ונתנו ידידים כתב:אליעזר ג כתב:ונתנו ידידים כתב:אליעזר ג כתב:א. היסוד הפשוט בסוגיא הוא שהימים הם סיבובי השמש , כאשר הסיבוב הראשון הוא יום ראשון וכן הלאה, באופן זה נקודת התחלה תהפוך בתחילת היום השני לקו תאריך . בכל מקרה בהינתן מצב בו נקבעו שעות על פי כל סיבוב השמש , כלומר בכל קווי האורך בכדור הארץ , ויש אדם בארץ היכן שהוא , חייב להיות קו תאריך כי אחרת יחזור כל ימיו על היום הראשון , וכבר הוכחתי זאת לעיל .
ב. האפשרות היחידה לומר שאין קו תאריך היא לסבור שאין כלל תאריך ושעה בחלק מהסיבוב , וממילא מדובר לעניין ימי השבוע במחזור שאינו סיבובי השמש המלאים וככזה יש פער גאוגרפי בין סיום היום הראשון , לתחילת השני ואין קו תאריך.
ג. אפשרות זו היא בהכרח הבסיס האפשרי היחיד לסוברים שקו התאריך נקבע לפי התפשטות האנושות , בין אם מודעים לכך ובין אם לאו. לעניות דעתי זה הכרח לוגי , והשאלה שצריך אני לשאול היא רק האם אתה מבין זאת ? אבל מפאת כבודך אשאל האם אתה מסכים לכך? ואם לאו תנמק .
נכון שהימים הם סיבובי השמש וכאשר השמש מתחיל סיבוב שני מתחיל יום חדש אבל מי אומר שיש תאריך ואולי יש ימים אינסופיים, וכל קביעת התאריך הוא הסכמת האנושית, ואם כן זה לא צריך להתחיל ביום התחלת הליכת השמש אלא בכל יום שיקבעו, וזה גם לא תלוי במקום התחלת הליכת השמש אלא כל מקום ומקום יש לו את היום/סיבוב השמש שלו ולכן הוא קובע את התאריך כפי שירצה.
ובעיקרון היה אפשר להתחיל את היום מחצות או משעה אחרת ולקבוע את הסיבוב היומי וכן כל התאריכים על פי זה אלא שעל פי תורה אנו מתחילים את זה בויהי ערב, ומ"מ אין זה אלא כעין הסכמה.
ואם כן אם קבענו שכל העולם מתחשב בתאריך אחיד והשבוע מתחיל באותו יום, עדיין אין זה אלא קביעות ובידינו לקבוע היכן שנרצה שהיום וסיבוב השמש יתחיל, ואם כן חמה שלא יוכלו כנשי המקום לקבוע איך הם מתחברים משאר היישוב אם מצד מזרח או מצד מעריב?
אתה מתייחס לחלק בדברי , שמה שנקבע, הסכמית לדעתך ,הוא קו תאריך , ולא לצד של שטח ללא תאריך ואענה בהתאם .
א. מכיוון שאדם הראשון כבר נצרך לסדר ימי השבוע הרי לכל המאוחר בשבת בראשית צריך להיקבע הקו , ויש רק שתי אפשרויות איך זה קרה , האם כתוצאה ממעשה בראשית [דעת המאור וסיעתו , וכן כל הראשונים מלבד הכוזרי סוברים שזו נקודת ההתחלה שנקבעה לפי סיבוב השמש במפגש עם מקום פוטנציאלי להיות אדם תדיר ] או קביעת אדם הראשון [זו שיטת הכוזרי שקבע מהערב , כפי שקבע הקב"ה את סדר הימים בפרשת בראשית , היכן שהורד , במגבלה שלא יחתוך ישוב רציף ] .
ב. בקביעת אדם הראשון תתכן קביעה נבואית או מהכרח שכלי על פי המקום בו הורד , כאשר סברא היא דאוריתא ולכן אין זו קביעה הסכמית ניתנת לשינוי [וכך סובר הכוזרי ], או שזו קביעה הסכמית כדבריך [כל הראשונים סוברים לא כך ] , אבל גם אם זו קביעה הסכמית , הרי זה היה סדר הימים הנתון שצוו בני ישראל על השבת , וממילא יום השבת צווה על רקע זאת וכך חויבו לשמור שבת ואין לשנות ממצוות התורה .
ג. גם ללא זאת אדם הראשון היה כל האנושות וככזה סמכותו היא כסמכות כל האנושות , אולם אחריו לא תתכן מציאותית הכרעה של כל האנושות פה אחד להוציא ממה שקבע , והכרעת רוב נאמרה רק בבית דין כשר , אלא אם כן יסכימו פה אחד
כל תושבי העולם , לקבל הכרעת רוב , וגם אם תאמר שכל מלכות בעלת סמכות לייצג את כל בני ממלכתה ,וכל הממלכות כוללות את כל באי עולם , לא היה מצב שכל המלכויות ללא יוצא מן הכלל הסכימו לקבל הכרעת רוב המלכויות בנושא זה , ולא היה כינוס של כולם , וממילא אין בידם כוח לעקור הסכמת האדם הראשון .
שורה תחתונה: לפי המהלך של קיום קו תאריך בכדי שתהיה אפשרות בידינו לשנות אותו צריכים להתקיים כל הדברים הבאים יחדיו :
א. שהאפשרות שקביעת הקו הייתה הסכמית ,שהיא אחת מבין 3-4 אפשרויות לגבי השאלה איך נקבע הקו היא הנכונה , למרות שהיא נגד דברי כל הראשונים ללא חולק [לפחות 5 במספר ביניהם המאור הכוזרי הריטבא והרן ] [b]וזה מספיק על מנת לדחותה . ב. שאיכשהו למרות שעל דעת קביעה הסכמית זו של הקו, צוו על השבת , ניתן לשנות מכך ,
דבר לכאורה ללא מבוא להסבר . ג. 1. שממלכה מייצגת על פי הלכה את כל נתיניה,
2. שכל תושבי העולם הם חלק ממלכות , איש לא נעדר.
3. שכל הממלכות הסכימו על קביעת רוב ביניהם ובהשתתפות כולם הוחלט על הקו .
גם שלושת התנאים ב-ג מעולם לא קרו. [/b]
למיטב זכרוני הרב כשר בעל שיטה זו הסתמך על כך , שאין שיטה מוסכמת ניתנת להכרעה היכן קו התאריך , ולכן הוא פותח בסקירת המחלוקות בעניין , וחוסר יכולת ההכרעה . ואם כך אנו לא יודעים היכן הוא ,והבין שלא יתכן שכיוונה תורה שנפסוק לפי מה שאנו לא יודעים ,וממילא הכוונה של הבורא שיצר מצב זה שלא נדע, ולכן לדעתו לא נקבע באופן שיכשילנו , אלא שחלק מהעולם היה ללא תאריך ולא נקבע כלל קו . אבל לא עלה על דעתו שאם נקבע קו נוכל לשנות זאת כמו שמנסים כאן לטעון, וודאי לא נוכל לשנות אם ידוע מה נקבע .
אך לעניות דעתי אפשר כן להוכיח היכן הקו , על פי דברי חז"ל וכל הראשונים כאחד , לפחות באופן שהספק היחיד ישאר ברצועות ים מסוימות בלבד ולא באף מקום ישוב , וממילא יסוד דבריו נשמט.
אני לא דן לא בדברי הרב כשר ולא בדברי הרב בלושטיין ואני רחוק מאד מלהיות בר דעה בסוגיא זו בכלל, אני לא קובע עובדה אלא שואל שאלה.
ראיתי בדבריך כמה פעמים בין בתחילת הדיון ובין בהציטוט שציטתתי שקו תאריך הוא דבר מחויב המציאות וזהו דבר שאני מנסה להבין למה הוא כך (נכון שמה שעוררוני לזה הוא דברי הרב בלושטיין אבל זה לא משנה מה בדיוק הוא שיטתו אלא איך אני מבין את זה ומהו שאלתי). ולכן גם איני דן במהו שיטת כל הראשונים כי ברור שיתכן שיש להם דעה מגובשת ושכך יפסק ההלכה (וזה יהיה בשבילי אחרי שאלמד את כל הסוגיא לעומקה ואהיה ראוי להכריע באמיתת הדבר מהו שיטת הראשונים, ובינתיים אם זה נוגע לי למעשה אעשה כפי שפוסקים הרבנים), אני רק שואל על מה שאמרת שקו תאריך הוא מחויב לוגי, זאת אומרת שגם לולי הראשונים בענין הייתי יודע שיש קו תאריך ושצריך למצוא מהו על פי תורה, ורק על זה אני דן.
אין ספק שהתורה קבעה לנו מחזור של שבע ימים, ושהיום הראשון היה ברגע שנגמרו שבעת ימי בראשית.
אמנם למיטב הבנתי אין זו אלא קביעת התורה ומצד המציאות אין הכרח שיהיה כך, והרי זו כאילו היה הסכמה אנושית בענין, ולכן גם אם אדם הראשון היה לו מחזור של ז ימים עדיין אין זה מחייב קו תאריך כי הז ימים היה מצד הדין ולא מצד המציאות ולכן אינו רלוונטי אלא למי שהדין חלה עליו דהיינו לדוגמא אדם הראשון. וגם בשביל אדם הראשון עצמו אין זה אלא במקום שהוא נמצא ושנוגע לו וחוץ מזה אין כאן מושג של תאריך.
עכשיו אחזור על שאלתי: כפי מיטב הבנתי זה שיש מחזור יומי של 24 שעות זהו מחויב המציאות כי הוא מחזור השמש אבל זה שהיום מתחיל בשקיעה או בנץ אינו מחויב כי אפשר להתחיל גם בחצות וגם בשעה עשירית או כל שעה אחר שנרצה והעיקר שיהיה 24 שעות דהיינו סיבוב שלם של השמש.
אדם הראשון התחיל את המחזור שלו משעת השקיעה כי כך קבע לו הקב"ה אבל אין זה מחייב שום אדם שכך יהיה הקביעת היום שלו.
כל אדם אחר שרוצה להיצמד למחזור השבועי של אדם הראשון יכול לעשות את זה בב' דרכים, או להיצמד לרגע ההתחלה של אדם הראשון ולומר ששקיעת החמה של ליל א' בארץ ישראל (או בגן עדן) הוא תחילת היום והשבוע גם בשבילי אם כי אצלי שאני עומד באמצע בבבל זה כבר באמצע הלילה, ודרך השני הוא להגיד שכמו שאצל אדם הראשון שעומד בארץ ישראל היום מתחיל בשקיעה כמו כן אצלי שאני עומד בבבל היום מתחיל בשקיעה ולכן אני לא אצמד לאדם הראשון בשעת התחלת היום אלא בקביעת ימי השבוע דהיינו שהמחזור השמשי שהוא יום ראשון בשבוע לאדם הראשון הוא גם יום ראשון בשבוע בשבילי, אבל אין זה אלא היצמדות ואינו מחויב המציאות.
ומכיון שהתורה קבעה בשביל האנושות שויהי ערב ויהי בקר והתורה גם קבעה בשביל כולנו לנהוג עם אותו מחזור השבוע כמו אדם הראשון לכן האנושות ועכ"פ בני ישראל נוהגים כדרך השני.
ובכל זאת בהנחה שהתורה רק קבעה את ב' הדברים הנ"ל אבל לא קבעה לנו איך להיצמד לאדם הראשון עדיין נשאר בשבילינו האופציה להיצמד אליו איך שנרצה, ולכן כיון שאפשר להיצמד לאדם הראשון דרך המזרח וגם דרך המערב יעשה כל אחד איך שירצה, ומכיון שהתורה נקבע להכלל שכולם ינהגו אותו שבת לכן צריך לילך בתר מנהג המקום אבל מה מחייב אותנו ליותר מזה.
ולכן לגבי השורה התחתונה שבדבריך אני חולק על זה מכל וכל. א. כפי מיטב הבנתי ברור שזה הסכמית כי מקסימום שההסכם הזה נקבע ע"פ התורה אבל אינו דבר מחויב מכח מעשה בראשית, ב. גם מה שנקבע ע"פ תורה לאדם הראשון אינו מכריח עדיין שנקבע לו קו תאריך. ג לא דיברתי כלל על ממלכות והכרח לנהוג כפי המלכות וכו' כי כשאמרתי הסכמית התכונתי ברעיון ולא בפועל כי התורה הוא זה שקבע את ההסכם ורק לגבי נקודה זו של איך להיצמד לאדם הראשון אנו הולכים אחרי מנהג האנשים ואינו שייך למלכות אלא למנהג המקום וכשאר דיני התורה.
