◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' דצמבר 03, 2023 9:17 pm

ואולי הכוונה לחתם סופר, או עוד חכמים שבספריהם נמצאים כעין דברים אלו

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' דצמבר 03, 2023 9:26 pm

צבי-שפייר כתב:בספר דברים נחמדים להבני יששכר זי"ע, עניני חנוכה אות ו' (יסוד זה מובא גם כן בבני יששכר כמה פעמים):

ענין שנקרא פלאות הבורא יתברך נ"ס, הוא על פי גמרא ברכות (ד, ב) מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש (תהלים קמה, יד) סומך י"י לכל הנופלים, ואם כן סומך הסמ"ך לנו"ן, ואם כן כשח"ו שונאי ישראל בצרה הוא עבור נפילת הנו"ן בעוה"ר, ואחר כך כשנגאלים על ידי פלאותיו יתברך הוא סמיכת הנו"ן על ידי הסמ"ך, וזה ענין שקרוי נ"ס סמיכת הנו"ן על ידי הסמ"ך:
וזה ענין (תפלת שמונה עשרה, ברכת תקע בשופר) ושא נ"ס לקבץ גליותינו שהוא להרים הנו"ן על ידי הסמ"ך, וכענין זה כמדומני שמעתי בשם איזה חכם אחד:

שאלתי הוא, אל מי כיוון רבינו ל"חכם אחד"?

הרעיון שפלאות הבוי"ת נקרא נ"ס ע"ש סמיכת הנו"ן, כבר נזכר פעמים רבות ב'אמרי פנחס' להה"ק ר"פ מקוריץ [וכנודע שהבני"ש מרבה לצטט ממנו ומכתביו], אבל לא מצאתי שם שמפרש בזה ושא נס וכו'

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' דצמבר 03, 2023 9:55 pm

אראל כתב:הרעיון שפלאות הבוי"ת נקרא נ"ס ע"ש סמיכת הנו"ן, כבר נזכר פעמים רבות ב'אמרי פנחס' להה"ק ר"פ מקוריץ [וכנודע שהבני"ש מרבה לצטט ממנו ומכתביו], אבל לא מצאתי שם שמפרש בזה ושא נס וכו'

לכאורה מה שכותב שמעתי האיזה חכם אחד, אין הכוונה דוקא לענין ושא נס, רק לעצם הענין, אבל הפלא שהוא מביא דבר זה לערך 10 פעמים בכמה מספריו, וכמדומני שרק כאן כותב שכמדומני ששמעתי וכו'.

באתי רק להעיר

כתב העולת שבת סי' רסא ס"ק ב: וכתב הרב המגיד דתוספת שבת הוא בעשה ואינו בלאו וכרת.
וחיפשתי דבריו בפנים ולא מצאתי [ומה שציינו במהדורת זכר"א לפ"ה מהל' שבת ה"ד - ליתא שם].
אמנם מצאתי כלשון הזה במשנה ברורה בסי' זה ס"ק יט, ומציין בשער הציון שמקורו מדברי הר"ן, וגם זה לא מצאתי. ומה שציינו במהדורת 'עוז והדר' לר"ן יומא ב:, שם כתב רק דאע"פ שהוא מצות עשה נשים חייבות עיי"ש. אבל הלשון 'שהוא בעשה ולא בלאו וכרת' ליתא.
אמנם מצאתי שהוא לשון השלטי גבורים שם ביומא סוף אות ג [בכל הדפוסים, אבל ב'עוז והדר' שינו סדר האותיות (!!) והוא סוף אות ב], שכתב לשון זה ממש.
אמנם קצת קשה לומר שנתחלף הן לבעל עולת שבת בין הרב המגיד לשלטי הגבורים, והן לבעל משנה ברורה בין ר"ן לשלטי הגבורים.
האם יש לחכמי ה'פורום' איזה פתרון בדבר?

מה שנכון נכון

באתי רק להעיר כתב:אמנם מצאתי כלשון הזה במשנה ברורה בסי' זה ס"ק יט, ומציין בשער הציון שמקורו מדברי הר"ן, וגם זה לא מצאתי. ומה שציינו במהדורת 'עוז והדר' לר"ן יומא ב:, שם כתב רק דאע"פ שהוא מצות עשה נשים חייבות עיי"ש. אבל הלשון 'שהוא בעשה ולא בלאו וכרת' ליתא.

ז"ל הר"ן שם ד"ה ת"ר ועניתם: "יש לשאול זמן תוספת זה אימת... וא"א ג"כ שיהיה בזמן בין השמשות שהרי תוספת זה אינו אלא בעשה ובין השמשות ספק כרת הוא".
וכ"ה בר"ן שבת טו, א.

צבי-שפייר · הודעהעל ידי **צבי-שפייר** » ב' דצמבר 04, 2023 1:58 pm

הוד_והדר כתב:
אראל כתב:הרעיון שפלאות הבוי"ת נקרא נ"ס ע"ש סמיכת הנו"ן, כבר נזכר פעמים רבות ב'אמרי פנחס' להה"ק ר"פ מקוריץ [וכנודע שהבני"ש מרבה לצטט ממנו ומכתביו], אבל לא מצאתי שם שמפרש בזה ושא נס וכו'

לכאורה מה שכותב שמעתי האיזה חכם אחד, אין הכוונה דוקא לענין ושא נס, רק לעצם הענין, אבל הפלא שהוא מביא דבר זה לערך 10 פעמים בכמה מספריו, וכמדומני שרק כאן כותב שכמדומני ששמעתי וכו'.

יישר כח. מעניין.

עוד כתב הבני יששכר שם (אות ב. וכן הוא בבני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת מאמר ב סימן לז):

והנה על ידי העדר המחזיקים בימי מרדכי ואסתר וכן בימי החשמונאים היה העולם מתמוטט שלא היה לו על מה לעמוד, על כן כשהשם יתברך עשה להם ניסים בימי מרדכי ובימי מתתיהו ראו על כל פנים לתקן השני מועדים אלו חנוכה פורים שהם נגד נצ"ח הו"ד (פרי עץ חיים שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ד). ונקראים ברכי דרבנן, מפני שהם מצות דרבנן, ותיקנו להרבות בצדקות על כל פנים במועדים האלו להחזיק לומדי תורה בכדי שלא יתמוטטו ח"ו הני ברכי דרבנן:

האם יש איזה מדרש, שהיה העדר מחזיקי תורה בימי מרדכי ואסתר והחשמונאים?

וכן, מה שכתב שתיקנו להרבות בצדקות להחזיק לומדי תורה, מי תיקן זאת?
יש את המגן אברהם בסימן תרע, שכתב שנוהגין הנערים להסתובב לאסוף צדקה, ובפרי מגדים שם מורה שהוא בא לתקן עמודי התורה, עיי"ש. אבל זה נאמר רק בחנוכה. אבל בפורים לא מצאתי שיש ענין דוקא לתת לתלמידי חכמים.
אולי הוא הנחה פשוטה, שעדיף לתת לת"ח, אבל ש"תיקנו", כן, מנין לרבינו זה?
אכן בקדושת לוי בקדושה חמישית, בסוף ממש, כתב גם כן שתקנו להרבות בהחזקת התורה, אבל שוב, האם יש מקור קדום לזה?

יהודה בן יעקב

בקשת עזרה
ידידי ראה בכתביו עמ"ס ב"ק שהוא כותב כדלהלן:

בקה"י (דפו"י סי' יא אות ב') כתב לבאר הפלוגתא שהובא בתוס' בסוגיין ד"ה ולא זה וזה, אי עונשין ממון מן הדין או לאו, דתליא בהאי חקירה, דאי המחייב הוא משום דפשע בשמירתו, א"כ התשלום הוא כעונש על שפשע בשמירתו, ולכך איכא למימר דהוי עונש ואין עונשין מן הדין, משא"כ אי המחייב הוא משום דממונו הזיק, א"כ התשלום אינו כעונש, ושפיר עונשין מן הדין. ואע"פ דמסתברא דתשלום הממון אינו לעונש, אך י"ל דהרי כתבו התוס' בכתובות נו. דנזיקין הוי מלוה הכתובה בתורה, והיינו דמסברא לא היו חייבים אלא הוא חידוש התורה, ולכך שפיר י"ל דהוי גדר של עונש.

אך הוא חיפש את דברי הקה"י, ולא מצאם.
גם החיפוש ב'אוצר' לא הניב תוצאות, מלבד ספר חנוכת שלמה שגם ציין לדברי הקה"י בענין אי עונשין ממון מן הדין, וגם דברים אלו לא נמצאו.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' דצמבר 12, 2023 11:05 am

כנראה הכוונה לקהלות יעקב בבא קמא, או מהדורת תשי״ז (לונדון?), או תשכ״ג או תשכ״ה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' דצמבר 14, 2023 8:31 pm

וונדרבר כתב:כנראה הכוונה לקהלות יעקב בבא קמא, או מהדורת תשי״ז (לונדון?), או תשכ״ג או תשכ״ה.

אולי מישהו יוכל להעלות כאן צילום של סימן י"א מתוך קהלות יעקב בבא קמא, מאחת המהדורות האלה שכתוב בו הענין הנ"ל.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ה' דצמבר 14, 2023 11:33 pm

יהודה בן יעקב כתב:בקשת עזרה
ידידי ראה בכתביו עמ"ס ב"ק שהוא כותב כדלהלן:
בקה"י (דפו"י סי' יא אות ב') כתב לבאר הפלוגתא שהובא בתוס' בסוגיין ד"ה ולא זה וזה, אי עונשין ממון מן הדין או לאו, דתליא בהאי חקירה, דאי המחייב הוא משום דפשע בשמירתו, א"כ התשלום הוא כעונש על שפשע בשמירתו, ולכך איכא למימר דהוי עונש ואין עונשין מן הדין, משא"כ אי המחייב הוא משום דממונו הזיק, א"כ התשלום אינו כעונש, ושפיר עונשין מן הדין. ואע"פ דמסתברא דתשלום הממון אינו לעונש, אך י"ל דהרי כתבו התוס' בכתובות נו. דנזיקין הוי מלוה הכתובה בתורה, והיינו דמסברא לא היו חייבים אלא הוא חידוש התורה, ולכך שפיר י"ל דהוי גדר של עונש.

אך הוא חיפש את דברי הקה"י, ולא מצאם.
גם החיפוש ב'אוצר' לא הניב תוצאות, מלבד ספר חנוכת שלמה שגם ציין לדברי הקה"י בענין אי עונשין ממון מן הדין, וגם דברים אלו לא נמצאו.

אולי כוונתו לספר אבן שתיה סימן יא אות ב. אולם הוא כותב את זה בעוד סימנים בספרו ואיני יודע למה ציין דוקא לשם.

יהודה בן יעקב

כתב החיד"א בפתח עינים מסכת ערלה פרק א משנה ו

ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט וכו' פירש הר"ב ואף על גב דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא היא. ומכאן הביא ראיה הרב מהר"י סג"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדרבנן כמבואר. וצריך לראות אם הוזכרה ראיה זו בספרים ועיין בפר"ח ובליקוטיו לי"ד:

למי הכוונה והיכן?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' דצמבר 18, 2023 5:36 pm

רציני כתב:
יהודה בן יעקב כתב:בקשת עזרה
ידידי ראה בכתביו עמ"ס ב"ק שהוא כותב כדלהלן:
בקה"י (דפו"י סי' יא אות ב') כתב לבאר הפלוגתא שהובא בתוס' בסוגיין ד"ה ולא זה וזה, אי עונשין ממון מן הדין או לאו, דתליא בהאי חקירה, דאי המחייב הוא משום דפשע בשמירתו, א"כ התשלום הוא כעונש על שפשע בשמירתו, ולכך איכא למימר דהוי עונש ואין עונשין מן הדין, משא"כ אי המחייב הוא משום דממונו הזיק, א"כ התשלום אינו כעונש, ושפיר עונשין מן הדין. ואע"פ דמסתברא דתשלום הממון אינו לעונש, אך י"ל דהרי כתבו התוס' בכתובות נו. דנזיקין הוי מלוה הכתובה בתורה, והיינו דמסברא לא היו חייבים אלא הוא חידוש התורה, ולכך שפיר י"ל דהוי גדר של עונש.

אך הוא חיפש את דברי הקה"י, ולא מצאם.
גם החיפוש ב'אוצר' לא הניב תוצאות, מלבד ספר חנוכת שלמה שגם ציין לדברי הקה"י בענין אי עונשין ממון מן הדין, וגם דברים אלו לא נמצאו.

אולי כוונתו לספר אבן שתיה סימן יא אות ב. אולם הוא כותב את זה בעוד סימנים בספרו ואיני יודע למה ציין דוקא לשם.

מה שהובא בשם קהלות יעקב דפוס ישן אינו ט"ס, כי זה נזכר בעוד ספרים.
לדוגמה ראה דבר יעקב (שטיינהויז) ב"ק ב. אות י"ג ס"ק ד'

: דבר יעקב שטיינהויז בבא קמא דף ב ע'א אות יג ס'ק ד.png (92.9 KiB) נצפה 5149 פעמים

ויש ספרים שלא שמו לב שהדברים לא נדפסו במהדורות החדשות, והם מזכירים קהלות יעקב בלי לציין שזה דפוס ישן,
לדוגמה ראה אוצר מפרשי התלמוד ב"ק כרך א' עמ' ט"ז הערה 120

: אוצר מפרשי התלמוד בבא קמא א עמוד טז הערה 120 .png (27.09 KiB) נצפה 5149 פעמים

וכן ראה אבן שתיה לר"נ רוטשטיין בבא קמא סי' ו'

: אבן שתיה רוטשטיין בבא קמא סימן ו.png (46.77 KiB) נצפה 5149 פעמים

יהודה בן יעקב

יישר כח רב על כל הטירחה המופלאה.

הערה קטנה

וונדרבר כתב:ויש ספרים שלא שמו לב שהדברים לא נדפסו במהדורות החדשות, והם מזכירים קהלות יעקב בלי לציין שזה דפוס ישן,
לדוגמה ראה אוצר מפרשי התלמוד ב"ק כרך א' עמ' ט"ז הערה 120

התפיסה על 'אוצר מפרשי התלמוד' היא שלא במקומה, שהרי ה'אוצר' נדפס בשנת תשמ"א, ואילו המהדו' החדשה של קהלות יעקב נדפסה בשנת תש"נ.

איקטורין · הודעהעל ידי **איקטורין** » ב' דצמבר 18, 2023 11:55 pm

: תשובות והנהגות חא סימן רנו.jpg (31.55 KiB) נצפה 5117 פעמים

היכן כתב זאת הגר"ח פלאג'י זצ"ל.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' דצמבר 19, 2023 2:30 pm

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח רב על כל הטירחה המופלאה.

הערה קטנה
וונדרבר כתב:ויש ספרים שלא שמו לב שהדברים לא נדפסו במהדורות החדשות, והם מזכירים קהלות יעקב בלי לציין שזה דפוס ישן,
לדוגמה ראה אוצר מפרשי התלמוד ב"ק כרך א' עמ' ט"ז הערה 120
התפיסה על 'אוצר מפרשי התלמוד' היא שלא במקומה, שהרי ה'אוצר' נדפס בשנת תשמ"א, ואילו המהדו' החדשה של קהלות יעקב נדפסה בשנת תש"נ.

הדברים אינם כ"כ מדוייקים.
השינוי הגדול בהדפסת קהלות יעקב על ב"ק וב"ב לא התחיל בשנת תש"נ, אלא נעשה כבר בשנת תשל"א, וההקדמה לבבא קמא שנדפסה במהדורות של היום, ראה עמ' 4-5 בדפי אוצר החכמה,
https://tablet.otzar.org/#/book/28038/p ... /0/end/0/c
היא העתקה מדוייקת מהקדמת המחבר במהדורת תשל"א, ששם הוא כותב שבמהדורה זו השמיט כמה סימנים, וכן כמה קטעים, וכן הוסיף סימנים חדשים, וכו', עיי"ש.
אולם בכל זאת אפשר ללמד זכות על עורכי אוצר מפרשי התלמוד על ב"ק, שלמרות שהספר נדפס בשנת תשמ"א, יתכן שהעבודה על הספר התחילה הרבה לפני כן, ויתכן שהדברים נכתבו לפני שנת תשל"א.

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » ג' דצמבר 19, 2023 10:29 pm

יהודה בן יעקב כתב:כתב החיד"א בפתח עינים מסכת ערלה פרק א משנה ו
ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט וכו' פירש הר"ב ואף על גב דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא היא. ומכאן הביא ראיה הרב מהר"י סג"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדרבנן כמבואר. וצריך לראות אם הוזכרה ראיה זו בספרים ועיין בפר"ח ובליקוטיו לי"ד:
למי הכוונה והיכן?

לא ברור מי הוא מהר"י סג"ל, וכנראה היה חי בזמנו של מרן החיד"א, והדברים נאמרו אליו בעל פה.
בנוסף לפתח עינים ערלה פ"א מ"ו הנ"ל, הרב מהר"י סג"ל נזכר גם בסמוך שם ערלה פ"ב מ"א.
ויש עוד כמה מקומות שמרן החיד"א מזכיר את מהר"י סג"ל בברכת החיים,
ראה יוסף אומץ סי' ק"א אות ג' (ד"ה ואשמעה): "ואשמעה אחד קדוש מדבר הרב מהר"י סג"ל נר"ו שהקשה".
[וכן הוא בס' רוח חיים (מהדורת תשמ"ה) דרוש י"ז עמ' ר"ס].
וכן ראה דבש לפי מערכת א' אות ל"ט: "ושמעתי מהרב מהר"י סג"ל".
ובס' דבש לפי מערכת ש' אות ב': "ובזה פירש מהר"י סג"ל נר"ו".

אמנם, יש מקומות שבודאי הכוונה למישהו אחר, ראה ברכי יוסף או"ח סי' נ"ה אות ו': "הרב מהר"י סג"ל בהגהת יש נוחלין", [וכן ראה יוסף תהלות קט"ו, והשוה פתח עינים ומראית העין שבת פט:].
כמו כן, הוא רגיל לכנות כך עוד קדמונים, כגון מהרי"ל, והשל"ה.
אך כשמרן החיד"א מזכיר את הנודע ביהודה, ברוב המקומות הוא לא כותב עליו "סג"ל" בלבד, אלא סג"ל לנדא, ובדרך כלל כותב את שמו במלואו: הגאון מהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא.

יש לציין שבס' מעגל טוב השלם עמ' 145 כותב מרן החיד"א שביום כ"ו ניסן תקל"ח בהיותו באמשטרדם הלך לבקר את "הקצין ר' יעקב סג"ל והוא למדן".
ויש לבדוק אולי בכל המקומות הנ"ל התכוון אליו?

ויתכן שהוא מתכוין למישהו שלא ידוע בתור סג"ל, אלא בתור "הלוי", ומרן החיד"א כותב עליו סג"ל?

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' דצמבר 20, 2023 12:36 am

וונדרבר כתב:......

יש"כ גדול

מחצד חקלא · הודעהעל ידי **מחצד חקלא** » ד' דצמבר 20, 2023 10:43 pm

יהודה בן יעקב כתב:כתב החיד"א בפתח עינים מסכת ערלה פרק א משנה ו
ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט וכו' פירש הר"ב ואף על גב דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא היא. ומכאן הביא ראיה הרב מהר"י סג"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדרבנן כמבואר. וצריך לראות אם הוזכרה ראיה זו בספרים ועיין בפר"ח ובליקוטיו לי"ד:
למי הכוונה והיכן?

אספקלריא כתב:ויתכן שהוא מתכוין למישהו שלא ידוע בתור סג"ל, אלא בתור "הלוי", ומרן החיד"א כותב עליו סג"ל?

רבינו החיד"א מזכיר בכמה מקומות "מהרי"ל נר"ו", האם ידוע למי כוונתו?
בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ח': ורחימו דנפשין ואור עיני גם החכם השלם סיני ועוקר הרים כמהרי"ל נר"ו הוכיח מדברי רבותינו בעלי התוס'...
בככר לאדן, סי' ז', ליקוטים על הש"ס, אות ב', שבת פ"ח ע"א, [מהדורת ליוורנו דף קעט., מהדורת ירושלים עמ' ק"ו]: שמעתי מהרב מהרי"ל נר"ו דדד"ד [=דדינא דמלכותא דינא] ה"ד כשמשוה גזרותיו לישראל...
אמנם במעגל טוב עמ' 90 (י' אדר ב' תקל"ז) מזכיר "הרב מהרי"ל של פירנצי", וכוונתו כנראה לרבי יעקב חי לוי, רבה של פירנצי, הנזכר במעגל טוב עמ' 68 (ה' כסלו תקל"ה), שאז ביקר בעיר פירנצי, וכותב עליו שם "הרב החסיד" ושהיה אהובו מקדם. [וראה במעגל טוב מהדורת מנדלבוים שם שהביאו (עמ' ר"נ הערה 19) מתוך ספר החיד"א ב' עמ' קיא-קיב את חתימתו: יעקב חי ב"ר קולונימוס יוסף הלוי].
ואולי התכוין אליו.

ובענין מה שמזכיר רבינו החיד"א "מהר"י סג"ל" כנ"ל, לכאורה אין נראה שהתכוון לרבי יעקב לוי מפירנצי, כי בס' יוסף אומץ סי' ק"א אות ג' הנ"ל הביא בשמו קושיא על ספר שנדפס בשנת תקל"ח, ולא ידוע שנפגשו אח"כ.

באתי רק להעיר

בספר חיים שנים ישלם מהרה"ק רבי שמואל ויטל, בהערותיו לשו"ע ולבוש [יו"ד סי' רמ] כתב בענין 'אב שמחל על כבודו - כבודו מחול', וז"ל:
וצ"ע במה שאמר יעקב אבינו זה לי עשרים שנה בביתך, ופירשו חז"ל עלי לשלם אותם מיעוט כיבוד אב ואם, עיי"ש מה שתירץ.
במהדורת הרב הרשקוביץ מארה"ב, מציין על זה: ראה ילקוט רמז קל. ושם לא מצאתי רק דברי הגמרא במגילה טו: דעל אותם השנים שלמד תורה לא נענש בגלל כיבוד אב.
אולי למי מחכמי הפורום פתרון יותר טוב לאיזה חז"ל התכוון המחבר?

מה שנכון נכון

באתי רק להעיר כתב:בספר חיים שנים ישלם מהרה"ק רבי שמואל ויטל, בהערותיו לשו"ע ולבוש [יו"ד סי' רמ] כתב בענין 'אב שמחל על כבודו - כבודו מחול', וז"ל:
וצ"ע במה שאמר יעקב אבינו זה לי עשרים שנה בביתך, ופירשו חז"ל עלי לשלם אותם מיעוט כיבוד אב ואם, עיי"ש מה שתירץ.
במהדורת הרב הרשקוביץ מארה"ב, מציין על זה: ראה ילקוט רמז קל. ושם לא מצאתי רק דברי הגמרא במגילה טו: דעל אותם השנים שלמד תורה לא נענש בגלל כיבוד אב.
אולי למי מחכמי הפורום פתרון יותר טוב לאיזה חז"ל התכוון המחבר?

ראה רש"י לז, לד. (רש"י = חז"ל).

באתי רק להעיר

כתב מה שנכון נכון:
ראה רש"י לז, לד. (רש"י = חז"ל).

תודה למע"כ, ומצאתי שגם רבי אברהם אמיגו מחכמי ירושלים הקדמונים וגם החתם סופר כתבו דבר זה בשם 'מדרש' או 'חז"ל', וכנראה צדקו דבריו.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ה' דצמבר 21, 2023 3:48 pm

כתב ביפה ענף על רות:

אמר ישעיה. לפי דרכי שכתבתי בביאורי לבראשית רבה בפ"ג שמזכירין שם האומר היכא דהוי איהו מריה דעובדא, ניחא דקאמר הכא אמר ישעיהו:

היש מישהו שיוכל נא לציין לי היכן נמצאים דברים אלו ביפה תואר שם?
(הפרק שם ארוך, והביאור שבעתיים).
יש"כ

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' דצמבר 21, 2023 10:53 pm

ראה יפה תואר השלם, בראשית פרשה ג' סי' ז', ד"ה הוא שאמר ה' לאיוב.
בדפוס פירט תנ"ב, דף כ"ה,ב.
https://tablet.otzar.org/#/b/103291/p/5 ... 3191329917

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ו' דצמבר 22, 2023 2:30 am

תזכה למצוות

יושב_ודורש · הודעהעל ידי **יושב_ודורש** » א' דצמבר 24, 2023 2:58 am

בפירוש עיון תפילה שבסידור אוצר התפילות כתב (בפירושו לסליחות לעשרה בטבת):

ואלעזר בן חוניו אחי שמעון הצדיק הכהן הגדול בימים ההם נזקק לבקשת המלך ויצו לתרגם לו את התורה יונית ואת פי הסנהדרין לא שאל, לפיכך חרה בו אפם ויעבירוהו מכהונתו, כמו שביררתי בספרי תולדות ישראל בלקח כ״ב.

האם ידוע ספר כזה?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' דצמבר 24, 2023 3:13 pm

יושב_ודורש כתב:בפירוש עיון תפילה שבסידור אוצר התפילות כתב (בפירושו לסליחות לעשרה בטבת):
ואלעזר בן חוניו אחי שמעון הצדיק הכהן הגדול בימים ההם נזקק לבקשת המלך ויצו לתרגם לו את התורה יונית ואת פי הסנהדרין לא שאל, לפיכך חרה בו אפם ויעבירוהו מכהונתו, כמו שביררתי בספרי תולדות ישראל בלקח כ״ב.

האם ידוע ספר כזה?

לא מופיע כאן https://merhav.nli.org.il/primo-explore ... L&offset=0 או כאן https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/228.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' דצמבר 25, 2023 3:38 pm

איקטורין כתב:

תשובות והנהגות חלק א סימן רנו.jpg (18.39 KiB) נצפה 4794 פעמים

היכן כתב זאת הגר"ח פלאג'י זצ"ל.

הגר"מ שטרנבוך שליט"א מזכיר את הדברים בב' מקומות בתשובות והנהגות, בח"א סי' רנ"ו, ובח"ב סי' קס"ד.
אך בשני המקומות אינו כותב היכן כתב זאת הגר"ח פלאג'י זצ"ל.
ובחיפוש שנעשה באוצר החכמה בספרי הגר"ח פלאג'י לא נמצא לע"ע.

יוצא פוניבז'

בספר חדש של הרב בוקוולד על קו התאריך ועל יסודות הלוח, מזכיר קונטרס "שהופץ בבתי כנסיות", בשם "למנצח על השמינית".
מישהו יודע מהי טיבה של חוברת זו?

: על השמינית.png (613.77 KiB) נצפה 4761 פעמים

יהודה בן יעקב

כסא דוד דרוש ז - לשבת הגדול

ולזה אייתי ראיה מהשלמים האלו ר' אליעזר הגדול שהיה לוי מזרע משה רבינו ע"ה כמ"ש רבינו בחיי וסמוכות שלו ממאז"ל עתיד צדיק אחד לעמוד ולהתחיל בפ' פרה ואמר משה רבינו יה"ר שיהא זה מחלצי. ובודאי דכן הוות ליה ואני בעניי הבאתי ראיה לדבריו ממדב' רבה פ"ט ומירוש' פ"ג דסוטה. ור' יהושע בן חנניה פשוט שהיה לוי. וראב"ע ור' טרפון היו כהנים. ורבי עקיבא היה מזרע גרים. ואפ"ה היו מספרים בי"צמ כל אותו הלילה.

היכן כתב כן?

יוסף חיים אוהב ציון

רבנו בחיי על שמות פרק יח פסוק ד
ועל דרך המדרש (תנחומא חוקת ח) ושם האחד אליעזר, אמר רבי יוסי בר רבי חנינא בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה עוסק בפרשת פרה אדומה והיה אומר הלכה משמו של רבי אליעזר עגלה ערופה בת שנתה ופרה אדומה בת שתי שנים, אמר לפניו רבונו של עולם כל העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה משמו של בשר ודם, אמר לו עתיד צדיק אחד לעמוד בעולמי ואליעזר שמו ועתיד לעסוק בפרה אדומה תחילה ואומר עגלה בת שנתה פרה בת שתי שנים, אמר לפניו רבונו של עולם יהי רצון מלפניך שיהיה מחלצי, אמר לו חייך שהוא מחלציך, שנאמר ושם האחד אליעזר, ושם אותו המיוחד אליעזר:

יהודה בן יעקב

יוסף חיים אוהב ציון כתב:רבנו בחיי על שמות פרק יח פסוק ד

יישר כח.
רבינו בחיי רק העתיק את דברי המדרש, בביאור הפסוק "שם האחד אליעזר", אך לא כתב שר' אליעזר היה לוי. וצ"ב לשון החיד"א שכתב 'וסמוכות שלו ממאז"ל וכו'', שהרי רק זה מה שכתב.

מחצד חקלא · הודעהעל ידי **מחצד חקלא** » ה' דצמבר 28, 2023 10:30 pm

מחצד חקלא כתב:רבינו החיד"א מזכיר בכמה מקומות "מהרי"ל נר"ו", האם ידוע למי כוונתו?
בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ח': ורחימו דנפשין ואור עיני גם החכם השלם סיני ועוקר הרים כמהרי"ל נר"ו הוכיח מדברי רבותינו בעלי התוס'...
בככר לאדן, סי' ז', ליקוטים על הש"ס, אות ב', שבת פ"ח ע"א, [מהדורת ליוורנו דף קעט., מהדורת ירושלים עמ' ק"ו]: שמעתי מהרב מהרי"ל נר"ו דדד"ד [=דדינא דמלכותא דינא] ה"ד כשמשוה גזרותיו לישראל...
אמנם במעגל טוב עמ' 90 (י' אדר ב' תקל"ז) מזכיר "הרב מהרי"ל של פירנצי", וכוונתו כנראה לרבי יעקב חי לוי, רבה של פירנצי, הנזכר במעגל טוב עמ' 68 (ה' כסלו תקל"ה), שאז ביקר בעיר פירנצי, וכותב עליו שם "הרב החסיד" ושהיה אהובו מקדם. [וראה במעגל טוב מהדורת מנדלבוים שם שהביאו (עמ' ר"נ הערה 19) מתוך ספר החיד"א ב' עמ' קיא-קיב את חתימתו: יעקב חי ב"ר קולונימוס יוסף הלוי].
ואולי התכוין אליו.

אולי אפשר להוסיף השערה נוספת לפענוח "מהרי"ל נר"ו". (אך זו השערה על גבי השערה). בשו"ת יוסף אומץ סי' מ"ג מעתיק רבינו החיד"א בתוך דבריו תשובה שכתב לאחד הרבנים ואינו כותב את שמו, אך מזכיר שם את חתנו רבי שמואל ביואס (שנפטר בצעירותו), וכותב על שניהם (החותן והחתן) תוארים חשובים.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[על ר"ש ביבאס, ראה ס' מלכי ישורון (חכמי אלג'יריה) בערכו עמ' 58, וכן בסוף ס' דרך אמונה (ביבאס) ח"ב עמ' 272-273].

וראה בספר מעשה צדיקים (לר"א כלפון), תלמים [תשס"ט], עמ' שט"ו הערה ב', שמביא המו"ל השערה שהרב הנזכר בעילום שם ביוסף אומץ סי' מ"ג הוא רבי יהודה הלוי אב"ד טיטואן, שהיה אח"כ בג'יבראלטאר, [ושהה בשנת תקנ"ז בעיר ליוורנו]. ומכל זה נראה שמרן החיד"א הכיר את רבי יהודה הלוי אב"ד טיטואן, והעריך אותו מאוד. [וראה שם בהערה הנ"ל שהביא עוד מתוך ספר החיד"א ב' עמ' ק"ד שגם משם נראה שהכיר אותו].

מעשה צדיקים - לרבי אברהם כאלפון עמוד שטו.pdf: (1.48 MiB) הורד 72 פעמים

ולפי זה, אולי אפשר לשער ש"מהרי"ל נר"ו" הוא רבי יהודה הלוי, אב"ד טיטואן.

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ו' דצמבר 29, 2023 3:22 pm

בשו"ע רפט, ב, מובא שבקידוש שחרית בשבת אם אין יין עושה קידוש על חמר מדינה, ואם אין חמר מדינה (וגם לא פת - משנ"ב) "אוכל בלא קידוש", וכתב בביאור הלכה: "אוכל בלא קידוש - ומ"מ אם הביאו לו משקה באמצע סעודתו יקדש עליו (אחרונים)".
יגעתי ולא מצאתי מיהם "אחרונים" אלו.
(בהערות 'קהלת יו"ט' על 'זכרו תורת משה' לחיי"א, סי' ח הערה יט, כותב באותה לשון, אולם להבנתי הוא העתיק מהמשנ"ב, שהרי לפי מה שראיתי מביאים ספרו נדפס בלובלין תרנ"ד ואילו חלק ג של המשנ"ב נדפס לפי מה שראיתי לפני כן, בשנת תרנ"א. הוא גם מביא הרבה את המשנ"ב).

ברוך ברמ-ד · הודעהעל ידי **ברוך ברמ-ד** » ב' ינואר 01, 2024 10:17 pm

ר' אליהו מאני בספרו "זכרונות אליהו" מזכיר כמה פעמים ספר "יריעות האהל" כספר שו"ת הבנוי לפי סימנים. למשל חו"מ מע' א אות קסט, מע' מ אות רא, מע' ע אות קמ.
מהו הספר הזה?
יש ספר בשם זה על הלכות שחיטה; יש הערות בשם זה על ספר אוהל מועד (ירונדי), ועל ספר המדות למגיד מדובנא. אין כוונתו לחיבורים אלו.

מה שנכון נכון

ברוך ברמ-ד כתב:ר' אליהו מאני בספרו "זכרונות אליהו" מזכיר כמה פעמים ספר "יריעות האהל" כספר שו"ת הבנוי לפי סימנים. למשל חו"מ מע' א אות קסט, מע' מ אות רא, מע' ע אות קמ.
מהו הספר הזה?
יש ספר בשם זה על הלכות שחיטה; יש הערות בשם זה על ספר אוהל מועד (ירונדי), ועל ספר המדות למגיד מדובנא. אין כוונתו לחיבורים אלו.

חפש באוצר 'יריעת האהל' ותמצא.

דרופתקי דאורייתא

ברוך ברמ-ד כתב:ר' אליהו מאני בספרו "זכרונות אליהו" מזכיר כמה פעמים ספר "יריעות האהל" כספר שו"ת הבנוי לפי סימנים. למשל חו"מ מע' א אות קסט, מע' מ אות רא, מע' ע אות קמ.
מהו הספר הזה?
יש ספר בשם זה על הלכות שחיטה; יש הערות בשם זה על ספר אוהל מועד (ירונדי), ועל ספר המדות למגיד מדובנא. אין כוונתו לחיבורים אלו.

ר' אריה ליב בן שמואל מסטנוב
מזירוב תקנ"ד

בעל התפארת

החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קע"ט ס"ג כותב [לענין שאין מתחילין בב' וד'] "ובתחילת דרך חיים כתב דהגם דאפשר להקל ביום ב' ביום ד' נכון ליזהר".
מי יכול להמציא לאיזה דרך חיים כוונתו. ככל שחיפשתי לא מצאתי.
יישר כח

גבאי האוצר

בעל התפארת כתב:החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קע"ט ס"ג כותב [לענין שאין מתחילין בב' וד'] "ובתחילת דרך חיים כתב דהגם דאפשר להקל ביום ב' ביום ד' נכון ליזהר".
מי יכול להמציא לאיזה דרך חיים כוונתו. ככל שחיפשתי לא מצאתי.
יישר כח

דרך חיים - ר"ח ליפשיץ תס"ג

: לעולם.PNG (38.24 KiB) נצפה 4494 פעמים

בעל התפארת

גבאי האוצר כתב:
בעל התפארת כתב:החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קע"ט ס"ג כותב [לענין שאין מתחילין בב' וד'] "ובתחילת דרך חיים כתב דהגם דאפשר להקל ביום ב' ביום ד' נכון ליזהר".
מי יכול להמציא לאיזה דרך חיים כוונתו. ככל שחיפשתי לא מצאתי.
יישר כח

דרך חיים - ר"ח ליפשיץ תס"ג
לעולם.PNG

תודה רבה!

יהודה בן יעקב

גבאי האוצר כתב:
בעל התפארת כתב:החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קע"ט ס"ג כותב [לענין שאין מתחילין בב' וד'] "ובתחילת דרך חיים כתב דהגם דאפשר להקל ביום ב' ביום ד' נכון ליזהר".
מי יכול להמציא לאיזה דרך חיים כוונתו. ככל שחיפשתי לא מצאתי.
יישר כח

דרך חיים - ר"ח ליפשיץ תס"ג
לעולם.PNG

בחיד"א שהועתק כתוב להיפך מהדרך חיים
היכן הטעות?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר