◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

באתי רק להעיר

בקובץ 'לקט שושנה' שנה ו (תרצ"ט) סי' לז כותב אחד מחכמי הונגריה: דבנין בית המקדש אתי לכפר על עון העגל, כמאמר חז"ל בכמה מקומות.

ואנכי לא מצאתי מפורש רק על המשכן, כמו שהביא רש"י בפ' פקודי והוא ממדרש תנחומא, ועוד. אבל שבית המקדש מכפר על עון העגל לא מצאתי לע"ע בדברי חז"ל, ואולי יחכימו אותי חכמי הפורום?

צבי-שפייר · הודעהעל ידי **צבי-שפייר** » ג' ינואר 23, 2024 11:13 pm

מה שנכון נכון כתב:
צבי-שפייר כתב:בספר דבש לפי להחיד"א זצוק"ל (מערכת ח אות ז) כתוב:

חודש שבת מילה ציונו ה' ברחמיו לבטל ג' ככבים רעים לבנה מאדים שבתאי ולינצל מהם וזה היה כוונת היונים שרצו לבטל ג' מצות אלה כדי שאח"כ ישלטו בישראל אלו הככבים. ספר אור העינים.

מישהו יודע אל מי מתכוון החיד"א?

אור עינים.

יישר כח!

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ג' ינואר 23, 2024 11:16 pm

בגליון נקודה האחרון מובא ש"בתכריך כתבים שהועתק בשנת תע"ד מכתבי יד מבית מדרשו של רבי משה זכות ישנו סדר כוונות יחודי לט"ו בשבט"
יודעים היכן זה קיים? פורסם?

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ג' ינואר 23, 2024 11:23 pm

ר"י פלס בהקדמה למנהגי וורמייזא לר"י קירכום עמ' 22 עוסק בספר מנהגים של קהילת אולמא שבאשכנז שנכתב בשנת ר"י (לדבריו לימים נדפס רובו בשנת שנ"ט בהדרת קודש).
לזכרוני הוא כותב שם על פרופ' שעוסק בההדרתו. כעת איני מול הספר.
האם משהו מזה נדפס?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' ינואר 24, 2024 12:48 am

אשי ישראל כתב:ר"י פלס בהקדמה למנהגי וורמייזא לר"י קירכום עמ' 22 עוסק בספר מנהגים של קהילת אולמא שבאשכנז שנכתב בשנת ר"י (לדבריו לימים נדפס רובו בשנת שנ"ט בהדרת קודש).
לזכרוני הוא כותב שם על פרופ' שעוסק בההדרתו. כעת איני מול הספר.
האם משהו מזה נדפס?

כוונתך למנהגי ר׳ שמואל מאולמא. בספה״ל מופיעים 17 כ״י, אך שום דבר מודפס. ועי׳ כאן https://forum.otzar.org/download/file.php?id=48680 עמ׳ 74 סוף הערה 13 מדברי זימר.

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ד' ינואר 24, 2024 11:37 am

יבנה כתב:
אשי ישראל כתב:ר"י פלס בהקדמה למנהגי וורמייזא לר"י קירכום עמ' 22 עוסק בספר מנהגים של קהילת אולמא שבאשכנז שנכתב בשנת ר"י (לדבריו לימים נדפס רובו בשנת שנ"ט בהדרת קודש).
לזכרוני הוא כותב שם על פרופ' שעוסק בההדרתו. כעת איני מול הספר.
האם משהו מזה נדפס?

כוונתך למנהגי ר׳ שמואל מאולמא. בספה״ל מופיעים 17 כ״י, אך שום דבר מודפס. ועי׳ כאן download/file.php?id=48680 עמ׳ 74 סוף הערה 13 מדברי זימר.

תודה רבה

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ד' ינואר 24, 2024 11:47 am

אשי ישראל כתב:בגליון נקודה האחרון מובא ש"בתכריך כתבים שהועתק בשנת תע"ד מכתבי יד מבית מדרשו של רבי משה זכות ישנו סדר כוונות יחודי לט"ו בשבט"
יודעים היכן זה קיים? פורסם?

הכתב יד נמצא בספריה הלאומית בי-ם

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... L160687351

דף 75ב-76א: "כוונת הפירות ליום ט"ו בשבט שהוא תיקון לאדה"ר והוא מסוגל לתיקון הוצאת זרע לבטלה".

ר' גרונם יקום פורקן

חיס כתב:
אשי ישראל כתב:בגליון נקודה האחרון מובא ש"בתכריך כתבים שהועתק בשנת תע"ד מכתבי יד מבית מדרשו של רבי משה זכות ישנו סדר כוונות יחודי לט"ו בשבט"
יודעים היכן זה קיים? פורסם?

הכתב יד נמצא בספריה הלאומית בי-ם

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... L160687351

דף 75ב-76א: "כוונת הפירות ליום ט"ו בשבט שהוא תיקון לאדה"ר והוא מסוגל לתיקון הוצאת זרע לבטלה".

מה היחס בין סדר זה לסדר שנדפס ע"י ר"מ חגיז בספר ברכת אליהו באה"ו שנת תפ"ח?

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ד' ינואר 24, 2024 12:08 pm

חיס כתב:דף 75ב-76א: "כוונת הפירות ליום ט"ו בשבט שהוא תיקון לאדה"ר והוא מסוגל לתיקון הוצאת זרע לבטלה".

תודה רבה. עזרת לי מאוד.

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ד' ינואר 24, 2024 10:51 pm

כיון שהוזכר ר"מ חאגיז, אשאל גם אני:
ידועים הדברים בענין ט"ו בשבט של הגאון מהר"מ חאגיז. הם הובאו בספר ברכת אליהו. אך היכן מקורם?
שו"ר כעת בספר 'פרדס אליעזר' לטו בשבט, עמ' נז שכתבו שהדברים הובאו בסוף ספרו 'שתי הלחם' ב'מאמר המנהגים'. הבעיה היא שחיפשתי אותם שם ולא מצאתי. מי יוכל לעזור לי למוצאם?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' ינואר 24, 2024 10:54 pm

ושא_נס כתב:ברוך השם מצאתי הדברים אחר מאמצים בסידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס חלק ב' בסופו (סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס המצוי בספריה בירושלם, הוא רק חלק א', ויש בו חסרונות בראשו ובסופו שהושלמו בצילום, ודפי ההשלמה בצילום השייכים לסופו נכרכו בו בראשו בסירוס, ואין בו לחלוטין חלק ב' שהוא עוד כמאתיים וארבעים דפים לערך. ודומני כי אין שום הערה בקטלוג הספריה על החסרון של חלק ב', והנה צור'ף לעוד ספרים אין קץ המצויים בספריה ואין הספריה יודעת מה יש ברשותה ולא מתעדת מצב עותקיה כראוי. וחסרונות אלו בעותק הספריה בירושלם הם שהטעוני מעיקרא לחשוב שהדברים אינם מצויים שם, אך משנמצא הסידור שלם הכל מחוור).
אלא שגם בדברי ר' יעקב נאיים ז"ל בסוף תפלת ישרים חלק ב' ליוורנו תק"ס, וגם בדברי החיד"א ז"ל בהשמטות יוסף אומץ, עולה כי אמור להיות סידור (מן הסתם אף הוא שמו תפלת ישרים) דפוס ליוורנו תקנ"ח, ואותו טרם מצאתי, וגם בסופו אמורים להיות דברי ר' יעקב ן' נאיים ז"ל שיהיו מהדורא קמא ביחס לדבריו בסידור ליוורנו תק"ס. אחזיק טובה מרובה למי שיידעני היכן יש סידור ליוורנו תקנ"ח. יישר כוח מרובה.

מחצד חקלא כתב:חלק ב' של סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס נזכר במפעל ביבליוגרפיה עברית
http://olduli.nli.org.il:80/F/?func=dir ... base=MBI01
מצורף כאן צילום העמוד הנז' שנדפס בסוף תפלת ישרים ח"ב
וכן צילום ס' יוסף אומץ סי' מ"ב [כולל השמטות בסוגריים מרובעות] הנ"ל
לוח לארבעים שנה סידור תפלת ישרים חלק ב' ליוורנו תק'ס.png

יוסף אומץ - ירושלים תשכא - סימן מב - עם השמטות בסוגריים מרובעות.pdf

מה שהזכיר בסוף תפלת ישרים "יוסף אומץ סי' ל"ג" הוא ט"ס וצ"ל דף ל"ג, וכוונתו לסי' מ"ב.
ומה שכתב שם בהשמטה ליוסף אומץ "ומדת קונו יש בו אל ארץ הביט" כוונת המליצה היא שרבי יעקב בן נאיים הביא את דברי מרן החיד"א שנדפסו בספר יוסף אומץ.
ועדיין יש לחפש סידור שנדפס בשנת תקנ"ח, כפי שהזכיר ר' ושא_נס.

מעניין איך יכול להיות מציאות שמרן החיד"א בהשמטות לס' יוסף אומץ מביא ספר אחר שמצטט את גוף הספר יוסף אומץ, וצריך לומר שעבר זמן בין הדפסת גוף הספר לבין כתיבת ההשמטות, ובנוסף צ"ל שרבי יעקב בן נאיים ראה את הספר המודפס אצל המחבר מרן החיד"א או בבית הדפוס, עוד לפני שיצא לאור באופן רשמי.
והשתא דאתית להכי, יתכן לומר שהוא ראה את הספר אצל המחבר בעודו בכת"י, [ולפ"ז יובן מה שמכנה את הספר בטעות יוסיף אומץ, ולפ"ז מה שהזכיר סי' ל"ג הוא לפי סדר התשובות בעודו בכת"י], וצ"ע.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ד' ינואר 24, 2024 11:16 pm

אשי ישראל כתב:כיון שהוזכר ר"מ חאגיז, אשאל גם אני:
ידועים הדברים בענין ט"ו בשבט של הגאון מהר"מ חאגיז. הם הובאו בספר ברכת אליהו. אך היכן מקורם?
שו"ר כעת בספר 'פרדס אליעזר' לטו בשבט, עמ' נז שכתבו שהדברים הובאו בסוף ספרו 'שתי הלחם' ב'מאמר המנהגים'. הבעיה היא שחיפשתי אותם שם ולא מצאתי. מי יוכל לעזור לי למוצאם?

ראה מש"כ בקובץ זכור לאברהם, תשנ"ט:

: רמ חגיז, מנהגים.PNG (104.51 KiB) נצפה 5183 פעמים

וראה בתדפיס "ספרים שחיברם רבי משה חגיז" וכו', ממאיר בניהו, עמוד 139

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ה' ינואר 25, 2024 12:20 am

אשי ישראל כתב:כיון שהוזכר ר"מ חאגיז, אשאל גם אני:
ידועים הדברים בענין ט"ו בשבט של הגאון מהר"מ חאגיז. הם הובאו בספר ברכת אליהו. אך היכן מקורם?
שו"ר כעת בספר 'פרדס אליעזר' לטו בשבט, עמ' נז שכתבו שהדברים הובאו בסוף ספרו 'שתי הלחם' ב'מאמר המנהגים'. הבעיה היא שחיפשתי אותם שם ולא מצאתי. מי יוכל לעזור לי למוצאם?

זה נמצא בספר פועל צדק לבעל הש"ך .
בסופו ישנו "מאמר המנהגים" לר"מ חאגיז עמוד 40

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

כאן עמוד 36
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=35

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' ינואר 25, 2024 12:26 am

חיס כתב:
אשי ישראל כתב:כיון שהוזכר ר"מ חאגיז, אשאל גם אני:
ידועים הדברים בענין ט"ו בשבט של הגאון מהר"מ חאגיז. הם הובאו בספר ברכת אליהו. אך היכן מקורם?
שו"ר כעת בספר 'פרדס אליעזר' לטו בשבט, עמ' נז שכתבו שהדברים הובאו בסוף ספרו 'שתי הלחם' ב'מאמר המנהגים'. הבעיה היא שחיפשתי אותם שם ולא מצאתי. מי יוכל לעזור לי למוצאם?

זה נמצא בספר פועל צדק לבעל הש"ך .
בסופו ישנו "מאמר המנהגים" לר"מ חאגיז עמוד 40

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

כאן עמוד 36
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=35

יישר כח

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ו' ינואר 26, 2024 1:36 pm

חיס כתב:
אשי ישראל כתב:כיון שהוזכר ר"מ חאגיז, אשאל גם אני:
ידועים הדברים בענין ט"ו בשבט של הגאון מהר"מ חאגיז. הם הובאו בספר ברכת אליהו. אך היכן מקורם?
שו"ר כעת בספר 'פרדס אליעזר' לטו בשבט, עמ' נז שכתבו שהדברים הובאו בסוף ספרו 'שתי הלחם' ב'מאמר המנהגים'. הבעיה היא שחיפשתי אותם שם ולא מצאתי. מי יוכל לעזור לי למוצאם?

זה נמצא בספר פועל צדק לבעל הש"ך .
בסופו ישנו "מאמר המנהגים" לר"מ חאגיז עמוד 40

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

כאן עמוד 36
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=35

תודה למשיבים עד כה.

לפי מה שאני מבין מדברי מ' בניהו [שם], המדפיס של הפועל צדק קרא לזה 'מאמר המנהגים' למרות שבאמת אין זהו 'מאמר המנהגים' אלא זה קטע מ'פירורי פת הקמח' של מהר"ם חאגיז, כמו שכתב בברכת אליהו שם.
אני משער שהמדפיס הנ"ל פשוט לקח מהברכת אליהו.
יוצא לסיכום שלבד מהברכת אליהו אין לנו מקור אחר לדברים אלו של מהר"ם חאגיז

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' ינואר 28, 2024 9:16 pm

באתי רק להעיר כתב:
בקובץ 'לקט שושנה' שנה ו (תרצ"ט) סי' לז כותב אחד מחכמי הונגריה: דבנין בית המקדש אתי לכפר על עון העגל, כמאמר חז"ל בכמה מקומות.
ואנכי לא מצאתי מפורש רק על המשכן, כמו שהביא רש"י בפ' פקודי והוא ממדרש תנחומא, ועוד. אבל שבית המקדש מכפר על עון העגל לא מצאתי לע"ע בדברי חז"ל, ואולי יחכימו אותי חכמי הפורום?

הרמב"ם סובר דמצוות בנין בית הבחירה הוא מה שאמר הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכן שנאמרה כציווי לבנין המשכן, ומינה שבנין בית המקדש הוא רק המשך ותכלית בנין המשכן, וממילא אם המשכן מכפר על מעשה העגל גם הבית המקדש ממשכת הכפרה.

יוסף חיים אוהב ציון

ספר בניהו בן יהוידע על שבת דף פט. הר שנעשו בו נסים. נראה לי בס"ד הם נסים של התחייה, שהחיה אותם כמה פעמים, ועוד נס גדול שהיו יכולים לעמוד באותו מקום אשר נתרוקן ממנו האויר, ואין אדם יכול לעמוד רגע בלא אויר, והם היו עומדים בלא אויר כלל, וכמו שכתב מהר"י ז"לעל פסוק [שמות כ' ט"ו] וכל העם רואין את הקולות, ועל זה מקשה הר ניסאי מבעיא ליה כי שורש נס הנו"ן קודם הסמ"ך, מה שאין כן סיני הסמ"ך קודם לנו"ן
מיהו מהר"י?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' ינואר 31, 2024 3:42 pm

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' ינואר 31, 2024 6:37 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ספר בניהו בן יהוידע על שבת דף פט. הר שנעשו בו נסים. נראה לי בס"ד הם נסים של התחייה, שהחיה אותם כמה פעמים, ועוד נס גדול שהיו יכולים לעמוד באותו מקום אשר נתרוקן ממנו האויר, ואין אדם יכול לעמוד רגע בלא אויר, והם היו עומדים בלא אויר כלל, וכמו שכתב מהר"י ז"לעל פסוק [שמות כ' ט"ו] וכל העם רואין את הקולות, ועל זה מקשה הר ניסאי מבעיא ליה כי שורש נס הנו"ן קודם הסמ"ך, מה שאין כן סיני הסמ"ך קודם לנו"ן
מיהו מהר"י?

אפיקי יהודה דרוש כ"ג אות יא. הובא בבן יהוידע שבת דף קמו

יהודה בן יעקב

כתב בספר בירור הלכה יו"ד סי' רפט [עמ' שט, באוצר 313]

: בירור הלכה.png (124.18 KiB) נצפה 4993 פעמים

היכן הם דברי ה'כרם חמד'?

באוצר ישנו ספר כרם חמד, ועל אף שרשום שהוא על ד' חלקי שו"ע, לא מצאתי בו חלק יו"ד

מה שנכון נכון

יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר בירור הלכה יו"ד סי' רפט [עמ' שט, באוצר 313]
בירור הלכה.png

היכן הם דברי ה'כרם חמד'?

כאן.

עושה חדשות

מהר"ם שיק יו"ד קנג - אמנם יש בית ג' בכיתי אוה"ע דאין להם בבתי תפלותם שום צורת ע"ז ואפי"ה עבודתם היא ע"ז וכמ"ש הרמב"ם בפי"א ממאכלות אסורות דעבודת הנוצרים היא ע"ז והמשתחוה ומודה ומתפלל ומאמין בה הוי ג"כ עבודה וחייב עליה סקילה כדקי"ל באומר אלי אתה או השתחוה לה או מקבלה באלוה חייב סקילה וא"כ העבוד' בבית הזה הוא ע"ז ויהי' שוב אסור לבנות אותו בנין דמקרי תשמיש לע"ז.

היכן דברי הרמב"ם?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' פברואר 02, 2024 3:49 pm

נראה שהתבלבל המעתיק בין הל' מאכלות אסורות להל' עבודה זרה (פרק ט הלכה ד).

שוב ראיתי שאני טעיתי כי מפורש כן ברמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"א ה"ז.

יהודה בן יעקב

כתב העורך בספר חוט המשולש (חולין) על חי' חת"ס

: חוט המשולש.png (17.54 KiB) נצפה 4907 פעמים

היכן ניתן לראות דברים אלו?

יהודה בן יעקב

כתב בספר ערבי נחל פר' נצבים דרוש ח

אמנם תירוץ דבר זה, בהקדם מה שפירש האלשיך ז"ל בפסוקי ישעיה (סב, ו - ז) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו (ביארו רז"ל כלפי שהתרעמה קדושת ירושלים לפני ה' בצאתם בגולה אולי ח"ו ישכחנה יתברך שמו. ולפייס אותה מינה שומרים מלאכים המזכירים תמיד את ה' כביכול, והודיע לירושלים זאת כי הפקיד שומרים כאמור. ועוד מיסב הדיבור כלפי השומרים ואומר להם, אתם) המזכירין את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ.
וביאר הוא ז"ל כי בנין בית העתיד במהרה בימינו יבא מהשמים בנין של אש וזה נעשה מרוחניות התורה ומעשים טובים שעושים ישראל מעת שנחרב בית המקדש, וכמו בנין גשמי שנעשה מאסיפת אבנים שמשימין אבן אל אבן עד שנגמר, ויש מקומות שדי באבנים קטנים כגון באמצע הכותל, ויש מקומות שצריך אבנים גדולות כמו בפינות הבית ויסודותיו, כך הוא בנין הרוחני חומת אש, כי המצות מאנשים פחותי הערך אשר אינם כל כך חשובים הם כענין אבנים הקטנים, והמצות מאנשים צדיקים הרמים הם כענין אבנים גדולות, ומכולם נגמר הבנין, וכל ישראל יש להם חלק בו, ומי שאין לו חלק בו לא יראנו.
ואמנם יקשה, שבכל דור יש צדיקים הרבה אשר ממעשיהם הטובים כבר נגמר הבית ביתר שאת ויתר עוז, ומה זה ככה עיכובא שעדיין לא נבנה בית המקדש. והתירוץ לזה כי אחד בונה ומאה סותרים, כי כל איש העושה עבירה מפיל קצת מחומת בית המקדש, ואם עושה ח"ו עבירה גדולה יצוייר שמפיל ח"ו כותל שלם אשר עמלו בוניו בו, ולזה צוה ה' (ויקרא יט, יז) הוכח תוכיח עד הכאה וקללה (ערכין טז ב) ולהתקוטט בחוטאים, ואם אמר יאמר הלה מאי איכפת לך במעשי, דברי שטות דיבר, כי אם יבנה איש בית לעצמו ובא אחד ומפיל וסותר חומתו אשר עמל בו הלא ישבר ידיו ורגליו ואין עושה לו משפט על ככה.
ולזה התרעמה קדושת ירושלים פן ישכחנה ח"ו, כי מעט בונים והרבה סותרים ומי יודע עד מתי קץ הפלאות, לזה מינה ה' שומרי החומות בלי יניחו לסותרה, והם המוכיחים את עם ה', ולמוכיחים יונעם המונעים את עוברי עבירה בלי יפילו חומת בית המקדש, ולז"א על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כו'. ומיסב הדיבור אל המוכיחים ואומר להם, אתם המזכירים את ה' אל דמי לכם כו', לא ישיג אתכם עייפות למחות בעוברי עבירה ולהתקוטט עמהם, אלו דבריו ז"ל.

היכן הם דברי האלשיך?
בישעיהו שם, לא ראיתים.
מצאתי כמה ספרים (מצורפים) שמעתיקים את זה בשם האלשיך בשיר השירים, אך גם שם לא מצאתי את הדברים.
הערבי נחל בפר' שלח דרוש ג, כותב את הדברים מעצמו.

גבעת פנחס - א פרל, פינחס אברהם בן ישראל.pdf: (208.13 KiB) הורד 65 פעמים

אמרי יא_י.pdf: (362.57 KiB) הורד 74 פעמים

ערבי נחל שלח ג.pdf: (510.76 KiB) הורד 67 פעמים

עושה חדשות

הרמ"א מציין את הקליר בסילוק מוסף של שבועות, כמדומה שאין לנו פיוט המיוחס כך.
אבל השאלה היא לאיזה מפיוטי האזהרות הרמ"א אכן התכוין,
והאם יש אזהרות שאפשר לתלות את סדרן לפי עשרת הדברות, (חוץ מאזהרותיו של רס"ג כמובן).

: תורת העולה להרמ''א.png (45.07 KiB) נצפה 4846 פעמים

יהודה בן יעקב

יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר ערבי נחל פר' נצבים דרוש ח
אמנם תירוץ דבר זה, בהקדם מה שפירש האלשיך ז"ל בפסוקי ישעיה (סב, ו - ז) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו וכו'
אלו דבריו ז"ל.

היכן הם דברי האלשיך?
בישעיהו שם, לא ראיתים.

העירוני, שכבר כתב מהר"י ט"ב בספרו חידושי תורה

: 642217_136.png (25.57 KiB) נצפה 4810 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' פברואר 05, 2024 11:19 pm

בנתיבות המשפט חו"מ סי' רס"א סק"א כתב בזה"ל: והא דבסנהדרין פ' נגמר הדין בהי' אביו ואמו זורקין כלים על מטתו דלא הוי שלו דלא הוי ייאוש כיון דמצו' על אחרים להצילו משום בל תשחית כמבואר בתוספ' הוי כדבר שיש לו מצילין.

: Screenshot 2024-02-05 162139.png (33.32 KiB) נצפה 4792 פעמים

לא ברור אם הכוונה שמבואר כן בתוספות או בתוספתא באיזה מקום, ובנתיה"מ מהדורת פלדהיים עם מילואי המשפט לא הער"ו מקורו. וראיתי בספר משנת המשפט שציין לדברי ברייתא במס' שמחות/אבל רבתי פ"ט - ומלבד שאין שם דבר מבואר שאחרים מצווים להציל משום בל תשחית, האם אפשר לומר שהנתיבות קרא למס' שמחות בשם תוספתא?

יהודה בן יעקב

גם מורשה להנחיל כתבו: [ראה מסכת שמחות סוף פ"ט].

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' פברואר 05, 2024 11:42 pm

בעיקרון אולי נראה שכן, שכן כתוב בשיטה על מסכת מועד קטן לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש:

: מסכת שמחות.PNG (15.91 KiB) נצפה 4781 פעמים

באתי רק להעיר

ב'סדר הדורות' ב' אלפים ע"ה כתב בענין עקידת יצחק, אחר שהביא דברי המדרש שהיה בניסן, וז"ל: ובעשרה מאמרות פ"א [מאמר חקור הדין ח"ב] ביו"כ היה העקדה, עיין ברש"ל סוף פרשת וירא מש"כ בזה.
בס' יריעות שלמה למהרש"ל על פירש"י עה"ת לא מצאתי מזה, ואולי מישהו יודע לאיזה רש"ל ולאיזה ספר כוונתו?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' פברואר 06, 2024 3:02 pm

באתי רק להעיר כתב:ב'סדר הדורות' ב' אלפים ע"ה כתב בענין עקידת יצחק, אחר שהביא דברי המדרש שהיה בניסן, וז"ל: ובעשרה מאמרות פ"א [מאמר חקור הדין ח"ב] ביו"כ היה העקדה, עיין ברש"ל סוף פרשת וירא מש"כ בזה.
בס' יריעות שלמה למהרש"ל על פירש"י עה"ת לא מצאתי מזה, ואולי מישהו יודע לאיזה רש"ל ולאיזה ספר כוונתו?

ברש"ל = ברית שלום
ראה לוח ראשי תיבות בסדר הדורות (מהדורת ר"נ משכיל לאיתן) סוף חלק א'
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

באתי רק להעיר

וונדרבר כתב
ברש"ל = ברית שלום
ראה לוח ראשי תיבות בסדר הדורות (מהדורת ר"נ משכיל לאיתן) סוף חלק א

תודה רבה על העזרה.

יהודה בן יעקב

כתב בכנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן פד ס"ק נו

וצריך להבין במ"ש הר"ן [חולין יט, ב מדפי הרי"ף] בשם הראב"ד אבל ג' וד' הכל אסור, דבג' אסור וד' מבעיא. וכתב ט"ז דנקט ד' לומר דאפילו בד' יש התר ברוטב על ידי סינון. ואינו נכון אפילו על ידי סינון בתולעים רבים שרי. ונראה שטעות סופר נפל בדבריו וצ"ל דוקא שלא נמצאו אלא א' או ב' ג', אבל ד' אסור. והביאני להגיה כן מה שראיתי למהרע"י בהגהה כ"י לשון א"ח [ארחות חיים הל' איסורי מאכלות סי' מא] וז"ל, וה"ר שמואל כתב ומנהג חסידים הראשונים להתיר תבשיל ירק שנמצאו תולעים בו כשבודקין אותם אחר שנשלקו הירקות עד ד', אבל יתר מד' לא רצו להתיר אף על פי שיש יותר מס', כי מאחר שפשעו הנשים ולא בדקו יפה אולי היו יותר ונימוחו, וזה דעת הראב"ד בסימן קע"ב.

היכן דברי הראב"ד?

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ג' פברואר 06, 2024 10:55 pm

כנראה כאן בסימן ו'
אלא שאיני יודע לכוין הציון
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =4&hilite=

מה שנכון נכון

בב"י כאן מביא (ענין אחר) מתה"ד סי' קעב, ואפשר נתחלף לרע"י ת"ד בת"ד (תמים דעים בתרוה"ד) וחשב ששם מקורו (באו"ח אין ציון כמובן). כמדו' שכבר מצאתי חילוף זה בכנה"ג.

יהודה בן יעקב

הבטחתי כתב:כנראה כאן בסימן ו'
אלא שאיני יודע לכוין הציון
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =4&hilite=

יישר כח
דברי הראב"ד אלו הם דין אחר בנושא זה

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » ד' פברואר 07, 2024 1:12 am

באתי רק להעיר כתב:ב'סדר הדורות' ב' אלפים ע"ה כתב בענין עקידת יצחק, אחר שהביא דברי המדרש שהיה בניסן, וז"ל: ובעשרה מאמרות פ"א [מאמר חקור הדין ח"ב] ביו"כ היה העקדה, עיין ברש"ל סוף פרשת וירא מש"כ בזה.
בס' יריעות שלמה למהרש"ל על פירש"י עה"ת לא מצאתי מזה, ואולי מישהו יודע לאיזה רש"ל ולאיזה ספר כוונתו?

דרך אגב, באותו קטע בסדר הדורות בענין עקידת יצחק, יש עוד מילה שצריכה בירור,
ראה viewtopic.php?f=17&t=16276&p=750256&hilit=#p379940
שבסדר הדורות שם איתא: "בזוהר ויצא עש"ו בין הערבים לעת ערב נעקד יצחק".
ובמהדורת ר"נ משכיל לאיתן פענחו את המילה עש"ו = ערב שבת.
והובא שם מקובץ אור ישראל גליון נ"ב שהעירו שלא כתוב בזוהר פ' ויצא שהעקידה היתה בערב שבת, ולכן צ"ל ש'עש"ו' הוא מספר העמוד [שע"ו] בזוהר ויצא, במהדורת קרימונה ולובלין, ששם כתוב שהעקידה היתה בין הערבים, עיי"ש.
[וראה שם שכתבו ש'עש"ו' הוא ר"ת 'עמוד ש"ו', והעירו ע"ז בהערה 38 שם שאינו מדוייק אלא צ"ל עמוד שע"ו, ויותר פשוט לומר: עש"ו = שע"ו (בלי המילה עמוד)].

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' פברואר 07, 2024 2:32 am

בהגהות חשק שלמה למס' ערכין דף כ' ע"א כתב: ואכן ל' המשנה דאין דמים למתים לא משמע כן ועי' בחת"ס ביו"ד סי' שמ"ג שהעיר על דברי התוס דבבא קמא הנ"ל מסוגיא דגיטין דף מג ותמהני שלא העיר גם מכאן וצ"ע.

לא מצאתי הגהות חת"ס על יורה דעה סי' שמ"ג ולא בשו"ת חת"ס יור"ד סי' שמ"ג - על מה כוונתו?

מה שנכון נכון

מיללער כתב:בהגהות חשק שלמה למס' ערכין דף כ' ע"א כתב: ואכן ל' המשנה דאין דמים למתים לא משמע כן ועי' בחת"ס ביו"ד סי' שמ"ג שהעיר על דברי התוס דבבא קמא הנ"ל מסוגיא דגיטין דף מג ותמהני שלא העיר גם מכאן וצ"ע.

לא מצאתי הגהות חת"ס על יורה דעה סי' שמ"ג ולא בשו"ת חת"ס יור"ד סי' שמ"ג - על מה כוונתו?

שו"ת יו"ד סי' שלו ד"ה והאי (ההערה של החת"ס היא על פרט אחר בתוס').

פורום אוצר החכמה

מי מחובר