אין כאן "נוסחאות שונות".זאב ערבות כתב:כעת יבואו נוסחאות שונות של הסיפור...
זאב ערבות כתב:להראות את רוח הקודש של הרבי.
זאב ערבות כתב:האם בנש"ק צריך להיות בן דווקא, האם לא יתכן שהוא נכד
זאב ערבות כתב:כעת יבואו נוסחאות שונות של הסיפור...
לבי במערב כתב:אין כאן "נוסחאות שונות".זאב ערבות כתב:כעת יבואו נוסחאות שונות של הסיפור...
פותח האשכול כתב מזכרונו (ואין לתפוס עליו בזה); הסופר (הדייקן) פרסם את הדברים בכמה מקומות, ומהם תדרשנו.זאב ערבות כתב:להראות את רוח הקודש של הרבי.
לא מצאתי במעשה את "רוח הקודש של הרבי" (אא"כ הכוונה לכ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א), אך בהחלט נמצאות בו דאגתו ומסירותו (הנודעות מאז) של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לכל נשמה יהודית, לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח.
זאב ערבות כתב:בפתיחת הסיפור הוא כותב להראות את רוח הקודש של הרבי... והמשך הסיפור כותב
בפועל שהרבי יצא, הרבי נעמד על ידי, ושאל אותי באידיש: יש לך משהו להביא לי? וכמובן שהגשתי את המכתב
האם לא מדובר כאן ברוח הקודש?
זאב ערבות כתב: . . ואולי לפותח האשכול יש נוסח אחר וכדרכם של סיפורים משתנים הפרטים מנוסח לנוסח כטוב יד המספר.
זאב ערבות כתב:ואפילו אם נאמר שיש איזה גרעין אמת בסיפור, מדוע אותו פרופסור צריך להמתין לאיזו פגישה אקראית עם אדם אלמוני שלא פגשו מעולם. ואם לא היה פוגשו אז המכתב היה נגנז לעולמים ולא היה סיפור לספר, ואם הרבי ידע שיש מכתב, אולי אף ידע מה תוכן המכתב כפי שמובא בסיפורים אחרים.
בקיצור, שערי סיפורים לא ננעלו.
ייש"כ!נחומצ'ה כתב:אצרף את אשר קיבלתי.
א איד כתב:לסיפור מפי ר' לייזער קאין יש שני עדים נאמנים: ר' משה לינק (מוזכר בתחילת הכתבה בכפר חב"ד, שצילומה לא הובא כאן) ור' ארי סמית.
הסיפור פורסם עוד בחייו.
אם יש ערעור על הסיפור, הרי שהיא תלויה ועומדת על אמינותו של ר' לייזער, ללא קשר לחסידי חב"ד.
סגי נהור כתב:א איד כתב:לסיפור מפי ר' לייזער קאין יש שני עדים נאמנים: ר' משה לינק (מוזכר בתחילת הכתבה בכפר חב"ד, שצילומה לא הובא כאן) ור' ארי סמית.
הסיפור פורסם עוד בחייו.
אם יש ערעור על הסיפור, הרי שהיא תלויה ועומדת על אמינותו של ר' לייזער, ללא קשר לחסידי חב"ד.
היכן פרסם הרב משה לינק את הסיפור?
זאב ערבות כתב:לאחר קריאת הסיפור קשה להבין כיצד ניתן להחליף בין פריז לדרום אפריקה ובין כמה ימים לכמה שעות וכו וכו
א. אכן כתבתי שהי' זה בפאריז (ע"פ הכתבה, שצילומה הובא בנתים), ושיערתי כי פותח האשכול כתב מזכרונו, מבלי לדייק כה"צ (ושוב נתברר שלא קראו במקורו, אלא רק שמע מן הקוראים, שהטעות בכה"ג נפוצה למאד).זאב ערבות כתב:[א] בהודעה קודמת אתה כותב שהסיפור היה בפאריז, ושפותח האשכול לא מדייק ואח"כ כותב שהעתיק את הסיפור... [ב] וכנראה לא ניחא לך שאני מוכיח שיש כאן רוח הקודש ואתה קורא לזאת טהרת המחשבה. [ג] תעשה לי טובה, אנחנו לא ילדים קטנים בגן שהגננת מספרת סיפור וכל הילדים מנענעים בראשם לאות הסכמה. הסיפור נשמע בדוי והזוי כהרבה סיפורים, [ד] וכמובן חסידי חבד יצאו להגן עליו ועל שכמותו בכל כוחם ומאודם ולכן חבל לבזבז עליו יותר זמן. [ה] ולו היה לנו איזה לימוד מהסיפור ניחא, אך אין ללמוד מהסיפור מאומה
לבי במערב כתב: לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח.
זאב ערבות כתב:וכל הסיפור מתחילתו ועד סופו נועד להראות את רוח הקודש
איש_ספר כתב:כל ה'חדר הנסתר' והילת המסתורין, מצוצה מהאצבע בלי ספק.
איזו סיבה יש לאדם מודרני להסתיר את היותו יהודי בדרא"פ בשנים ההם ואת חיבתו ללימוד כתבי הקודש?
הוא היה אפיפיור? ואם המשפחה חושבת שהוא נלב"ע, מה יגרום לו לא להודיע כי עוד יוסף חי והוא מלך בדרא"פ?
דרומי כתב:הרב לינק שי' מכחיש כל קשר מיוחד לסיפור זה...
איש_ספר כתב:דרומי כתב:הרב לינק שי' מכחיש כל קשר מיוחד לסיפור זה...
וכיון שעלה. גם שאר בני משפחת בן ארזה לא שמעו מאביהם מאומה.
אגב אם נמצה 'עומק הדין' (...) יש בסיפור חלק אחד ויחיד מופתי, והוא עדות המספר שהרבי ביקש ממנו את המכתב.
כל השאר סיפור שאם נוריד ממנו את כל הגוזמאות (פרופסור בסורובן, חדר לפנים מן החדר, בן של אדמו"ר מפורסם, נחשב כמת, ספריה עצומה, סודי סודות) אין בו כלום. בנש"ק שסר מן הדרך - כמוהו רבים, העובדה שהיה לו חיבור לגירסה דינקותא - גם היא כמובן לא יוצאת דופן. הרבי היה האישיות הדתית-החסידית הכי מפורסמת ונגישה בשנים ההם, ואם בנש"ק כזה רוצה ליצור קשר עם אישיות דתית חסידית רמת מעלה, טבעי שיפנה אליו. משפנה אל הרבי ושיתף אותו בסיפור חייו, אופייני למסופר על הרבי שישמור איתו על קשר, ואף ישלח את שלוחיו להביאו לקבר ישראל.
כאמור החלק ה'מופתי' הוא 'תפיסת המחשבה' של הרבי. יתכן שהיה, ויתכן שהמספר מגזים. למשל יתכן שהוא עמד שם, במקום שלא היה אמור לעמוד, מחזיק מעטפה ביד, ועיניו נשואות בתחינה ובציפיה, הרבי שהבחין בו ובמבטו ואולי אפילו במה שבידו, פנה אליו ושאל אותו מה בפיו/מה רצונו וכו'.
זאינץ כתב:וכי כך כך מופרך שהיה לו רוה"ק יותר ממה שהחזו"א הבין בניתוחים וצייר ציור של המוח?
היינו המסתורין של הסיפור לא גורמת לפקפוקו כ"א רוה"ק של הרבי..
זאינץ כתב:איש_ספר כתב:דרומי כתב:הרב לינק שי' מכחיש כל קשר מיוחד לסיפור זה...
וכי כך כך מופרך שהיה לו רוה"ק יותר ממה שהחזו"א הבין בניתוחים וצייר ציור של המוח?
זאינץ כתב:למען הרבות החסד
המעוניינים אשלח את שמו ששמעתי ממנו ששמע מקיין בפרטי.
משוש דורים כתב:בפורום אחר כתב מאן דהו שמדובר בבנו של העקדת יצחק מאלכסנדר הי"ד.
מדובר בדמיון פרוע ואם זה לא היה עצוב אולי היה קצת מצחיק.
לעקידת יצחק היו ס"ה שני בנים (ותשע בנות).
בן אחד נפטר על פניו בבחרותו בגיל שמונה עשר בתרח"צ.
בנו השני (ר' ירחמיאל ישראל יוסף) לא זזה ידו מתחת יד אביו, גם בכל המסעות נסע איתו.
בשנת ת"ש השיגו החסידים (בארה"ק וארה"ב) בדמים מרובים שלושה סרטיפיקטים לא"י, עבור הרבי הרבנית ובנו זה. אך הרבי סרב להשתמש בהם, באומרו "מיט די אידן וואס מיר האבן געלעבט צוזאמען, מיט זיי וועלן מיר גיין אויף קידוש השם" !!
גם בשנות המלחמה הסתתר הבן תמיד יחד עם אביו מאימת הקלגסים.
באלול תש"ב גילו את זהות הרבי, והכניסוהו בשורה של המובלים לטרבלינקה. בהתחלה הכניסו את הבן בשורה השניה, של המובלים לעבודה. אך הוא לא רצה לעזוב את אביו לרגע, ורץ אליו מרצונו, וילכו שניהם יחדיו, עולות תמימות על מוקדה, ביום כ"ג אלול תש"ב.
והוא ית' ינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך במהרה בימינו
בשורות טובות
איש_ספר כתב:משוש דורים כתב:בפורום אחר כתב מאן דהו שמדובר בבנו של העקדת יצחק מאלכסנדר הי"ד.
כתב לי ידיד צאצא האדמורי"ם לבית אלכנסדרמדובר בדמיון פרוע ואם זה לא היה עצוב אולי היה קצת מצחיק.
לעקידת יצחק היו ס"ה שני בנים (ותשע בנות).
בן אחד נפטר על פניו בבחרותו בגיל שמונה עשר בתרח"צ.
בנו השני (ר' ירחמיאל ישראל יוסף) לא זזה ידו מתחת יד אביו, גם בכל המסעות נסע איתו.
בשנת ת"ש השיגו החסידים (בארה"ק וארה"ב) בדמים מרובים שלושה סרטיפיקטים לא"י, עבור הרבי הרבנית ובנו זה. אך הרבי סרב להשתמש בהם, באומרו "מיט די אידן וואס מיר האבן געלעבט צוזאמען, מיט זיי וועלן מיר גיין אויף קידוש השם" !!
גם בשנות המלחמה הסתתר הבן תמיד יחד עם אביו מאימת הקלגסים.
באלול תש"ב גילו את זהות הרבי, והכניסוהו בשורה של המובלים לטרבלינקה. בהתחלה הכניסו את הבן בשורה השניה, של המובלים לעבודה. אך הוא לא רצה לעזוב את אביו לרגע, ורץ אליו מרצונו, וילכו שניהם יחדיו, עולות תמימות על מוקדה, ביום כ"ג אלול תש"ב.
והוא ית' ינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך במהרה בימינו
בשורות טובות
משוש דורים כתב:איש_ספר כתב:משוש דורים כתב:בפורום אחר כתב מאן דהו שמדובר בבנו של העקדת יצחק מאלכסנדר הי"ד.
כתב לי ידיד צאצא האדמורי"ם לבית אלכנסדרמדובר בדמיון פרוע ואם זה לא היה עצוב אולי היה קצת מצחיק.
לעקידת יצחק היו ס"ה שני בנים (ותשע בנות).
בן אחד נפטר על פניו בבחרותו בגיל שמונה עשר בתרח"צ.
בנו השני (ר' ירחמיאל ישראל יוסף) לא זזה ידו מתחת יד אביו, גם בכל המסעות נסע איתו.
בשנת ת"ש השיגו החסידים (בארה"ק וארה"ב) בדמים מרובים שלושה סרטיפיקטים לא"י, עבור הרבי הרבנית ובנו זה. אך הרבי סרב להשתמש בהם, באומרו "מיט די אידן וואס מיר האבן געלעבט צוזאמען, מיט זיי וועלן מיר גיין אויף קידוש השם" !!
גם בשנות המלחמה הסתתר הבן תמיד יחד עם אביו מאימת הקלגסים.
באלול תש"ב גילו את זהות הרבי, והכניסוהו בשורה של המובלים לטרבלינקה. בהתחלה הכניסו את הבן בשורה השניה, של המובלים לעבודה. אך הוא לא רצה לעזוב את אביו לרגע, ורץ אליו מרצונו, וילכו שניהם יחדיו, עולות תמימות על מוקדה, ביום כ"ג אלול תש"ב.
והוא ית' ינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך במהרה בימינו
בשורות טובות
ע"פ ויקיפדיה היו לו חמשה בנים
נישא לחנה בת מיכאל אורבך, נולדו להם חמישה-עשר ילדים. רובה הגדול של המשפחה נספה בשואה, כולל כל נכדיו. כולם נספו כנראה בטרבלינקה. ילדיו הידועים[6]:
רבי אברהם חיים - שימש כאדמו"ר בחיי אביו באלכסנדר והוא האדמו"ר האחרון שהיה בעיר. נמלט מאימת הנאצים ללודז' ולאחר מכן לוורשה, ובה גם כיהן כאדמו"ר. כדי להינצל מגירוש להשמדה הועסק בחנות נעליים, אך בסופו של דבר גורש ונספה לטרבלינקה.
הרב יחיאל - כיהן ברבנות מקוב מזובייצקי שבאזור ורשה, בזמן הכיבוש הנאצי בפולין היה בגטו ורשה. בפורים תש"ג היה אחד הרבנים שהסתתרו בבונקר בבית הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב (באזור לודז').
רבי יעקב בונם - כיהן כאדמו"ר בגטו ורשה, והיה מהרבנים שבפורים תש"ג הסתתרו בבונקר עם רבי שלמה אלימלך רבינוביץ מזאווירטשה (בנו של האדמו"ר מקרימילוב).
הרב ירחמיאל ישראל יוסף - נישא לטובה חוה בת רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שנפטרה באלכסנדר בתמוז תרצ"ט. ילדיהם: שרה רחל, רוזה אסתר, שמואל נתן דוד.
רבי שמואל - כאחיו רבי אברהם חיים, כיהן גם הוא כאדמו"ר באלכסנדר.
יעקב פנחס שרגא פייבל - בן הזקונים שנפטר כבחור בי"ג באדר תרצ"ח.[7]
מרת רוזה מינדיל - נישאה לרב אלימלך שפירא, ראב"ד גלובנה, ובן הרב פישל שהיה ראב"ד בלוינה. ילדיהם: ירחמיאל יעקב שרגא ומלכה. כולם נספו.
פייגה - נישאה לרב חיים אלתר באומגרטן. ילדיהם: חיה רוזה, מלכה ושמואל צבי. כולם נספו.
מרת הינדה פרל - נישאה לרב יוסף הלוי הורוביץ-שטרנפלד, בן רבי ברוך קלמיש, הרבי מפילץ-חנצ'ין. ילדיהם: יחיאל, שמואל צבי ואסתר ברכה. כולם נספו.
מרת אסתר מלכה - נישאה לרב יעקב יחזקאל הכהן רבינוביץ, בן רבי נתן נחום, הרבי מקרימילוב. ילדיהם: שמואל צבי ושרה יהודית. כולם נספו.
מרת רחל - נישאה לרב מנחם מנדל הלברשטאם, בן הרב נחום, ראב"ד מאשציסק. ילדיהם: שמואל צבי, רוזה פייגה ושרה אסתר. רחל, בעלה וילדיהם נספו.
