כדכד כתב:בהדי כבשי דרחמנא למה לך?
אכן.
ומטעם זה איני אומר לרווק שדחיית שידוכו היא מהשמים, וזה לטובה, וכך רצון ה’, וזה מקרב את השידוך האמיתי וכו’ וכו’.
:)
כדכד כתב:בהדי כבשי דרחמנא למה לך?
כדכד כתב:בהדי כבשי דרחמנא למה לך?
עובדיה חן כתב:ד"א משהו מכיר שדכן \שדכנית לבני 30 פלוס
אבי-העזרי כתב:שמעתי/ראיתי פרסומים של שדכן ככה"נ בשם "חלילי" או משהו כזה,
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
באופן כללי העניין תמוה מאוד.
איך כ"כ הרבה טוב וחסד וצדקה יש בציבור שלנו, בכל נושא ונושא. ותחום זה כמעט הוא באדישות מוחלטת.
ישנם דברים שאינם בידינו כעניינים רפואיים ה"י.
אמר החכם מכל אדם 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'. אבל הדרך שמגיעים בימינו לזיווג הוא בצניעות ובדרך התורה, הוא ע"י הצעות שמעבירים זה לזה.
היכן בין אדם לחבירו? למה צריך לשמע דרשות של כל מיני רעיונות על בין אדם לחבירו, וכזה נושא כואב, בעל תופעה רחבה כל כך, זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת.
היכן ההסברה הציבורית? מודע לא שמעתי מעולם דרשן שידבר על כך? אתה מכיר מעוכב או מעוכב זיווג, תחשוב רק כמה דקות, אתה נשוי? תדבר עם רעייתך, את מי אתם מכירים, אפשר להציע. הרי את מי שאינך מכיר, אינך יכול להציע. מדובר 'בחיפוש' במחשב בלבד. אולי בכמה טלפונים זה הכל.
מה זה דורש? מה הקושי? אולי אי נעימות שאיננה קייימת.
זה דורש טיפ טיפה עירנות לכאב של האחר. זה הכל. קצת מידות טובות קצת בין אדם לחבירו באמת.
אומר את אשר עם ליבי: כאשר אני רואה מודעה של סגולה/ישועה לזיוון הגון, לבי הומה מכעס, זה מה שיש לציבור שלנו לומר? תתן כסף ונדאג לך לסגולה?
ואנא, אין תפקידנו להוכיח ובודאי לא להאשים את הבחור או הבחורה הבוגרת, תפקידנו לסייע. וזאת איננו עושים.
וגם קצת קשה לי המו"מ בין החו"ר דכאן. זה הנושא? מה לומר לרווק? דברי עידוד או תוכחה וכו', הנושא הוא איך לעזור איך לחפש בשבילו זיווג ההגון לו. על כך צריך לדון במקום נכבד זה.
זאב ערבות כתב:מנין לך שיש אדישות בנושא, ועוד כמעט אדישות מוחלטת? בכל יום משדכים בציבור החרדי ברחבי העולם אלפי שידוכים, אמנם לא כולם יוצאים אל הפועל אדישות מנין לך?
מדוע ענינים רפואיים אינם בידינו? שאיש לא ידע מצרות אך כאשר יש בעיה מבררים מי הרופא היותר מומחה ובית החולים היותר משובח, הלא כן? אמנם יש סיפורים שהולכים לרב הזה והזה ובזכות הברכה נתרפאו, אך צריך להיות באמת בעל בטחון חזק לסמוך על כך.
ושוב אתה חוזר על עצמך שתופעה זו זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת... על מה אתה סח? מי מתעלם? אנשים מבררים ומטלפנים ודורשים וחוקרים וחברים מציעים הצעות ועוד ועוד. אמנם מי שיושב בטל ומחכה שיתקשרו אליו מן הסתם לא יקבל הרבה הצעות (כל מה שכתוב כאן הן לבחורים הן לבחורות).
ושוב בשלישית אתה חוזר שתפקידינו לסייע ואיננו עושים זאת... בקיצור למי אתה מפנה את התרעומת שלך? אולי אתה שייך לחוג ששם אכן כך מתנהלים הענינים בחוסר איכפתיות?
האשכול הזה מסתובב כבר 11 שנה, ושידוכים כבר נעשו מאז אדם הראשון, וב"ה רוב הציבור משתדך במוקדם או במאוחר, אלא מאי, יש מעוכבי שידוך, ולכל מעוכב/מעוכבת שידוך יש בד"כ סיבה כלשהי, אלא מאי ברוב המקרים לא יודעים מה הסיבה, והמעוכבים לא יודו בכך, לדוגמא, בעיות רפואיות, אשיות לא סימפטית, מראה דוחה (או כל מום אחר), פגם משפחה, בעיות פסיכולוגיות, בררנות, ועוד ועוד ועוד. תסנן את כל הבעיות, ולא ישארו הרבה מעוכבי שידוך שממש ממש אין עמם שום בעיה כלשהי.
אז מה עושים כשיש בעיה? ראשית צריך להודות שיש בעיה ואז כמובן לחפש שידוך שגם בו יש בעיה כלשהיא, כלומר במלים קצרות, צריך להתפשר שלא כל האנשים נוצרו שווים. מי שאינו מוכן לרדת מדרישותיו - שלא יבוא בתלונות וקטרוגים שיש אדישות וחוסר איכפתיות וכו' וכו'
ועוד דבר קטן, היום כל בחור חושב שהוא גדול הדור הבא כשזה מגיע לשידוכים ורוצה "סידור מלא" ולפחות כמו ששאר חבריו שכבר השתדכו קבלו, ואם אינו מקבל הצעות לפי כבודו הוא נעשה ממורמר ואינו מעלה בדעתו שמא אינו בדיוק מתאים לתואר מרן, וכך עובר לו הזמן והוא מתבגר ונעשה יותר ויותר ממורמר. ואצל הבחורות גם הם רוצות את המרן אך לא יכולות לאפשר לעצמן את תג המחיר שהבחור דורש אך לא מוותרות אולי בכל זאת איזה מרן לא בררן יופיע שמסתפק במועט ועד שמספיקות לקלוט שמרנן מעטים הם בדרך כלל התבגרו במקצת ואיחרו את הרכבת...
אחרון התלמידים כתב:כתבתי דברים לא מתוך רצון להאשמה חלילה, הקדמתי שהציבור שלנו הוא הכי נפלא בבין אדם לחבירו. אלא כוונתי שהמודעות בנושא היא מנימאלית עד כדי לא קיימת.
לכן אין לי שום רצון להוכיח כדבריי, אין כאן שיטת לימוד או מידע מחקרי. אלא רצוני בכחי הכל כך דל - לזעוק בכאב, על הכאב העצום שקיים ולא שמים אליו לב. אתה סבור שהכל בסדר ואין צורך לעורר על כך? חבל.
עובדיה חן כתב:ד"א משהו מכיר שדכן \שדכנית לבני 30 פלוס
יעקל כתב:אשמח אם חברי הפורום יוכלו לשתף פה על מעשים של שידוך שלא הלך והתבצע אחרי כמה שנים. האם זה דבר יחסית נדיר או אפשר להגיד על זה יותר מ"כבר היה לעולמים" ?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים