר הירדן למזרחה.
וגם בגמ' ב"מ כח. בדברי אביי שישבו עד נהר פרת, הרמב"ן מסביר שלאו דוקא. ע"ש.