בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים"
(סדר עולם רבה,א).
כמה תרגומים לתורה? לכמה שפות ? 698 ! ח' בטבת
ומה זה קשור לסנטה קתרינה ?
נושא התרגומים הוא ארוך מורכב וחיבורים רבים דנים בהם, וגם בפורום ראיתי דיוני תוכן על צדדיהן המגוונים, ואני לצד הקליל והפשוט באתי להציג. והכול מופיע כבר ולהלן מעין סיכום קצר ומעניין.
על התרגומים שהיו ברוהק ושקדושתם מפורסמת בעם ישראל, וששימשו כמקור מרכזי לרשי,ולרמבם בעמדתו נגד הגשמת הבורא ועוד , על כל אלה נכתב רבות והפעם אין זה מגמתינו.
חלק ראשון,
א. באו גויים נחלתיך !
נכון לאוקטובר 2019 תורגם התנ"ך בשלמותו ל-698 שפות. ו בארבע מאות שנים מאז שנת 1611 הודפסו ונמכרו ,,,5 מיליארד עותקים של התנ"ך .שכן אז בשנת 1611, קיבל ג'יימס מלך אנגליה החלטה שתניח את היסודות לעולם המודרני הנוכרי שאנו חיים בו: לתרגם את התנ"ך לאנגלית ,,,,
ואילו בשפות אחדות תרגום התנ"ך היה היצירה הכתובה הראשונה באותה שפה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא שיטת כתיבה או אפילו להמציא אלפבית לשם כך.
משמעותם המעשית של תרגומי התנ"ך הייתה לעיתים "משנה מצב" כך, למשל, תרגומי התנ"ך ליוונית ולטינית והפצתם עומדים בבסיס התפשטות הנצרות ברחבי העולם, ותרגום התנ"ך לגרמנית על ידי מרטין לותר,( =מהפיכה ומרד בנצרות הקתולית ) איפשר לעמים וקבוצות מסוימות לגשת אל הטקסט ללא תיווך הכנסייה הקתולית, והוא שעומד בבסיס הנצרות הפרוטסטנטית.
ב.
חלוקה לשפות
האמת שכבר לפני אלפי שנים ניתרגמה התורה ל 70 לשון ככתוב בתורה: כז,ח,
"וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב. ובסוטה לב,ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (דברים כז) באר היטב . ובוודאי שהיה זה תרגום מדוייק, אולם אלו אבדו -ואינם. (לדעת האבע רק את התרג.)
ופעם נוספת תרגום לארמית בעפ [כנראה] בימי עזרא ,ככתוב במגילה ג, מאי דכתיב (נחמיה ח) ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא
מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקין ויבינו במקרא אלו פיסקי טעמים ..
ג. ולשאר
[b]1. תרגומים ליוונית
תרגום[u] השבעים עי תלמי השני [פילדלפיה] בתקופת יון (מלך בין השנים 285–247 לפנה"ס) ולצורך ספרייתו הענקית באלכסנדרייה . ועכ נסובה הגמרא במגילה ט,ומגילת תענית ועוד.ממצרים הוא נפוץ לכל הארצות ההלניסטיות .וקיים עד היום בנוסחאות שונות.
כתבי היד השלמים והחשובים של ת,השבעים הם:
1 - – כת"י ותיקאנוס (המאה ה-4): זהו כתב היד השלם הטוב ביותר של תרגום השבעים,
ו; - 2 -- – סינאיטיקוס (אף הוא מהמאה ה-4): נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני, - ( בהר סיני במנזר יש אוצר של כתבי יד קדומים השני בחשיבותו בעולם ! )
3 -– אלכסנדרינוס (המאה ה-5):
2. עקילס הגר,ליוונית, כחמישים שנה אחרי החורבן ותרגומו היה על דעת רבי יהושע ורבי אליעזר "וקלסוהו ואמרו לו יפיפית מבני אדם" ., היה גם תלמידו של רבי עקיבא.בתרגומו תיקן את כל שיבושי השבעים והסילופים. עקילס היה בן אחותו של הקיסר הרומי אדריאנוס.ונשלח בהוראתו אל ירושלים, לפקח על בניית העיר האלילית "איליה קפיטולינה" על חורבות ירושלים , במהלך אותה השליחות, התוודע עקילס מקרוב ליהדות והתגייר. כיום בידינו שרידים בלבד מתרגומו.היהודים אימצו את תרגומו במקום ת, השבעים המסולף,.
3. תרגומים נוספים ליוונית על בסיס של תרגום השבעים. ת- תיאודוטיון יא שהיה גר . ת - סומכוס שניהם לאחר החורבן, אין זה תלמידו של ר מאיר..
4. ההכספלה- למעשה אינו תרגום חדש אלא אוסף, של המקור והתרגומים הקודמים בשישה טורים סמוכים , (הקספלה ,ביוונית: "משושה") כולל גם נוסח המקרא באותיות עבריות ותעתיק של נוסח המקרא באותיות יווניות. אב הכנסייה אוריגנס מקיסריה הוא זה שכתב אותו באמצע המאה השלישית לספירה.
באותו זמן היתה גם קהילה יהודית גדולה בקיסריה ובראשה עמד ר אושעייה .ובחזל מוכרים ויכוחים ועימותים בין יהודי קיסריה לבין הנוכרים שבעיר ואפשר שיש קשר בין הדברים.
ד.
.תרגומים לארמית :על התרגום של עזרא נאמר- שכחום חזרו ויסדום (במגילה ב).
ת.-יונתן לנביאים היה תלמידו של הלל הזקן ,ומן השמיים מנעוהו לתרגם הכתובים .
תרגום אונקלוס הגר -התרגום על התורה של כל עמי ,תלמידם של ר אליעזר ור יהושע. וחי שתי דורות אחרי יונתן ב,ע, (ויש דיונים לזהות שבין אונקלוס ועקילס)
ת, ירושלמי.
ת, נאופיטי, ת, סורי= הפשיטתא , ועוד,,, אי"ה בעתיד נרחיב.
ה.
תרגומים ללטינית(רומית): הוולגטה (=לטינית vulgatus = שווה לכל נפש) תורגמה על ידי הירונימוס ב 405, שלט בלה"ק ולפי עדותו, הוא נסתייע בלימוד העברית מפיהם של יהודים תושבי בית לחם ושם תורגמה. ,היה זה הספר הראשון בכלל, וגם התנך הראשון שהודפס עי גוטנברג בגרמניה ב 180 עותקים ב 1456. וגם החלוקה לפרקים היא מהוולגטה וחדרה לכל מהדורות התנך גם אצל היהודים [בגלל הויכוחים שנערכו בינם לנוצרים]- ועד היום בכל ספרי התנך.
ו.
ת, לקופטית =, קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה ,אולי בלשון המשנה = "גיפּטית" .תורגם לפני 1800 שנה.
ז.
. ת, לחבשית=שפת הגֶעז היא השפה הקדושה באתיופיה, ובה נכתבו ספרי המקרא והספרים החיצוניים.מסתמך בעיקר על תרגום השבעים, משנת 300 לספירה.נוספו לו גם ספרים החיצוניים שלא קיימים בשפות אחרות: כגון ספר היובלים כולו, ספר חנוך א', ספר ברוך ועוד.
ח.
תרגומים לערבית- התפסיר של רסג, נכתב בערך ב 940 בשפה ערבית ובאותיות עבריות (והיה אולי גם באותיות ערביות, כך באבע). התרגום לערבית לכאורה מאוחר מאוד לשאר התרגומים והסיבה לכך,שכן לנוצרים ספר התנך קדוש ולכן תרגמוהו, לעומת זאת למוסלמים הפוך, ספר התנך מכונה -הספר המזוייף -עפל ונמנעו מלתרגמו.
אפשר ששנים מספר לפני רסג כבר נעשה תרגום חלקי בערבית לתנך, אולם תרגומו של רס"ג שנעשה על כל ספרי המקרא, ובשל תפוצתו הרבה נבחר כתרגום הערבי החשוב ביותר. מטרתו של רס"ג בתרגום הייתה לקרב את התנ"ך ליהודים דוברי הערבית,וובעיקר על רקע המלחמה עם הקראים. נחשב מאוד אצל היהודים הדוברי ערבית והוא אף הודפס בתאג' של התימנים לצד פסוקי התורה.
ט. תרגומים לאנגלית -
ניתרגם לראשונה ב 1380 ונדחה,ואחכ עי ויליאם טינדייל ב 1530 .אולם התרגום המוסמך והמפורסם באנגלית נוצר עי קבוצת מלומדים בלונדון אוקספורד וקיימבריג' הוא "תנ"ך המלך ג'יימס" שהתקבל בכל העולם הנוצרי. אגב המדפיסים הראשונים נקנסו עי מלך אנגליה בסך 300 לישט כיון שבטעות השמיטו את המילה "לא" באחת מעשרת הדיברות (וכונה עקב כך התנך המרושע) !
ולהבדיל - יש היום תרגומים עי יהודים, עפ חזל כשרים לשותומ"צ לאנגלית ושפות נוספות למתקשים בהבנת לשהק ,באנגלית (ארטסקול) ובשלל שפות רבות אחרות.
י.
תרגום לגרמנית ולשאר השפות האירפאיות -
התרגום שנוצר עקב הפילוג בנצרות, זהו התרגום הגרמני מ 1453 של לותר ששלט בעברית , והוא הפך לספר של הפרוטסטנטים. וב 1551 תורגם לצרפתית עי קלווין ..ומכאן במהרה לכל השפות האירופאיות כולן.
וגם לאספרנטו, עי אליעזר לודוויג זמנהוף,
יש מן העניין לציין שהיו תרגומים של יהודים לגרמנית ועוד שפות שבחלקם הוחרמו [ מ,מ], והיו גם כשרים כמו לגרמנית של הרשר הירש.
היה כמובן גם תרגום ליידיש (1679).
"חמשה חומשי תורה בלשון אשכנז" – תורה נביאים וכתובים (תנ"ך) בלשון עברי טייטש (יידיש), "מועתקים ומבוארים" על ידי יקותיאל בן יצחק בליץ, עם "תועליות הרלב"ג" על התנך. אמשטרדם, [תל"ו-תל"ט 1676-1679]. דפוס אורי וייביש הלוי.ועליו הסכמות רבני ועד ארבע ארצות, רבני הספרדים ורבני האשכנזים באמשטרדם. (ועוד לפניו צאינה וראנה ב 1616.)
המשך בעזהי יבוא