אראל כתב:המקור מן ספר יושר דברי אמת, להה"ק מזבאריז תלמיד המגיד מזלאטשוב, הממשיל משל זה על האדם שאינו מרגיש שהוא בעל גאוה, מפני שכבר נולד על ההר, ומשם נמשך ונתגלגל המשל והנמשל בענין הרבי'סטעווע.. ודוק והבן...
מנין לך שמשם נתגלגל? לא קרוב זה אל זה
אראל כתב:המקור מן ספר יושר דברי אמת, להה"ק מזבאריז תלמיד המגיד מזלאטשוב, הממשיל משל זה על האדם שאינו מרגיש שהוא בעל גאוה, מפני שכבר נולד על ההר, ומשם נמשך ונתגלגל המשל והנמשל בענין הרבי'סטעווע.. ודוק והבן...
מחילהבן מיכאל כתב:כדכד כתב:שכתב גם ספר בשם שפת אמת. הלא כן?
אולי זה מקור הייחוס של הדברים לשפת אמת
לא, אלא יושר דברי 'אמת'.
פלוריש כתב:בית הגנזים כתב:כשיצא לאור חלק ראשון של ספר ראש גולת אריאל רגז הרב רמ"מ מקוממיות על הספר. אמר לדוגמא שמתארים את ההתמדה של האמרי האמת, וכי האמרי היה "מתמיד"?
מעניין, כי מבית גור יצאו ספרים רבים על גדול"י שמלאים בתיאורים ותכונות. למשל, ספרי הרד"א מנדלבוים על גדולי פולין וישיבת חכמי לובלין.
או שהבעיה לכתוב כך היא רק על אדמו"רי גור?
ראש גולת אריאל הפסיק לצאת בגלל 'התנגדות'
ספרו של רד"א מנדלבוים על השפ"א, אודותיו נכתב בפורום, לא יוצא 'משום מה'
בנסוע האחרון של ר"א ראנד על מסע האמ"א, נעלם 'משום מה'.
כן מסתבר כתב:אגב, אם כבר מדברים אודות חילוקי הדעות בחסידות המעטירה, מי ראוי להיות רבם, מבין שני המורים.
מעודי לא הבנתי איך נגררים אנשים בוגרים לדיון ילדותי שכזה, כביכול ברור לכל שאחד מאלו ראוי והשני לא, והשאלה היא רק מי כן ומי לא, אתמהא...
זה הזכיר לי את המחלוקת בין הפטם לבראקל, בו היה נשמע מקצת אנשים ילדותיים, שאם הבראקל הוא ממין התרנגול המסור נאסר לאכול את הפטם... ואילו אם הבראקל אינו ממין התרנגול המסור פשוט שמותר לאכול את הפטם...
אראל כתב:נזכרתי סיפור נחמד, שהיה..
מלפני כשלשים [או יותר] שנה, והגה"צ ר' יחזקאל ראטה זצ"ל מקארלסבורג בארא פארק [שעד אז כינוהו בשם דומ"ץ סאטמאר בארא פארק, והקהילה שלו נשא את השם 'יראי השם'], התחיל לקרות עצמו בשם 'קארלסבורגער רב'..., אדמו"ר שליט"א אחד מברוקלין, שנשא כבר את השם קארלסבורגער רב עשרות בשנים, ועוד ירושה לו מאביו... הזמין את הגר"י זצ"ל לדי"ת לפני הג"ר רבי ישראל בעלסקי זצ"ל,
הגר"י בעלסקי לא 'הבין' להחסידישע פאליטיק, שאל בתמימות את האדמו"ר, אתה התובע את הגר"י שגנב ממך התואר קארלסבורגער רב, האם יש לך עדיין כהיום איזה אחוזה בעיר קארלסבורג שבזיבנבורגן?, כלום יש לך שם ביהמ"ד, מוסד, ישיבה וכדו'?, ודאי שלא! ענה האדמו"ר, הלא כבר הועתקו הקהילות ממקומן, והסתדרתי בברוקלין, פנה להגר"י ראטה, לך יש משהו ירושה או התנחלות בעיר קארלסבורג?, ענה בשלילה...
אז הוציא הגר"י בלסקי הפסק, הנה כל הדיון ביניכם הוא רק ב'דמיון', מי ב'דמיונו' מתאים עבורו התואר 'קארלבורגער רב', ואין כאן רבנות הנתפס בממשות..., אם כן הלא ב'דמיון' יש מקום לעשרה או מאה 'קארלסבורגער רבנים', ומה כלל התביעה??, שתצליחו שניכם בתוארכם 'קארלסבורגער רב'!
אילו היו הבובובאים, והסאטמוראים, והגוראים, והויזניצאים, מכירים באמת על מה הם מריבים... המחלוקת היא סך הכל על ה'דמיון' בלבד!.., מי הרבי בעיר הדמיוני 'גור'?, מי הרבי הדמיוני בעיר 'בובוב', מי הרבי הדמיוני ב'סאטמאר'? וכן הלאה
כבר היינו חוסכים מיליונים...
בינה להבין כתב:ייש'כ להרב צו'מ על קצת בהירות בנושא,
ויש לי בזה עוד קצת הרהורי דברים והנני פורטם בעז'ה
בינה להבין כתב:ייש'כ לרב צו'מ
יש להעיר שבספר שבות יהודה (לר'י נג'אר) על המכילתא הבין שאין הכוונה לנביא רק לרועה דעלמא, ואולי יש חולקין
נחומצ'ה כתב:אחר פטירת האדמור מסלונים הראשון [יסוד העבודה], החסידים התפצלו בין ב' הבנים
ר' אברהם ור' ישכר. א' היה גר בסלונים וא' בברנוביץ [יתקנוני ידידי הסלונימאים, אם אני טועה בפרטים..].
א' מגדולי החסידים נשאל ע"י צעירי הצאן לאן ילך?
ויאמר להם: לא יודע, אך מי שדמותו תעלה לפני ב'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' אליו אני יתקשר..
זאב ערבות כתב:מאן דהו החפץ בעילום שמו הגיב לדברי הכותב לעיל שהעליתי
הערך הזה שהמציאו ובדו מליבם כעת לא עוזבים רבי מכהן
בינה להבין כתב:אני לעצמי יש קצת מהלך מגובש בנושא ואיני רואה סיבה לפרסמו
בן מיכאל כתב:אציין, כי דרשות כעין דברי הרמ"מ זכיתי לשמוע ממשגיחים בישיבה...
דרומי כתב:הרב צו"מ העלה כאן חקירה מעניינת לגבי נביא, האם מצינו שנביא יכול לפתע "להקדיח תבשילו" וכבר לא מאמינים בו יותר, או שאין כזה דבר.
דרומי כתב:הרב צו"מ העלה כאן חקירה מעניינת לגבי נביא, האם מצינו שנביא יכול לפתע "להקדיח תבשילו" וכבר לא מאמינים בו יותר, או שאין כזה דבר.
ובאמת במלכי בית דוד אנו רואים תופעה מיוחדת, שהיה ברור לציבור במשך מאות שנים ברציפות שחייב להיות מלך מבית דוד, ואף אם הוא רשע וחוטא וכו' לא העבירו אותו ממשרתו אלא נשאר בתפקידו. ובאמת זה פלא גדול, איך לא התקוממו נגד אחז או נגד מנשה וכו'.
ואגב תמיד הוקשה לי בענין הקשר בין רב לרבו, שדיברו בגנות ההרהור אחר רבו בדברים חריפים, ולכאורה האמנם לא יתכן שחל איזה שינוי לגריעותא והרב כבר אינו בגדר "רב", וכעין יוחנן כ"ג שהפך לצדוקי? וכעין זה מצינו בשאול שתקפה אותו רוח רעה כו'. ומתי דורשים מהתלמיד התבטלות מוחלטת לרבו ולא לשאול שאלות וכו', ומתי אומרים שכבר איתרע חזקתיה. ויהי רצון שלא נזדקק לשאלות כגון אלו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
דרומי כתב:הרב צו"מ העלה כאן חקירה מעניינת לגבי נביא, האם מצינו שנביא יכול לפתע "להקדיח תבשילו" וכבר לא מאמינים בו יותר, או שאין כזה דבר.
ובאמת במלכי בית דוד אנו רואים תופעה מיוחדת, שהיה ברור לציבור במשך מאות שנים ברציפות שחייב להיות מלך מבית דוד, ואף אם הוא רשע וחוטא וכו' לא העבירו אותו ממשרתו אלא נשאר בתפקידו. ובאמת זה פלא גדול, איך לא התקוממו נגד אחז או נגד מנשה וכו'.
ואגב תמיד הוקשה לי בענין הקשר בין רב לרבו, שדיברו בגנות ההרהור אחר רבו בדברים חריפים, ולכאורה האמנם לא יתכן שחל איזה שינוי לגריעותא והרב כבר אינו בגדר "רב", וכעין יוחנן כ"ג שהפך לצדוקי? וכעין זה מצינו בשאול שתקפה אותו רוח רעה כו'. ומתי דורשים מהתלמיד התבטלות מוחלטת לרבו ולא לשאול שאלות וכו', ומתי אומרים שכבר איתרע חזקתיה. ויהי רצון שלא נזדקק לשאלות כגון אלו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
בינה להבין כתב:י. הא דאמרו 'המאמין ברועה נאמן כאלו מאמן במאמר מי שאמר והיה העולם', מה הכוונה 'נאמן'?
דרומי כתב:ואיך זה שההתקוממות ברובה הגדול לא הצליחה ומנשה נשאר מלך 55 שנים! ועוד ועוד
צופה_ומביט כתב:ומתחילתו מה היה? - "אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת".
עקביה כתב:צופה_ומביט כתב:ומתחילתו מה היה? - "אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת".
מהיכן הציטוט?
בינה להבין כתב:אוסיף על שאלות 'דרומי'
ומה עושה אדם שרבו נעשה צמח ל'ע?
יש מחלות הנפש שהם מחלות לכל דבר, ומצינו כבר בתנאים באחד שבא לפרדס וניזק, וגם אצל חסידים מקובל סיפור באחד שרצה להביא הגאולה בע'כ ויצא מדעתו, ומה עשו תלמודיו?
בן מיכאל כתב:עקביה כתב:צופה_ומביט כתב:ומתחילתו מה היה? - "אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת".
מהיכן הציטוט?
כמדומני גירסא מסויימת ברות זוטא.
עקביה כתב:צופה_ומביט כתב:ומתחילתו מה היה? - "אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת".
מהיכן הציטוט?
בינה להבין כתב:אוסיף על שאלות 'דרומי'
ומה עושה אדם שרבו נעשה צמח ל'ע?
יש מחלות הנפש שהם מחלות לכל דבר, ומצינו כבר בתנאים באחד שבא לפרדס וניזק, וגם אצל חסידים מקובל סיפור באחד שרצה להביא הגאולה בע'כ ויצא מדעתו, ומה עשו תלמידיו?
פרנקל תאומים כתב:מה זאת אומרת מה עושה? ממשיך להביא לו קוויטלאך (שכבר אינו יכול לקרוא), ולהתברך מברכותיו (שכבר אינו יכול לברך), ולהיוושע בתפילותיו (שכבר אינו יכול להתפלל), ולשמוע ממנו דברי תורה ומוסר והדרכה (שכבר אינו יכול להשמיע). מה השאלה בכלל..
צופה_ומביט כתב:עקביה כתב:צופה_ומביט כתב:ומתחילתו מה היה? - "אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת".
מהיכן הציטוט?
גרסה ברות רבה פרשה ו.
אני הבנתיה כמליצת לשון שבאה לתאר את הגדלות המופלגת שלו, ושכך התייחסו אליו.
המליצות מבית המקדש כי סוכ"ס חי בסמוך אחרי החורבן.
עקביה כתב:תיאור עובדתי שלא היה ולא נברא הוא לא כל כך אמין, וקשה לסמוך עליו, עכ"פ בכל הנוגע לעובדות.
אבל די בגמ' שרבי מאיר למד ממנו תורה כדי לדעת על גדלותו.
דרומי כתב:העובדה שהרב נחלש פיזית וכו' היא חלק ממנהגו של עולם (עד שנזכה ליום שכולו שבת ומנוחה), ואין לה קשר לשאלה ששאלתי. גם מקרה קיצוני כמו אלישע בן אבויה אינו שייך לנידון דידן, שכן אלישע מצידו כבר לא ראה עצמו כ'רב', כמובן.
השאלה היא לגבי מצב שבו ה'רב' עשה מעשה תמוה מאוד שנוגד את כל הערכים שאליהם חינך קודם. ולדוגמא, אדמו"ר חסידי שלפתע מורה לתלמידיו שיש לבטל כליל את מנהג ההליכה למקוה לפני התפלה. או אדמו"ר קנאי שלפתע מודיע לתלמידיו כי מכאן ואילך בטל איסור הבחירות... ראש ישיבה ליטאי שמודיע לתלמידיו כי הגיע למסקנה שכל החידושים שיצאו מבית מדרשו של הגר"ח מבריסק אין בהם ממש (ח"ו).
ואולי אפילו סתם רב חרדי שלפתע הגיע למסקנה כי יש לחבוש כיפה סרוגה במקום כיפה שחורה...
השאלה היא כזאת. מחד גיסא, הרי בדיוק ע"ז אמרו "כל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה", ו"אפילו יאמר לך על ימין שהוא שמאל כו'";
מאידך גיסא, הרי אמרו "כל המהרהר אחר רבו" - ואם הוא ככה מדבר, טוען התלמיד, הוא הופך את עצמו ל"אויס רב"...
מה הם הקוים האדומים המבדילים בין אפשרות א' לאפשרות ב'?
עקביה כתב:פרנקל תאומים כתב:בינה להבין כתב:אוסיף על שאלות 'דרומי'
ומה עושה אדם שרבו נעשה צמח ל'ע?
יש מחלות הנפש שהם מחלות לכל דבר, ומצינו כבר בתנאים באחד שבא לפרדס וניזק, וגם אצל חסידים מקובל סיפור באחד שרצה להביא הגאולה בע'כ ויצא מדעתו, ומה עשו תלמידיו?
מה זאת אומרת מה עושה? ממשיך להביא לו קוויטלאך (שכבר אינו יכול לקרוא), ולהתברך מברכותיו (שכבר אינו יכול לברך), ולהיוושע בתפילותיו (שכבר אינו יכול להתפלל), ולשמוע ממנו דברי תורה ומוסר והדרכה (שכבר אינו יכול להשמיע). מה השאלה בכלל..
ככל הידוע לי ישנן חסידויות בהן מעלים לתורה את רבותיהם הנמצאים זה מכבר בעלמא דאתי, כך שרב שרק נעשה צמח ל"ע זה מצב הרבה יותר פשוט.
דרומי כתב:העובדה שהרב נחלש פיזית וכו' היא חלק ממנהגו של עולם (עד שנזכה ליום שכולו שבת ומנוחה), ואין לה קשר לשאלה ששאלתי. גם מקרה קיצוני כמו אלישע בן אבויה אינו שייך לנידון דידן, שכן אלישע מצידו כבר לא ראה עצמו כ'רב', כמובן.
השאלה היא לגבי מצב שבו ה'רב' עשה מעשה תמוה מאוד שנוגד את כל הערכים שאליהם חינך קודם. ולדוגמא, אדמו"ר חסידי שלפתע מורה לתלמידיו שיש לבטל כליל את מנהג ההליכה למקוה לפני התפלה. או אדמו"ר קנאי שלפתע מודיע לתלמידיו כי מכאן ואילך בטל איסור הבחירות... ראש ישיבה ליטאי שמודיע לתלמידיו כי הגיע למסקנה שכל החידושים שיצאו מבית מדרשו של הגר"ח מבריסק אין בהם ממש (ח"ו).
ואולי אפילו סתם רב חרדי שלפתע הגיע למסקנה כי יש לחבוש כיפה סרוגה במקום כיפה שחורה...
השאלה היא כזאת. מחד גיסא, הרי בדיוק ע"ז אמרו "כל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה", ו"אפילו יאמר לך על ימין שהוא שמאל כו'";
מאידך גיסא, הרי אמרו "כל המהרהר אחר רבו" - ואם הוא ככה מדבר, טוען התלמיד, הוא הופך את עצמו ל"אויס רב"...
מה הם הקוים האדומים המבדילים בין אפשרות א' לאפשרות ב'?
צופה_ומביט כתב:אגב, מעודי הוקשו לי דברי הרמב"ם הללו שאת נבואת משה ראינו ושמענו בעצמנו [ולכן היא גוברת על נבואת כל נביא אחר ומופתיו, שכל תוקפם רק ממה שציוה משה בשם ה' לשמוע לנביא בהתקיים תנאיו, שהרי מצד עצם המופת אין הוכחה ודאית]. הרי אנו עצמנו לא ראינו ולא שמענו, אלא קיבלנו במסורת מאלו שראו ושמעו, ושוב אין זו אצלנו אמונה של ראיית העיניים, אלא של תוקף העדות וחזקת המסורת וההוכחות למסירת העדות וכו', וזהו דבר שהוא בר ויכוח, ועכ"פ אינו גדול ממופת שינוי הטבע הנעשה לעינינו, לכאורה. ושתי תשובות יש לומר בדבר.
א. כתב הרמב"ם בהקדמת פיה"מ לגבי נביא המתנבא לעבוד ע"ז: "אין לחוש לנבואתו ולא נבקש ממנו מופת, ואפילו עשה מופתים אשר לא שמענו מופלאים כמותם כדי לאמת דברו הרי זה נחנק ואין לחוש לאותם המופתים, וכו' כי עדות השכל המכחישה את נבואתו גדולה מכה עדות העין הרואה מופתיו, לפי שכבר נתברר אצל בעלי השכל שאין ראוי לכבד ולא לעבוד זולת היחיד שהמציא כל המציאות ונבדל בתכלית השלמות".
ויש לומר שתוקף המסורת בעדותה מפי עם שלם וכו' הוא עדות השכל הגדולה מכל דבר אחר.
יהושפט כתב:וידוע שהב"י אמר על כגון דא, לתת עליה זה קונץ?, שיתנו הגבהה ונראה אותם...
אליסף כתב:יהושפט כתב:בענין "נולד על ההר", מעבר לכל הדברים המושקעים העמוקים ומעוררי המחשבה שכתב הרב צו"מ כדרכו הטוב
אני חושב שבדברים כאלו מה שאמור להכריע יותר מכל היא המציאות, והיא ברורה
הבנשקי"ם השונים לא גדלים באי בודד והם מוכרים היטב בצעירותם לסובביהם, ומה לעשות שרובם הגדול והמכריע לא נולד על שום הר, חלקם כמובן עולים ומתעלים כמו הרבה אחרים, חלקם אפילו יותר מתקף מעמדם, וחלקם..., אבל אלו שניתן לומר עליהם שהתנכרו לטובה באופן יוצא דופן משחר טל ילדותם כמו שאוהבים לספר הם מועטים, ותמיד היו אנשים אחרים בני גילם ולא גילם גדולים מהם בתורה בעבודה בחכמה ובכל מידה נכונה.
ומאידך כל אחד יודע שלא משנה מי הוא הבנש"ק שיגיע לגדולה, הרי מכאן ולהבא למפרע יילדוהו על ההר.
כעת ניתן לפלפל אם אכן אמרו צדיקים שיש דבר כזה, למה אינו נוהג בזמן הזה, ויש ליישב בכמה אופנים, אבל את המציאות הפשוטה אי אפשר לשנות. והאמת שהדבר מתכתב עם דבריו הנכוחים מאד של הרב צו"מ על תפיסת החבל משני הראשים שנעשית בימינו למושג "צדיק".
להשלמת הדברים צריך להוסיף (למי שלא יודע) את מקור הבטוי 'נולד על ההר', ה"ה השפת אמת שאמר זאת על עצמו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 225 אורחים