איטשע כתב:על קצה הקולמוס כתב:הרב חיים שרשבסקי מארה"ב, תלמיד ישיבת מיר לפני השואה ובשנחאי.
נפ' י"ז טבת תשמ"ח בניו יורק וטמון בהר המנוחות.
המצבה לימין ר׳ חיים, הוא של הגאון ר׳ מענדל שרשבסקי.
האם יש קשר משפחתי ביניהם, בפרט לאור מה שכתוב על מצבת ר׳ חיים ש״הובא לקבר אבות״.
על קצה הקולמוס כתב:נפטר בגיל פ"ו שנה בג' שבט תשס"ו הלוייתו יצאה מהיכל הישיבה בברוקלין, ובישיבת מיר בירושלים, ונקבר בהר המנוחות. ת.נ. צ. ב.ה.
מחפש תמונה ותולדות חייו בהרחבה.
תודה רבה.
על קצה הקולמוס כתב:יישר כח.
הקישור לא מוביל לשום מקום.
יבנה כתב:על קצה הקולמוס כתב:יישר כח.
הקישור לא מוביל לשום מקום.
דוב גרין כתב:
סיסטעם כתב:האם יש מידע על ר' צבי הירש ב"ר נפתלי אב"ד מירעפאלי?
על קצה הקולמוס כתב:הרב המקובל זבולון המבורגר מח"ס שערי זבול
בעיקר על ימי לימודו בישיבת מיר בשנות הכ'.
יישר כח גדול.
חיים ל. כתב:שמואל ווייסבארג מעיר פארכישט - הובא מכתב ממנו בשדי חמד שיורי הפאה למערכת ד אות ו.
מיהו? לדידי נראה שיש איזה ט"ס בשם העיר.
רציני כתב:סיסטעם כתב:האם יש מידע על ר' צבי הירש ב"ר נפתלי אב"ד מירעפאלי?
על מי קבור לידו עיין כ"ה לחי ב עמוד 653, ובהערה שם עוד ספרים שהסכים עליהם.
מיכאל1 כתב:דן בן יעקב כתב:חותן הגרצי"ה מלצר שהמשיכו ברבנות רחובות (כלומר מחותן הגרא"ז) - תולדות חייו?, פעלו?, משפחתו וצאצאיו?, קשור לגראי"ל (לאביו של הגראי"ל קראו נח צבי)?.
מתוך ויקיפדיה
רבי צבי שטיינמן (לבידובה, ליטא - ה' בשבט תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב מוולוז'ין. לאחר נישואיו היה ראש ישיבה בסמרגון במשך עשר שנים, ואחר כך כיהן עשרים שנה כרב העיר ניז'ני נובגורוד ברוסיה. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, 1925, וכיהן שנתיים כרבה של יבנאל. בתרפ"ז (1927) התמנה לרבנות רחובות, וכיהן בה עשרים שנה עד פטירתו בתש"ז, 1947, בגיל 82. הוא הותיר אחריו כתבים תורניים רבים. לאחר פטירתו שימשה דירתו כמשרד לרבנות רחובות ולמועצה הדתית המקומית. בבחירות לאספת הנבחרים ביישוב העברי ב-1944 פעל למען תנועת המזרחי[1].
בהלווייתו השתתפו הרבנים מלצר, אונטרמן, הרצוג, עוזיאל, סרנא, טולדנו וכץ. חתנו הרב צבי יהודה מלצר שכיהן עד אז כרבה של פרדס חנה, הוכתר על ידי הרב הרצוג בלוויה כיורש את מקומו ברבנות רחובות וכיהן אחריו כרבה של העיר בתקופת קום המדינה. חתן אחר היה הרב אליהו חניאל (טוסקרן), מנהל בית הספר תחכמוני בעיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל, הצופה, 27 בינואר 1947
הרב צבי שטיינמן זצ"ל - רב המושבה (תרפ"ח - תש"ז) באתר המועצה הדתית ברחובות
על קצה הקולמוס כתב:הרב יעקב פינצוק מח"ס תורת יעקב, את ספרו הוציא בשנת תרצ"ה.
היה תלמיד ישיבת מיר כך מצוין בספרו הנ"ל.
האם שרד את השואה, והאם יש פרטים עליו מתי נפטר וכדו'.
יישר כח גדול לכל המסייעים.
פרנקל תאומים כתב:מה יודעים חבריי על הג"ר יצחק רודניק זצ"ל בעל "שדה יצחק" ו"פרי יצחק" רב ביכ"נ ודומ"צ "חברת בני ישראל" בלונדון?
מיללער כתב:מיכאל1 כתב:דן בן יעקב כתב:חותן הגרצי"ה מלצר שהמשיכו ברבנות רחובות (כלומר מחותן הגרא"ז) - תולדות חייו?, פעלו?, משפחתו וצאצאיו?, קשור לגראי"ל (לאביו של הגראי"ל קראו נח צבי)?.
מתוך ויקיפדיה
רבי צבי שטיינמן (לבידובה, ליטא - ה' בשבט תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב מוולוז'ין. לאחר נישואיו היה ראש ישיבה בסמרגון במשך עשר שנים, ואחר כך כיהן עשרים שנה כרב העיר ניז'ני נובגורוד ברוסיה. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, 1925, וכיהן שנתיים כרבה של יבנאל. בתרפ"ז (1927) התמנה לרבנות רחובות, וכיהן בה עשרים שנה עד פטירתו בתש"ז, 1947, בגיל 82. הוא הותיר אחריו כתבים תורניים רבים. לאחר פטירתו שימשה דירתו כמשרד לרבנות רחובות ולמועצה הדתית המקומית. בבחירות לאספת הנבחרים ביישוב העברי ב-1944 פעל למען תנועת המזרחי[1].
בהלווייתו השתתפו הרבנים מלצר, אונטרמן, הרצוג, עוזיאל, סרנא, טולדנו וכץ. חתנו הרב צבי יהודה מלצר שכיהן עד אז כרבה של פרדס חנה, הוכתר על ידי הרב הרצוג בלוויה כיורש את מקומו ברבנות רחובות וכיהן אחריו כרבה של העיר בתקופת קום המדינה. חתן אחר היה הרב אליהו חניאל (טוסקרן), מנהל בית הספר תחכמוני בעיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל, הצופה, 27 בינואר 1947
הרב צבי שטיינמן זצ"ל - רב המושבה (תרפ"ח - תש"ז) באתר המועצה הדתית ברחובות
מה היה שמו של אביו של רבי צבי שטיינמן אב"ד רחובות?
חיס כתב:על קצה הקולמוס כתב:הרב יעקב פינצוק מח"ס תורת יעקב, את ספרו הוציא בשנת תרצ"ה.
היה תלמיד ישיבת מיר כך מצוין בספרו הנ"ל.
האם שרד את השואה, והאם יש פרטים עליו מתי נפטר וכדו'.
יישר כח גדול לכל המסייעים.
לא שרד השואה הי"ד.
חוץ מספרו הנ"ל הוציא עוד ספר
היכל התורה : חדושי תורה בעניני הלכה, מיוחד לבני הישיבות / העורך: יעקב פינצוק.
בשערים: מיר - נברדוק, תרצ"ה-תרצ"ט. דפוס צלום של הוצאה זו.
בתוך: אסף מתורת מיר. -- [ירושלים, חמו"ל], תשנ"ו.
לא נמצא באוצר..
אליסף כתב:האחים לבית צ'ציק - רז"ד - אמנם פרסמו אחיינו ותלמידו הרממ"ש אך מה היה עסוקו כל ימיו? היתה לו משרה כל שהיא?
עוד אח נקרא בשם ר' שמואל ברסלבר, מי היה ומה הפשט בשנוי השם?
ר' מנחם מנדל עודנו אתנו? כנ"ל הנשא באיזו משרה?
ש. ספראי כתב:בשו"ת מהר"ם ברודא יש תשובה לרבי ישעי' אב"ד האנשאוויטץ
אשמח לתולדותיו או פרטים ביוגרפיים עליו. תודה
שם עט כתב:אני מחפש פרטים על הרב ישעיה פוקס בעמח"ס פתחי תבונה על הש"ס ופתח תקוה על מסכת אבות היה רב של עיירה בפולין
יעקל כתב:האם יש קירבה משפחתית בין ר' שמואל הלוי עהרנגרובר מטאשנאד חתנו של ר' שלמה רוזנברג אב"ד טאשנאד ור' מרדכי אליעזר עהרנגרובר חתנו של ר' פינחס שטיינער מאילאק ?
חרסון כתב:מחפש מקום שריכז מידע על הג"ר דב בער ליפשיץ, בעל גלות עליות על משניות מקואות
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 459 אורחים