תנא לפני 200 שנה?

[פלוריש]

כבר כמה וכמה שנים שאינו משתתף בישיבות המועצת.

לא מחמת סיבה מהותית אלא כי המזכיר הנוכחי שייך לאלו שהיו בצד שלו ופרשו, ואם המזכיר יתחלף?

[פרנקל תאומים]

מושג ההתקשרות בחסידות ברסלב? מה ההבדל בין השניים?
viewtopic.php?f=56&t=47747
וכן מצורף קובץ דרשות זנבת מנחם מהאדמו"ר הקוה"ט שליט"א ועוד איזה קובץ או שנים

הזנבת מנחם הוא כמובן פארודיה. כפי שתוכו מוכיח עליו.
אבל קובץ העבודה זרה המחליא דלעיל המכונה "קובץ שוואנצנות לילדים" הוא לא פארודיה, וכמובן גם מסמך החוזה החולני והפסיכופאטי בין "מקור השפע" לזנבותיו העשנים המכונה "ספר הברית", איננו פארודיה.

חשוב להדגיש את זה, כדי שלא יבואו התמימים/המיתממים ויאמרו מה זו אף זו.

[לייבעדיג יענקל]

קראתי את הדברים ואיני רואה בזה עבודה זרה ממבט חסידי רק הרבה שטויות והעיקר טירוף הדעת.
...
כשמלמדים את האדם לבטל עצמו לצדיק אמת או למי שהוא נשמה כוללת וצינור (גם אם אינו צדיק אמת, מ"מ הוא רבי שלי וממנו הוא שואב את יראתו) זהו דבר מבורך

אילו היו מדברים על 'צינור' היה ניתן להחריש. הבעיה היא שהוא מכונה אצלם 'מקור השפע', וזו עבודת גילולים גמורה.

[צופה_ומביט]

מושג ההתקשרות בחסידות ברסלב? מה ההבדל בין השניים?
viewtopic.php?f=56&t=47747
וכן מצורף קובץ דרשות זנבת מנחם מהאדמו"ר הקוה"ט שליט"א ועוד איזה קובץ או שנים

הזנבת מנחם הוא כמובן פארודיה. כפי שתוכו מוכיח עליו.

לא נכון. זה תמלול הדרשות שנשא הראש לזנב במעמדי ייסוד השיטה.
כמובן מי שאיגד והעיר למטה ונתן את שם הקובץ עשה זאת כדי להגחיכו, אבל הדרשות עצמן מקוריות ומתומללות מהקלטות שהתפרסמו בזמנו.

[דרומי]

כבר כתבו כאן כמה חכמים דבר נכון, כי יש דברים שעצם הדיבור כנגדם נותן להם איזה 'מציאות' והופך אותם ל'שיטה'.

ובקשר לחובת המחאה, איני חושב שאני צריך למחות על כל דבר שנודע לי בדרך עקיפה ולא ראיתי בעיניי ולא נתתי לזה יד בשום דרך. הרי אין סוף לעוולות וטעויות ושיטות משונות ומשוגעות.

אולי באמת מי שגר קרוב ומכיר מקרוב צריך לעשות איזו 'מחאה', אך יש גם את הכלל של כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו'.

בעיניי, לנוכח הקריאה כאן בלבד (כאמור אין לי שום היכרות קרובה עם הענין), כדי לטפל בבעיה צריך קודם כל להבין את המציאות: איך בעצם התחיל כל הסיפור המוזר הזה?

[פרנקל תאומים]

קל וחומר כשיש כבר קבוצה שהנפיקה את הביטוי המבהיל "[הרבי/הצדיק הוא] עצמות ומהות כפי שהעמיד עצמו בגוף"....

בעיניי ראיתי באיזה קונטרסון שהם הנפיקו לרגל ביאת מנהיגם להתארח בעיר פלונית, שם הביאו את מה שציינת כסייעתא למשנת העבודה זרה שלהם.
אגב, הם גם תלו אז שלט מעל הכביש ובו נכתב: "הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו". ואין פוצה פה ואין מצפצף.

[פרנקל תאומים]

מושג ההתקשרות בחסידות ברסלב? מה ההבדל בין השניים?
viewtopic.php?f=56&t=47747
וכן מצורף קובץ דרשות זנבת מנחם מהאדמו"ר הקוה"ט שליט"א ועוד איזה קובץ או שנים

הזנבת מנחם הוא כמובן פארודיה. כפי שתוכו מוכיח עליו.

לא נכון. זה תמלול הדרשות שנשא הראש לזנב במעמדי ייסוד השיטה.
כמובן מי שאיגד והעיר למטה ונתן את שם הקובץ עשה זאת כדי להגחיכו, אבל הדרשות עצמן מקוריות ומתומללות מהקלטות שהתפרסמו בזמנו.

אתה בטוח? כי בזבזתי קצת זמן לקרוא את הטרגדיה הקומית הזאת, והתרשמתי שישנם דברים רבים בגוף ה"דרשות" שעכ"ח שהם פארודיה.
אם כדבריך, זה פשוט לא יאומן כי יסופר. קשה לי להאמין.

[צופה_ומביט]

כבר כתבו כאן כמה חכמים דבר נכון, כי יש דברים שעצם הדיבור כנגדם נותן להם איזה 'מציאות' והופך אותם ל'שיטה'.

ובקשר לחובת המחאה, איני חושב שאני צריך למחות על כל דבר שנודע לי בדרך עקיפה ולא ראיתי בעיניי ולא נתתי לזה יד בשום דרך. הרי אין סוף לעוולות וטעויות ושיטות משונות ומשוגעות.

אולי באמת מי שגר קרוב ומכיר מקרוב צריך לעשות איזו 'מחאה', אך יש גם את הכלל של כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו'.

בעיניי, לנוכח הקריאה כאן בלבד (כאמור אין לי שום היכרות קרובה עם הענין), כדי לטפל בבעיה צריך קודם כל להבין את המציאות: איך בעצם התחיל כל הסיפור המוזר הזה?

המחאה היא כדי להעמיד את היהדות על אמיתתה, ולהיבדל מעובדי עבודה זרה. להכריז עליהם ברבים כעובדי ע"ז, ושיינם יין נסך ואין להתחתן עמם וכו' ככל דיני מומרים - כי לא ייתכן להניח לדבר כזה להתקיים בתוככי היהדות, ועוד הנאמנה. עם כל הצער שבדבר.
בנוסף, כשינהגו עם העבודה זרה הזו כמו שראוי לה - בהחלט יש להניח שרבים מהם יתעשתו ויעזבו. [הרי לא לנצח יכול אדם לחשוב שכל גדולי העולם כולו טועים, כולם כולל כולם, ורק המנהיג שלו צודק]. לא כל עוד מלטפים אותם ומחייכים אליהם בנימוס ובניע ראש לכל היותר. שאז הם מקבל לגיטימציה להיות מי שהם.


איך זה התחיל? מקנאה ותאוה וכבוד. פשוט מאד.



הדבר היותר מדאיג בעיניי הוא, שדבר כזה לא יכול היה להתחיל ולהתפתח בחוג שאין לו איזה רקע שמאפשר את זה. כלומר, נניח שראש ישיבה ליטאי רוצה שלטון ולכן מתחיל לחנך את תלמידיו להתבטל לגמרי לדעת תורה, וגם מדביק לזה שהוא הוא הדעת תורה היחיד [עבורם]. נניח. זה יכול היה להתקבל. לא בהכרח, אבל יש סיכוי ומציאות כזו. [בזמננו. לפני דור או שניים אני לא בטוח, וגם בזה יש להאריך במקומו]. אבל אם היה מכריז על עצמו כמקור השפע - באותו הרגע זה היה נגמר. למה? כי אין ביהדות הליטאית שום רקע שעליו יכול רעיון כזה להתקבל, לצמוח ולתפוח ואפילו כהקצנה והגזמה. פשוט אין. תאר לך שאצל יהודי תימן היה קם מישהו כזה. או אצל יהודי ספרד. באותו הרגע היה נזרק לבית משוגעים וחסל. לא היה צריך אפילו להתאמץ עבור זה. [אני מדבר על ימינו. לא מתעסק בתקופות קדומות שאיני יודע את טיב אנשיהן וכו'].
ועצם העובדה שבקהילות חסידיות הדבר הזה קורה, ולא בפעם הראשונה ["עצמות ומהות שהעמיד עצמו בגוף", "אייבישטער ויסודי הדת" - כולל התרת איסורי תורה גמורים עבור זה - גם חילול שבת - כמציל מפי המיסיון], אומר שעכ"פ כקרקע שבה הדבר הזה יכול להתקבל - החסידות היא קרקע כזו.
וזה מה שצריך להדיר שינה מעיני ראשי הציבור. ההבנה שהחסידות מלכתחילה מהלכת על חבל דק בדברים האלה, והכניסה עם הזמן בפארנעם רחב ולרבים והמון עם מושגים מסוכנים מאד שצריכים זהירות רבה, דקים ועמוקים וכולי האי ואולי, ועשתה מהם דברים שיד הכל ממשמשת בהם כמה בכך.
ענפי פרא ג"כ צריכים שורשים וגזע לצמוח מתוכם. הם לא צומחים באוויר ובחלל ריק.

אמת, כל ציבור צריך לעשות את חשבון הנפש שלו על השורשים והגזע שמהם יוצאים ענפי הפרא שלו ואצלו. ואצל כולם יש.
ועכ"ז:
א. על של עתה באתי.
ב. עד כדי עבודה זרה ממש - זה עוד לא היה.
בכל קהילה יהודית בהיסטוריה היו מחלוקות, ומכות, ולשוה"ר, וקרירות, ומה לא. גם עבירות חמורות. היתה גם נשירה רבה. [ואת כל זה אפשר בחלקו לתלות גם בשורשים וגזע כנ"ל, ולתקן ולשפר]. אבל - עד עבודה זרה וחילול שבת בשם השיטה הקדושה. ולקרוא לזה גופא יהדות וחסידות ודביקות ומסירות נפש וצדקות וכו'.
העובד ע"ז או המחלל שבת היה המומר והפורש מן הדת והקהילה גם יחד. וכשקמו קהילות כאלה בשם הדת או אפילו רק קראו לעצמם יהודים ודתיים - הוקעו בכל החומר והחריפות והנידוי וההרחקה ע"י גדולי ישראל.
בלי שום סובלנות, ובלי שום חשבונות ופלפולים, ובלי שום שהיות.

מי שמע דבר כזה שבתוככי היהדות הנאמנה, במרכז כפשוטו, מתנהלת קהילה ממוסדת של עבודה זרה בריש גלי, בשם היהדות - ושותקים על זה. ומתפלפלים על זה. ולא בטוחים בבעיה. ושוקלים וטרים.
לאן הגענו. פשוט לא יאומן.
הלוא עצם הדבר שיש בכלל דיונים על זה זועק עד כמה פשה הנגע.
ירחם המרחם על כולנו ויעזור ויגן ויושיע.

[צופה_ומביט]

מושג ההתקשרות בחסידות ברסלב? מה ההבדל בין השניים?
viewtopic.php?f=56&t=47747
וכן מצורף קובץ דרשות זנבת מנחם מהאדמו"ר הקוה"ט שליט"א ועוד איזה קובץ או שנים

הזנבת מנחם הוא כמובן פארודיה. כפי שתוכו מוכיח עליו.

לא נכון. זה תמלול הדרשות שנשא הראש לזנב במעמדי ייסוד השיטה.
כמובן מי שאיגד והעיר למטה ונתן את שם הקובץ עשה זאת כדי להגחיכו, אבל הדרשות עצמן מקוריות ומתומללות מהקלטות שהתפרסמו בזמנו.

אתה בטוח? כי בזבזתי קצת זמן לקרוא את הטרגדיה הקומית הזאת, והתרשמתי שישנם דברים רבים בגוף ה"דרשות" שעכ"ח שהם פארודיה.
אם כדבריך, זה פשוט לא יאומן כי יסופר. קשה לי להאמין.

בטוח.
בזמנו שמעתי את ההקלטות בעצמי.

[צופה_ומביט]

לא יאומן שיש מי שיקח את הנרטיב של השוונצנות כ"כ רציני

לא יאומן שיש מי שרואה פרסום רשמי של קהילה יהודית שמכנה את מנהיגה "מקור השפע" ומכתירה אותו באופן עקבי בהררי תארים של הקב"ה - ובעיניו זה בסה"כ "נרטיב של שוונצנות". שיגעון חביב או הגזמת הערצה נלהבת ותו לא.
אולי גם הנצרות זה בסה"כ נרטיב של שוונצנות לישו.

[דרומי]

שוב, אני רחוק מהמרכז ולא יודע הרבה בתחום.

אתה כותב "פרסום רשמי" - ואני שואל: מי אמר שזה רשמי? האם חילקו את זה בתיבות הדואר של תושבי ב"ב, או שזה פרסום פנימי של אנשי הקהילה בלבד?

והיום, בשונה מפעם, אפשר להקליד ולהדפיס מהר, אז כל צרוע וכל זב יכול להעלות הגיגיו על הכתב בקלות

[בשונה מהתופעה של 'חילול שבת' שבה פגעו באחרים בפרהסיא וכו', כאן לכאורה זה שגעון מקומי שלא היה אמור לצאת מכותלי הקהילה. נאמר כך, אם היה מתרחש כזה דבר לפני חמשים שנה, בקושי מישהו היה יודע על זה]

[זאב ערבות]

מי שמע דבר כזה שבתוככי היהדות הנאמנה, במרכז כפשוטו, מתנהלת קהילה ממוסדת של עבודה זרה בריש גלי, בשם היהדות - ושותקים על זה. ומתפלפלים על זה. ולא בטוחים בבעיה. ושוקלים וטרים.
לאן הגענו. פשוט לא יאומן.
הלוא עצם הדבר שיש בכלל דיונים על זה זועק עד כמה פשה הנגע.
ירחם המרחם על כולנו ויעזור ויגן ויושיע.

