ילקוט יוסף, תכלא דפזלון, והאם אוירא דארץ ישראל אינו מחכים

[בברכה המשולשת]

היום, אחרי מוסף ולימוד הפרשה, שאלני ת"ח אחד אם שמעתי על הסיפור הזה, והשבתי לו שאכן כן.
ואז הוא טען באוזניי שלדעתו העורך שהכניס זאת, הבין היטב את כוונת הקוטנרס, וגם הוא התכוון ללעוג למתנגדי התכלת, ולשם כך השחיל זאת לשם כך בספר.

[עובר ושב]

מהתירוצים המגוחכים שנכתבים כאן וגם במקומות אחרים, נראה שיש כאלה שלא הפנימו את גודל השבר.

[איש_ספר]

מהתירוצים המגוחכים שנכתבים כאן וגם במקומות אחרים, נראה שיש כאלה שלא הפנימו את גודל השבר.

איזה שבר?

במקומות אחרים, סופרים שהיו נכשלים בדבר כזה היו גוזרים ע"ע שתיקה מכאן ועד אחרית ימם, וסביר להניח שגם עוזבים לשוויץ.
וזה לא בגלל מידות (שלא היו) מתוקנות, אלא בגלל נורמות בסיס של החברה. לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

[שקלאוו]

מכיון שאין כאן זדון ועיוות דין מכוון, הטעות, מגוחכת ככל שתהיה, אינה פוסלת את הספר או את המחבר.
אלא מאי, היא מעלה שאלה נכבדת ועתיקה אודות הגדרת חכם - האם כל מי ששוקד על תלמודו ויודע סימנים שלמים עם נושאי הכלים בע"פ, הוא ת"ח וראוי להיות פוסק - או שמא נדרש גם רף בסיסי של אינטיליגנציה כדי לעמוד בהגדרה זו.

[בן אליהו]

בדיוק מה שאומרת העובדה ששום ציוץ לא נשמע אחרי הפסק התמוה מאוד מאוד מאוד עם הנימוקים ההזויים של רבה של מודיעין עילית בעניין השתתפות בפעילות אבטחה על העיר.

[יהושפט]

אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם, אפילו אם נדוננו לכף חובה הגדול ביותר עם כל ההידורים
ברור אצלי שמדובר בטעות של איזה עורך וכדומה
יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה
כך שזה לא פוסל את הר"י יוסף אישית, אבל כן מלמד רבות על רמת העריכה והליקוט בספרים שיוצאים מתח"י, עכ"פ בשנים האחרונות.

[יהושפט]

בדיוק מה שאומרת העובדה ששום ציוץ לא נשמע אחרי הפסק התמוה מאוד מאוד מאוד עם הנימוקים ההזויים של רבה של מודיעין עילית בעניין השתתפות בפעילות אבטחה על העיר.

אובססיה, קווים לדמותה
[ואני מאלו שכעסו מאד על דברי הרב קסלר, ובכל זאת]

[איש_ספר]

זה לא פוסל אותו אישית כמובן, אבל זה פוסל את הספר.
לא מדובר בספר של שטיקלך למועדים, אלא הלכות פסוקות.
ספר שנערך באופן מרושל שכזה, כזה שהמחבר מעסיק שוטים גמורים או ליצנים לכתוב את ספרו, לא יכול להיות ספר המורה הוראה לרבים.
אבל הספר ימשיך להדפס באלפים, וכל שנתיים מהדו"ח, וכל מי שמשיג מקפדים את ראשו וכו' וכו'.

בדיוק מה שאומרת העובדה ששום ציוץ לא נשמע אחרי הפסק התמוה מאוד מאוד מאוד עם הנימוקים ההזויים של רבה של מודיעין עילית בעניין השתתפות בפעילות אבטחה על העיר.

לא פעם ולא פעמיים, ההודעות שלך מלמדות שעם כל הדביקות שלך בר' נחום פרצוביץ או בר' דוד כהן, אתה תמים וירוק ככרתי. אחר המחילה הרבה.
הרב קסלר בניגוד לרב יוסף, לא מתיר עגונות וגם לא מחוו"ד בשאלות פחותות מאלו. הוא לא נתפס כמורה הוראה, לא בעיני הציבור וכנראה גם לא בעיני עצמו. הוא ת"ח וירא"ש המנהיג את מקומו בתבונה. אצל הירוקים כל שאלה היא הלכתית ומצריכה נימוקים. אצל אחרים, שאלות ציבוריות, הם בעיקר 'השקפתיות', שאלות של דרכי הנהגה. משום שיש להם השלכות של עומק ורוחב. למשל איזו אווירה תשרור בעיר אם ננהג כך וכך, וכו' וכו', והם תלויות בעיקר בחינוך מקדים, שימוש של גדול"י ושיקול הדעת. ואילו הנימוקים הם לתפארת המליצה בלבד. ההיטפלות להם מוכיחה חוסר התמצאות מוחלט. צר לי על סגנוני, אבל גם על כבודו של הרב קסלר ראוי לשמור מעט.

[יבנה]

נמצאו שתי אפשרויות, או שמחבר הספר [מי שיהיה] קרא את מה שכתב ולא הבין בין ימינו לשמאלו, או שמחבר הספר רשם למקליד רשימת מראי מקומות להעתיק ולא טרח להסתכל בתוצאה.
בין כך ובין כך ברור שא״א לסמוך על כזה ספר של עבודת גזור והדבק, שלא עבר בר דעת על מה שנכתב בו. ויש לשער שאם כזה דבר בולט וארוך הצליח להכנס לספר, שיש עוד שיבושים רבים בתוכו.
יש לציין שהספר קיים כבר 4 שנים ומאד נפוץ ומוסרים בו שיעורים קבועים, והטעות נתפס רק עכשיו. כמו כן יש לציין שבאתרים של המחבר לא הוציאו הבהרה או תיקון טעות כמתבקש, אלא להפך מחקו פוסט שמישהו העלה בו את השאלה.

[מחשבה אחת]

נמצאו שתי אפשרויות, או שמחבר הספר [מי שיהיה] קרא את מה שכתב ולא הבין בין ימינו לשמאלו, או שמחבר הספר רשם למקליד רשימת מראי מקומות להעתיק ולא טרח להסתכל בתוצאה.
בין כך ובין כך ברור שא״א לסמוך על כזה ספר של עבודת גזור והדבק, שלא עבר בר דעת על מה שנכתב בו. ויש לשער שאם כזה דבר בולט וארוך הצליח להכנס לספר, שיש עוד שיבושים רבים בתוכו.
יש לציין שהספר קיים כבר 4 שנים ומאד נפוץ ומוסרים בו שיעורים קבועים, והטעות נתפס רק עכשיו. כמו כן יש לציין שבאתרים של המחבר לא הוציאו הבהרה או תיקון טעות כמתבקש, אלא להפך מחקו פוסט שמישהו העלה בו את השאלה.

אכן מוסכם גם על חסידיו ואנשי חצרו שאסור להשהות את הספר בבית והוא בגדר אל תשכן באהליך עוולה, ובוודאי שאסור לסמוך עליו כלל לעניין הלכה?

[ההוא אמר]

לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם.
פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר
ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר.
והרגיל בספריו רואה את זה כסדר,
בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים לגלות שם הרבה גנבות ספרותיות, כי עושים חיפוש ומוצאים קטעים שלמים מועתקים.
אני זוכר שפעם הרב מאזוז הראה לתלמידיו שהילקוט יוסף העתיק ממנו הערות שלמות בענייני נוסחאות בלי אפילו לציין אליו.

[בן מיכאל]

אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם, אפילו אם נדוננו לכף חובה הגדול ביותר עם כל ההידורים
ברור אצלי שמדובר בטעות של איזה עורך וכדומה
יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה
כך שזה לא פוסל את הר"י יוסף אישית, אבל כן מלמד רבות על רמת העריכה והליקוט בספרים שיוצאים מתח"י, עכ"פ בשנים האחרונות.

יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות בין עורך בור לבין רבן של ישראל, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...

[בן מיכאל]

לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם.
פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר
ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר.
והרגיל בספריו רואה את זה כסדר,
בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים לגלות שם הרבה גנבות ספרותיות, כי עושים חיפוש ומוצאים קטעים שלמים מועתקים.
אני זוכר שפעם הרב מאזוז הראה לתלמידיו שהילקוט יוסף העתיק ממנו הערות שלמות בענייני נוסחאות בלי אפילו לציין אליו.

אכן, טענת גניבה ספרותית לא הוזכרה כאן, ולו משום שהוא מצטטו בשמו.

[צופה_ומביט]

מכיון שאין כאן זדון ועיוות דין מכוון, הטעות, מגוחכת ככל שתהיה, אינה פוסלת את הספר

??
אפשר עוד לסמוך על פסקי הספר [נעזוב מי המחבר, קרא לזה הכותב/ים, ועכ"פ "הספר" שלפנינו] אחרי שהתבררה רמת האמינות שלו בציטוטי דברים ומקורות, ורמת ההבנה שלו בהם וכו'?

לא יודע מה התכוונת "פוסל", אבל לסמוך אפשר או ששווה לצור על פי צלוחיתו?
אפילו כמדריך מראי מקומות כבר אינו נאמן. לכאורה.

וכבר קידמוני הכותבים לעיל.

[מחשבה אחת]

יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...

השוואה כושלת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, 'בית יוסף' הוא יצירה מונומנטלית, תופעה פלאית ממש, היקף של עשרות שיטות הראשונים בכל תחומי ההלכה, השלטת סדר ושיטה בכל הספרות ההלכתית עד לימיו, ספרים נדפסים וכתבי יד. ולא ימלט שלא יפלו כמה טעויות כאלה של הוראות למעתיק (שאפשר למנות על אצבעות יד אחת, ויעויין במאמרו של הרב הילמן). מאידך, ילקוט יוסף התיימר להיות סתם ליקוט לא מתוחכם, בסגנון ספרי ואנונו, אך גם במשימה זו לא עמד. בכל עמוד של ילקוט יוסף, איזה עמוד שתבחר, ניתן למצוא טעויות מגוחכות, בהבנה ובהיסטוריה ובתפיסת הסוגיה וכו'.

[איש_ספר]

יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...

השוואה כושלת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, 'בית יוסף' הוא יצירה מונומנטלית, תופעה פלאית ממש, היקף של עשרות שיטות הראשונים בכל תחומי ההלכה, השלטת סדר ושיטה בכל הספרות ההלכתית עד לימיו, ספרים נדפסים וכתבי יד. ולא ימלט שלא יפלו כמה טעויות כאלה של הוראות למעתיק (שאפשר למנות על אצבעות יד אחת, ויעויין במאמרו של הרב הילמן). מאידך, ילקוט יוסף התיימר להיות סתם ליקוט לא מתוחכם, בסגנון ספרי ואנונו, אך גם במשימה זו לא עמד. בכל עמוד של ילקוט יוסף, איזה עמוד שתבחר, ניתן למצוא טעויות מגוחכות, בהבנה ובהיסטוריה ובתפיסת הסוגיה וכו'.

את העיקר החסרת. הבית יוסף ביקש מהמזכיר להעתיק רשב"א, רמב"ן או עיטור. ולפעמים המעתיק העתיק בשיבוש. המחבר ההוא (בהנחה שכך היה) ביקש מהמזכיר להעתיק פשקוויל. יחי ההבדל לעולם ועד.

[אבי-העזרי]

אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם... יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה

אשריך שאתה דן לכף זכות, אבל צריך שיהיה כאן לפחות 'כף של זכות', לא מסתבר דתרי קונטרסי הוו, הרב כתב דחלזון והעורך 'במקרה' כתב דפזלון. (גם לא מסתבר שהעורך הנ"ל עשוי בכלל להכיר את הקונ' האמור, כיון שלא נזכר שם 'מרן', או 'ספרדים ואשכנזים', עיקר נושאיו/חיפושיו של העורך...).
יותר נראה שהכל יצא מתח"י אותו אדם, אלא ש'לוח הבקרה' (במידה ויש מחבר ועורך) שגה ברוא'ה.
השאלה המתבקשת היא, איזו מסקנא על הקורא להסיק לאור הממצא/ים...

[עובר ושב]

לכאורה אין בזה גניבה ספרותית

איך הנושא הזה הגיע לגניבה ספרותית, נבצר מבינתי.

גם דנים בזה כביכול ברור ופשוט שאיזה תלמיד טועה כתב את הקטע (וא"כ מעתה אין שום אמינות לספרי ילקוט יוסף, שנכתבו ע"י תלמיד טועה ואפי' המחבר לא עבר עליהם...) ולא כמו שהיה ברור ופשוט עד היום, שהרב יצחק כותב בעצמו ומעמד בעצמו במחשבו האישי ללא שום מגע של איש זר. גם לא ראיתי שום קרדיט בספריו לעורך או עוזר כלשהו.

אין לי דבר נגד הרב המחבר ילקוט יוסף, אני אוהב את דרך דיבורו במוצ"ש (סגנון של פוסק הלכה מעורב בראש ישיבה), ספריו הם לי לתועלת, אני גם מעיין בהם וגם מוסר מהם שיעורים לפעמים, וכמובן מוסיף מה שצריך להוסיף כאשר יש דעות חולקות. והרבה פעמים זה מסודר ונאה.

אבל בנושאים שעסקתי בהם רבות כגון מנהגי מרוקו, הגר"י יוסף והגר"ש טולדנו, זה בספרו ילקוט יוסף וזה בספרו דברי שלום ואמת, ראיתי בילק"י גישה שטחית לחלוטין, רק ליישב את שיטתו של האבא ותו לא מידי, בעוד בספר דברי שלום ואמת כתב דברי טעם ודעת המתקבלים על השכל וההגיון וגם הציג בדבריו חוסר שיטתיות.

והעולה על כולנה בנושא פ"נ (וגם ע"ז בפ"נ) שהאריך בזה בילק"י החדש שבת כרך ג' וכן במכתבו על ע"ז, השתוממתי לראות כיצד העתיק מכל הפשקווילים שיצאו לאור בנושא, דברים מופרכים בעליל ושיטות שגם הגר"ע יוסף לא העלה על דעתו מעולם (למרות שראה הכל) ולא כתב ביביע אומר, כגון שהש"ג לא התיר ברה"ר (והרי אביו התיר לגרושה על סמך זה) וכן לגבי הע"ז דברים שאינם נכונים במציאות, וגם בלבל בין בודהה לבין הפסל שהם עובדים שם.

נחכה בסבלנות ונראה אם יתייחס לכך במוצ"ש, אבל בינתיים אין אלא לתייג זאת כתמוה ביותר.

[יהושפט]

אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם... יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה

אשריך שאתה דן לכף זכות, אבל צריך שיהיה כאן לפחות 'כף של זכות', לא מסתבר דתרי קונטרסי הוו, הרב כתב דחלזון והעורך 'במקרה' כתב דפזלון. (גם לא מסתבר שהעורך הנ"ל עשוי בכלל להכיר את הקונ' האמור, כיון שלא נזכר שם 'מרן', או 'ספרדים ואשכנזים', עיקר נושאיו/חיפושיו של העורך...).
יותר נראה שהכל יצא מתח"י אותו אדם, אלא ש'לוח הבקרה' (במידה ויש מחבר ועורך) שגה ברוא'ה.
השאלה המתבקשת היא, איזו מסקנא על הקורא להסיק לאור הממצא/ים...

כנראה שאינך מכיר את השתלשלות הקונטרסים
הרב הול כתב קונ' תיכלא דחלזון לטעון שיש שני תכלת, ובא בעל דבבו וכתב "קונטרס" [ליתר דיוק פאשקוויל] ליצני בשם תיכלא דפזלון ובו הוא כאילו ממשיך את הקו של שני חלזונות עד לתכלית הגיחוך
לא רחוק כלל בעיני שהר"י יוסף ציין לעורך להעתיק מקונ' תיכלא דחלזון שטוען שהיה שני תכלת, והאוויל חיפש ומצא קונ' בשם דומה שטוען אותה טענה
כפי שכתבו זה אומר הרבה מאד על ערך הספרים, ועדיין זה הרבה הרבה יותר סביר מלטעון שהר"י יוסף קרא בעצמו את הפאקוויל, וחשב שהוא ברצינות, אני מכיר את ספריו ודרשותיו והוא רחוק מלהיות עד כדי כךטיפש בלשון המעטה. אני חושב ש[כמעט]על כל אדם שאני מכיר הייתי טוען משהו דומה.

[עובר ושב]

ואגב, לא חסרים דברים תמוהים - ראו כאן למשל, וראו גם כאן (החל מ 0:26).

לא ציינתי שם את שמו, אבל כעת אציג אותו: ראש מדור הלכה בצה"ל הוא הגאון הרב דב ברקוביץ, חרדי בוגר חברון, גאון עצום שבכל נושא הלכתי שתשאלו אותו תראו בקיאות נפלאה בראשונים ובאחרונים.

ואת הגאון הרב דוד יוסף לא צריך להציג, והוא אומר בוידאו "אני לא יודע מאיפה הוא המציא את הסיפור הזה. בחלום, בהקיץ? אני לא יודע. אף פעם לא דיברתי עם אבא שלי בנושא הזה בפניו..."

[יהושפט]

ואגב, לא חסרים דברים תמוהים - ראו כאן למשל, וראו גם כאן (החל מ 0:26).

לא ציינתי שם את שמו, אבל כעת אציג אותו: ראש מדור הלכה בצה"ל הוא הגאון הרב דב ברקוביץ, חרדי בוגר חברון, גאון עצום שבכל נושא הלכתי שתשאלו אותו תראו בקיאות נפלאה בראשונים ובאחרונים.

ואת הגאון הרב דוד יוסף לא צריך להציג, והוא אומר בוידאו "אני לא יודע מאיפה הוא המציא את הסיפור הזה. בחלום, בהקיץ? אני לא יודע. אף פעם לא דיברתי עם אבא שלי בנושא הזה בפניו..."

כל הדברים הללו, וגם דברים תמוהים פי מאה, לא מגיעים לאבק רגליה של הפאשלה שהועלתה כאן

[ההוא אמר]

כתבתי שהיה כאן גניבה ספרותית
כי בתחילה הוא מציין אליו ומביא ממנו קטע
ולאחר מכן פותח קטע חדש עם סוגריים מרובעות ואחריו עוד כמה קטעים חדשים ושם הוא שופך את
כל הקונטרס ההיתולי כאילו זה הוספה שלו עליו
הקורא מבין שהעמוד שלם שהוא הוסיף זה לא מהקונטרס אלא המשך משא ומתן מקורי שלו.

[אבי-העזרי]

כנראה שאינך מכיר את השתלשלות הקונטרסים
הרב הול כתב קונ' תיכלא דחלזון לטעון שיש שני תכלת, ובא בעל דבבו וכתב "קונטרס" [ליתר דיוק פאשקוויל] ליצני בשם תיכלא דפזלון ובו הוא כאילו ממשיך את הקו של שני חלזונות עד לתכלית הגיחוך
לא רחוק כלל בעיני שהר"י יוסף ציין לעורך להעתיק מקונ' תיכלא דחלזון שטוען שהיה שני תכלת, והאוויל חיפש ומצא קונ' בשם דומה שטוען אותה טענה
כפי שכתבו זה אומר הרבה מאד על ערך הספרים, ועדיין זה הרבה הרבה יותר סביר מלטעון שהר"י יוסף קרא בעצמו את הפאקוויל, וחשב שהוא ברצינות, אני מכיר את ספריו ודרשותיו והוא רחוק מלהיות עד כדי כךטיפש בלשון המעטה. אני חושב ש[כמעט]על כל אדם שאני מכיר הייתי טוען משהו דומה.

את השתלשלות הקונטרסים כמו את הפאשקוויל אני מכיר גם מכיר,
ולגבי השתלשלות המובאה בילקו"י, אם אתה אחד מהמערכת וכותב מידיעה, איני יכול להתווכח.
אבל אם אתה כותב מהשערת לבך, לענ"ד התאוריה דחוקה מאד.
גם אני מכיר את ספריו ופסקיו, יש לי "היסטוריה" עם הרב ועם תלמידיו, כך שלי יש תאוריה שונה לחלוטין.
הכותב פשוט לא עיין כדבעי בקונ' (פאשקוויל), ולכך חשב שלפניו מאמר תורני כלשהו (חבורה). אולי הוא גם שמע בע"פ (מישות שהוא סומך עליה) שישנה איזו תאוריה שהיו שני חלזונות, ואפשר גם ששמע מהאומר את השם 'חילזון', כך כשהגיע לידיו הפאשקוויל, הוא פשוט היה בטוח שזה זה, וכך העתיק מתוכו (או נתן לעורך לעשות זאת) מבלי לקרא דבר וחצי דבר, בחושבו שהאומר הראשון כבר בדק הדבר לאשורו, ובחושבו שזהו הספר האמור.
אני אומר את זה בתור לימוד זכות, כי גם אני לא סבור שהוא כזה מטומטם, אבל את לימוד הזכות הזו אני אומר מתוך ה"היסטוריה" שיש לי (ולא אפרט), ולכן הסקתי כבר אז שכך מתנהלים הדברים. ועכשיו אני מקבל לכך אישוש נוסף.
איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת, מה מכאן ולהבא... ?

[צופה_ומביט]

איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:

מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?

[יבנה]

איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:

מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?

הוא ספר מראה מקומות יפה מאד.

[נקדש את שמך בעולם]

כולם מתעסקים בדובר, אני רוצה לשאול לגופם של דברים,
האם ישראל האחרים מצווים להטיל תכלת מחילזון דידהו, או דלמא כשם שאנו צריכים לחילזון דידהו הם צריכים לשל דידן, והכי מסתברא, דהא איתא במגילה דאמר ה' לזבולון 'הכל צריכין לך ע"י חילזון' א"כ בשלמא זבולון דהתם מתפרנס מישראל דהכא, אבל זבולון דהכא איך יתפרנס אם לא מישראל דהתם, ודוחק לומר דדווקא זבולון דהתם מתרעם על מדותיו הוה דלפי פשוטו משה דידן אמר עמים הר יקראו,
אם כנים דברינו יש חידוש גדול דאף שהקב"ה כמובן אחד הוא, וגם התורה אחת היא, אעפ"כ צריכים לקיים כל אחד בעולם שלו דווקא, ונפק"מ בהרבה הלכות (מצוות התלויות בארץ, מקדש, קידוש החודש ועוד)
וצ"ע

[צופה_ומביט]

איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:

מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?

הוא ספר מראה מקומות יפה מאד.

כמו המראה מקום לפזלון?
וכמו שהראו באשכולות שקושרו לעיל על ציון מראי מקומות בלי קשר לנושא או שכתוב בהם להיפך ממה שטוען ומביא מהם?
הרי אחרי שרואים מה הולך אי אפשר לסמוך על שום מילה ואות, והמראי מקומות בכלל זה.
איבד כל חזקת נאמנות שהיא שאי פעם אולי היתה לו.
ואולי כוונת מעלתו שעכ"ז הוא מרכז מ"מ העוסקים בנושא, כרשימת שמות בעלמא, בלי שום חוו"ד ורמז מה כתוב שם. ועכשיו הלומד ילך וילמד אותם כהבנתו.
אם כי עובדא דפזלון מעיבה גם על זה.

[צופה_ומביט]

אם כנים דברינו יש חידוש גדול דאף שהקב"ה כמובן אחד הוא, וגם התורה אחת היא, אעפ"כ צריכים לקיים כל אחד בעולם שלו דווקא, ונפק"מ בהרבה הלכות (מצוות התלויות בארץ, מקדש, קידוש החודש ועוד)

למעשה אולי בכל זה מיושבת גם שאלה שהיתה לי בזמנו ברמב"ם סהמ"צ עשה ב להאמין שפועל המציאות וסיבתו הראשונה אחד, והרי מעצם ההגדרה לא ייתכן יותר מאחד. בשלמא אלוה, אדון, מנהיג, משגיח, משפיע וכו' יש הו"א לעוד כוחות פועלים [תחתיו] ואת זה שוללים שרק הויה הוא האלקים [אלקים אחד, והוא הויה, וזה פירוש פסוק שמע], אבל לומר שהויה אחד - וכי איזו הו"א אחרת יש?
ובהלכות יסוה"ת משמע שהמצוה היא אחיזת גדר האחדות של הויה, שאינו אחד כשאר אחדים וכו' [וכבר תמה הרב פינקוס שא"כ מעטים מקיימים מצות יסוד זו שהיא עיקר התורה], אבל בסהמ"צ לא הזכיר מזה אפילו מילה אחת, אלא להאמין שהוא אחד, ובפשטות הכוונה ולא שניים.
וגם ביסודי התורה פתח את גדר המצוה קודם כל שהוא אחד ולא שנים.
ותמוה מאד, הכיצד יתכן שני "סיבה ראשונה". הרי זו סתירה בעצם ההגדרה [בכמה וכמה כיוונים ועומקים].
ומה צריך מצוה מיוחדת על זה אחרי שמצוה ראשונה היא להאמין שיש מצוי ראשון סיבה ראשונה.
זהו באמת צע"ג.
ותהיתי פעם שאולי הכוונה לשלול שיש עוד מציאות ולה יש סיבה ראשונה משלה. ואמנם הרעיון כמובן מוזר, אבל לאור החידושים הנ"ל, אולי יש מקום להבין מה הוצרכה מצוה לשלול זאת.

[ההוא אמר]

כמה פעמים שמעתי אותו מעיר הערות מרפסין איגרא על כל מיני חכמים ובפרט על הרב משה לוי
שנעלם ממנו גמרא פלונית או ראשון פלוני
ואז יורד עליו ומתכבד בקלונו
פתחתי את הספר של הרב משה לוי, ואני רואה שהרב ראה גם ראה את הגמרא והזכיר אותה ודן בה וכו' וכו'
ראיתי כמה פעמים שאצלו המטרה מקדשת את כל האמצעים
וכדי לרדת על איזה חכם ולעשות לו דה-לגטימציה, הוא ממציא עליו דברים שלא היו ולא נבראו אפילו דעבידוי לגילויי.
בסוף אחד הספרים של הרב אופיר מלכה, הוא משיב על מבול ההערות שתקף אותו בהם, והקורא משתומם איך כל ההערות אותו דבר. הוא העיר עליו שנעלם ממנו דברים, בשעה שכל אחד הפותח את ספרו רואה שהוא התייחס אליהם.

[יבנה]

איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:

מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?

הוא ספר מראה מקומות יפה מאד.

כמו המראה מקום לפזלון?
וכמו שהראו באשכולות שקושרו לעיל על ציון מראי מקומות בלי קשר לנושא או שכתוב בהם להיפך ממה שטוען ומביא מהם?
הרי אחרי שרואים מה הולך אי אפשר לסמוך על שום מילה ואות, והמראי מקומות בכלל זה.
איבד כל חזקת נאמנות שהיא שאי פעם אולי היתה לו.
ואולי כוונת מעלתו שעכ"ז הוא מרכז מ"מ העוסקים בנושא, כרשימת שמות בעלמא, בלי שום חוו"ד ורמז מה כתוב שם. ועכשיו הלומד ילך וילמד אותם כהבנתו.
אם כי עובדא דפזלון מעיבה גם על זה.

משתמשים בו כדי לדעת מי דיבר בנושא והכיוון הכללי, ואז מסתכלים במקור הדברים עצמו.
השתמשתי בו הרבה פעמים [אמנם במהדורות הקודמות], וזה לא הרושם שמקבלים. אחוז הטעויות אינו דומה כלל למה שאתה מתאר. אגב חלק ניכר ממנו נעתק בסיטונאות מכתבי אביו.

[בברכה המשולשת]

נראה לענ"ד שכבר הופרה כאן הרבה יותר מדי ההוראה לא לדבר על רבנים חיים
ובכל מקרה, לענ"ד עדיף לחזור לעסוק בספר, ולא במחבר הספר

[אבי-העזרי]

לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם.
פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר
ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר.
והרגיל בספריו רואה את זה כסדר,
בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים לגלות שם הרבה גנבות ספרותיות, כי עושים חיפוש ומוצאים קטעים שלמים מועתקים.
אני זוכר שפעם הרב מאזוז הראה לתלמידיו שהילקוט יוסף העתיק ממנו הערות שלמות בענייני נוסחאות בלי אפילו לציין אליו.

מעניין, כי לפי מה שראיתי הרב עצמו קצת נוטה להחמיר בענין.
איני יודע לעשות קישורים, אבל בחיפוש לפי מחבר (יוסף, יצחק בן עובדיה) ניתן לחפש: 'להעתיק מקור' (שים לב: לא, להעתיק{1}מקור), ולראות כמה וכמה מקומות.

[יושב בסתר]

אפשר וכדאי גם לראות כאן

viewtopic.php?t=19904#p193771

[זיז שדי]

שמא גרים "כל השומע יצחק לי"
אך באמת צריך לברר אם לא מדובר בהשגחה פרטית כמו שמצאנו הרבה שחכמתו מסתלקת ממנו, כי לא יתכן טעות שכזו על פי דרך הטבע כלל וכלל.

[יבנה]

מכאן: https://www.haaretz.co.il/news/educatio ... ff26860000
״מועצת הרבנות הראשית העניקה לו ב-2006 תעודת כושר לרב עיר כ"גדול בתורה", הודות לחיבור ההלכתי היסודי שערך, "ילקוט יוסף", שבו מובאות ההלכות של אביו הרב עובדיה יוסף.״

[תא חזי]

המבקרים שהוא מעסיק בפרויקט שלו (על עושי המלאכה עצמם אין להכביר).

דומה אתה למבקש להרוג זבוב הנח על אפו, ומכהו בקורנס...
פרוייקט?!?! האומנם???

[צופה_ומביט]

אז כשכתוב שם "והראוני קונטרס תכלא דפזלון" - מה הכוונה?
למי הראו, ומי כותב "הראוני"?

זה גם ציטוט מתכלא דפזלון

לא ציטוט, כי שם כתוב "בא לידי".
וא"כ לכאורה כוונתו שבקונטרס הפזלון הנ"ל [שפותח "בא לידי"] ראה את סיכום דברי ה"תכלא דפזלון", והקונטרס הנ"ל הוא הוא ש"הראוני" את דברי התכלא דפזלון,
וא"כ הוא מעיד על עצמו שאת החומר ראה בעצמו בקונטרס הפזלון הנ"ל.
ולכל היותר אחד העורכים הראה לו את המובא בקונטרס הפזלון הנ"ל ועליו קאי "והראוני",
סוף דבר: מישהו שם כתב "והראוני" על עצמו, ולא כציטוט מהקונטרס.

אא"כ מדובר בגניבה ספרותית [וכזו שנתקיים בה הלעיטהו לגנב וימות], שזו כבר בעיה אחרת מצד עצמה.


ראיתי הצעה של מישהו שמדובר במישהו מהמערכת שמסיבה כלשהי חמד לצון / רצה להטריל / להכפיש את המחבר, והכניס בכוונה את הקטע הזה לספר.
זה עדיין אומר שאין שום מבקר ראשי נורמלי [או שהמטריל הוא הוא העורך הראשי], ושהמחבר לא עובר על כל הספר לפני ההדפסה.
גם צ"ע הכיצד הטריל בצורה בולטת כזו, וכיצד לא חש שמיד ייתפס, ועוד שאלות עזה"ד.
וצ"ע.

[תא חזי]

לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

עלינו זה לא אומר כלום. אנחנו סובלים בשקט.
אם לראות מכתב שנכתב שבוע (!!!) אחרי האסון והטבח הגדול ביותר שאירע ביהודים בארה"ק כמדומני מזמן הצלבנים ואילך, וכמובן מזמן השואה ופרעות תרפ"ט (לתקפ"ץ), שעוסק בזוטי-זוטות ובשטנה, בשעה שמתינו מוטלים לפנינו כפשוטו. למה אנחנו מצפים? אין ציפיות לכלום, ולא עלינו ולא עליכם תלונותיכם.

[בן מיכאל]

יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...

השוואה כושלת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, 'בית יוסף' הוא יצירה מונומנטלית, תופעה פלאית ממש, היקף של עשרות שיטות הראשונים בכל תחומי ההלכה, השלטת סדר ושיטה בכל הספרות ההלכתית עד לימיו, ספרים נדפסים וכתבי יד. ולא ימלט שלא יפלו כמה טעויות כאלה של הוראות למעתיק (שאפשר למנות על אצבעות יד אחת, ויעויין במאמרו של הרב הילמן). מאידך, ילקוט יוסף התיימר להיות סתם ליקוט לא מתוחכם, בסגנון ספרי ואנונו, אך גם במשימה זו לא עמד. בכל עמוד של ילקוט יוסף, איזה עמוד שתבחר, ניתן למצוא טעויות מגוחכות, בהבנה ובהיסטוריה ובתפיסת הסוגיה וכו'.

את העיקר החסרת. הבית יוסף ביקש מהמזכיר להעתיק רשב"א, רמב"ן או עיטור. ולפעמים המעתיק העתיק בשיבוש. המחבר ההוא (בהנחה שכך היה) ביקש מהמזכיר להעתיק פשקוויל. יחי ההבדל לעולם ועד.

לא התכוונתי כלל להשוות, סתם נזכרתי מהעובדה הזו.
לגבי טענתך הרב אי"ס, באם נכונה השערתו של יהושפט, אז הוא לא ביקש להעתיק פשקוויל, אלא את הקונטרס תכלא דחלזון - שהוא קונטרס תורני רגיל [למרות שמסקנותיו מגוחכות, וכפי שגיחך עליו בעל הקונטרס הזה].

[בתבונה]

לא מדובר בהעתקה מילה במילה, אלא בהעתקה עם כל מיני שינויים. כך שנראה שזו לא העתקה עיוורת, יתכן שזה יצירה של תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת.
קשה לדעת אבל אולי חלק גדול מהספר הוא יצירה של תוכנת בינה מלאכותית, ייתכן שדווקא זה החלק האיכותי יותר בספר.