לעומקו של דבר כתב:נידון קצת באשכול אחר ולא מצאתי שפתחו את זה כבר כאן בפורום
עניין קריאת שמות רחובות/ככרות/שכונות/ערים על שם חכמים ותלמידיהם
מנהג כשר? הגון? מנהג חיצוני שהשתרש למחנינו? האם יש שיקול תורני בהעדפת על מי לקרוא?
האם מישהו יודע התייחסות מחכמים שביקשו לקרוא רחוב ע"ש חכם פלוני?
האם יש לחשוש מזילות, כעין 'עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים'
סגולת אמירת שמות הצדיקיםבספר המדות (ערך צדיק אות כ) להרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע כתוב לאמר:
"על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית, כלומר לשנות הטבע. וסימן לדבר "אלה תולדות השמים והארץ" וכו -' "ואלה שמות בני ישראל" וכו', גזירה שוה".
עיר בטרנסילבניא הנקראת בשם "תלמוד"מענין לענין באותו ענין, אעתיק דבר מחודש שהביא בספר לקורות היהדות בטרנסילבניא (עמ' 15, נ"י תשי"א): "לפי האגדה, פנה המלך דצבלוס גם ליהודים שיביאו וישתתפו במלחמתו נגד הרומאים, ובשכר זה ירשה להם להתיישב בארצו [טרנסילבניא]. היהודים שהיו נעים ונדים אחר חורבן בית המקדש בארצות שונות, נענו לקול קריאתו, ובאו אל דצבלוס להצטרף למחנה הלוחמים נגד הרומאים. אפשר שעשו זאת מתוך צמאון לנקום ברומאים מחריבי ארצם. בין היהודים היה, לפי האגדה, יהודי עשיר מופלג משבט דן, שהביא אתו אוצר רב, הוא הי' ידיד נאמן לדצבלוס, ותמך את מלחמותיו מכספו. דצבלוס קיים אחר נצחונו את הבטחתו, והרשה ליהודים כגמול בעד השתתפותם במלחמתו, להתיישב בדאציא, לסחור את הארץ ולעסוק במכרות זהב ובחציבת מתכות. היהודים האלה הנהיגו בטרנסילבניה חפירת פחמים ומטע כרמים. דצבלוס הרשה ליהודים לבנות להם עיר מיוחדת. לאחת הערים קראו היהודים בשם "תלמוד" והיא נקראת עד היום "טאלמאטש" (ישוב הסמוך להעמאנשטאדטש)".