מדוע שלום בית מוטל יותר על האיש מאשר על האשה?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

בפלא יועץ [ערך מחלוקת] כתב שענין של שלום בית מוטל יותר על האיש, מצד שהוא בר דעת, ולכן עליו החובה "למחול על עלבונו ולהשפיל עצמו לכבוד קונו ולרדוף שלום בכל כוחו"

ואפ"ל עוד 3 טעמים:
א', כל דבר שבבית מוטל יותר על האיש, כמו מזונות וכו', ומהיכי תיתי יגרע ענין שלום בית?
ב', לבקש מחילה ולוותר צריך גבורה, ואיש גיבור מאשה
ג', איש לומד תורה ומתפלל, ונותן יותר כוחות ברוח לסבול דברים ולוותר, מאשר האשה שעסוקה הרבה בעולם החומר

[ר' גרונם יקום פורקן]

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAn ... aid=263723

[תם פשוט]

היסוד הראשון בשלום בית הוא שהבעל לוקח מאה אחוז אחריות על הכל, זה כולל מזון, הלבשה, רפואה, ובודאי העצם שלום בית, לא כמו שותף 50/50, וכמו רפואה הבעל אינו רופא אבל מוטל חוב עליו שידאוג רופא עבורה כך בשלום בית אם הוא אינו יכול לסתדר לבד אחריות עליו לבקש עזרה מהחוץ,הנקודה הוא שהבעל מכניס האישה בתוך הבית שלו,

[נחומצ'ה]

נתבקשתי להכניס:
ב', לבקש מחילה ולוותר צריך גבורה, ואיש גיבור מאשה

.
אוי, כמה זה קשה. צריך גבורה של אריה. חושבים שמחילה זה השפלה. בדיוק להיפך.

בפשטות, ע"פ דיני התורה הרי האיש מגרש בעל כורחה. ז.א. שכוחו רב יותר. ומי שהכח בידו עליו מוטלת לנהוג בריסון בכוחו.
בכלל, הרי כל מצוות התורה נועדו לרסן את יצרינו. א"כ מובן ש'העבודה' בשלום בית, היא יותר על מי שנקל בידו לברוח.
יתירה מזו, בלשון התורה מובא 'על כן יעזב איש' לא כתוב שהיא תעזוב. אפשר שיש בזה רמז, שהוא יעזוב את 'מולדתו'- טבעיו הפרטיים
היינו, הרצונות שהורגל בהם. הסדרים שרגיל בהם בתולדתו. ==נחית דרגא ונסיב איתתא=

[עקביה]

בפלא יועץ [ערך מחלוקת] כתב שענין של שלום בית מוטל יותר על האיש, מצד שהוא בר דעת, ולכן עליו החובה "למחול על עלבונו ולהשפיל עצמו לכבוד קונו ולרדוף שלום בכל כוחו"

מזכיר לי את הפסקה הבאה, מתוך שבט מוסר פרק כד:

תנאי ז' לא תרבה האשה לדבר בפני בעלה רק תהיה ככלה בחופתה משום שהאשה כיון שדעתה קלה אין סדר לדבריה ורובם בלתי הבנה ובלי שום קשר וכראו' בעלה חוסר דעתה יבא לשנאותא או לבקש מיתתה אולי יזדמן לו אשה בעלת שכל שכל דבריה במאזנים לעולת שאינו יודע כי כלן שוות בזה כי לא ניסה ובמה יתקן זה שלא תרבה בדברים בפני בעלה כמדובר וכל שכן וק"ו שלא תדבר בפניו דברי מאוסים ואל תוציא דברי תפלות מפיה עם בעלה.

[בברכה המשולשת]

תודה רבה לכל הרבנים שליט"א

[מעיין]

עצם הרעיון עיין מאירי שבת כג ע"ב בדין נר חנוכה ונר שבת נר שבת עדיף משום שלום ביתו, שהביא יש מפרשים ענין שלום ביתו מצד אשתו שהמצוה מסורה לה.

ופירוש הדברים שאף שתיהם בין נר שבת ונר חנוכה שתיהן מחוייבין מ"מ המנהג דנר חנוכה איש מדליק והאשה יוצאת בהדלקתו, ונר שבת האשה מדלקת והאיש יוצא בהדלקתה, על כן על האיש לוותר להאשה. או מצד דכן השקפה הנכונה בדרך התורה, היינו שעליו מוטל השלום בית ולכן יש לו לוותר, או נוכל לומר דאפשר דמצד עיקר הדין שניהם שווים בחיוב הוויתור אבל כיון דכן היא המציאות דאשה דרכה יותר לריב וא"כ יחרב השלום בית, אמרו שיוותר הוא.

ובהנפק"מ להלכה מפי' זה לפי' רש"י שפי' שלום בית על עצם הדבר לישב בחושך עיין באחרונים שהאריכו.

[זאב ערבות]

נתבקשתי להכניס:
בפלא יועץ [ערך מחלוקת] כתב שענין של שלום בית מוטל יותר על האיש, מצד שהוא בר דעת,

ציטוט: ענין ש"ב מוטל יותר על האיש מצד שהוא בר דעת... משמע האשה אינה ברת דעת? אולי זה היה נכון בזמנו ומקומו של הפלא יועץ שהבנות לא קבלו חינוך והתחתנו בגיל מוקדם והיו רוב היום בבית,

[יעקל]

אני חושב שבר דעת הכוונה מצד היכולת לחשוב חשיבה סבירה ורציונלית. האיש יותר מסוגל לכך מהאישה, כמו שהאישה יותר מסוגלת לזה מהילד.
וזה מה שאמרו שנשים דעתן קלות... וזה לא כ"כ קשור לחינוך או לאורח חיים. מי שעובד עם נשים יכול להעיד על כך...