שכחת כבר את הפולמוס אודות בית מדרש הגר"א? אמנם שם לא היה מדובר בע"ז אלא לדברי רד"כ דעות פסולות, אך רואים מכאן שכאשר מעונינים בגלל איזושהי סיבה אשר תהיה אז כן עושים מעשה בציבור הליטאי, (בלי להכנס שוב לפרשה אם זה היה מוצדק או לא). הבעיה בקבוצה הזו היא שהממסד הליטאי ישיבתי לא רואה לנכון להתערב בציבור החסידי, ובציבור החסידי כמעט כל מנהיגיהם היום מחותנים זה עם בצורה זו או אחרת ואם יצאו נגדו זה יפתח קופסת פנדורה ומלחמות פנים. זו אמנם לא סיבה לא לעשו דבר בנדון, אך בדור שלנו אין את זמרי שיקום ויעשה מעשה ללא היסוס ופחד, כך שכל מה שנותר זה להתפלפל בפורומים (ודרך אגב אם כבר דנים בנושא זה, מהלכים בציבור החרדי אנשים הנחשבים (או המחשיבים את עצמם) ת"ח והם אפיקורסים גמורים ולא שמעתי מי שפותח פה ומוקיע אותם.

[זאב ערבות]

לא יאומן שיש מי שרואה פרסום רשמי של קהילה יהודית שמכנה את מנהיגה "מקור השפע" ומכתירה אותו באופן עקבי בהררי תארים של הקב"ה - ובעיניו זה בסה"כ "נרטיב של שוונצנות". שיגעון חביב או הגזמת הערצה נלהבת ותו לא.
אולי גם הנצרות זה בסה"כ נרטיב של שוונצנות לישו.

כאמור, רוב ככל שלומי אמוני ישראל אכן רואים זאת כשיגעון חביב וכהערצה נלהבת, ורק יחידי סגולה מבחינים שמונח פה ההמשך של עובדי עבודי זרה מדור אנוש, אשרי להם!

מי לחשך שרוב שלומי ואמוני ישראל רואים זאת כשגעון חביב... ותו לא? עשית סקר קהל? סביר להניח ששלומי ואמוני ישראל שלך לא יסכימו להתחתן עמם למרות שהם משוגעים חביבים. או שמא בחוגים שלך סבורים שהם חביבים, cute באנגלית. אני מתאר לעצמי שבזמנו גם לכת ש"צ היו כאלה שיחשבו שזה סתם שגעון חביב, ולך תראה מה קרה להם בסוף, ולא מן הנמנע שזה יקרה גם לכת הזו, שכן בדרך כלל לשם זה מוביל.
כתב לי מאן דהו
כולם יודעים שהוא משוגע. אפילו החסידים שלו שמדברים בנוסח שהוא רוצה, נוח להם להתעלם מהשגעונות ולחשוב שזה מצווה להתעלם, מאשר לדבר על זה ולהודות בפומבי. עבודת ההתעלמות היא הנקראת שוונצנות, ביטול האיך, היישות.

[צופה_ומביט]

אתה כותב "פרסום רשמי" - ואני שואל: מי אמר שזה רשמי? האם חילקו את זה בתיבות הדואר של תושבי ב"ב, או שזה פרסום פנימי של אנשי הקהילה בלבד?

[בשונה מהתופעה של 'חילול שבת' שבה פגעו באחרים בפרהסיא וכו', כאן לכאורה זה שגעון מקומי שלא היה אמור לצאת מכותלי הקהילה. נאמר כך, אם היה מתרחש כזה דבר לפני חמשים שנה, בקושי מישהו היה יודע על זה]

מה קשור "חילקו לתושבי בני ברק" ל"רשמי"?
זה עלון חינוכי רשמי שהדפיסו מוסדות הקהילה עבור ילדיהם. [יש שם מערכת "חינוך מחדש" לגברים, לנשים, ולילדים].

נניח שזה מקומי. ולכן?
מחאה על דברים כאלה היא רק כשזה עלול לסחוף אחרים? לא סתם כך כי יש כנסיה חסידית במרכז בני ברק עם השם "ויז'ניץ" מתנוסס מעליה?

פעם לא ידעו, היום יודעים. זה הבדל טכני, שלא משנה כלום מעבר לכך שמי שלא יודע לא צריך למחות, ומי שיודע כן צריך למחות.

אולי באמת גדולי ישראל כיום פשוט לא יודעים על מה שמתרחש שם. ומכל מיני סיבות [אפילו נכונות ותמימות] לא מיידעים אותם.

[דרומי]

אם היה מדובר בקהילה המבוססת על הרבה 'בעלי תשובה' הייתי מבין יותר את הצורך החיוני להתערב באופן קולקטיבי ולעזור לאנשים תמימים ש'שוטפים להם את הראש'.

אבל כאן לכאורה מדובר על אנשים משופשפים מקהילה ותיקה, לכל אחד יש סבא ודודים וחברים ושכנים וידידים שהוא מושפע מהם, ומה תועיל כאן מחאה כללית.

[ישראליק]

לא יאומן שיש מי שרואה פרסום רשמי של קהילה יהודית שמכנה את מנהיגה "מקור השפע" ומכתירה אותו באופן עקבי בהררי תארים של הקב"ה - ובעיניו זה בסה"כ "נרטיב של שוונצנות". שיגעון חביב או הגזמת הערצה נלהבת ותו לא.
אולי גם הנצרות זה בסה"כ נרטיב של שוונצנות לישו.

כאמור, רוב ככל שלומי אמוני ישראל אכן רואים זאת כשיגעון חביב וכהערצה נלהבת, ורק יחידי סגולה מבחינים שמונח פה ההמשך של עובדי עבודי זרה מדור אנוש, אשרי להם!

מי לחשך שרוב שלומי ואמוני ישראל רואים זאת כשגעון חביב... ותו לא? עשית סקר קהל? סביר להניח ששלומי ואמוני ישראל שלך לא יסכימו להתחתן עמם למרות שהם משוגעים חביבים. או שמא בחוגים שלך סבורים שהם חביבים, cute באנגלית. אני מתאר לעצמי שבזמנו גם לכת ש"צ היו כאלה שיחשבו שזה סתם שגעון חביב, ולך תראה מה קרה להם בסוף, ולא מן הנמנע שזה יקרה גם לכת הזו, שכן בדרך כלל לשם זה מוביל.
כתב לי מאן דהו
כולם יודעים שהוא משוגע. אפילו החסידים שלו שמדברים בנוסח שהוא רוצה, נוח להם להתעלם מהשגעונות ולחשוב שזה מצווה להתעלם, מאשר לדבר על זה ולהודות בפומבי. עבודת ההתעלמות היא הנקראת שוונצנות, ביטול האיך, היישות.

כבודו כבר קרא הספר ציצית נובל צבי? אני מתאר שכן, לא נראה משם שאותו כת היו cute

[צופה_ומביט]

כולם יודעים שהוא משוגע. אפילו החסידים שלו שמדברים בנוסח שהוא רוצה, נוח להם להתעלם מהשגעונות ולחשוב שזה מצווה להתעלם, מאשר לדבר על זה ולהודות בפומבי. עבודת ההתעלמות היא הנקראת שוונצנות, ביטול האיך, היישות.

תירוץ נפלא לנצרות.

[ונעזוב את האוקסימורון: "החסידים שלו - יודעים שהוא משוגע"].

[זאב ערבות]

לא יאומן שיש מי שרואה פרסום רשמי של קהילה יהודית שמכנה את מנהיגה "מקור השפע" ומכתירה אותו באופן עקבי בהררי תארים של הקב"ה - ובעיניו זה בסה"כ "נרטיב של שוונצנות". שיגעון חביב או הגזמת הערצה נלהבת ותו לא.
אולי גם הנצרות זה בסה"כ נרטיב של שוונצנות לישו.

כאמור, רוב ככל שלומי אמוני ישראל אכן רואים זאת כשיגעון חביב וכהערצה נלהבת, ורק יחידי סגולה מבחינים שמונח פה ההמשך של עובדי עבודי זרה מדור אנוש, אשרי להם!

מי לחשך שרוב שלומי ואמוני ישראל רואים זאת כשגעון חביב... ותו לא? עשית סקר קהל? סביר להניח ששלומי ואמוני ישראל שלך לא יסכימו להתחתן עמם למרות שהם משוגעים חביבים. או שמא בחוגים שלך סבורים שהם חביבים, cute באנגלית. אני מתאר לעצמי שבזמנו גם לכת ש"צ היו כאלה שיחשבו שזה סתם שגעון חביב, ולך תראה מה קרה להם בסוף, ולא מן הנמנע שזה יקרה גם לכת הזו, שכן בדרך כלל לשם זה מוביל.
כתב לי מאן דהו
כולם יודעים שהוא משוגע. אפילו החסידים שלו שמדברים בנוסח שהוא רוצה, נוח להם להתעלם מהשגעונות ולחשוב שזה מצווה להתעלם, מאשר לדבר על זה ולהודות בפומבי. עבודת ההתעלמות היא הנקראת שוונצנות, ביטול האיך, היישות.

כבודו כבר קרא הספר ציצית נובל צבי? אני מתאר שכן, לא נראה משם שאותו כת היו cute

וחביב הם כן היו? כל הכתות שפרשו או הופרשו מהיהדות הנאמנה התחילו עם אגנדות מסוימות שבהתחלה ניתן היה לקרוא להם חביב עד שהם נהפכו למפלצות שנהפכו. והאם קראת על המלחמה שניהל הגר"א נגד החסידות?

[כן מסתבר]

כלומר, אין אפשרות ’לצאת נגד’ פלוני או אלמוני, אלא כשמנהיגי הדור מגובשים נגדו.

בדורינו החלוש שאנו נמצאים בו - זה חסדי השם [שמנהיגי הדור אינם מגובשים] מטעמים מובנים

הטעמים אינם מובנים לי כלל וכלל, והמחשבה שיש המעלים על דעתם כי פילוג בין המנהיגים רצוי, מעכירה את שלוות נפשי.

ולענ”ד הסיבה היחידה לכך שדורנו חלוש, הוא מטעם זה עצמו.

[זאב ערבות]

והאם קראת על המלחמה שניהל הגר"א נגד החסידות?

לא בעבר ולא בעתיד בעז"ה

אולי באמת כדאי שתקרא את ח"ג של ספר הגאון של ר' אליאך לפני שאתה קורא ציצת נובל צבי שאין לו שום משמעות להיום, ואילו הנ"ל מאוד רלוונטי, וזו הסיבה מדוע בדרך כלל מתעלמים מהפרשה מפני שלא נעים לדעת את העובדות

[ישראליק]

כלומר, אין אפשרות ’לצאת נגד’ פלוני או אלמוני, אלא כשמנהיגי הדור מגובשים נגדו.

בדורינו החלוש שאנו נמצאים בו - זה חסדי השם [שמנהיגי הדור אינם מגובשים] מטעמים מובנים

הטעמים אינם מובנים לי כלל וכלל, והמחשבה שיש המעלים על דעתם כי פילוג בין המנהיגים רצוי, מעכירה את שלוות נפשי.

ולענ”ד הסיבה היחידה לכך שדורנו חלוש, הוא מטעם זה עצמו.

היו הורגים ורוצחים אנשים ומשפחות ימין ושמאל בקריצת עין ה"י.
רואים בעליל למי שיש לו מח בקדקדו שכשקהילה בישראל נעשה גדולה מדי קורה משהו שהקהילה מתפצלת, וזהו מחסדיו הגדולים של הקב"ה

[כן מסתבר]

היו הורגים ורוצחים אנשים ומשפחות ימין ושמאל בקריצת עין ה"י.
רואים בעליל למי שיש לו מח בקדקדו שכשקהילה בישראל נעשה גדולה מדי קורה משהו שהקהילה מתפצלת, וזהו מחסדיו הגדולים של הקב"ה

אכן, בקהילה בעלת מנהיג עצמאי גדולה וחזקה מדי העיוותים הנוראים קורים, בגלל שאין בקרה מבחוץ, והקהילה נהפכת לכת מזיקה לאחרים ובעיקר לעצמה.
ולכן, ורק לכן, מוזר למה זה לא מובן מאליו שאיגוד כל גדולי הדור היה מונע בקלות בעיות אלו, וליתר דיוק, הם לא היו מתחילות.

[פרנקל תאומים]

האשכול התחיל על הה"ק ר' דוד מלעלוב
הנה מה שהעיד ברוה"ק הצדיק הנ"ל:

לעלוב.jpg

חכם עדיף מנביא.

[כן מסתבר]

ישראליק, הבדל קטן, כי בניגוד לקהילה הגדולה, דור מתוקן אינו כפוף תחת מנהיג אבסולוטי, אלא מונהג על ידי עצתם של זקני ומאורי הדור. שכל אחד מהם מנהיג כמובן קהילה/עיר/חסידות בעצמו, אך דעותיו כפופות גם להחלטות חביריו.

ובנו”ט לציין כי הנידון כאן הוא שלילת האופציה הקיימת, בה כל מנהיג רשאי להנהיג כאוות נפשו, מה שנותן פתח למנהיגים בלתי ראויים, וכן נותן פתח לכלל לטעון שאילו מנהיג פלוני היה שומע את דברי אלמוני היה סובר אחרת, ובעיקר סותם את פי כולם בעניני הכלל, כי תמיד יהיה אחד שיסבור אחרת.

[פרנקל תאומים]

סליחה שלא הבנתי, אבל מאיפה צצו מאות אלפי מגלי עריות? ראיתי כבר שעושים מחאות, אבל אני פשוט לא הבנתי כלל את כוונת המשורר

מעל כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן הולכים ומתרבים שוכבי זכר רח"ל ואין פוצה פה ומצפצפף מלבד בכמה ישיבות חרד"ליות ועוד הפגנה סמלית מעט מגוחכת של בנצי גופשטיין הי"ו ועוד כמה צדיקים שמעזים להפגין רק כשזה מצעד רשמי בירושלים.
בנוסף לעוד הרבה מגלי עריות אחרים שגם עליהם אין מחאה ציבורית למרות שיותר קשה כי מלבד נידה אין פה תופעה כל כך ברורה כמו שיש במשכב זכר.
אנשים עסוקים בדקי דקות של שמירת עיניים שח"ו לא תהיה תמונה בטעות של ילדה בת 3 בעיתון אבל מתחת לבית שלו יש משכב זכר עם זה הכל בסדר.

אתה רוצה שנצא במחאות נגד החילוניים?

[ישעיהו לוריא]

הרב ישראליק. במחילה, כב’ טועה ממש הבנתי דבריהם, מעשיהם וכוונת מנהיגם.

צריך להפסיק להתייחס לאותו ניק מכפיש שכל מהותו ומטרתו לרדת בהתנשאות ובגסות על כולם כאן, שגם הכפיש את כב’ בשפה נלוזה

אגב, עבודה זרה המגיעה מתאווה, דהיינו שלא לשם עבודה זרה, אלא משתלשלת מחמת תאווה, שיגעון של כבוד ונחיתות ומאווי שליטה, מביאה בהכרח, גם לתאוות המגיעות מחמת עבודה זרה הזאת (זה יעבוד כך: אם אנחנו שייכים למנהיג והוא מקור השפע, ממילא מותר לו לעשות הכל ורשאי לעשות בנו, בנשותינו, בבנינו ובבנותינו, בבתינו ובכל כולנו, מה שליבו חפץ. וי’’א שיש ניצנים לזה בכמה מקומות)

-------------------

אגב. הרבה כאן מתגעגעים לרב שך ולמחאותיו. עורגים לשלטון מרכזי.
ראשית, חסידי ענפי ויז’ניץ זוכרים היטב את מחאותיו של הרבי הצדיק ממאנסי בעל ’תורת מרדכי’, שאפילו גיחכו עליו ואמרו שהוא קם בבוקר ואומר ’מוחה אני’.
חסידי גור זוכרים בדמע את הרבי הפני מנחם ואת מאבקו נגד האלימות ונספחיה בתוככי גור ומחוצה לה, מכתב שכמעט ויצא לאור נגד אלימות בקבוצה אחרת, אליו הצטרפו עוד גדולים.
הרבניים ואנשי ההלכה שבינותינו, מתגעגעים אפילו לרב ואזנר ולסמכותו ההלכתית,
ואפילו אנשי מזרחי, סליחה כאן מכולם, מחכים לימים שבית הדין הרבני הגדול כלל רבנים ודיינים גדולי תורה וכתפיהם רחבות, שיצאו נגד תופעות ואישים.

צריך לזכור אבל באותה מידה שבדרך כלל כוח רב מידי בידי בנאדם אחד, מביא לשחיתות וסיאוב של סביבתו, ואם הוא עצמו אינו מבקר גם את עצמו, אז למרבה הצער, באופן טבעי גם להשחתה עצמית.
הבנים, הגבאים הקרובים או אנשי הבית, עלולים להשתמש בכוח רב זה כמקור להשחתה.
זה הולך כתהליך ישיר.

זמנים קשים מייצרים אנשים טובים
[לענייננו : אותם צדיקים וגדולי תורה שעמלו על השיקום אחר השואה ודאגו לה’ ולבניית תורתו ויראתו]
אנשים טובים מייצרים מקומות טובים וגדולים [=נסחפו אחריהם המונים וכך נבנו והתאגדו קהילות וחצרות ענק]
למקומות טובים וגדולים נמשכים אנשים קטנים [=בעלי כוח מריחים למרחוק, בדרך כלל הם גם מעיקרא בשטח, בתור בן שאינו ראוי שמרגיש שהכל שלו, גבאי של רב בעל השפעה עצומה אבל חלש בכוחותיו הפיזיים, וכו’.
אנשים קטנים מייצרים זמנים ותופעות קשים [דהיינו קב חומטים דהיינו שוואנצונעס’, ואלימות, וקריעת משפחות, ושפך דמים, ועבודה זרה בראש]

בקיצור, כל עיקר השפעתו של אדם כזה, שאינו חכם ואינו שום דבר בולט, היא רק בשל היותו קרוב לאותם אנשים שבאמת התמסרו ובאמת עמדו בפרץ וגדרו גדר ולכן נסחפו עליהם רבים, ובדרך כלל אותם רבים רגילים מטבעם לקבל מרות ושלטון, ואז הצגבש אצלם כוח עצום ולפעמים עלולים בנים או מקורבים או מי שלא יהיה, לכוחנות ולתאוות השררה, וכולם נופלים בידיהם כפרי בשל וכמגש של כסף. והדברים ידועים.

ואנו אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

‐--------------------

בעניין אי מחאה מצד גדולי הדור.
אני נוכחתי בביקור שעשה בחודש הקודם, אחד מאדמור’’י שושלת מפוארת זו בבית אדם נכבד ביותר.
היה לההוא בסלון תמונה גדולה של אותו אחד עליו מדברים כאן, ואותו אדמו"ר ביקש במפגיע מבעל הבית, אליו בא לצורך מסויים, שיסיר את התמונה מהקיר כי הוא ממש עובד ע’’ז בשיתוף.
בעל הבית הצטחק והסביר שזה סתם ואינו חסיד של ההוא, רק מתכבד בו,
הסביר לו האדמו"ר ההוא שאין זה כבוד, הניח לו לנפשו והתיישב בצד הפחות חשוב בשולחן, היכן שלא הוכן לו הכסף והכיבוד, להיות עם הגב לתמונה.

[פרנקל תאומים]

ולדעתי הקטנה דוקא משום הכי חייבים לעצור את זה כי אם היה כפירה לא היו לומדים ממנו אבל הקצנה מושכת.

תמצא לי מי שימשך אחר שיטת השוונצנות...

לא אנשים פרטים אבל חסידויות וממסדים, כשצריכים לחזק מעמד ולהציל ממרידה, משתמשים עם זה והכל לפי רוח הציבור, ואם ציבור אחד עשה את זה ולא חטפו התנגדות, וחסידות ב עושה את זה כבר בלי הפגנה ציבורית, נעשה כהיתר.

בדיוק. באופן כללי כך זה נראה כבר לא מהיום, שכל מי שכסאו מאויים (באמת או בפרנויה) ורוצה לחזק את מעמדו ולדכא כיסי מרד, מקצין את פולחן האישיות ואת הטוטאליטריות של ההנהגה שלו.

[הרואה]

סליחה שלא הבנתי, אבל מאיפה צצו מאות אלפי מגלי עריות? ראיתי כבר שעושים מחאות, אבל אני פשוט לא הבנתי כלל את כוונת המשורר

מעל כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן הולכים ומתרבים שוכבי זכר רח"ל ואין פוצה פה ומצפצפף מלבד בכמה ישיבות חרד"ליות ועוד הפגנה סמלית מעט מגוחכת של בנצי גופשטיין הי"ו ועוד כמה צדיקים שמעזים להפגין רק כשזה מצעד רשמי בירושלים.
בנוסף לעוד הרבה מגלי עריות אחרים שגם עליהם אין מחאה ציבורית למרות שיותר קשה כי מלבד נידה אין פה תופעה כל כך ברורה כמו שיש במשכב זכר.
אנשים עסוקים בדקי דקות של שמירת עיניים שח"ו לא תהיה תמונה בטעות של ילדה בת 3 בעיתון אבל מתחת לבית שלו יש משכב זכר עם זה הכל בסדר.

אתה רוצה שנצא במחאות נגד החילוניים?

זה על סף דלתנו
הפרוגרסיבים כבר סיימו לכבוש את היעד הזה לפני 20 שנה, החילונים היותר נורמלים כבר לפני 10 שנים, והמגזר הדתי לאומי הלא תורני עוד 10 דקות נכבש סופית.
כוח קומנדו כבר השתלט על כמה גבעות בשולי הישיבות והסמינרים ועוד רגע יהיה מאוחר מידי.
מי שלא יודע שלא ידבר.
זה סוג אחר לגמרי של מלחמה, לא יעזור מכתב רבנים כמובן.
האמת שאני לא יודע מה כן צריך לעשות, יש לי כמה רעיונות וראוי לפתוח על כך אשכול בפני עצמו.

[פרנקל תאומים]

מכאן יש ללמוד עד כמה אסור לבטל את הדעת ולמסור אותו ליחיד מסוים, ובפרט כשאותו יחיד מגיע למעמדו לא בזכות עצמו אלא בזכות אבותיו.
ואף בשאר הציבורים יש שינוי תמידי לכיוון הזה, לומר לציבור עד כמה אין להם שכל והבנה ושצריכים לבטל את דעתם לאדם מסוים, ואותו אדם מסוים אינו צריך לתת נימוק להחלטותיו או לתת דין וחשבון לאף אחד, ואפ׳ לרבנים ות״ח שבאותו העדה.
וכבר מצינו בדרך זה שהתירו ג׳ חמורות וחילול שבת ושאר עבירות, והמוחה נגדם נקרא אפיקורס ומפליאים בו מכותם.
והרי גם מי שהיה ראוי להנהיג ציבור, מצוי שלאחר זמן קורה לו משהו ואינו ראוי לכך, וכגון דמנציה וזקנה או שמתקלקל. כ״ש מי שירש מאבותיו משרה, שהרבה פעמים אינו ראוי לכך. ואם כולם מבטלים דעתם אליו, מי מעכב על ידו.

ועל כגון דא כתב הנשר הגדול הרמב"ם נ"ע באיגרת תימן: "ולעולם אל ישליך דעתו אחריו, שהעיניים לפנים הן ולא לאחור".

[ישעיהו לוריא]

[ונעזוב את האוקסימורון: "החסידים שלו - יודעים שהוא משוגע"].

האוקסימורון והסתירה מתחילה כבר בביטוי ’החסידים שלו’.
בעולם תקין היה צריך לכתוב: חסידים ממנו, חסידים מהנהגותיו ומידותיו.

ולמה זה כה חשוב?

יש לצערנו מנהיגים או בנים של צדיקים, שהם נורא נורא פשטניים. או שנולדו בפשטות, או שסיגלו את הפשטות וזנחו את ההעמקה והחשיבה.

אומרים להם אנו חסידים שלך, הרי הם מסיקים מילת ’שלי’ בפשטות נפלאה. כמו היד שהיא שלי, הארנק שלי, הבגד שלי,
גם החסיד הוא שלי! שלי כפשוטו. שלי.

לרוב, גם לא יודעים שאף ביד שלהם, ובכסף שלהם, בטח בילדים שלהם, אסור להם לעשות ככל מאוויהם וחפצם...
יש מהם שמרחיבים את הפשטות, גם לשכנים שלי, ברי פלוגתא שלי, ויש שאף ’הדור שלהם’..

[ואם היינו בעלי יראת שמים טהורה וקבועה, היינו יודעים שגם הזמן שלי, איננו שלי, והכשרונות שלי, אינם שלי, והחיים - אינם שלי, כפשוטו. כולנו לוקים בעניין זה]

[אליסף]

בלי להיכנס לעצם הנידון.

בשולי הנידון.
תמיהה מהפן של התנהלות הרבנים והציבור.
מה הפשט בזה שעדיין לא נמצא מי שייצא נגדם?
יושב וחושב ולא מצליח להבין.
דומני שלא היה דבר בעם ישראל במאה האחרונה שלא נמצא מי שייצא נגדו. על סטיות [לדעת המוחים] של אחוז מזה.

זה פחד מאלימות? רצון לא לצער אותם? כי [חושבים ש]ברור שלא יימשכו אחריהם ולכן עדיף לא לתת להם התייחסות?
או באמת כולי עלמא מסכימים ללמד זכות?

אולי כת"ר יפעל באמת אצל הרבנים להראות להם את הדברים?
לכאורה צריך שזה יבוא דווקא מהחסידים. אם זה יבוא מהליטאים הם יציירו את זה כהחייאת החרם על החסידות על אף שאין קשר כמובן, ואז החסידים לא יצטרפו למחאה.
מעניין מי מהחסידים או מהליטאים שמקורבים אליהם יכול וירצה לפעול? אולי המשפיעים רצ"מ זילברברג ור"א בידרמן? אולי חברי בד"ץ העדה החרדית?
כלומר אולי אם כת"ר יפעל אצל חכמי בני ברק הליטאים הם יוכלו להשפיע על החסידים.

צחוק עשה לי הרב הרואה שליט"א.
לא לחדל אישים כמוני לבוא בדעות לרבנים. אני לא צריך להתאמץ כדי להכיר את מקומי. אני גם לא טיפוס "מארגן".
ובאמת השאלה שלי היא לא מה עושים, ומה הדרך, ומה הסיבות שנמנעים אלו שעושים חשבונו של עולם מכל הסוגים שנזכרו כאן.
השאלה שלי היא על ת"ח שלבם חם לכל דבר שבקדושה, איך דוקא בלי חשבונות, לא מתפרץ להם פה ושם.
בכל הנושאים, הרבה יותר קטנים, תמיד היו יהודים שמליבם התפרצה מחאה, ואולי אף טעו בחשבונם והזיקו יותר משהועילו, אבל כשכואב צועקים.
וזה מה שלא מובן לי.

אני הקטן הייתי בתקופת הקורונה באיזו חתונה בחצר א' המוסדות שלהם בעיר אחרת,
והיה זה ערב פורים, וראיתי איזה דף שלהם שכ"א מתחייב לאסוף סכומים וכו',
והיה זה דף גדול, עם לפחות 50 ביטויים של ברכות והודאות ותפילות ושבחים והכנעה וביטול וכו' וכו' ששמורים להקב"ה,
וכולם נאמרו שם כלפי רבם, ולא הוזכר שם שמים בכל הדף הזה אפילו פעם אחת!!!
אז לא ידעתי מזה כלל, [אני מלמד ב"ה בשני מקומות, ומכין שיעורים בבית, ולא יוצא לי להיות מעורב בשיח חברים] ונזדעזעתי.
לקחתי עמי את הדף הזה כדי לדון בו, אבל בדרך הרגשתי שהבגד שלי בוער בטומאת ע"ז, וזרקתי את זה מיד.
ומאז אני עובר מדרכה כדי להרחיק מפתח ביתה,
וכששואלים אותי ברחוב בליל שבת איה מקומם אני אומר שאיני יודע,
ועדיין אינני מצליח בשום אופן להבין איך זה עובר בשתיקה, למרות כל החשבונות שאולי נכונים מאד. קטונתי.

חפשתי מי שיגיד את הבטוי המפורסם 'כשכואב צועקים' (הגרי"ז מאיוב וכו') והנה הרב השוחט.
אכן, כשכואב צועקים!
לענ"ד על הגדולים הליטאים (ר' דוב?) למחות גם אם יאשימו אותם ב'התנגדות'

[יהושפט]

לענ"ד על הגדולים הליטאים (ר' דוב?) למחות גם אם יאשימו אותם ב'התנגדות'

כדי שהחסידים [חלקם עכ"פ] יחשבו שזה קשור לחו"מ, וירוצו לתת לו תמיכה וגיבוי וחיבוק חם?

[גביר]

אולי קשור לכאן -

הרב יואל קלופט, אב"ד חיפה, היה נוהג לומר שאף על גב שנעקר יצרא דעבודה זרה עדיין נותר ממנו היצר של פולחן האישיות [לא מצאתי את הדברים בכתביו הנדפסים, שמעתי אותם בזמנו בעל פה מתלמידו ר' אלימלך הכהן רטמן].

לכאורה הביאור בזה הוא ש'יצרא דפולחן האישיות' נובע מ'צלם א-להים' שבאדם וכרוך בו וממילא א"א לבטלו דומיא דהמבואר בסנהדרין סד.

[ונתנו ידידים]

קראתי את הדברים ואיני רואה בזה עבודה זרה ממבט חסידי רק הרבה שטויות והעיקר טירוף הדעת.
...
כשמלמדים את האדם לבטל עצמו לצדיק אמת או למי שהוא נשמה כוללת וצינור (גם אם אינו צדיק אמת, מ"מ הוא רבי שלי וממנו הוא שואב את יראתו) זהו דבר מבורך

אילו היו מדברים על 'צינור' היה ניתן להחריש. הבעיה היא שהוא מכונה אצלם 'מקור השפע', וזו עבודת גילולים גמורה.

זה מלא בעבודה זרה כפשוטה, אנחנו ממליכים את הרבי הקדוש בראש השנה ונשגב הוא לבדו,
אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגןף
שויתי הרבי הקדוש לנגדי תמיד.
גדלות הרבי אינה העמל שלו בתורה או הקדושה העילאית שלו, אלא חוקה חקקתי גזירה הוא מלפני,

קראתי את הדברים ואיני רואה בזה עבודה זרה ממבט חסידי רק הרבה שטויות והעיקר טירוף הדעת.
כל עבודה זרה היא "שטויות וטירוף הדעת" ועדיין היא עבודה זרה ר"ל.
(ממליכים הרבי בראש השנה הכונה להחג אשר בדו מליבם ולא ליום מלכות שמים, וממליכים אותו על החסידים ועל האדם)
כל הדברים האלו שציטטת וגם את כל ספר הברית כמעט כל דבר כשלעצמו יש לו מקום בחסידות

שקר וכזב והוצאת שם רע

לדעתי הבעיה כאן היא לעשות מזה דרך ואידישקייט
כי כשמלמדים את האדם לבטל עצמו לצדיק אמת או למי שהוא נשמה כוללת וצינור (גם אם אינו צדיק אמת, מ"מ הוא רבי שלי וממנו הוא דואב את יראתו) זהו דבר מבורך וזה עוזר להתעלות שלו. אבל כשעושים מזה כל האידישקייט וכשעושים מזה ממסדיות אז הוא מדרון חלק.
ולכן אני חוזר על דברי ואומר אין פה כפירה אלא טירוף הדעת ומסתמא זהו הסיבה שגדולים אחרים לא מתבטאים, ולדעתי הקטנה דוקא משום הכי חייבים לעצור את זה כי אם היה כפירה לא היו לומדים ממנו אבל הקצנה מושכת.

הרב ונתנו, חבל מאד, עד שכבר מתעוררים למחאה נדרשת ומתבקשת, מדוע לקרר ולצנן ועוד בהבלים ורעות רוח.

אני חוזר על עצמי שוב אין כאן עבו"ז כלל וכלל, כל הביטויים האלו נראים כעבו"ז מנקודת מבט ליטאית ולא מנקודת מבט חסידים.
הביטויים האלו נאמרו והופיעו בדברי ימות החסידית בנוסח כזה או אחר, והחסידים יודעים איך להבינו.
אין לי כח וזמן להסביר את עצמי יותר, וגם להיכנס לויכוחים.
אביא קישור לשתי תגובות שנאמרו בפורום אחר המשקפות די טוב את הכונה שלי.
זה
וזה
אני חוזר על עצמי שאיני ממעט מהבעיה שנובע מהדרך הזו ולדעתי צריך להוקיע אותם ברבים עוד יותר מאשר אם היה בזה עבו"ז כי טירוף יכול להימשך לעוד קהילות משא"כ עבו"ז.
ודרך אגב ההגזמות שנאמרו בהקהילה גדולה שאין לנו דרך וכח להתנגד אליהם הם לדעתי חמורות שבעתיים, שם גידלו ונישאו את הרבי מעל כל גדו"י וחייבו את כל כלל ישראל להשתבד אליו ואמרו שהוא צדיק הדור והכופר בו ככופר במשה, משא"כ הכא שלא גידלוהו על העולם רק שעבדו את כל ההולכים בדרכו להתקשר אליו בביטול מוחלט.
‐---------------------
אחר שראיתי עוד דברים שיצאו מן הכת הזה אני חוזר בי ואני מודה שיש כאן טשטוש בין אמונה לכפירה ולע"ז. וגם מה שכתבתי באותיות הקטנות אינו נכון.

[ר' גרונם יקום פורקן]

אני חוזר על עצמי שוב אין כאן עבו"ז כלל וכלל, כל הביטויים האלו נראים כעבו"ז מנקודת מבט ליטאית ולא מנקודת מבט חסידים.
הביטויים האלו נאמרו והופיעו בדברי ימות החסידית בנוסח כזה או אחר, והחסידים יודעים איך להבינו.
אין לי כח וזמן להסביר את עצמי יותר, וגם להיכנס לויכוחים.

תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר "הגר" אתכם.
אין כאן שום עניין לנקודות מבט. יש הלכה וצריך לבחון אם הדברים הללו עומדים בגבולות ההלכה או לא. נקודות מבט זה עניין בסוגיות השקפה, לא כשאנחנו נוגעים לעיקר אמונת ישראל.
[ואם נאמרו הביטויים והופיעו בעבר, אין זה מכשיר כלום וקושיא אינה מתורצת בחברתה. עבר עבירה ושנה בה?]
פלא שככל שמקפידים יותר על אביזריהו דאביזריהו דג"ע הולכת ונשחקת ההקפדה על ע"ז עצמה.

[בן מיכאל]

והאם קראת על המלחמה שניהל הגר"א נגד החסידות?

לא בעבר ולא בעתיד בעז"ה

אולי באמת כדאי שתקרא את ח"ג של ספר הגאון של ר' אליאך לפני שאתה קורא ציצת נובל צבי שאין לו שום משמעות להיום, ואילו הנ"ל מאוד רלוונטי, וזו הסיבה מדוע בדרך כלל מתעלמים מהפרשה מפני שלא נעים לדעת את העובדות

יש לך את הספר סרוק? תודה רבה.

[צופה_ומביט]

ולדעתי הקטנה דוקא משום הכי חייבים לעצור את זה כי אם היה כפירה לא היו לומדים ממנו אבל הקצנה מושכת.

תמצא לי מי שימשך אחר שיטת השוונצנות...

לא אנשים פרטים אבל חסידויות וממסדים, כשצריכים לחזק מעמד ולהציל ממרידה, משתמשים עם זה והכל לפי רוח הציבור, ואם ציבור אחד עשה את זה ולא חטפו התנגדות, וחסידות ב עושה את זה כבר בלי הפגנה ציבורית, נעשה כהיתר.

בדיוק. באופן כללי כך זה נראה כבר לא מהיום, שכל מי שכסאו מאויים (באמת או בפרנויה) ורוצה לחזק את מעמדו ולדכא כיסי מרד, מקצין את פולחן האישיות ואת הטוטאליטריות של ההנהגה שלו.

מילא זה, גם קים ג'ונג און עושה את זה.
הבעיה העיקרית שעושים את זה בשם הקב"ה, באצטלא דתית, כאילו יש לכל זה מקורות דתיים וסיבות דתיות.
כמו פרעה.
זה גם חילול השם שאין כמוהו, וגם אמצעי שליטה חולני שאין כמוהו.



אגב, המילה "מרד" מציקה לי.

[ר' גרונם יקום פורקן]

והאם קראת על המלחמה שניהל הגר"א נגד החסידות?

לא בעבר ולא בעתיד בעז"ה

אולי באמת כדאי שתקרא את ח"ג של ספר הגאון של ר' אליאך לפני שאתה קורא ציצת נובל צבי שאין לו שום משמעות להיום, ואילו הנ"ל מאוד רלוונטי, וזו הסיבה מדוע בדרך כלל מתעלמים מהפרשה מפני שלא נעים לדעת את העובדות

יש לך את הספר סרוק? תודה רבה.

ממש לא רציתי לכתוב את הדברים הבאים ואני מרגיש ממש רע לומר אותם, אבל יש כאן ממש שאלה של לפני עיוור.
המלצתי אליך היא שאם אתה רוצה להבין משהו בעניין המחלוקת של חסו"מ אל תקרא את הספר של אליאך. חשוב לי להדגיש שאינני רואה שום בעייתיות לדון באופן מושכל וענייני בדברים הכי "רגישים", אבל אליאך דנן לא הבין מאומה, כלום, בעניין זה. הוא מביא מעשיות שונות, כל מיני שמועות מאוחרות, ואפילו לא מנתח את כתבי הפולמוס. סתם בזבוז זמן מוחלט.

[צופה_ומביט]

האוקסימורון והסתירה מתחילה כבר בביטוי ’החסידים שלו’.
בעולם תקין היה צריך לכתוב: חסידים ממנו, חסידים מהנהגותיו ומידותיו.

אם כבר:
הטעות מתחילה כבר בביטוי ’החסידים שלו’.
בעולם תקין היה צריך לכתוב: חסידים בעקבותיו, חסידים עקב הנהגותיו ומידותיו.
או: חסידים שעשה.
וכולי האי ואולי.

כלומר:
"חסיד" הוא תואר לאדם, לדרגה של האדם, כמו "צדיק". ואינו ביטוי של שייכות ויחס למשהו או מישהו.
שמענו מימינו ביטוי "צדיקים של פלוני"? לא. כי זה פשוט לא ביטוי נכון.
אז למה "חסידים של פלוני"?
[גם אם "צדיק" פירושו מקיים את שורת הדין ו"חסיד" פירושו נוהג לפנים משורת הדין, אין שום פשר לביטוי "נוהג לפנים משורת הדין של פלוני"].

לכל היותר צדיקים שעשה, חסידים שעשה, קדושים שעשה. דהיינו שהוא גידל והביא אותם לדרגתם.

אבל ש"חסידים" יהיה ביטוי שמשמעותו "מקושר אל / מאמין ב / דבוק ב / אוהד של / הולך בעקבות / נאמן ל / מתבטל אל / וכו'" - זו פשוט המצאה.

אפילו ביחס לקב"ה אין ביטוי כזה "חסיד של הקב"ה", אלא כאמור "חסיד" הוא תואר של דרגת האדם הנוהג בחסידות [ויעויין היטב במסילת ישרים].

הביטוי "חסידי ויז'ניץ" הוא כמו "חסידי מצרים" או "חסידי אשכנז", דהיינו מתאר מעיקרא את מקום מושבם של החסידים הללו, ובהמשך מתאר את השיטה שהולכים בה אותם אנשי מעלה "חסידים". שהחסידות שלהם היא בשיטה שקרויה ע"ש מקום מוצאה / מקום מנהיגה הראשון / העיקרי. אבל הם לא "חסידים של מצרים", [הביטוי "חסידים של מצרים" - באם ישנו ונכון מבחינה דקדוקית - פירושו "חסידים הבאים ממצרים", או "שמקום מוצאם הוא מצרים". לא יותר מאשר "אנשי ירושלים", "התלמידי חכמים של ירושלים", וכיו"ב].
ואולי מכאן נשתלשלה הטעות. זה התחיל כ"חסידי פלוני" דהיינו שחסידותם היא בשיטה של פלוני, אבל המוח התחיל לתרגם את התחביר הזה כ"חסידיו של פלוני" - ושינה עקב כך את כל המשמעות של המילה "חסיד" למשהו שהיא פשוט איננה.
וכמה חבל, כי בזה נשכח והולך מהי חסידות באמת, ונפתח פתח לחסידות גופא להתפרש כמשהו אחר. עד שקם הקעלבל הזה שאומר בפה מלא שחסידות פירושה להיות של הרבי עד תום בביטול גמור.

[קרית מלך]

אני חוזר על עצמי שוב אין כאן עבו"ז כלל וכלל, כל הביטויים האלו נראים כעבו"ז מנקודת מבט ליטאית ולא מנקודת מבט חסידים.
הביטויים האלו נאמרו והופיעו בדברי ימות החסידית בנוסח כזה או אחר, והחסידים יודעים איך להבינו.
אין לי כח וזמן להסביר את עצמי יותר, וגם להיכנס לויכוחים.

שקר וכזב, אין אח ורע בתולדות החסידות לביטוי "אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף" על אדם בשר ודם. והאומר כך הרי הוא עובד ע"ז ר"ל. [וכבר אמר הגר"ח מבריסק נעבאך א אפיקורס איז אויכט א אפיקורס].
ואם הנך תולה דיבורי ע"ז אלו בצדיקים קודמים הנך מקיים בהידור רב את הכתוב "ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים".