יהושפט כתב:בברכה המשולשת כתב:אינני נוהג להשתמש במקבים ב, כשיש סתירה בינו לבין מקבים א.
במקרה זה אין סתירה, אין הוכחה בא שמדובר באותו אחד
ובאופן כללי בנוגע לקרבות מקים א עדיף, אך לאו דווקא בנוגע לדבים אחרים
בברכה המשולשת כתב:כאן מדובר בקרבות.
וזהות המפקד היא כן משמעותית (רואים שמדגישים את זה שם בתיאור כל קרב)
צופה_ומביט כתב:ייש"כ.
אחזור על הדברים לוודא שהבנתי נכון:
הברייתא מדברת רק על מה קרה במקדש. הן מצד הגזרות והן מצד הנצחון והטהרה. לא מוזכר בגמרא שום גזירה אחרת ולא מלחמות אחרות ונצחונן. וביחס למקדש אכן ברגע שניצחו את היוונים מלשלוט במקדש מיד טיהרו והדליקו וכו'.
עכ"ד.
הברייתא מסיימת "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה", ואם כנים דברי מעלתו נמצא שהברייתא מסבירה שכל קביעת היו"ט וההלל וההודאה הם אך ורק משום הפגיעה במקדש וההצלה ממנה. וצ"ע.
משא"כ אם נבין שבלשון הברייתא הקצר "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום" כלולות כל המלחמות ונצחונן, שאז ברור שהיו"ט גם על זה [גם אם נבין שגם בזה גופא ההודאה העיקרית היא על ההצלה מגלות יוון = גזירות השמד שלהם], וכן כעי"ז אם נבין שבלשון הברייתא הקצר "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל" כלולות כל גזירות השמד [ודוגמא עיקרית נקט], שאז ברור שהיו"ט גם על זה.
ובפרט לכאורה מוכרחים לומר כך לשיטת רש"י ש"הודאה" של הברייתא היינו אמירת על הנסים, שבו מזכירים את גזירות השמד והרבה מאד את נס המלחמות, ולא רק את טיהור המקדש שאח"כ. [ובתחילת דברי הגמרא "מאי חנוכה" פירש: על איזה נס קבעוה].
ודאתינן להכי, גם בנוסח על הנסים מבואר שטיהור המקדש היה לאחר תום המלחמות. שמזכיר באריכות הן את גזירות השמד "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", והן את המלחמות "מסרת גיבורים ביד חלשים" וכו', ומסיים:
"וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ".
ולמה קורין את ההלל מפני שכתב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז), ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד [את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם וגו'] (אסתר ח' י"א) ואין קורין אלא על מפלתה של מלכות ומלכות של אחשורוש הייתה קיימת לכן אין קורין אבל במלכות של יון שכילה אותה הקדוש ברוך הוא התחילו נותנים הימנון ושבח ואומרים לשעבר היינו עבדים לפרעה עבדים ליון ועכשיו עבדיו של הקדוש ברוך הוא אנו הללו עבדי ה'
יהושפט כתב:כן מסתבר כתב:יהושפט כתב:נקודה מעניינת וחשובה שמציין הרב זייבלד, שאותם פסוקים בסוף המגילה בהם נאמר בפירוש שבטיהור המקדש ונס פך השמן הסתיימה מלכות יוון לחלוטין על ישראל, הגם שאינם נמצאים בחלק מכתה"י, וטוענים שהםן מאוחרים כפי שצין לעיל הרב כן מסתבר, הנה הם היו לפני רס"ג, וראה בהם חלק אינטגרלי מהמגילה, כך שברור שעוד קודם לימיו נוספו למסורת זו, פרטים שאינם מדוייקים
חוששני שחל בלבול קטן בדבריי.
פסוקים אלו לא היו לפני הרס”ג והוא לא תירגם אותם כלל לערבית, הם היו רק לפני הרמב”ם, שאולי ראה בהם מקור מוסמך, אך אין סיבה להניח שהוא לא הבחין בין קטעים אלו למגילה עצמה.
טעות בידך, רס"ג מצטט בהקדמתו למגילה פסוק מאותם פסוקים, וכמו שעמד על זה זייבלד במאמרו [כדאי שתקרא אותו].
יהושפט כתב:כן מסתבר כתב:תמוה שהרס”ג מחד מביא פסוק זה... ומאידך הוא לא תירגם אותו לערבית יחד עם כל המגילה...
תמוה מאד כי הפסוק מובא בהקדמת רס"ג למגילה בנוסח הקצר...
לייבעדיג יענקל כתב:
כך נזכה לא רק לשני כיבושים של בית המקדש... ואולי בסוף נזכה גם להחזיר עטרה ליושנה ולחגוג לא רק את שמונת ימי החנוכה אלא גם את כל הנצחונות המפוארים, האמינים והמדוייקים העתידים להתגלות מחדש לכל מבקשי האמת באמת.
כן מסתבר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:
כך נזכה לא רק לשני כיבושים של בית המקדש... ואולי בסוף נזכה גם להחזיר עטרה ליושנה ולחגוג לא רק את שמונת ימי החנוכה אלא גם את כל הנצחונות המפוארים, האמינים והמדוייקים העתידים להתגלות מחדש לכל מבקשי האמת באמת.
האם עיין מר במגילת תענית?
האם שמתם אל ליבכם שיש שם 3 תאריכים נפרדים, שאינם סמוכים זה לזה, שכולם נחגגו על נס כיבוש המקדש וטיהורו?
בברכה המשולשת כתב:כן מסתבר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:
כך נזכה לא רק לשני כיבושים של בית המקדש... ואולי בסוף נזכה גם להחזיר עטרה ליושנה ולחגוג לא רק את שמונת ימי החנוכה אלא גם את כל הנצחונות המפוארים...
האם עיין מר במגילת תענית?
האם שמתם אל ליבכם שיש שם 3 תאריכים נפרדים, שאינם סמוכים זה לזה, שכולם נחגגו על נס כיבוש המקדש וטיהורו?
מועדי המגילה:
כ"ג מרחשוון- אכן טיהור המקדש. ודנו על הקשר בין האמור שם לספר מקבים.
ג' כסלו- טיהור המקדש מפסלי היוונים (ככה"נ, כך עולה מסכוליון א, ודנו על הקשר בין האמור שם לספר מקבים)
כ"ה כסלו- חנוכה!
לייבעדיג יענקל כתב:אל כלל המקורות שהחלטת לקבל כמוסמכים עליך להוסיף גם את המדרשים לחנוכה המובאים באוצ"מ, את כל הפיוטים העתיקים שאסף ר"ג ווסרמן, ואת מדרש ר' דוד הנגיד.
ההיסטוריה החדשה שתיווצר מהסינתזה של כלל המקורות תהיה מרתקת במיוחד!
כך נזכה לא רק לשני כיבושים של בית המקדש, אלא גם לשנים או שלושה מתתיהו בן יוחנן וגם ליוחנן בן מתתיהו, לשלושה או ארבעה נצחונות על ניקנור, לשנים או שלושה מעשי יהודית, ואולי בסוף נזכה גם להחזיר עטרה ליושנה ולחגוג לא רק את שמונת ימי החנוכה אלא גם את כל הנצחונות המפוארים, האמינים והמדוייקים העתידים להתגלות מחדש לכל מבקשי האמת באמת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים