יהושפט כתב:אליעזר ג כתב:
3. לגבי חז"ל יש פשט המבוסס על שיטת אבן עזרא , בסוגיית סוד העיבור , שההתאמה לפיו בין הנתונים האסטרונומיים לכתוב בסוגיא ולמספרים שכתובים בה היא כזאת שלא יכולה להיות מקרית ,וממילא פשט זה מוכח בסוגיא ולפיו ישנו קו תאריך , וחייב להיות לפחות קו רוחב אחד בו הוא 180 מעלות מירושלים , כאשר בשאר קווי הרוחב הוא או כמוהו או מערבי [שמש ] לו . יוצא שבעומק סוגיא זו אכן טמון קו התאריך ומידע על אודות מיקומו.
אשמח לשמוע על הסבר זה או לקבל הפניה אליו,
עדיף מאד בקצרהתודה רבה
בבקשה , רק תזכור שזה תקציר של דפים רבי ומטבע המציאות לא יכול לכלול הכול.
בס"ד
תקציר סוגיית סוד העיבור:
נקדים בקצרה את הנתונים האסטרונומיים שקיימים ,לפחות ברובם, בחלק מפרשנינו ומאושרים על ידי התצפיות בכלים שנתן השם בידינו היום, שבכוחם לשפוך אור על הסוגיא:
א. הלוח מבוסס על מולד ממוצע ולא על המולד האמתי בחדש מסוים וישנם הפרשים אפשריים של שעות רבות בין השניים. מאידך הראיה מטבעה מבוססת על המולד האמתי לאותו חדש.
ב. מולד הלוח הממוצע מחושב לפי זמן ירושלים בימי חז"ל ודין מולד זקן בלוח הוא המולד הממוצע מחצות היום והילך בחדש תשרי שמעבירים בו ורק בו את ראש החדש ליום הבא.
ג. יש הבדלים בכווני הסטייה של האמתי מהממוצע בין תשרי לניסן , כאשר בתשרי בזמן חז"ל הייתה הסטייה המקסימאלית של המולד האמתי מן הממוצע כ-14 שעות אחורה ו-6 קדימה ובניסן הפוך .
ד. אני נוקט בזמן חז"ל, מכיוון שישנן סטיות בהפרש הממוצע בין מולד למולד מזמנם לזמן הראשונים ולזמננו לכיוון אחד ואילו אחור מזמנם לכיוון שני ונכון להתייחס להפרש הממוצע הנקוט אצלינו כממוצע הממוצעים ממתן תורה ועד בו משיח צדקנו במהרה בימינו. ובתקופת חז"ל הממוצע התאים לממוצע הממוצעים.
ה. יכולת הראיה של הלבנה החדשה אחרי המולד האמתי בתשרי היא ביותר מ- 20 שעות ,ובניסן לא יותר מתשרי ולא פחות מ- 18 [נראה שאין לעניין ניסן הכרעה גמורה בין האסטרונומים] והוא הדין בהתאמה לגבי הישנה לפני המולד. יצוין שהכוונה היא בתנאים ובמיקום כקיים בא"י ובסביבותיה ולא במיקום אחר או בתנאי קיצון הקיימים רק במקומות אחרים בעולם.
ו. אחרי מולד במשך חצי חדש החדש זורח ושוקע אחרי השמש , ולפני המולד הישן הפוך . לכן החדש במולדו נראה כמעט תמיד בסביבות השקיעה בלבד והישן בסביבות העלמותו ,כמעט תמיד בסביבות הזריחה בלבד.
יסוד הדברים : יש בראשונים שני מהלכי יסוד לגבי סוגיית סוד העיבור , וקישורה לקידוש לוח .
א. המשתמשים במולד לוח שכידוע הוא מולד ממוצע ולא אמיתי , כיסוד הישיר של הסוגיא , וזה לפי תפישתינו היום מוזר ביותר כי הוא במציאות ממוצע מתמטי ללא שום משמעות מציאותית ביחס למולד ספציפי , אלא רק ביחס לשמירת הלוח שלא יסטה משמעותית מהמולד האמיתי , וממילא אין משמעות לזמנו כמחיל את החדש .
ב. והשני שיטת האבן עזרא והיסוד עולם ששניהם צווחים כנגד השיטה הקודמת בדיוק מהטעם שכתבנו [אם כי בהסתייגות מסוימת ראה להלן ] , והם מסבירים את הסוגיא לפי אפשרויות המולדות האמיתיים הנגזרות מהמולד הממוצע המדובר , אך היסוד עולם דווקא עדכונו במדידות יותר מאוחרות לתקופת חז"ל בהן השתנה ההפרש בין המולד האמיתי לממוצע , ממה שהיה בממוצע הממוצעים בתקופת חז"ל [ראה הקדמה ד ] , הייתה בעוכריו והסיטה אותו מההבנה הנכונה בסוגיא שנגזרה מהנתונים בתקופת חז"ל .
ב. אומנם נראה שאין דברי הראשונים הסוברים כאפשרות א, דברי נביאות אלא :
1. מי שמכיר את האסטרונומיה שהייתה מקובלת בתקופת הראשונים , שכללה גלגלים שונים שבהם נעים הכוכבים והייתה מקובלת עד כדי כך שהרמב"ם הכניסה להלכות יסודות התורה במשנה תורה, יודע שהם סברו שלירח מלבד תנועת גלגלו בו מקיף את הארץ , תנועתו העצמית בגלגלו זה , וכן גלגל התלי וגלגל המרכזים המשפיעים על תנועתו ,יש גלגל קטן המקיף את מסלול גלגלו [ולא את הארץ] בו נע הירח , כאשר המולד הממוצע , פירושו שמנקודת מבט הארץ נפגשים אמצע השמש שהיא מיקומה ביחס למרכז גלגלה ומרכז הגלגל הקטן של הירח שהוא אמצע הירח ומיקומו לולא הגלגל הקטן , ולכן קראו לו המולד האמצעי ולא הממוצע .
2. . מושג המולד האמצעי , המולד שנקבע לפי התנועה הממוצעת בין הריחוק לקירוב יש לשים לב שזה אינו סתם ממוצע אלא מבטא את מהירות השמש והירח כלפי מרכזי גלגליהם ומהירותם כלפי כדור הארץ לו יצויר שהיה במרכז ועוד מכיוון שמהירות זו קבועה הרי הפער בין מולד אמצעי למשנהו קבוע וסברו הראשונים שזה הפער המוזכר בגמרא כט תשצג. וכן המולד הראשון בבריאה היה גם אמצעי וגם אמיתי ,וישנה עוד סדרת טעונים לתפישתם מכוחם ישנה משמעות אמיתית מהותית למולד זה. כל זאת מלבד זה שהוא כמובן גם הממוצע .
3. ולכן ישנם ראשונים הסוברים שהוא יכול להיות סיבה לקידוש החדש בלוח , אם כי כאמור גם לפי תפישה זו יש מי שצווח עליהם. אבל כאמור מולד ממוצע כפי המציאות שנתגלתה בימינו ,שאין גלגלים כלל , שהוא יצור מתמטי תאורתי , אינו יכול לשמש כסיבה להחיל ראש חודש . אבל רבים מהאחרונים לא הכירו מספיק את האסטרונומיה העתיקה והבינו שהראשונים שהשתמשו בו כסיבה כוונו לממוצע בלבד , וכנראה סברו שאותם ראשונים קיבלו שכך נקבע למרות שזה לא מובן . אבל לאור מה שכתבנו אין כזה דבר באותם ראשונים .
ג. ולכן לפי האמת שאין כלל מולד אמצעי , ולא מופיע בשום מקום שממוצע גרידא יכול להיות סיבת ראש חדש , ואין בכך שמץ הגיון , הרי האפשרות שמולד הממוצע שהוא מולד הלוח יחיל ראש חודש לא קיימת, ולכן השיטה היחידה משיטות הראשונים שנשארה ללא תיובתא , היא שיטת האבן עזרא שמתייחס לאפשרויות המולדות האמיתיים כנגזרות מהמולד הממוצע לפי הסטיות האפשריות בתקופת חז"ל שהם ממוצע הממוצעים, כסיבת חלות החדש וממילא כסיבה להגבלת זמן המולד הממוצע , לאותם זמנים שמקיימים את המולד האמיתי בכל האפשרויות שלו באופן שיוכל להחיל חלות ראש חודש.
ד. נוסיף שזו רק אחת מסיבות הדחיה של השיטות האחרות ויש עוד רבות , וכן מאידך השיטה בה אני הולך , מגלה התאמה מספרית שלא יכולה להיות מקרית בין האמור בחז"ל לבין הנתונים האסטרונומיים הידועים היום שהבאתי בהקדמה, וכן בפירוט של שיטה זו [שאינו בתקציר ] אני מראה איך היא מוכחת מכל לשונות הגמרא .
ביאור שלושת הדינים:
א. דין חצות מתייחס לתקופת הקידוש בראיה ומכוחו ניתן להכחיש עדים כמבואר בגמרא . יסודו שכאשר המולד הממוצע הוא אחרי חצות היום בתשרי , הרי המולד האמיתי יכול להיות עד 14 שעות לפני כן ,ולכן יהיו פחות מ-20 שעות מהמולד האמיתי המוקדם ביותר לשקיעה , ולכן ידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה עדים המעידים שראו את הירח לפני השקיעה, ניתנים להכחשה .
ב. דין לילה ויום מהחדש :
1. כתוב בגמרא שהוא מעכב את האפשרות להתקין לוח , וממילא הוא לפחות גם דין בלוח , הדין בלוח היחידי שיכול להיות קשור לכך , הוא דין מולד זקן , שאומר שכאשר המולד הממוצע הוא בירושלים אחרי חצות היום נדחה ראש החדש . היסוד שאני מוכיח מהגמרא שכתוב בדין לילה ויום הוא , שהסיבה בדין לוח לכך שחל ראש חדש , שהמולד לפני חצות בירושלים ,היא שבמקום כלשהו בכ"ה , יתקיים וודאי מולד אמיתי באופן שהיממה המקודשת תהיה אחריו , ומכיוון שיממה אינה מתחלקת לשני ימים שונים דינה כתערובת, וחל עליה דין רוב ומספיק לנו שיתקיים שרוב היממה המקודשת תהיה אחרי המולד. [לגבי כל היממה זה לא שייך, אני מראה זאת ושלילת כל אפשרות אחרת בביאור המפורט ] , כלומר שיהיה משהו מהלילה וכל היום במסגרת חלות החודש .
2. זה קורה בתשרי כאשר המולד הממוצע הוא לפני חצות הלילה , מכיוון שמקסימום הסטייה קדימה של המולד היא שש שעות , הרי גם בסטייה המקסימאלית קדימה כשהמולד הממוצע לפני חצות הלילה , יהיה משהו מהלילה וכל היום אחרי המולד , וזה הפירוש לילה ויום מהחדש.
3. אבל כמובן שדין מולד זקן מדבר על מולד ממוצע בירושלים לפני חצות היום ובאותו זמן צריך להתקיים דין לילה ויום , אם כן לפני חצות הלילה יתקיים 12 שעות כלומר 180 מעלות מירושלים , וממילא חייב להיות שם קו תאריך ,כי אחרת במרחק 13 שעות מירושלים יתקיים דין לילה ויום ששם המולד הממוצע הוא לפני חצות לילה , באופן שהמולד בירושלים יהיה לאחר חצות היום , ולא ינבע מכך דין מולד זקן כפי שצריך להיות.
ג. דין 24 שעות :
1. כדברי המשנה ישנם שני חודשים בהם זמן קידוש החודש הוא קריטי , והם תשרי וניסן ,לדידן בבבלי זה בבל , ומכיוון שבבבל אין סיכוי לקבל את הידיעה על היום שקידשו בית דין את החדש בתשרי לפני ראש השנה, המימרא עסוקה בבבל כלומר במה ששייך לבבל שהוא קידוש ניסן ששייך שיקבלו את הזמן לפני פסח ולכן עסקינן בקידוש ניסן , לדידהו זה א"י כלומר קידוש תשרי.
2 . נקדים :
א. לא מדקדקים בחלקי שעה וודאי כאשר שיעורם אינו קבוע וכאשר מפריעים לסימטריה של הנתונים.
ב. הדין השלישי הוא המשך הדינים הקודמים ,ולכן אנו עסוקים במצב שהמולד הממוצע הוא רגע לפני חצות בירושלים .
3. לדידן בניסן , נקדים שגם אם מדברים בעדים שמעידים על בבל עצמה , כגדולי עולם שקיבלו עדים בחול , או שהצליחו להגיע איכשהו בזמן לא"י , זה לא משנה כי מדובר במולד ממוצע של קצת יותר מחצי שעה קודם :
א. מכיוון שבניסן סטיית המולד הממוצע מהאמיתי היא בטווח של 6 שעות אחורה ו-14 קדימה יעלה שאם המולד הממוצע הוא בחצות היום אם סטינו קדימה במקסימום, יש 20 שעות לפניו מהזריחה בה מתאפשרת ראיית הלבנה הישנה , ולכן 6 שעות קודם למולד הממוצע ניתן לראות את העתיקה .
ב. לגבי החדש הסטייה המקסימלית אחורה היא כאמור 6 שעות כך שישנן רק 12 שעות לכל היותר עד השקיעה ממילא לא יראה בשקיעה, והוא זורח אחרי השמש , ולכן גם לא יראה כל הלילה ורק אחרי זריחת השמש בבקר, כלומר 18 שעות אחרי הממוצע שהם עד 24 שעות אחרי האמיתי יכול להראות, אומנם מכיוון שכבר רחוק מהשמש לפחות כ-9 מעלות , הרי זריחתו תהיה שהשמש בתוקפה ובפועל לא יראה בדרך כלל , אבל במקרים נדירים של עננות כבדה בכל השמים פרט למיקום הירח בזריחתו יתכן שיוכלו חדי ראיה לראותו ולכן אי אפשר להכחיש עדים .
4. לדידהו בא"י :
א. מדובר במולד תשרי שקידושו נודע רק בא"י , אם המולד הממוצע לפני חצות מכיוון שהסטייה האפשרית היא 14 שעות אחורה והירח שוקע אחרי השמש ניתן לראות את החדש סמוך לשקיעה שזה 6 שעות אחרי הממוצע מחדתא .
ב. ולגבי הישן מכיוון שהסטייה קדימה היא רק 6 שעות הרי וודאי שלא ניתן לראות את הישן בזריחה, ואילו בשקיעה 18 שעות לפני הממוצע, הדברים זהים לאמור בניסן לגבי החדש.