עובר ושב כתב:מהתירוצים המגוחכים שנכתבים כאן וגם במקומות אחרים, נראה שיש כאלה שלא הפנימו את גודל השבר.
בן אליהו כתב:
בדיוק מה שאומרת העובדה ששום ציוץ לא נשמע אחרי הפסק התמוה מאוד מאוד מאוד עם הנימוקים ההזויים של רבה של מודיעין עילית בעניין השתתפות בפעילות אבטחה על העיר.
לא פעם ולא פעמיים, ההודעות שלך מלמדות שעם כל הדביקות שלך בר' נחום פרצוביץ או בר' דוד כהן, אתה תמים וירוק ככרתי. אחר המחילה הרבה.בן אליהו כתב:בדיוק מה שאומרת העובדה ששום ציוץ לא נשמע אחרי הפסק התמוה מאוד מאוד מאוד עם הנימוקים ההזויים של רבה של מודיעין עילית בעניין השתתפות בפעילות אבטחה על העיר.
יבנה כתב:נמצאו שתי אפשרויות, או שמחבר הספר [מי שיהיה] קרא את מה שכתב ולא הבין בין ימינו לשמאלו, או שמחבר הספר רשם למקליד רשימת מראי מקומות להעתיק ולא טרח להסתכל בתוצאה.
בין כך ובין כך ברור שא״א לסמוך על כזה ספר של עבודת גזור והדבק, שלא עבר בר דעת על מה שנכתב בו. ויש לשער שאם כזה דבר בולט וארוך הצליח להכנס לספר, שיש עוד שיבושים רבים בתוכו.
יש לציין שהספר קיים כבר 4 שנים ומאד נפוץ ומוסרים בו שיעורים קבועים, והטעות נתפס רק עכשיו. כמו כן יש לציין שבאתרים של המחבר לא הוציאו הבהרה או תיקון טעות כמתבקש, אלא להפך מחקו פוסט שמישהו העלה בו את השאלה.
יהושפט כתב:אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם, אפילו אם נדוננו לכף חובה הגדול ביותר עם כל ההידורים
ברור אצלי שמדובר בטעות של איזה עורך וכדומה
יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה
כך שזה לא פוסל את הר"י יוסף אישית, אבל כן מלמד רבות על רמת העריכה והליקוט בספרים שיוצאים מתח"י, עכ"פ בשנים האחרונות.
ההוא אמר כתב:לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם.
פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר
ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר.
והרגיל בספריו רואה את זה כסדר,
בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים לגלות שם הרבה גנבות ספרותיות, כי עושים חיפוש ומוצאים קטעים שלמים מועתקים.
אני זוכר שפעם הרב מאזוז הראה לתלמידיו שהילקוט יוסף העתיק ממנו הערות שלמות בענייני נוסחאות בלי אפילו לציין אליו.
שקלאוו כתב:מכיון שאין כאן זדון ועיוות דין מכוון, הטעות, מגוחכת ככל שתהיה, אינה פוסלת את הספר
בן מיכאל כתב:יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...
את העיקר החסרת. הבית יוסף ביקש מהמזכיר להעתיק רשב"א, רמב"ן או עיטור. ולפעמים המעתיק העתיק בשיבוש. המחבר ההוא (בהנחה שכך היה) ביקש מהמזכיר להעתיק פשקוויל. יחי ההבדל לעולם ועד.מחשבה אחת כתב:בן מיכאל כתב:יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...
השוואה כושלת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, 'בית יוסף' הוא יצירה מונומנטלית, תופעה פלאית ממש, היקף של עשרות שיטות הראשונים בכל תחומי ההלכה, השלטת סדר ושיטה בכל הספרות ההלכתית עד לימיו, ספרים נדפסים וכתבי יד. ולא ימלט שלא יפלו כמה טעויות כאלה של הוראות למעתיק (שאפשר למנות על אצבעות יד אחת, ויעויין במאמרו של הרב הילמן). מאידך, ילקוט יוסף התיימר להיות סתם ליקוט לא מתוחכם, בסגנון ספרי ואנונו, אך גם במשימה זו לא עמד. בכל עמוד של ילקוט יוסף, איזה עמוד שתבחר, ניתן למצוא טעויות מגוחכות, בהבנה ובהיסטוריה ובתפיסת הסוגיה וכו'.
יהושפט כתב:אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם... יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה
ההוא אמר כתב:לכאורה אין בזה גניבה ספרותית
אבי-העזרי כתב:יהושפט כתב:אחרי כל הביקורת שיש כאן לרבים על הר"י יוסף, הוא לא עד כדי כך במחילה מטומטם... יש לי אפילו השערה שהוא כתב לו שיש קונ' תכלא דחלזון שמוכיח שהיו שני תכלת ושיביא מדבריו, ולטיפש התחלף לו חלזון בפלזון ויצא העגל הזה
אשריך שאתה דן לכף זכות, אבל צריך שיהיה כאן לפחות 'כף של זכות', לא מסתבר דתרי קונטרסי הוו, הרב כתב דחלזון והעורך 'במקרה' כתב דפזלון. (גם לא מסתבר שהעורך הנ"ל עשוי בכלל להכיר את הקונ' האמור, כיון שלא נזכר שם 'מרן', או 'ספרדים ואשכנזים', עיקר נושאיו/חיפושיו של העורך...).
יותר נראה שהכל יצא מתח"י אותו אדם, אלא ש'לוח הבקרה' (במידה ויש מחבר ועורך) שגה ברוא'ה.
השאלה המתבקשת היא, איזו מסקנא על הקורא להסיק לאור הממצא/ים...
עובר ושב כתב:ואגב, לא חסרים דברים תמוהים - ראו כאן למשל, וראו גם כאן (החל מ 0:26).
לא ציינתי שם את שמו, אבל כעת אציג אותו: ראש מדור הלכה בצה"ל הוא הגאון הרב דב ברקוביץ, חרדי בוגר חברון, גאון עצום שבכל נושא הלכתי שתשאלו אותו תראו בקיאות נפלאה בראשונים ובאחרונים.
ואת הגאון הרב דוד יוסף לא צריך להציג, והוא אומר בוידאו "אני לא יודע מאיפה הוא המציא את הסיפור הזה. בחלום, בהקיץ? אני לא יודע. אף פעם לא דיברתי עם אבא שלי בנושא הזה בפניו..."
יהושפט כתב:כנראה שאינך מכיר את השתלשלות הקונטרסים
הרב הול כתב קונ' תיכלא דחלזון לטעון שיש שני תכלת, ובא בעל דבבו וכתב "קונטרס" [ליתר דיוק פאשקוויל] ליצני בשם תיכלא דפזלון ובו הוא כאילו ממשיך את הקו של שני חלזונות עד לתכלית הגיחוך
לא רחוק כלל בעיני שהר"י יוסף ציין לעורך להעתיק מקונ' תיכלא דחלזון שטוען שהיה שני תכלת, והאוויל חיפש ומצא קונ' בשם דומה שטוען אותה טענה
כפי שכתבו זה אומר הרבה מאד על ערך הספרים, ועדיין זה הרבה הרבה יותר סביר מלטעון שהר"י יוסף קרא בעצמו את הפאקוויל, וחשב שהוא ברצינות, אני מכיר את ספריו ודרשותיו והוא רחוק מלהיות עד כדי כךטיפש בלשון המעטה. אני חושב ש[כמעט]על כל אדם שאני מכיר הייתי טוען משהו דומה.
אבי-העזרי כתב:איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:
צופה_ומביט כתב:אבי-העזרי כתב:איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:
מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?
יבנה כתב:צופה_ומביט כתב:אבי-העזרי כתב:איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:
מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?
הוא ספר מראה מקומות יפה מאד.
נקדש את שמך בעולם כתב:אם כנים דברינו יש חידוש גדול דאף שהקב"ה כמובן אחד הוא, וגם התורה אחת היא, אעפ"כ צריכים לקיים כל אחד בעולם שלו דווקא, ונפק"מ בהרבה הלכות (מצוות התלויות בארץ, מקדש, קידוש החודש ועוד)
צופה_ומביט כתב:יבנה כתב:צופה_ומביט כתב:אבי-העזרי כתב:איך שלא יהיה, גם לפי התיאוריה שלך וגם לפי שלי, השאלה הגדולה והכואבת במקומה עומדת:
מה עם כל ארון הספרים שכבר נכתב ופורסם בכל התבל?
הוא ספר מראה מקומות יפה מאד.
כמו המראה מקום לפזלון?
וכמו שהראו באשכולות שקושרו לעיל על ציון מראי מקומות בלי קשר לנושא או שכתוב בהם להיפך ממה שטוען ומביא מהם?
הרי אחרי שרואים מה הולך אי אפשר לסמוך על שום מילה ואות, והמראי מקומות בכלל זה.
איבד כל חזקת נאמנות שהיא שאי פעם אולי היתה לו.
ואולי כוונת מעלתו שעכ"ז הוא מרכז מ"מ העוסקים בנושא, כרשימת שמות בעלמא, בלי שום חוו"ד ורמז מה כתוב שם. ועכשיו הלומד ילך וילמד אותם כהבנתו.
אם כי עובדא דפזלון מעיבה גם על זה.
ההוא אמר כתב:לכאורה אין בזה גניבה ספרותית, שכן דרך מחברי הליקוטים בימינו להעתיק מהכא להתם.
פעם למדתי ילקוט יוסף על איסור והיתר, ובמקביל למדתי תשובות ביביע אומר על איסור והיתר
ולפליאתי מצאתי שההערות של ילקוט יוסף הם תשובות שלמות מלה במלה מיביע אומר.
והרגיל בספריו רואה את זה כסדר,
בפרט המשתמשים באוצר החכמה יכולים לגלות שם הרבה גנבות ספרותיות, כי עושים חיפוש ומוצאים קטעים שלמים מועתקים.
אני זוכר שפעם הרב מאזוז הראה לתלמידיו שהילקוט יוסף העתיק ממנו הערות שלמות בענייני נוסחאות בלי אפילו לציין אליו.
מחשבה אחת כתב:המבקרים שהוא מעסיק בפרויקט שלו (על עושי המלאכה עצמם אין להכביר).
בן האלקשי כתב:צופה_ומביט כתב:אז כשכתוב שם "והראוני קונטרס תכלא דפזלון" - מה הכוונה?
למי הראו, ומי כותב "הראוני"?
זה גם ציטוט מתכלא דפזלון
איש_ספר כתב:לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?
איש_ספר כתב:את העיקר החסרת. הבית יוסף ביקש מהמזכיר להעתיק רשב"א, רמב"ן או עיטור. ולפעמים המעתיק העתיק בשיבוש. המחבר ההוא (בהנחה שכך היה) ביקש מהמזכיר להעתיק פשקוויל. יחי ההבדל לעולם ועד.מחשבה אחת כתב:בן מיכאל כתב:יפה כתבת! להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצינו מקום בבית יוסף שבו כתב הוראה לעורך להביא את לשון הרשב"א [היה לו כנראה עוד מה לעשות, חוץ מסתם להעתיק...], והבחור הזעצר העתיק את ההוראה במקום ליישם אותה...
השוואה כושלת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, 'בית יוסף' הוא יצירה מונומנטלית, תופעה פלאית ממש, היקף של עשרות שיטות הראשונים בכל תחומי ההלכה, השלטת סדר ושיטה בכל הספרות ההלכתית עד לימיו, ספרים נדפסים וכתבי יד. ולא ימלט שלא יפלו כמה טעויות כאלה של הוראות למעתיק (שאפשר למנות על אצבעות יד אחת, ויעויין במאמרו של הרב הילמן). מאידך, ילקוט יוסף התיימר להיות סתם ליקוט לא מתוחכם, בסגנון ספרי ואנונו, אך גם במשימה זו לא עמד. בכל עמוד של ילקוט יוסף, איזה עמוד שתבחר, ניתן למצוא טעויות מגוחכות, בהבנה ובהיסטוריה ובתפיסת הסוגיה וכו'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים