ש"ס ארטסקרול (שוטנשטיין) | תיקונים והערות

[גמח]

טעות מביכה במשניות סוכה פרק ה' משנה ב'

המעיר בהערות השוליים מרחיב בביאור כיצד היה נראה היכל בית המקדש, ובסוף מציין שכדאי להוסיף ציור הממחיש את הכתוב, ואף המליץ להעתיק ציור ממשניות מידות (אגב, במשניות הם מלאים טעיות כרימון, גם שגיאות הקלדה וגם חוסר דיוקים, אף ברע"ב)

כבר תוקן.

[חלבנה]

ברכות י, א
למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג.
ציינו לגמרא בעבודה זרה שהפסוק למה רגשו גוים מוסב על מלחמת גוג ומגוג.
בעצם הוא גמרא מפורשת לעיל ברכות ז, ב וצ״ע שמביא ממרחק לחמו.

[חלבנה]

ברכות יד, ב
"והא בעי לאדכורי יציאת מצרים" פירשו קושיית הגמרא "ואם אינו קורה הפרשה השלישית והברכה שלאחריה", נראה כטעות, דברש"י מבואר קו' גמרא רק על "אמת ואמונה", וכל שלא אמר פרשת ויאמר ואמת ואמונה אין כאן זכירת יציאת מצרים, אבל ודאי בעי ברכת גאל ישראל גם לההו"א, כדתנן במתני' דבערב מברך שתים לאחריה. ותירוצא דגמרא הוא לשנות נוסח ברכת גאל ישראל שיהא נכלל בזה זכירת יציאת מצרים בפירוש.

[זאב ערבות]

כעת י"ל ספר על דעת רבו - ספר זכרון לר' מנחם מנדל כשר, ובמאמר של ר' יצחק רצאבי הוא בתוך דבריו על האותיות המשונות בתורה הוא מעיר שתי הערות בשוטנשיין

[לכשיבקע]

נדה יז:

בנוגע לציור של הפרוזדור העלייה הלול וכו', זכורני שראיתי בספר מסויים שמשיג על עיקר הציור, וגם אני הק' סבור שלכאורה אינו עולה יפה עם המבואר ברש''י בב''ב בשמעתא דרוב וקרוב.

אשמח איפוא אם מישהו יוכל להפנותיני לאותו הספר.

[בכורשורו]

ירושלמי ביכורים פ"א ה"ה
בהסבר דברי רבי יהודה נכתב :
ואילו ישראל שנשא גיורת דינו כישראל שנשא חללה, ובתו פסולה לכהונה.

וצ"ל: כשרה לכהונה

[י. אברהם]

ביצה ד:
אמר רב מתנה עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט וכו'. הלומד בן זמנינו אינו מבין איך נפלו עצים מן הדקל לתוך הבית.
אלא שמבואר בכמ"ק שבזמנם התנורים היו בחצר, ותנוריהם פיהם למעלה.
פתחתי שוטנשטיין בבטחון שפירשו כן, ולא מצאתי כלום.