ב. אכן, לא הוחלט שיהיה לחוקי היסוד מעמד אחר בינתיים (אם כי שמם הצהיר עליהם). ובלשונך, "זה לא מה שכתבתי". ומשום שלא הוחלט כלום, זו היתה פירצה הקוראת לגנב ("לא עכברא גנב", קבעו חז"ל). וא"ב עצמו חזר וכתב שאם המחוקק לא מרוצה, הוא תמיד יכול לחוקק כאוות נפשו, מה שלא נעשה אף פעם (כי אם על גב משבר פוליטי חריף בשנה האחרונה, מה שלא תרם לנושא, בלשון המעטה).
ג. כפי שקראו גדולים וטובים כבר אז, אין מנוס מלחוקק חוק יסוד: החקיקה.
ד. התשובה למה לא עשו כלום נעוצה בברית הישנה שכרת אהרן ברק עם בנימין נתניהו, כפי שזה האחרון העיד בעצמו (וזו רק התבטאות אחת מני רבות):
אני חושב שעצמאות בית המשפט זה דבר מובנה והכרחי. אנחנו יכולים להבדיל בין משטרים למשטרים לפי מידת העצמאות ואי התלות של בית המשפט. בישראל, בית המשפט היה, הנו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופלים. אני גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע ולקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט. ברגע שאתה נוגע בדבר הזה, כל יתר חלקי המשולש מתפרקים.
נדבך בחירות חופשיות הוא הכרחי לפעולתה של דמוקרטיה אך איננו מספיק. חברה דמוקרטית חייבת לשמור על אותן חירויות וזכויות שהן הכרחיות לקיומם של חיים חופשיים. אני טוען שמעל הכול, הגוף במדינה דמוקרטית שמגן ושומר על אותן חירויות וזכויות הוא בית המשפט.
ובכן, בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום, חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה-גבוהה על זכויות אדם. האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות? התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית - אין דבר כזה.
בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, ההבדל הזה הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני מעריך את כל מה שעשית, השופטת דורית ביניש.
כזכור, תרומתו זו למערכת המשפט זכתה להכרה גם מהצד השני. כאשר ברק התערב לבקשת נתניהו ופנה למנדלבליט בנוגע לעסקת טיעון, הוא אמר: "לא אכחיש שכאשר פניתי למנדלבליט חלפה בראשי כל העת תרומתו של בנימין נתניהו למדינה – לא רק הישגיו הגדולים בכל השנים, אלא בעיקר, עד למשפטו, הוא היה מגדולי המגינים על מערכת המשפט הישראלית. תרומה זו לא אשכח לעד".
מסתבר כי כאשר מערכת המשפט תפרה לנתניהו את התיקים, היא פעלה באופן המובהק ביותר נגד האינטרס של עצמה (דווקא היריבים הפוליטיים של נתניהו, ובראשם לפיד, חזרו והתריעו מפני עצמאות בית המשפט).