מרת לאה - נישאה לרבי חיים הלוי הולשטוק, בן רבי יחזקאל, הרבי מאוסטרובצה. בנם: שמואל צבי. כולם נספו.
מרת סימה - נישאה לרבי מסלונים שנספה בשואה, רבי שלמה דוד יהושע וינברג, בן רבי אברהם וינברג השני, ה"בית אברהם", שהיה האדמו"ר מסלונים לפניו. בתם: שרה אסתר. כולם נספו.
מרת בריינדיל - נישאה לרב נפתלי צבי בורנשטיין, בן רבי שמואל בורנשטיין, הרבי מסוכטשוב. בנה: שמואל.
דבורה הדסה.
אם כך כתוב בויקפידה, הרי לך כמה אפשר לסמוך על הנאמר שם. שים לב כמה טעויות בקטע אחד...
ר' אברהם חיים ור' יעקב בונים היו אחיו של העקידת יצחק.
ר' שמואל צבי (התפארת שמואל) היה אביו של העקידת יצחק.
ר' יחיאל היה בנו של ר' אברהם חיים.
מתעמק כתב:די, די!
יש לנו סיפור שלא אומת כלל אך כדי ליישבו מוכנים להוציא לעז על בני צדיקים ובקריאת שמות! והכל כדי לקיים מוטיב אחד ויחיד, שהאדמו"ר מלובוויץ' היה יחיד במיוחד להחזיר נשמות תועים מכל קצווי תבל. מטיפים בשביל כך להאמין בארי סמית, בלייזר קאיין, אך העיקר הסיפור ישתמר.
אם כבר נשאל מספר שאלות שעולות מאליהן בעת הקריאה:
א) הכותב מציין שהסיפור כבר פורסם מלפני זמן, עוד בחיי המספר רא"ק. לדבריו אחר הראיון עם המספר (לאור ערעורים) התברר שכל הסיפור כמו שהתפרסם לראשונה היה נכון אלא שנתוספו לו עוד פרטים עסיסיים. ובכן, האם אפשר לציין לגליון בו התפרסם הסיפור לראשונה ולהעלותו כדי שניווכח אם אכן כדבריו?
ב) דחיית טיסה מפריז לניו יורק כשזו בעצם רק תחנת ביניים לא נראה כל כך קל בזמן ההוא. הרי סוכן הנסיעה היה כמובן מארה"ק, ולא היה פלאפון להתקשר תיכף לסוכן, וזה מסובך יותר בשביל שזה בעצם תחנת ביניים. אחר כל זאת, אשתו צריכה להסכים לשהות עוד שלשה ימים מחופשה מתוכננת בשביל איזה פרופסור עלום שם שהיא אף לא פגשה. שלשה ימים נוספים במלון בפריז היא גם סכום לא מבוטל. דברים כאלו הם בדרך כלל כבידי משקל על אנשים במצבים כאלו, וההתעלמות מהם לגמרי בעת הסיפור מתמיה.
ג) ר' חנוך בן ארזה ממש לא סלח לעצמו שהוא פספס את זה, וכל אימת שנפגש עם רא"ק היה מחזיר אותו לאירוע זו. אך לא סיפר זה לשום אדם נוסף כולל בניו ובנותיו?
ד) ציטוט מהכתבה: היה תמיד חוזר אומר. "אילו רק היה המפגש נופל במשמרת שלי.. איזה נפלא היה הדבר להביא סיפור עסיסי שכזה לחותני..". הבעיה בכל זה, חותנו ר"א כי-טוב כבר נפטר בשנת תשל"ו, שנתיים לפני זה.
ה) ואחרי כל אלה איך זה שאין אפשרות לברר פרטים על פרופסור העלום. הרי לפי הסיפור בהכרח הועבר לקבר ישראל על ידי חסידי חב"ד. ובכן מי היה שליח חב"ד בפריז ובנותיה בשנת תש"מ? האם מישהו שמע ממנו על משימה מהרבי בשנת תש"מ להעביר פלוני מבית קברות נוצרי לבית הקברות היהודי?
ו) הכותב מציין שלראשונה היו שני מתווכים בינו לבין רל"ק, אחד מהם הוא ר' משה לינק. אך פתאום בא הרב דרומי ושדר בה נרגא שהנ"ל מכחיש כל קשר לסיפור!
מתעמק כתב:די, די!
יש לנו סיפור שלא אומת כלל אך כדי ליישבו מוכנים להוציא לעז על בני צדיקים ובקריאת שמות! והכל כדי לקיים מוטיב אחד ויחיד, שהאדמו"ר מלובוויץ' היה יחיד במיוחד להחזיר נשמות תועים מכל קצווי תבל. מטיפים בשביל כך להאמין בארי סמית, בלייזר קאיין, אך העיקר הסיפור ישתמר.
אם כבר נשאל מספר שאלות שעולות מאליהן בעת הקריאה:
א) הכותב מציין שהסיפור כבר פורסם מלפני זמן, עוד בחיי המספר רא"ק. לדבריו אחר הראיון עם המספר (לאור ערעורים) התברר שכל הסיפור כמו שהתפרסם לראשונה היה נכון אלא שנתוספו לו עוד פרטים עסיסיים. ובכן, האם אפשר לציין לגליון בו התפרסם הסיפור לראשונה ולהעלותו כדי שניווכח אם אכן כדבריו?
ב) דחיית טיסה מפריז לניו יורק כשזו בעצם רק תחנת ביניים לא נראה כל כך קל בזמן ההוא. הרי סוכן הנסיעה היה כמובן מארה"ק, ולא היה פלאפון להתקשר תיכף לסוכן, וזה מסובך יותר בשביל שזה בעצם תחנת ביניים. אחר כל זאת, אשתו צריכה להסכים לשהות עוד שלשה ימים מחופשה מתוכננת בשביל איזה פרופסור עלום שם שהיא אף לא פגשה. שלשה ימים נוספים במלון בפריז היא גם סכום לא מבוטל. דברים כאלו הם בדרך כלל כבידי משקל על אנשים במצבים כאלו, וההתעלמות מהם לגמרי בעת הסיפור מתמיה.
ג) ר' חנוך בן ארזה ממש לא סלח לעצמו שהוא פספס את זה, וכל אימת שנפגש עם רא"ק היה מחזיר אותו לאירוע זו. אך לא סיפר זה לשום אדם נוסף כולל בניו ובנותיו?
ד) ציטוט מהכתבה: היה תמיד חוזר אומר. "אילו רק היה המפגש נופל במשמרת שלי.. איזה נפלא היה הדבר להביא סיפור עסיסי שכזה לחותני..". הבעיה בכל זה, חותנו ר"א כי-טוב כבר נפטר בשנת תשל"ו, שנתיים לפני זה.
ה) ואחרי כל אלה איך זה שאין אפשרות לברר פרטים על פרופסור העלום. הרי לפי הסיפור בהכרח הועבר לקבר ישראל על ידי חסידי חב"ד. ובכן מי היה שליח חב"ד בפריז ובנותיה בשנת תש"מ? האם מישהו שמע ממנו על משימה מהרבי בשנת תש"מ להעביר פלוני מבית קברות נוצרי לבית הקברות היהודי?
ו) הכותב מציין שלראשונה היו שני מתווכים בינו לבין רל"ק, אחד מהם הוא ר' משה לינק. אך פתאום בא הרב דרומי ושדר בה נרגא שהנ"ל מכחיש כל קשר לסיפור!
מתעמק כתב:והוספת "למען הרבות החסד - המעוניינים אשלח את שמו ששמעתי ממנו ששמע מקיין בפרטי". אז לדבריך ארי סמית משקר, ולדבריו המקור שלך משקר!
