ישעיהו לוריא כתב:הרואה כתב:יש קהילות הונגריות שנהיו חסידויות רק בדור האחרון ועד לאחרונה קראו להם הרב פשוט כי הוא לא היה אף פעם רב'ה במובן החסידי, למשל ערלוי ודושינסקיא
שם זה יותר מעניין ומורכב הענין הסמנטי.
מחוץ לחצר - כולם היו קוראים הרב דושינסקיא, הרב אונגר, הרב ואזנר או 'הערלויער רב', אבל בתוך החצר שלא הייתה אלא ישיבה וקהילה שסביב הישיבה, קראו לרבניהם 'הרבי', וגם היחס היה כחסידים אל רבם של חסידים ממש.
אגב, בהקשר לזה. בבית המדרש תפארת בחורים, היו מכנים את הרב אלישיב 'הרבי', ואיני יודע למה, אצל חלק מהשואלים והתלמידים שם, זה היה נשמע לי מאולץ משהו. כאילו מחקים איזה כינוי ישן.
האם כך כינוהו כל השנים התלמידים הקרובים?
"רֶעבֶּע" היה צורת הפנייה המקובלת בתפוצה האשכנזית לכל רב. היחס כחסידים אל רבם היה היחס המקובל לכל רב נערץ. החסידים כמובן לא המציאו דבר בעניינים אלה. אבל משאחזו בזה החסידים, הרפו מזה השאר.
הרב אלישיב לא היה לא מרא דאתרא ולא ראש ישיבה, ולכן המציא לו הרב אפרתי את התואר "רֶעבֶּע" (בימי הרבנית היו כולם קוראים לו "רוב").