◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[כדכד]

לא מוזכר שינוי במטבע שטבעו חכמים ביחס לשם ומלכות או ברית ותורה.
מוזכר שמי שלא הזכיר ברית ותורה לא יצא ידי חובתו ומוזכר שברכה בלא שם ומלכות אינה ברכה
שינוי מטבע שטבעו חכמים הוזכר רק לענין שינוי בלשון (אולי שינוי משמעותי)א בל לא ביחס למחסר מתוכן הברכה דברים יסודיים בה

עכשיו אנחנו אחד על אחד...
תבדוק בפוסקים היכן מצאנו ’משנה ממטבע’ באופן שרק שינה הלשון, ואין בו חוסר משמעות.
אני לא זוכר מקרה כזה.

שו"ע או"ח תקצא בסוף לגבי "לזרעו של יעקב" בברכת זכרונות, וכהנה רבות

[איתן נוי]

האם יש בעיה לברך ברהמ"ז בלי נעליים?
רבים נזהרים לברך ברכת המזון בלבושים מכובדים כתפילה.
ובתפילה - מצאנו אזהרה שלא להתפלל יחף אלא רק ביוה"כ וכיו"ב.
מימיי לא שמעתי אזהרה זו, אלא ליורד לפני התיבה, מחשש מינות.
ואולי במדינות אשכנז נאמרה שלא נהגו לחלוץ נעליהם בביתם.

כך מסופר על הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל (מתוך הספר ר' מיכל יהודה פרק יז):

בשנותיו האחרונות סבל מחולשה ברגליו, וכאשר היה שב לביתו היה חולץ את מנעליו ונועל נעלי בית. כך נהג גם בשבת קודש - כשהיה שב מן התפילה, היה חולץ מיד את מנעליו, ולאחר מכן ניגש לקידוש וסעודת היום. אולם לפני ברכת המזון, היה נכנס לחדרו ונועל את נעליו, מברך ברכת המזון, ולאחר מכן חולצן שוב - וכל הטרחה הגדולה הזו לכבוד ברכת המזון דאורייתא. וכך נהג עד התקופה האחרונה ממש, עד שלרוב חולשתו שוב לא היה מסוגל להתאמץ כל כך.

יפה. סיפור מצויין. תודה.
ועכ"פ אין זה כתפילה שזהו חיוב הלכתי.

[איתן נוי]

לא מוזכר שינוי במטבע שטבעו חכמים ביחס לשם ומלכות או ברית ותורה.
מוזכר שמי שלא הזכיר ברית ותורה לא יצא ידי חובתו ומוזכר שברכה בלא שם ומלכות אינה ברכה
שינוי מטבע שטבעו חכמים הוזכר רק לענין שינוי בלשון (אולי שינוי משמעותי)א בל לא ביחס למחסר מתוכן הברכה דברים יסודיים בה

עכשיו אנחנו אחד על אחד...
תבדוק בפוסקים היכן מצאנו ’משנה ממטבע’ באופן שרק שינה הלשון, ואין בו חוסר משמעות.
אני לא זוכר מקרה כזה.

שו"ע או"ח תקצא בסוף לגבי "לזרעו של יעקב" בברכת זכרונות, וכהנה רבות

על מה בדיוק הגבת כאן?

[כן מסתבר]

לא מוזכר שינוי במטבע שטבעו חכמים ביחס לשם ומלכות או ברית ותורה.
מוזכר שמי שלא הזכיר ברית ותורה לא יצא ידי חובתו ומוזכר שברכה בלא שם ומלכות אינה ברכה
שינוי מטבע שטבעו חכמים הוזכר רק לענין שינוי בלשון (אולי שינוי משמעותי)א בל לא ביחס למחסר מתוכן הברכה דברים יסודיים בה

הנה בדקתי...

הא לך לשון שו”ע הרב בסי’ קפז:
ועיקר המטבע המעכב בברכת הזן היא פתיחת הברכה וחתימתה לבדיא ובברכת הארץ צריך לומר בה הודאה תחלה וסוף וברית ותורה באמצע

לא כתוב פה משנה ממטבע שטבעו חכמים
כתוב שעיקר המטבע המעכב הוא פתיחה וחתימה

ובעברית, אדם שאמר בברכת הזן את ההתחלה והסוף, ודילג על כל האמצע, יצא ידי חובתו, ולא הוי בגדר ’משנה ממטבע חכמים’.
ותל”מ.

[עזריאל ברגר]

האומר ’פרי התפוח’ לא שינה מהמטבע, שהרי ’תפוח’ היינו עץ התפוח, ואין זה אלא שינוי לשון גרידא.

ראה ברכות דף לה ב: היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא ....

[כדכד]

לא מוזכר שינוי במטבע שטבעו חכמים ביחס לשם ומלכות או ברית ותורה.
מוזכר שמי שלא הזכיר ברית ותורה לא יצא ידי חובתו ומוזכר שברכה בלא שם ומלכות אינה ברכה
שינוי מטבע שטבעו חכמים הוזכר רק לענין שינוי בלשון (אולי שינוי משמעותי)א בל לא ביחס למחסר מתוכן הברכה דברים יסודיים בה

עכשיו אנחנו אחד על אחד...
תבדוק בפוסקים היכן מצאנו ’משנה ממטבע’ באופן שרק שינה הלשון, ואין בו חוסר משמעות.
אני לא זוכר מקרה כזה.

שו"ע או"ח תקצא בסוף לגבי "לזרעו של יעקב" בברכת זכרונות, וכהנה רבות

על מה בדיוק הגבת כאן?

שמצאנו לשון משנה ממטבע’ באופן שרק שינה הלשון, ואין בו חוסר משמעות כשאומר "לזרעו של יעקב" ואינו משנה מהמשמעות המקורית ובכ"ז נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים

[כדכד]

לא מוזכר שינוי במטבע שטבעו חכמים ביחס לשם ומלכות או ברית ותורה.
מוזכר שמי שלא הזכיר ברית ותורה לא יצא ידי חובתו ומוזכר שברכה בלא שם ומלכות אינה ברכה
שינוי מטבע שטבעו חכמים הוזכר רק לענין שינוי בלשון (אולי שינוי משמעותי)א בל לא ביחס למחסר מתוכן הברכה דברים יסודיים בה

הנה בדקתי...

הא לך לשון שו”ע הרב בסי’ קפז:
ועיקר המטבע המעכב בברכת הזן היא פתיחת הברכה וחתימתה לבדיא ובברכת הארץ צריך לומר בה הודאה תחלה וסוף וברית ותורה באמצע

לא כתוב פה משנה ממטבע שטבעו חכמים
כתוב שעיקר המטבע המעכב הוא פתיחה וחתימה

ובעברית, אדם שאמר בברכת הזן את ההתחלה והסוף, ודילג על כל האמצע, יצא ידי חובתו, ולא הוי בגדר ’משנה ממטבע חכמים’.
ותל”מ.

גדר משנה ממטבע שטבעו חכמים וגדר לא יצא ידי חובתו אינו אותו גדר להלכה
יש דברים שחייבים להגיד אותם בברכה ואם לא אמרם לא יצא ידי חובתו. זה כולל שם ומלכות בכל ברכה, ברית ותורה בברכת הארץ ועוד כמה דברים יסודיים. מי לא אומר את זה כתוב שלא יצא ולא שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים.
מי שמחסר או מוסיף או משנה מהנוסח שחכמים קבעו אבל משאיר אותה משמעות נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים ונחלקו תנאים אם יצא ידי חובה או לא ולהלכה יצא אבל אין לעשות כן לכתחילה.
ברמב"ם (אולי בעוד מקורות) מוזכר שינוי מטבע לגבי ברכה שיש לה גם פתיחה וגם חתימה בשם ואמר רק אחד מהם או להיפך, ומסתבר שזה הרקע לציטוט בשם שועה"ר

[כן מסתבר]

מסתמא כוונת מר לדברי הכסף משנה בפרק א’ דברכות:

וכל המשנה וכו'. פרק כיצד מברכין (שם מ':) ראה פת נאה ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה ראה תאנה נאה ואמר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה יצא דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא י"ח. וק"ל למה שינה רבינו הלשון וכתב אינו אלא טועה וכן יש לדקדק למה כתב ואין ראוי לשנותם וכו' ונ"ל דתרי גווני שינוי הן האחד שהוא אומר נוסח הברכה שתקנו חכמים אלא שהוא מוסיף בה או גורע ממנה או שהוא אומר כעין נוסח שתקנו חכמים אבל הוא אומר אותה במלות אחרות ומ"מ הם רומזות לנוסח שתקנו חז"ל וכיון שכוונת דבריו עולה למה שתקנו חז"ל אין כאן טעות אבל אין ראוי לעשות כן. השינוי השני הוא שמשנה כוונת הברכה כגון ברוך המקום שבראה שהיא ברכה כוללת וחז"ל תיקנו לברך על כל דבר בפרטות המוציא לחם מן הארץ בפה"ע וכיוצא ועל זה כתב שאינו אלא טועה כלומר וכיון דטועה הוא לא יצא ידי חובתו וכדרבי יוסי. ועי"ל דפלוגתא דר"מ ור' יהודה לאו משום שבראה היא אלא מפני שלא הזכיר שם ומלכות שאילו היה מזכיר שם ומלכות ואומר בא"י אמ"ה שבראה לכ"ע יצא י"ח ומ"מ אע"פ שמזכיר שם ומלכות ואומר ענין הברכות בשינוי טועה הוא דמה בצע לשנות ועכ"ז יוצא י"ח. ולפי זה מ"ש וכל המשנה וכו' אינו אלא טועה אדלעיל קאי שכתב ואין ראוי לשנותה וזה עיקר דאילו לפירושא קמא תיקשי מי גרע מבריך רחמנא מאריה דהאי פיתא.

אני התכוונתי לש”פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא, והכל הולך אל מקום אחד.

יישר כוחכם!

[כן מסתבר]

האומר ’פרי התפוח’ לא שינה מהמטבע, שהרי ’תפוח’ היינו עץ התפוח, ואין זה אלא שינוי לשון גרידא.

ראה ברכות דף לה ב: היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא ....

זוהי ראיה חזקה, ואולי מכאן מקורו של הגרח”ק המובא לעיל.

[עזריאל ברגר]

אבל יש לדחות. כי שם עוסקים בברכת השמן, ואם יברך "בורא פרי הזית" נשמע שהוא מברך את מי שהוציא את השמן מן הזיתים (ראו רש"י על המקום).
משא"כ כשמברך על התפוח - ברור שהוא מברך על מי שהוציא את פרי התפוח מתוך אילן התפוח, שאף הוא נקרא בשם "תפוח" בפסוק "תחת התפוח עוררתיך".
(ולהעיר, שגם אילן הזית נקרא "זית", כדכתיב "כרמים וזיתים אשר לא נטעת")

[כדכד]

מסתמא כוונת מר לדברי הכסף משנה בפרק א’ דברכות:
...

אני התכוונתי לש”פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא, והכל הולך אל מקום אחד.

יישר כוחכם!

לא התכוונתי לכסף משנה
מיהם ש"פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא? אני מכיר דעת תנא אחד שאומר כן ולא נפסק כמותו

[איתן נוי]

איך מותר לסכם עם גוי שיעשה מלאכות אסורות בשבת, לצורך ישראל כגון בישיבות וכדו' הלוא סו"ס מדובר באמירה לגוי לצורך שיעשה מלאכות לצרוך ישראל שיהנה מהם בשבת?

[כן מסתבר]

מסתמא כוונת מר לדברי הכסף משנה בפרק א’ דברכות:
...

אני התכוונתי לש”פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא, והכל הולך אל מקום אחד.

יישר כוחכם!

לא התכוונתי לכסף משנה
מיהם ש"פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא? אני מכיר דעת תנא אחד שאומר כן ולא נפסק כמותו

מלבד השועה”ר הנ”ל?

לדוגמא בעלמא:
העין משפט ציין את דברי הרמב”ם בפ”א מהל’ ברכות ה”ה ד’כל המשנה ממטבע אינו אלא טועה’ על דברי רבי יוסי אלו בברכות מ: ’כל המשנה ממטבע חכמים בברכות לא יצא יד”ח’

[כן מסתבר]

ברמב"ם (אולי בעוד מקורות) מוזכר שינוי מטבע לגבי ברכה שיש לה גם פתיחה וגם חתימה בשם ואמר רק אחד מהם או להיפך, ומסתבר שזה הרקע לציטוט בשם שועה"ר

דהיינו שלדעת הרמב”ם הפתיחה והחתימה הם הם המטבע שטבעו חכמים בברכות, והשאר אינם מטבע הברכה עצמה אלא תוספת ניסוח, ובברכות אחרות יש גם נקודות באמצע שהם מטבע שטבעו חכמים, שגם עליהם לא שייך לדלג.

[כדכד]

מסתמא כוונת מר לדברי הכסף משנה בפרק א’ דברכות:
...

אני התכוונתי לש”פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא, והכל הולך אל מקום אחד.

יישר כוחכם!

לא התכוונתי לכסף משנה
מיהם ש"פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא? אני מכיר דעת תנא אחד שאומר כן ולא נפסק כמותו

מלבד השועה”ר הנ”ל?

לדוגמא בעלמא:
העין משפט ציין את דברי הרמב”ם בפ”א מהל’ ברכות ה”ה ד’כל המשנה ממטבע אינו אלא טועה’ על דברי רבי יוסי אלו בברכות מ: ’כל המשנה ממטבע חכמים בברכות לא יצא יד”ח’

העין משפט מציין על לשון דומה ולא על פסק ההלכה
הרי הרמב"ם כותב המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה ולא כתב שלא יצא.
הרי הרא"ש על אתר (בברכות שהזכרת) כותב במפורש שהירושלמי פוסק כרבי מאיר ולא כרבי יוסי הנ"ל
וכך פוסקים כל הפוסקים הידועים לי, עכ"פ.

[איתן נוי]

נשאלתי: אתמול לקוחה קנתה דברים, שמתי לה את זה בשתי שקיות והיא חשבה ששמתי לה הכל באותה שקית,לקחה רק שקית אחת והלכה,
במידה ולא תחזור למי שייכים הדברים בשקית?

[עזריאל ברגר]

נשאלתי: אתמול לקוחה קנתה דברים, שמתי לה את זה בשתי שקיות והיא חשבה ששמתי לה הכל באותה שקית,לקחה רק שקית אחת והלכה,
במידה ולא תחזור למי שייכים הדברים בשקית?

אם התבצע קנין (ולכאורה התבצע, עכ"פ קנין סיטומתא) - הדברים שלה והם "אבדה".
אם לא התבצע קנין - הדברים של החנות, והכסף שהיא שילמה - הוא חוב שהחנות חייבת לה, ויש לדון אם ניתן לקרוא לחוב הזה "גזל" (ובגזל - לפעמים אומרים ש"יוליכנו אחריו עד למדי").

[עזריאל ברגר]

בתגובה לשאלה שנשאלתי בפרטי:
לא ברור לי מהו שלב הקנין המכריע בקניה רגילה במציאות ימינו.
לכאורה דעת האנשים היא בעיקר על קנין הכסף, וצע"ג, ומסתמא כבר הילכו בזה נמושות.

ומכיוון שלא ברור לי מהו הקנין, וגם לא ידועה לי המציאות (אינני יודע איזה סוג חנות מפעיל ידידנו...) - כתבתי לצדדין.

[כן מסתבר]

לא ברור לי מהו שלב הקנין המכריע בקניה רגילה במציאות ימינו.
לכאורה דעת האנשים היא בעיקר על קנין הכסף, וצע"ג, ומסתמא כבר הילכו בזה נמושות.

לא הבנתי למה לא משיכה?

מי שמשך מהחנות מוצר שיש עליו תווית מחיר, וכי בעל החנות יכול לצוות עליו להחזיר?

[עזריאל ברגר]

א. אם לא ישלם במזומן - ודאי יכול בעל החנות להכריח אותו להחזיר. ואינו יכול לומר "קניתי את זה ועכשיו יש לי חוב מולך".
ב. המוכר עדיין יכול להוריד את המחיר, ולא יוכל הלוקח לומר "התכוונתי לקנות דווקא במחיר פלוני ואיני רוצה לקבל ממך מתנה".
ג. הלוקח יכול להחזיר ולא יהיו למוכר טענות.
ד. אם תבוא אש משמים ותשרוף את המוצר - הלוקח לא ישלם!
בקיצור: דעת בני אדם היא שכל זמן שלא עברתי בקופה "זה עדיין לא שלי".

ואחרי כל הראיות - עדיין ייתכן שבאמת זה נחשב קנין.
וקשה לי להאמין שלא עסקו בזה חכמי דורותינו.

[כן מסתבר]

אכן שאלה מעניינת.

אולי המשיכה מהדלפק קונה? (בין אם נעשה ע”י הקונה ובין אם נעשה ע”י פקיד)

[בברכה המשולשת]

דן בזה הגאון רבי יעקב הילדסהיים בכתר, כרך יב (למיטב ידיעתי עדיין אינו באוצר)
לצערי אינו תחת ידי כרגע ובעז"ה אחפש.

[עזריאל ברגר]

דן בזה הגאון רבי יעקב הילדסהיים בכתר, כרך יב (למיטב ידיעתי עדיין אינו באוצר)
לצערי אינו תחת ידי כרגע ובעז"ה אחפש.

יישר כח. מעניין לראות את דבריו.

[איתן נוי]

נשאלתי: אתמול לקוחה קנתה דברים, שמתי לה את זה בשתי שקיות והיא חשבה ששמתי לה הכל באותה שקית,לקחה רק שקית אחת והלכה,
במידה ולא תחזור למי שייכים הדברים בשקית?

אם התבצע קנין (ולכאורה התבצע, עכ"פ קנין סיטומתא) - הדברים שלה והם "אבדה".
אם לא התבצע קנין - הדברים של החנות, והכסף שהיא שילמה - הוא חוב שהחנות חייבת לה, ויש לדון אם ניתן לקרוא לחוב הזה "גזל" (ובגזל - לפעמים אומרים ש"יוליכנו אחריו עד למדי").

כתבתי "קנתה". בוצע תשלום והגבהת המוצרים. השאלה היא לאחר ששכחה...

[עזריאל ברגר]

אז מה הספק? האם לא ברור שזוהי אבדה?

[איתן נוי]

אז מה הספק? האם לא ברור שזוהי אבדה?

שים לב מה שאלתי.
לא שאלתי האם זו אבידה. ברור כנ"ל שזו אבידה. שאלתי: במידה והגב' לא תשוב לחנות, האם המוכר/בעה"ב יכול לקחת את המוצרים לעצמו?
והתשובה היא: שמותר למוצא לקחת לעצמו, אך צריך לרשום את שווי המוצרים שלכשתבןווא הלקוחה/עד שיבוא אליהו, תשוב למקורה.

[עובדיה חן]

בירך על יין בורא פרי העץ שיוצא בדיעבד,מה הדין לגבי מים שיבוא אח"כ האם נפטר מהיין,כי הוא טפל אליו, או שדווקא בברך על הגפן פוטר את המים.

[יבנה]

בירך על יין בורא פרי העץ שיוצא בדיעבד,מה הדין לגבי מים שיבוא אח"כ האם נפטר מהיין,כי הוא טפל אליו, או שדווקא בברך על הגפן פוטר את המים.

הטפילות הוא ליין לא לברכה. בנוסף גם הברכה עכשיו כוללת פרי הגפן, רק שהיא כוללת עוד דברים עמו.

[איתן נוי]

האם יש ברכת הריח (עצי בשמים/הנותן ריח טוב בפירות) לפופוקורן המניב ריח טוב או לבצל שמטגנים?

[כדכד]

מסתמא כוונת מר לדברי הכסף משנה בפרק א’ דברכות:
...

אני התכוונתי לש”פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא, והכל הולך אל מקום אחד.

יישר כוחכם!

לא התכוונתי לכסף משנה
מיהם ש"פ שנקטו בלשונם שהמשנה ממטבע לא יצא? אני מכיר דעת תנא אחד שאומר כן ולא נפסק כמותו

מלבד השועה”ר הנ”ל?

לדוגמא בעלמא:
העין משפט ציין את דברי הרמב”ם בפ”א מהל’ ברכות ה”ה ד’כל המשנה ממטבע אינו אלא טועה’ על דברי רבי יוסי אלו בברכות מ: ’כל המשנה ממטבע חכמים בברכות לא יצא יד”ח’

העין משפט מציין על לשון דומה ולא על פסק ההלכה
הרי הרמב"ם כותב המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה ולא כתב שלא יצא.
הרי הרא"ש על אתר (בברכות שהזכרת) כותב במפורש שהירושלמי פוסק כרבי מאיר ולא כרבי יוסי הנ"ל
וכך פוסקים כל הפוסקים הידועים לי, עכ"פ.

בדקתי את הענין אחר כך ויש ראשונים שכן פוסקים כרבי יוסי ויש אומרים שזו אכן דעת הרמב"ם

[כן מסתבר]

אז למדתי שיש בזה פלוגתא...
את והב בסופה...

[איתן נוי]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

[ר' גרונם יקום פורקן]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

אין לפני עיוור במומר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא פשוט, מח' עצומה.

[יבנה]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

יש סכנה, אז מה השאלה?
מלבד זאת בנורות שאין בהן חוט מתכת לוהטת, לא ברור איסורו.

[איתן נוי]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

אין לפני עיוור במומר.

איך הגעת שהוא מומר?
אולי בכלל תינוק שנשבה אולי מסיע בכלל יולדת או כל מצב פיקוח נפש?

[איתן נוי]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

אין לפני עיוור במומר.

לא פשוט, מח' עצומה.

מי חולק?
ובאמת למה זה לא פשוט שמותר (כפי שמציין הרב יבנה)?

[ר' גרונם יקום פורקן]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

אין לפני עיוור במומר.

איך הגעת שהוא מומר?
אולי בכלל תינוק שנשבה אולי מסיע בכלל יולדת או כל מצב פיקוח נפש?

אדרבה, כש"כ אם הוא תינוק שנשבה או שעושה בהיתר.
(אתה שואל על מחלל שבת בפרהסיא אם הוא מומר?)

[יבנה]

מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?

אין לפני עיוור במומר.

לא פשוט, מח' עצומה.

מי חולק?
ובאמת למה זה לא פשוט שמותר (כפי שמציין הרב יבנה)?

עי׳ ש״ך יו״ד קנ״א ס״ק ו׳ ובדגול מרבבה שעליו.

[יעקל]

האם יש בעייה של ובחקיתהם לא תלכו בציטוט משורר עברי בנאומים ?
אמנם יש הרבה מנהגים אצל הפוליטיקאים שמגיע להם ביקורת מבחינה הלכתית, בכל זאת אבקש לדון לקולא כמה שאפשר.... ?