ועכשיו אחזור על ראשית דברי, יתכן שחלק מהראשונים או אולי כל הראשונים סברו שהתורה קבעה בשבילינו גם קו תאריך ושכך באה בקבלה, והלכה כדבריהם וכפי כללי הפסק, אבל אני שואל אם זה מוכרח מסברא, ומקסימום אם יש ראיה מוכרחת לזה (חוץ מפירושך בסוגית סוד העיבור שזה אינו ראיה מוכרחת שהרי יש עוד פירושים בהסוגיא אלא שאתה קובע שזהו הפירוש הנכון אבל עדיין אין זה בגדר הכרח ורק שייך לכללי הפסק).
סליחה על הטרחה והאריכות אבל כבר אמר הקב"ה למשה דעו לכם שהם טרחנים.
כתבתי כבר כמה פעמים שאם בחלק מסיבוב השמש אין ימי שבוע אין קו , ורק אם בכל הסיבוב כולו נקבעו ימי שבוע אז ורק אז הקו מוכרח שיהיה ,וגם זאת מפאת צורך האדם ולא מצד הטבע , ובציטוט שציטטת פשוט שכחת את הסעיף הבא שבו אני כותב את ההסתייגות הזו.
לגבי האפשרות שאין ימי שבוע בכל הכדור, שלילתה אינה הכרח לוגי ולא עליה כתבתי הכרח לוגי , אלא אכן עיקר שלילתה הוא מהראשונים , אם כי סברתם אכן
מסתברת מאוד . וננסה להסביר למה היא יותר סבירה , ובבקשה אל תחזור על טעותך לבחון זאת כמופת , כי לא טענתי שהוא מופת .
תקציר ההסבר :
א. שקביעת ימי השבוע אינה בחלל ריק , אלא נקבעת על תנועת השמש שהיא תנועה סיבובית טבעית , שמחייבת שבנקודה או בכל הנקודות, תהיה קפיצה במקומות סמוכים מתחילת הסיבוב הראשון לתחילת השני , וממילא שנקבע על סיבוב זה סדר ימים בכולו, נקודת הקפיצה עוברת מהיות רק קפיצה בין סיבובים, לקפיצה בין ימים והיא קו התאריך במהותו .
ב. שהקביעה היכן מתחילים את הסיבוב לעניין סדר הימים ,ובאיזו עונה ביממה היא מכוח הטבע , או התכלית , או קביעתו של בעל הממון הקב"ה , וממילא אינה הסכמית, ומחייבת, ולרווחא דמילתא מכיוון שצווינו על השבת על בסיסה הרי היא מחייבת לפחות את עם ישראל בשמירת השבת .
ג. בכדי שלא יהיה קו תאריך מחייב, חייבים אם כן שעל חלק מהסיבוב לא יהיו ימי שבוע , כאשר הסיבוב כשלעצמו הוא שלם הן מבחינה טבעית והן מבחינה תכליתית, ולכן צריך להחליט באופן מודע להפקיע חלק מהסיבוב עליו מתבססים ימי השבוע, מהיות ימי השבוע, למרות שנשאר בשני היבטי הבסיס סיבוב שלם , וזה דורש סיבה כבדת משקל , ומכיוון שהמציאות היא שכל הגלובוס מיושב וגם היה מיושב לפני מתן תורה הסיבה היחידה שיכולה להיות לא קיימת, ומאידך צמצום כזה יצור בעיות רבות כבר לפני מתן תורה ובפרט לאחריה כולל ספיקות שיחייבו ברוב המקומות שמירה מספק של שתי שבתות ושני ימי כיפור , וממילא זו סיבה כבידת משקל שלא לצמצם. ההסבר המפורט א. מבחינה טבעית יש בפנינו מחזורים טבעיים של זמן , ואחד מהם הוא סיבוב השמש שאנו קוראים לו היומי , המחזור הזה הוא מחזור של תנועה סיבובית ,מחזור כזה מתחיל במקום שבו התחילה השמש סיבובה , והמקום מבחינת מיקום השמש הוא מצבה בצהרי היום, כי שמה היא נמצאת וכל מקום אחר הוא השלכת אורה ממיקומה זה. ולכן על פי טבע אתה סופר מחזור שני שמגיעה בפעם השנייה למצב צהריים כאשר נקודת ההתחלה מתחיל בה מחזור שני בתחילה ואחריה כל הנקודות הבאות בתור , ומכיוון שבנקודה הסמוכה לפניה התחיל הסיבוב הראשון רגע כמימרא , לפני שהתחיל הסיבוב השני בנקודה זו
הרי לפניך מקום שבו מפריד קו דק בין תחילת הסיבוב הראשון בין תחילת הסיבוב השני , שההפרש ביניהם כמעט 24 שעות , עד כאן מה שקיים מבחינה טבעית מצד השמש עצמה . אם ימי השבוע יתבססו על המצב הטבעי הזה הרי יש לך קו תאריך הנובע מטבע המציאות .
ב. בשלב זה אנו מתקדמים מעבר לטבע הגשמי , ומוסיפים עליו את העולה מתכלית הבריאה, והיא האדם ומאחת משתי תכליות השמש ככתוב בפרשת בראשית וכמובן מהמציאות , שהיא להאיר על הארץ, שים לב שבשלב זה עדיין איני מדבר על ימי השבוע עצמם . מכך אנו מבינים מספר נקודות :
1. שיתכן שמיקום השמש בהתייחסותה לאדם , הוא שונה ממיקומה מצד עצמה ויבחן מצד תכליתה להאיר על הארץ כלומר במקום נקודת הבקר אצל האדם, ולא במקום נקודת הצהריים שהוא מיקומה מצד עצמה ללא תכליתה .
2. יתכן שקביעת נקודת ההתחלה תתייחס למועד זה , רק היכן שהוא מתקיים במקום שמהווה פוטנציאל לישוב אנושי ולא באמצע הים , כמשמעות הפסוק להאיר
על הארץ .
עדיין אין כאן שום קביעה שרירותית או הסכמית , אלא קביעה מצד הטבע ותכליתו ,כלומר המטרה שלשמה נוצר . וכן קביעה זו לא תשנה עקרונית את העובדה שיש קו דק שמבדיל בין מקום שבו מתחיל הסיבוב הראשון למקום שרגע אחריו מתחיל השני , ומכיוון שסוף מעשה במחשבה תחילה מסתבר שנקודת ההתחלה בימי בראשית נגזרת מהתכלית ולפי מהלך זה היא תהיה בבקר ולא בצהריים , אבל גם אם לא , בכל מקרה ישנו הקו המדובר , רק מקומו שונה.
ג. לרווחא דמילתא גם אם תטען למרות כל האמור, שאין כלל נקודת התחלה מחייבת לגבי כל המקומות של הסיבוב , לא מצד מיקום השמש ולא מצד תכליתה , נקבל שנקודת ההתחלה תהיה בכל מקום בנפרד לפי התחלת הסיבוב בו , אבל עדיין לכל מקום כזה יהיה קו כמדובר של דילוג ספירת הסיבובים , צמוד לפניו , והוא יהיה שונה בכל מקום ומקום .
ד. השלב השלישי הוא קביעת סדר הימים , שהוא נובע מהצורך של האדם והאדם בלבד בימי שבוע מיד עם היבראו , ומהכתוב בפרשת בראשית על התכלית השנייה של השמש , ולהיות למועדים ימים וכו ' , כאן יש משתנה אחד נוסף והוא האפשרות לקבוע את סדר הימים ממועד אחר מאשר מהבקר או הצהריים , ובתוך משתנה זה יש עוד משתנה ,אם נאמר לדוגמא ,שקבע שהערב הוא תחילת היממה , האם קבע זאת ביחס להיכן שהיה הערב בנקודת תחילת תנועת השמש , או שציווה על האדם לקבוע לפי המקום בו הוא הורד מגן עדן , אם המקומות אינם זהים . אבל שים לב וזה עיקר:
1. גם אם תשאיר דברים על מכונם הטבעי או התכליתי ברגע שהסיבוב הטבעי והתכליתי ממהותו , קיבל גם שם של ימי שבוע כולו ,
בהכרח המקום שבו הייתה קפיצה מסיבוב ראשון לשני יהפוך לקו תאריך ,
2. ועוד תובנה ברורה לגבי מה שהצענו לרווחא דמילתא בסעיף ג , בקביעת ימי השבוע אפילו על חלק מהשטח יווצר קו תאריך שונה לכל מקום ומקום הסמוכים אחד לשני , וזו מציאות בלתי אפשרית לחיות אתה, כלומר גם אם נדחוק שהיה דבר כזה בששת ימי בראשית הרי בהיות אדם , היא צריכה להשתנות לפי העונה שתקבע לתחילת היממה .
ה. היסוד שכתוב בפרשת בראשית שהימים מתחילים מהערב , יכול להתפרש בשני אופנים :
1. גילוי מילתא שמסיבות תמירות שאיננו מבינים , הנובעות מהתכלית יש לקבוע כך , במקרה זה גם זה חלק מהתכלית ונבעת מהתכלית ואינה קביעה הסכמית ,ועד כמה שאנו יודעים על פעולות הבורא , זה כנראה העניין וזה נובע מהתכלית .
2. אפילו א"ת לא כך והקביעה אינה נובעת מהתכלית , מכיוון שהבורא הוא בעלים על הארץ שבראה , זכותו הממונית לקבוע זאת, ושוב זו קביעה מחייבת .
ו. בכל מקרה מכיוון שסדר הימים נקבע מיד בהיות אדם הרי הגילוי מילתא או הקביעה נמסרו לאדם הראשון וככאלו מחייבים את כל האנושות, אם זה נובע מהתכלית , ואם זו הקביעה של בעל הממון . לומר שאדם הראשון לא קיבל ידיעה או קביעה זו למרות היותה כבר בששת ימי בראשית , והוא זה שקבע את סדר הימים ועשה זאת מעונה אחרת למשל מהבקר זה רחוק מהדעת , כי זה יפקיע את התכלית או הקביעה ועוד מוכח שאינו כך , כי בציווי על השבת צוו לשמרו לפי סדר הימים שקבע אדם הראשון .
ז. ולכן גם אם אדם הראשון קבע לפי המקום בו הורד מגן עדן ,ומקום זה לא היה היכן שהיה ערב בתחילת התנועה , הרי הקב"ה הורידו דווקא לשם והכריח מכוח זה את נקודת ההתחלה, וכן הקב"ה הורה או גילה לו לקבוע מהערב , ואם יש תולדה הגיונית שגרמה לאדם לשנות את מיקום הקו למקום אחר , כגון ידיעה על כך שמקומו יהיה באמצע ישוב אנושי , וקו במקום כזה הוא בעייתי ולכן העביר למקום בו מתחיל הישוב האנושי הרציף ממזרח , סברא גם היא דאוריתא .
ח. ומכאן יעלה שסדר הימים שנקבע אם במעשה בראשית ואם בידי אדם הראשון מחייב את כל האנושות , וגם אם תתווכח על כך , מכיוון שעם ישראל קיבל את ציווי השבת על פי סדר הימים הזה שהיה לפניו , הרי הסדר הזה מחייב את עם ישראל לעניין שמירת שבת וחג.
ט. ולכן הדרך היחידה והמאוד לא מסתברת שלא יהיה קו תאריך , היא שלמרות שימי השבוע נקבעים על פי סיבוב השמש שהן מבחינה מציאותית , והן מבחינת תכלית של להאיר על הארץ , הוא סיבוב שלם , ויש בו קפיצה שהכרח בתרגום לימי שבוע תהפוך לקו תאריך. הוחלט בקביעת ימי השבוע
במכוון ובמודע [כי אחרת ברירת המחדל הוא שיהיו על הסיבוב כולו] להפקיע מכך ולקבעם רק על חלק מהסיבוב , דבר זה מחייב סיבה כבידת משקל לעשותו , ואכן היחיד שקובע כך הוא יסוד עולם , על בסיס הנחתו : שיש חצי עולם אוקיאנוס שעד סוף כל הדורות לא יהיה בו אדם ולו בדרך ארעי . שאר הראשונים אפילו שהיו שותפים להנחה זו , לא סברו שהקביעה הייתה רק על חלק מהסיבוב .
י. אבל לפי המציאות שיהיה אדם על כל הכדור , ועוד שזה כבר קרה לפני מתן תורה , אין סיבה לשנות ולהפקיע חלק מהעולם מהסיבוב הטבעי ומימי השבוע, בכדי שאח"כ יצטרכו לחדשם , עד כדי הגעה לקו תאריך לפחות בחלק מקווי הרוחב ,וגם לא תהיה סמכות למאן דהו לעשות זאת עבור כל האנושות דבר שיצור בוקה ומבולקה , ועוד שגם לא נוכל לברר מה קבעו אותם ראשונים שהגיעו למקום מסוים ומהיכן הגיעו, ונצטרך לשמור במקומות רבים פעמיים שבת ופעמיים יום הכיפורים .