אליהוא כתב:אולי בשנה הבאה אחרי שחזרה בתשובה הבינה שפסח אין ענינו רק חירות האדם אלא הללוהו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, ועבד ה' מדקדק בקיום מצותיו.
לייטנר כתב:אליהוא כתב:אולי בשנה הבאה אחרי שחזרה בתשובה הבינה שפסח אין ענינו רק חירות האדם אלא הללוהו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, ועבד ה' מדקדק בקיום מצותיו.
תגובה לא לעניין.
לייטנר כתב:אליהוא כתב:אולי בשנה הבאה אחרי שחזרה בתשובה הבינה שפסח אין ענינו רק חירות האדם אלא הללוהו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, ועבד ה' מדקדק בקיום מצותיו.
תגובה לא לעניין. בספר 'התורה המשמחת' הובא תיאור קצר של ליל הסדר אצל הגרש"ז, כשהנקודה בתיאור היתה הנינוחות וחוסר ההרגשה של לחץ מצד הכמויות או זמן האכילה.
אליהוא כתב:שמעתי על אחד שבכל סדר ההגדה זועק מפעם לפעם "לשם ספור יציאת מצרים"!!...
ישראל הר כסף כתב:ממה שכתב אחד מידידי פעם-
וגילו ברעדה
גם הנצי"ב וגם הבית הלוי, חיו את אותה ההרגשה. על הבית הלוי "ראו" את היראה, ועל הנצי"ב "ראו" את השמחה. אבל ליבות שניהם שוים היו.
כולנו יודעים את האמת הזאת. ו
אלו הם דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות כרך ה סי' קנבגאולה בקרוב כתב: ול"מצוה הקשה ביותר בליל הסדר" (כדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א, בשם אחד מגדולי הדור).
בענין מצות שמחה ביום טוב, הנה מבואר ברמב"ם (פ"ו מהל' יום טוב) שחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ואשתו ובניו ובני ביתו וכל הנלוים עליו, האנשים אוכלים בשר ושותים יין שאין שמחה אלא בבשר ויין וכו', ובסוף הפרק כתב שביום טוב מסיר דאגה מלבו ויכוון דעתו לשמחה, וכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ושאר יום טוב אסור כל עצבות מה"ת, ומובא בשם הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל שאמר, משהו חמץ בפסח הוא רק דרבנן, אבל משהו עצבות הוא דאורייתא, והמ"ע היא להיות כל החג בשמחה, ויפה אמר הגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל בסוכות "המ"ע הכי קשה בשבילי בסוכות היא מצות שמחה בכל רגע", ובהקדמת רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל ל"ספרא דצניעותא" מביא על רבינו הגר"א זצ"ל "הפלגת שמחתו וחדות ה' מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו ית"ש אשר היה להפליא", ומה נענה אנן לזכות לקיים המ"ע כהלכתה, ובכל שמחה ביום טוב יש לזכור נגילה ונשמחה בך, ולהתעצב ולדאוג אסור בכל שהוא כל שבעה שמסיר בזה מצות שמחה מעצמו, וצריך ליזהר בזה מאד.
בר ששת כתב:ודאתינן להכי, שהכל מודים דעדיף טפי להכין עצמו מקודם, האם יש מי שיוע לתת עצה פרקטית הכיצד ניתן לשער את הכזית במצה שמורה?
הרבה מצטטים שכף יד אחת מספיקה, בעוד שלי נראה שזה מאוד רחוק מזה.
האם יש מישהו שמשנתו סדורה לו?
נוטר הכרמים כתב:אלו הם דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות כרך ה סי' קנבגאולה בקרוב כתב: ול"מצוה הקשה ביותר בליל הסדר" (כדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א, בשם אחד מגדולי הדור).בענין מצות שמחה ביום טוב, הנה מבואר ברמב"ם (פ"ו מהל' יום טוב) שחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ואשתו ובניו ובני ביתו וכל הנלוים עליו, האנשים אוכלים בשר ושותים יין שאין שמחה אלא בבשר ויין וכו', ובסוף הפרק כתב שביום טוב מסיר דאגה מלבו ויכוון דעתו לשמחה, וכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ושאר יום טוב אסור כל עצבות מה"ת, ומובא בשם הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל שאמר, משהו חמץ בפסח הוא רק דרבנן, אבל משהו עצבות הוא דאורייתא, והמ"ע היא להיות כל החג בשמחה, ויפה אמר הגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל בסוכות "המ"ע הכי קשה בשבילי בסוכות היא מצות שמחה בכל רגע", ובהקדמת רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל ל"ספרא דצניעותא" מביא על רבינו הגר"א זצ"ל "הפלגת שמחתו וחדות ה' מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו ית"ש אשר היה להפליא", ומה נענה אנן לזכות לקיים המ"ע כהלכתה, ובכל שמחה ביום טוב יש לזכור נגילה ונשמחה בך, ולהתעצב ולדאוג אסור בכל שהוא כל שבעה שמסיר בזה מצות שמחה מעצמו, וצריך ליזהר בזה מאד.
ישראל הר כסף כתב:הרב ברוך אפשטיין מחבר התורה תמימה מספר בספר זכרונותיו, על שנה אחת שנתארח בלילה ראשון של הסדר אצל ראש ישיבת ואלוז'ין – הנצי"ב. למחרת בלילה שני של גלויות התארח אצל ר' יָאשֶה בֶער בעל הבית הלוי לשולחן הסדר. הוא מתאר כי הנצי"ב ישב במהלך כל הסדר כשנהרה שפוכה על פניו, וקרא את ההגדה בעליצות. עם תום הסדר הפטיר הנצי"ב בקורת רוח: אַה, לכמה מצוות זכינו היום, לא בכל יום מזדמנים כה הרבה מצוות לאדם בלילה אחד.
בלילה השני שרוי היה הבית הלוי ביראה מוחשית, הפחד נכר על פניו, ובתום הסדר נאנח ואמר: כל כך הרבה מצוות מי יתן ואכן קימנו אותם כהלכתם ולא נכשלנו חלילה נגד רצון השם.
גאולה בקרוב כתב:אבל מה המניעה לברר דינים וספקות לפני הסדר, באופן שיהיה לך פנאי בלילה עצמו בעיקר לסיפור בחדוה ובשמחה, ול"מצוה הקשה ביותר בליל הסדר" (כדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א, בשם אחד מגדולי הדור), לראות ולהראות את עצמך כאילו יצאת ממצרים?
זה לא נתפש אצלי, שגם אנשי הלכה ודינים לא מסוגלים לתת לאנשי ביתם הרגשת רוממות בליל הסדר.
בר ששת כתב:ודאתינן להכי, שהכל מודים דעדיף טפי להכין עצמו מקודם, האם יש מי שיוע לתת עצה פרקטית הכיצד ניתן לשער את הכזית במצה שמורה?
הרבה מצטטים שכף יד אחת מספיקה, בעוד שלי נראה שזה מאוד רחוק מזה.
האם יש מישהו שמשנתו סדורה לו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים