כך כתב ר' יעקב קמינצקי -
אמת ליעקב דברים פרק ד
אבל דעת הרמב"ן היא שהקב"ה הטביע בטבע העולם שכל אומה יש לה משפיע משלה בעולמות העליונים והוא יש לו כח מסויים שיכול להשפיע על אומתו כל זמן שאין הדבר נוגע לישראל [דהרי אין מזל לישראל], אלא איסור עבודה זרה שנצטוו בה האומות הוא שאסור להם להתפלל למשמש הזה כי הרי כל כוחו נובע ממה שהטביע בו הקדוש ברוך הוא, ולכן התפילה והעבודה צריכה להיות לאלקי האלקים, כלומר להאלו־ה שהוא ממעל כל האלהים, ולכן צריכים להתפלל להקב"ה עצמו ולא לעבד שלו, אבל ודאי אם עובדים את העבודה שלהם ומתפללים אליה זה משפיע עליו לעזור להם ויש ביכלתו לעשות כן, וזהו ביאור הפסוק אשר חלק ה' אלקיך לכל העמים תחת כל השמים, והיינו שה' חילק לכל אומה אומה את השר והמשפיע שלה.
האם זה מוסכם?