קוויטל על קבר צדיק

[לבי במערב]

וגם אם הרה"ק מסאטמאר לא אחז מזה, אין זה אומר שדעתו מוסכמת.

וכמובן, גם אם הביע איזו מורת־רוח בדרך בדיחותא מה'עסק' שנתפתח, אין זה אומר ש"לא אחז" מעצם הענין.

לגופא דמלתא, ראה ב'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב ע' 182. תש"נ ח"ג ע' 277.

[אראל]

הרבי מסאטמאר כלל לא גרס ענין הליכת המונים להשתטחות על קברי צדיקים, כמו שמאריך בזה בספרו על הגאולה ועל התמורה,
ובקיצור, שענין השטתחות אינו אלא לבני עליה היודעים כונת ענין 'התדבקות רוחא ברוחא', לא לאנשים פשוטים, שאדרבא סכנה להם להסתובב בין קברי המתים
[ופוק חזי באהל קברו אשר במונרו ניו יארק, עמוס וגדוש בקוויטלעך!!...., אלא מאי הגם שלא מצאתי ממש מקור והסבר לזה מספרים המקובלים מדורות שלפנינו, ע"ז נאמר 'פוק חזי מה עמא דבר'...]

[לבי במערב]

הליכת המונים

מה'עסק' שנתפתח

והן־הן הדברים...

ופוק חזי באהל קברו אשר במונרו ניו יארק

כנודע, דבכה"ג אמרינן פלגינן דיבורא כו', וד"ל.

[חרט]

מהספר "ויאמר הנני" על ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל.
יושם לב להבדלים בין מה שהעתיק הכותב, לבין המופיע בתמונה.
הכותב ציטט: "שלא תניח את הקויטל על הקבר עצמו, רק ליד"
כשלמעשה בתמונה נראה בבירור: "שלא להניח על הקבר עצמו רק להקרות" - היינו שלא להניח כלל וכלל.
(בתקווה שהציטוטים האחרים בספר כן מדוייקים...)

ויאמר הנני קויטל.jpg (572.05 KiB) נצפה 652 פעמים

[זאינץ]

דברתי לשיטתו

כנ"ל,

וא"כ תשאל כבר

קושיא מעיקרא ליתא
תפלה על יד קבר הצדיק, מתקבלת, מפני שהמקום אדמת קודש הוא, לא שמבקשים מן הצדיק,
ועי' או"ח סי' תקפא סעי' ד' בנו"כ, ובש"ך יו"ד סי' קעט סקט"ו

אבל קוויטל? במתים חפשי, אינם קוראים עוד קוויטלעך.....

ואגב, נזכרתי במעשה בעשיר אחד שציוה שאחרי מותו יקברו עמו את כל כספו וזהבו..., באישון לילה בתוך השבעה, בא אחד וקרדומו בידו, והתחיל לחפור בקבר הטרי של העשיר המושכב שמה, וסביבו כל אוצרותיו.... כמובן שהמשטרה בא ותפסו אותו, והוליכו למשמר, בעת עמדו למשפט, טען לפני השופט, כי הסיבה שחפר שמה לא שח"ו רצה לפגוע ולגזול ... אלא היות שנשאר אצלו טשעק שקיבל מן העשיר ההוא לפני מותו ועדיין לא הספיק לשחרר את הטשעק בבאנק, וע"כ חפר בקברו צו דעפאזיטן דעם טשעק.....

אפשר לבקש מהצדיק ללא כל חשש וכידוע תשובת המנחת אלעזר בזה בחלק א'(לא זוכר הסימן).

[אראל]

דברתי לשיטתו

כנ"ל,

וא"כ תשאל כבר

קושיא מעיקרא ליתא
תפלה על יד קבר הצדיק, מתקבלת, מפני שהמקום אדמת קודש הוא, לא שמבקשים מן הצדיק,
ועי' או"ח סי' תקפא סעי' ד' בנו"כ, ובש"ך יו"ד סי' קעט סקט"ו

אבל קוויטל? במתים חפשי, אינם קוראים עוד קוויטלעך.....

ואגב, נזכרתי במעשה בעשיר אחד שציוה שאחרי מותו יקברו עמו את כל כספו וזהבו..., באישון לילה בתוך השבעה, בא אחד וקרדומו בידו, והתחיל לחפור בקבר הטרי של העשיר המושכב שמה, וסביבו כל אוצרותיו.... כמובן שהמשטרה בא ותפסו אותו, והוליכו למשמר, בעת עמדו למשפט, טען לפני השופט, כי הסיבה שחפר שמה לא שח"ו רצה לפגוע ולגזול ... אלא היות שנשאר אצלו טשעק שקיבל מן העשיר ההוא לפני מותו ועדיין לא הספיק לשחרר את הטשעק בבאנק, וע"כ חפר בקברו צו דעפאזיטן דעם טשעק.....

אפשר לבקש מהצדיק ללא כל חשש וכידוע תשובת המנחת אלעזר בזה בחלק א'(לא זוכר הסימן).

לחטוף שיריים ג"כ אפשר?

[זאינץ]

דברתי לשיטתו

כנ"ל,

וא"כ תשאל כבר

קושיא מעיקרא ליתא
תפלה על יד קבר הצדיק, מתקבלת, מפני שהמקום אדמת קודש הוא, לא שמבקשים מן הצדיק,
ועי' או"ח סי' תקפא סעי' ד' בנו"כ, ובש"ך יו"ד סי' קעט סקט"ו

אבל קוויטל? במתים חפשי, אינם קוראים עוד קוויטלעך.....

ואגב, נזכרתי במעשה בעשיר אחד שציוה שאחרי מותו יקברו עמו את כל כספו וזהבו..., באישון לילה בתוך השבעה, בא אחד וקרדומו בידו, והתחיל לחפור בקבר הטרי של העשיר המושכב שמה, וסביבו כל אוצרותיו.... כמובן שהמשטרה בא ותפסו אותו, והוליכו למשמר, בעת עמדו למשפט, טען לפני השופט, כי הסיבה שחפר שמה לא שח"ו רצה לפגוע ולגזול ... אלא היות שנשאר אצלו טשעק שקיבל מן העשיר ההוא לפני מותו ועדיין לא הספיק לשחרר את הטשעק בבאנק, וע"כ חפר בקברו צו דעפאזיטן דעם טשעק.....

אפשר לבקש מהצדיק ללא כל חשש וכידוע תשובת המנחת אלעזר בזה בחלק א'(לא זוכר הסימן).

לחטוף שיריים ג"כ אפשר?

אתה כתבת שתפלה בצדיק מתקבלת מפני קדושת המקום
אך מלכתחילה אין בעיא לבקש מהצדיק עצמו שהוא יעורר רחמים ומה שייכות לזה לדברים אחרים

השכינה בכותל המערבי קוראת פתקים או שלא צריכה לכך??

[אראל]

"השכינה", זה הקב"ה והשראת שכינתו
בודאי שהוא קורא פתקאות.... הלא אנו מאמינים שהוא ית' עשה ועושה ויעשה לכל המעשים
מה השאלה בכלל??

אני שואל על המנהג 'להניח' את הפתקא' על קבר הצדיק, אין לזה שורש וענף....
על ענין הפתקאות על הקברים, ניסיתי לתרץ שזה ענין של תפלה, הזכרת השם להתפלל עליו..., ועל ענין התפלה בקברי הצדיקים, כבר הלכו נמושות כמו שזכרתי
אבל סתם להניח הפתקא על הקבר, זה באותו סוג של חטיפת שיריים מן הצדיק שנפטר....

[לבי במערב]

אני שואל על המנהג 'להניח' את הפתקא' על קבר הצדיק, אין לזה שורש וענף....

כאמור, אינו נכון.

. . אבל סתם להניח הפתקא על הקבר, זה באותו סוג של

דברים שהרה"ג 'אראל' שליט"א אינו מבין. זהו נתון חשוב למדי, אך לא אדע מהי שייכותו לנדון האשכול...