[עקביה]

ציטוט: ענין ש"ב מוטל יותר על האיש מצד שהוא בר דעת... משמע האשה אינה ברת דעת? אולי זה היה נכון בזמנו ומקומו של הפלא יועץ שהבנות לא קבלו חינוך והתחתנו בגיל מוקדם והיו רוב היום בבית,

מר ודאי צודק, ובדיוק לשם כך הבאתי את הציטוט מהשבט מוסר לעיל.
להראות את מצבן העגום של הנשים בזמנו ומקומו.

[זאב ערבות]

ציטוט: ענין ש"ב מוטל יותר על האיש מצד שהוא בר דעת... משמע האשה אינה ברת דעת? אולי זה היה נכון בזמנו ומקומו של הפלא יועץ שהבנות לא קבלו חינוך והתחתנו בגיל מוקדם והיו רוב היום בבית,

אני חושב שבר דעת הכוונה מצד היכולת לחשוב חשיבה סבירה ורציונלית. האיש יותר מסוגל לכך מהאישה, כמו שהאישה יותר מסוגלת לזה מהילד.
וזה מה שאמרו שנשים דעתן קלות... וזה לא כ"כ קשור לחינוך או לאורח חיים. מי שעובד עם נשים יכול להעיד על כך...

עד לפני כמאה שנה כמעט ולא ניתן היה לנשים לרכוש השכלה ולהראות יכולת חשיבה סבירה ורציונלית, אך היום כבר מוכח שהיכולות שלהן לא פחותות משל גברים, אלא שלעתים הרגשות הנשיות שלהן משפיעות על כך ולא מעצם איזה חסרון שכלי. והנה עובדה ידוע אפילו על נשים שלמדו תורה והיו עונות לשאלות וזה מראה שאת היכולת יש אך המניעה היא מצד איסור הלימוד לנשים שזה נושא אחר,

[לבי במערב]

אלא שלעתים הרגשות הנשיות שלהן משפיעות על כך ולא מעצם איזה חסרון שכלי.

והיינו מארז"ל שדעתן קלה, ובלשון ה'פלא־יועץ' שם: "שדעתן של נשים קלות וחיובא רמיא על האיש שהוא בר דעת".

[תוכן]

מאותה סיבה שהבעל מתיר נדרי אשתו ולא להיפך.

[זאב ערבות]

מאותה סיבה שהבעל מתיר נדרי אשתו ולא להיפך.

מה הקשר? מהתורה האשה משועבדת לאיש ולפי דרך החיים עד לתקופה האחרונה הבעל היה המפרנס הכמעט בלעדי ולא היה לאשה כמעט פתחון פה, שכן מספיק שתקדיח תבשילו ותמצא עצמה מגורשת, אך היום רוב הנשים עובדות ובעלות השכלה כללית יותר גבוהה מהגבר ויש להם בטחון עצמי ובהרבה מקרים אף יותר דומיננטיות מהבעלים, אז מדוע שלא יקחו אף הן יוזמה להשכנת שלום בית.
השאלה היותר חשובה היא וזה שונה ממקרה למקרה, מי הוא מפר השלום בית העיקרי ומדוע, כעת שמעתי על מקרה של אשה צעירה גרושה שהיתה נשואה לשתין ושיכור, האם ניתן לצפות מאחד כזה שישכין שלום בית? ומדוע שבכלל תרצה?

[זאב ערבות]

על רש"י במנחות מג ע"ב ד"ה היינו: אשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו... כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

[תורה וחיים]

על רש"י במנחות מג ע"ב ד"ה היינו: אשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו... כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

https://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=5713

[אבי-העזרי]

כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

מעניין, כי בגמ' (סנהדרין לט ע"א) "נטלו ממנו צלע, ונתנו לו שפחה לשמשו". ולא נראה שזו רק מטאפורה, אלא בחינת מה של שִפְחות (חרף העובדה שהוא חייב לה עונה). ואולי לזה כיון רש"י, ודימה את זה לעבד אצל רבו בבחינה מסויית, ולא שהיא שפחתו ממש.
כמו"כ צריך לזכור מ"ש חז"ל שאשה לא תסב אצל בעלה, (וזהו חידוש של תוס' שנשים שלנו חשובות הן), כך שעכ"פ בזמן חז"ל שתיקנו הברכות, היתה מן פחיתות לאשה, ואפשר שלזה כיון רש"י.

[זאב ערבות]

כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

מעניין, כי בגמ' (סנהדרין לט ע"א) "נטלו ממנו צלע, ונתנו לו שפחה לשמשו". ולא נראה שזו רק מטאפורה, אלא בחינת מה של שִפְחות (חרף העובדה שהוא חייב לה עונה). ואולי לזה כיון רש"י, ודימה את זה לעבד אצל רבו בבחינה מסויית, ולא שהיא שפחתו ממש.
כמו"כ צריך לזכור מ"ש חז"ל שאשה לא תסב אצל בעלה, (וזהו חידוש של תוס' שנשים שלנו חשובות הן), כך שעכ"פ בזמן חז"ל שתיקנו הברכות, היתה מן פחיתות לאשה, ואפשר שלזה כיון רש"י.

ראה כאן