מתעמק כתב:אך אם כבר מעלתו נכנס לתמונה, האין אתה בעצמך מהוה נדבך נוסף להכחשת העובדא? הרי ארי סמית מעיד שרל"ק לא גילה זהות הפרופסור לאף אחד ואפילו לא חשב על כך זולת מחשבתו לגלות להאדמור מאמשינוב כשהתייעץ עמו בנושא. והרי אתה העדת לעיל "שמעתי ממישהו ששמע ממנו עוד לפני שהתפרסם הסיפור לאזני כל", והוספת "למען הרבות החסד - המעוניינים אשלח את שמו ששמעתי ממנו ששמע מקיין בפרטי". אז לדבריך ארי סמית משקר, ולדבריו המקור שלך משקר!
מתעמק כתב:הכותב מציין שלראשונה היו שני מתווכים בינו לבין רל"ק, אחד מהם הוא ר' משה לינק. אך פתאום בא הרב דרומי ושדר בה נרגא שהנ"ל מכחיש כל קשר לסיפור!
מתעמק כתב:סליחה הרב זאינץ, אך טענו לו בחיטים והודה לו בשעורים. אתה מצטט תגובתי, סימן שאתה מתייחס אלי. ובכן, איפה כתבתי אף אות אחת לדון על רוה"ק גלויה או סמויה? דיברתי אך ורק על נאמנות הסיפור והמספר.
אך אם כבר מעלתו נכנס לתמונה, האין אתה בעצמך מהוה נדבך נוסף להכחשת העובדא? הרי ארי סמית מעיד שרל"ק לא גילה זהות הפרופסור לאף אחד ואפילו לא חשב על כך זולת מחשבתו לגלות להאדמור מאמשינוב כשהתייעץ עמו בנושא. והרי אתה העדת לעיל "שמעתי ממישהו ששמע ממנו עוד לפני שהתפרסם הסיפור לאזני כל", והוספת "למען הרבות החסד - המעוניינים אשלח את שמו ששמעתי ממנו ששמע מקיין בפרטי". אז לדבריך ארי סמית משקר, ולדבריו המקור שלך משקר!
כמו כן דבריך שאי אפשר לברר זולת דרך האדמור מאמשינוב, וכל כך למה? הרי ארי סמית העיד ששמע הסיפור מפי שני עדים ששמעו מפי רל"ק, והם ר' משה לינק ור' שלמה הופשטיין. אז נשאלה מקודם את פיהם! וכבר העיד בן הרב דרומי שהראשון הכחיש!
חוץ מזה ציינתי שישנם עוד דרכים לברר, א) האם מישהו מחסידי חבד בפריז התעסק בשנת תש"מ בהעברת קבר לביתה"ח היהודי, וכמובן ידעו הנ"ל לציין למקום קבורתו אשר שמו חקוק עליה. ב) בני ר' חנוך בן ארזה שלפי המסופר בכתבה אין אפשרות שהוא לא היה מספר זה אף פעם. אך דא עקא שום אחד מהם לא שמע.
ואחרי ככלות הכל, כתבת שזה התפרסם בשני מקומות. הרי זה בקשתי, הוציאה נא אתהן אלינו ונשווה בין הסיפורים!
כל החרדה שלי היתה על הרצון לספר אחר מיטתם של צדיקים שמסרו נפשם על קדושת השם, והכל רק כדי ליישב סיפור שיש בה מוטיב של שבח להרבי מחבד.
ועל דבריך וחסדך הגדול לגלות משפחות. הרי על כגון דא מתאימים דברי רבי יהודה בן בתירה (שבת צו-צז) בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין, אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק!
כמובן שיש לכה"פ "עדות חי’" אחת, הלא הוא ר' ארי סמית שי' (המוּכָּר לרבים בשמו המלא).מתעמק כתב:לא הובא שום עדות חיה ששמע מפי ר' אליעזר קאין הסיפור
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים
