לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
לאחרונה יוצא לי לשמוע כמה מוצי"ם ותחי"ם שאומרים שנורת 'לד' איסורה הוא דרבנן בלבד, והוציאו עפ"ז כמה קולות.
(ונראה דס"ל דאיסור החשמל בשבת הוא משום מבעיר ומכבה ולא משום בונה וסותר - ונורת 'לד' אין בה הבערה).
א"כ יוצא, שהדבר נכון כלפי כל מכשיר חשמלי שאינו מתלבן (מאוורר מזגן וכו').
ושאלתי: א' האם באמת שמענו מהפוסקים הגדולים (קודם ה'לד'), התייחסות לאותן הקולות בשל היות האיסור דרבנן? (יודעני שהגרש"ז אוירבאך למשל הקיל בחשמל -לפחות באופן תיאורטי- אבל הוא התייחס לחשמל כולו כדבר אחד, או שהוא מותר או שהוא אסור. אבל היום יש תחושה שמשהו התחדש ב'לד' בשונה מכל המכשירים האחרים שהיו קיימים עד היום, ועל זה ורק על זה אני שואל, האם כן הוא או שאני טועה?).
ב' מהו אותו איסור דרבנן; אם משום 'נולד', א"כ כיבוי מכשיר חשמלי יהא מותר לכתחילה. [וראיתי בפורום אשכול בשם 'כיבוי חשמל בשבת' (איני יודע לע"ע לעשות קישור), ושם כותב 'כולל יונגערמאן' כה"ל: "וגבי שאר כלים שכל השאלה רק על חשמל, אכן כתבו מחברי זמנינו שמן הדין אין איסור גמור לנתק מהחשמל אבל מה אעשה שכבר קיבלו עליהם לאסור כדאורייתא" ע"כ. כמובן שאין זה נוגע לענייננו, כי אני שואל על אלו שטוענים ש'הלד' אפי' הדלקתו דרבנן ויש לכך השלכות דיניות, א"כ לדעתם מהו האיסור].
ואם משום 'מיחזי' או 'מראית העין', א"כ מהו המיחזי ומראית העין, והלא כל מהות החשמל מותרת כל שאין הבערה.
ואם משום 'עובדין דחול', א"כ כל דבר שאנו רגילים בלא"ה לעשותו בשבת (כגון לפתוח חלון כדי שיכנס אויר), יהא מותר לעשותו אפי' ע"י חשמל (כגון לפתוח תריס חשמלי). ומכאן שה"ה שיהא מותר להדליק מאוורר בשבת, כמו שמותר להשתמש מניפה.
ושאר סברות וחששות, יל"ע אם אנו רשאים לגזור מדעתינו, ומ"מ גם ה'לד' יאסר.