◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[אשי ישראל]

במדרש תלפיות (ערך ארץ ישראל) הביא בשם פרקי דר"א (פרק יג דף יז ע"ד [אולי זו הוספה של המדפיס]) שאבני א"י כבדות יותר, אך לא מצאתי כך בפרקי דר"א.

מישהו אולי יודע היכן זה בפרקי דר"א?

(נ.ב. אני מכיר את התוס' ואת הערוך שכתבו כן, אבל אני מחפש האם זה אכן מופיע גם בפרקי דר"א)

תודה רבה מראש!

[צופה_ומביט]

במדרש תלפיות (ערך ארץ ישראל) הביא בשם פרקי דר"א (פרק יג דף יז ע"ד [אולי זו הוספה של המדפיס]) שאבני א"י כבדות יותר, אך לא מצאתי כך בפרקי דר"א.

מישהו אולי יודע היכן זה בפרקי דר"א?

(נ.ב. אני מכיר את התוס' ואת הערוך שכתבו כן, אבל אני מחפש האם זה אכן מופיע גם בפרקי דר"א)

את התנחומא המובא בתוספות כן מצאת?

[רציני]

במדרש תלפיות (ערך ארץ ישראל) הביא בשם פרקי דר"א (פרק יג דף יז ע"ד [אולי זו הוספה של המדפיס]) שאבני א"י כבדות יותר, אך לא מצאתי כך בפרקי דר"א.

מישהו אולי יודע היכן זה בפרקי דר"א?

(נ.ב. אני מכיר את התוס' ואת הערוך שכתבו כן, אבל אני מחפש האם זה אכן מופיע גם בפרקי דר"א)

תודה רבה מראש!

בילקוט חדש (ארץ ישראל וחוץ לארץ אות יז) בשם: שם דף יז ע"ד בתוספתא. במהדורה חדשה תיקנו במקום תוספתא בתוספות ד"ה רבי.
בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר.

[הוד_והדר]

במדרש תלפיות (ערך ארץ ישראל) הביא בשם פרקי דר"א (פרק יג דף יז ע"ד [אולי זו הוספה של המדפיס]) שאבני א"י כבדות יותר, אך לא מצאתי כך בפרקי דר"א.

מישהו אולי יודע היכן זה בפרקי דר"א?

(נ.ב. אני מכיר את התוס' ואת הערוך שכתבו כן, אבל אני מחפש האם זה אכן מופיע גם בפרקי דר"א)

את התנחומא המובא בתוספות כן מצאת?

לא נמצא בתנחומא שלפנינו, בראשונים גם מובא בשם תנחומא אבל בלי פרשת שלח, ראה תוספות הרא"ש.
ויש שציינו לדברי הירושלמי שביעית.

[אשי ישראל]

בילקוט חדש (ארץ ישראל וחוץ לארץ אות יז) בשם: שם דף יז ע"ד בתוספתא. במהדורה חדשה תיקנו במקום תוספתא בתוספות ד"ה רבי.
בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר.

תודה.
עיינתי בדבריך, ואסביר את מה שכתבת, אם אכן הבנתי נכון.

בילקוט חדש לרבי ישראל מבלזיץ ערך ארץ ישראל וחוץ לארץ אות יז: "אבני א"י כבדים מאבני חו"ל ובזה היו מבחינים חסידים הראשונים אם באו לגבול א"י (שם דף יז ע"ד בתוספתא)". כך בכל ששת המהדורות.
בספר זה מלוקטים דברים מהש"ס ומעוד מקורות וגם מפרקי דר"א.
מה הכוונה [לעניננו] כשהוא כותב "שם"?
בסיני כרך עז עמ' עו הורחב על כך שיש דברים שהוא מביא בשם פרקי דר"א אינם מופיעים בפרדר"א שלפנינו. לכן ייתכן שהוא מתכוון לפרקי דר"א.
אבל בהקדמה למהד' החדשה עמ' ט-י מובא שהוא ציין לגמרות לפי ה'עין יעקב', ונראה לענ"ד ברור שגם כאן לכך הכוונה. כך נראה לפי הקטעים שמובאים לפני כן [שבהם רואים שהמובאות מכתובות דף קיב הוא מביא אותם כמובאים בדף יז]. לעומת זאת כשהוא מביא מפרקי דר"א (כגון באות כב) הוא כותב "פרקי דרבי אליעזר".
לכן נראה שבצדק תיקנו במהדורת מישור (ב"ב תש"ס) "בתוספות" במקום "בתוספתא".

מסתבר שמשם לקוחים דברי המדרש תלפיות (דף נד טור ד במהדורת ה'תצ"ז) שהם ממש באותה הלשון: "פרקי דרבי אליעזר פרק יג דף י"ז ע"ד. אבני א"י כבדים מאבני חו"ל ובזה היו מבחינים חסידים הראשונים אשר באו לגבול א"י" . מדרש תלפיות חובר בערך בשנת ת"נ (ונדפס בשנת תצ"ז), ובהקדמתו הוא מזכיר את הילקוט חדש שנדפס כבר בשנת ת"ח.

מעתה נשאר לתהות: איך נשתנה ה"שם" של הילקוט חדש והפך ל"פרקי דרבי אליעזר" במדרש תלפיות? שאלה לא פתורה.

בכל מקרה, תודה על העזרה

[וונדרבר]

אבל בהקדמה למהד' החדשה עמ' ט-י מובא שהוא ציין לגמרות לפי ה'עין יעקב', ונראה לענ"ד ברור שגם כאן לכך הכוונה. כך נראה לפי הקטעים שמובאים לפני כן [שבהם רואים שהמובאות מכתובות דף קיב הוא מביא אותם כמובאים בדף יז]. לעומת זאת כשהוא מביא מפרקי דר"א (כגון באות כב) הוא כותב "פרקי דרבי אליעזר".
לכן נראה שבצדק תיקנו במהדורת מישור (ב"ב תש"ס) "בתוספות" במקום "בתוספתא".

ולפ"ז מש"כ שם "פרק י"ג", כוונתו למס' כתובות פרק י"ג (דף קי"ב).

[רציני]

בילקוט חדש (ארץ ישראל וחוץ לארץ אות יז) בשם: שם דף יז ע"ד בתוספתא. במהדורה חדשה תיקנו במקום תוספתא בתוספות ד"ה רבי.
בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר.

....

מעתה נשאר לתהות: איך נשתנה ה"שם" של הילקוט חדש והפך ל"פרקי דרבי אליעזר" במדרש תלפיות? שאלה לא פתורה.

..

תודה על הטירחא להסביר דבריי.
חסר להסביר מה שכתבתי: 'בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר'.
במדרש תלפיות לא כתוב 'פרקי דרבי אליעזר' אלא פרקי רבי אליעזר ואם כן אולי הכוונה פסקא רבי אלעזר שבעין יעקב.

[אשי ישראל]

בילקוט חדש (ארץ ישראל וחוץ לארץ אות יז) בשם: שם דף יז ע"ד בתוספתא. במהדורה חדשה תיקנו במקום תוספתא בתוספות ד"ה רבי.
בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר.

....

מעתה נשאר לתהות: איך נשתנה ה"שם" של הילקוט חדש והפך ל"פרקי דרבי אליעזר" במדרש תלפיות? שאלה לא פתורה.

..

תודה על הטירחא להסביר דבריי.
חסר להסביר מה שכתבתי: 'בעין יעקב זה בקטע רבי אלעזר'.
במדרש תלפיות לא כתוב 'פרקי דרבי אליעזר' אלא פרקי רבי אליעזר ואם כן אולי הכוונה פסקא רבי אלעזר שבעין יעקב.

תודה לשניכם. השערות יפות מאוד. אנסה לבדוק בעין יעקב האם הדבר ייתכן. [איזה מהד' עין יעקב עמדה לפני בעל המדרש תלפיות?]

[אשי ישראל]

ראיתי בכמה ספרים [שכנראה העתיקו זה מזה...] שכתבו שבספר הר המור שביעית עמ' ע"ט הובא בשם האדר"ת שיש הידור לקחת אתרוג בסוכות מאתרוג של שביעית.
אולם לא מצאתי את הדברים הללו.
נראה לי שכוונתם למובא בספר הר המור שביעית הוצאת מכון הרב פרנק ה'תשנ"ד עמ' מ"ט שם הובאו דברי האדר"ת שכתב כך: "הגר"ש סלאנט אמר לענין מה שמחבבין הרבה ליקח אתרוג של א"י...".
פיספסתי אולי משהו אחר?

[אשי ישראל]

הרב דניאל טוויל (מחבר ספר לב צדיק) כתב בתשובתו (הובאה בקובץ 'באר התורה' של הרב יוסף אביטבול, הוצאת מכון גם אני אודך, גליון קכח לפרשת כי תצא תשפ''א, אות י, עמ' 26) שמצינו באר"י בשער המצות פרשת עקב שיש קדושה באוכל שעשה בו מצוה להעדיפו על פני אחר, עי"ש לגבי פת שבירך עליה המוציא.
אולם חיפשתי ולא מצאתי שם מאומה.
אולי למישהו יש רעיון? [ואולי למישהו יש כתובת שלו לשאול אותו?]

[י. אברהם]

א] באור חדש פ' נשא כותב יעויין בסא"י

סאי.PNG (35.45 KiB) נצפה 3537 פעמים

ב] עוד שם מביא תשו' מהרי"ק ולא הצלחתי למצוא

מהריק.PNG (47.81 KiB) נצפה 3535 פעמים

[שבענו מטובך]

סא"י, אולי הכונה לספר אור יקרות. עי' לוית חן ואור יקרות פר' נשא דף (נט) [נח?] ע"ג.

[י. אברהם]

סא"י, אולי הכונה לספר אור יקרות. עי' לוית חן ואור יקרות פר' נשא דף (נט) [נח?] ע"ג.

אכן. שם מביא היפ"ת והעקידה.
יישר כח!

[רציני]

....

ב] עוד שם מביא תשו' מהרי"ק ולא הצלחתי למצוא

מהריק.PNG

הובא גם באהל דוד שבועות יבמות דף לה עמוד א טור ב ד"ה ועלה.
קרני צבי דף לב עמוד ב טור א.

[א גאליציאנער]

בספר שיחת חולין של ת"ח החדש לגאה"ג רבי אברהם הלוי איטינגא במדור פתגמי אורייתא אות ה' מביא ד"ת לפרשתן מספר 'מש"א בשם אביו', יודע מאן דהו במי מדובר?
[אגב אותו ד"ת מובא בספר פנינים יקרים לרש"ב ניימאן מקראקא - טארנא בפרשתן מדנפשיה - במהדורת ווארשא תרפ"ד]
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[שבענו מטובך]

משמרת אלעזר - פאשקוס.

[א גאליציאנער]

משמרת אלעזר - פאשקוס.

ייש"כ גדול מאוד!
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[פרנצויז]

א] באור חדש פ' נשא ...
...
ב] עוד שם מביא תשו' מהרי"ק ולא הצלחתי למצוא

מהריק.PNG[/

נראה שמש"כ באור חדש פ' נשא [שנדפס בתוך ס' מאורי אש] בשם תשו' מהרי"ק, הוא ט"ס, וצ"ל מהרי"ש [=מהר"י ששון, בספרו בני יעקב],
ראה בספרו של בעל אור חדש, "אור חדש" על קידושין י"ב ע"ב [בסוגיא של רב מנגיד] שכתב דברים דומים, עיי' מש"כ שם ד"ה נהרדעי: "והקשה מהר"י ששון בספרו בני יעקב סוף מאמר ז' ... אכתי עבר אדרב דהוא מנגיד ... ותי' דהך איתמר בזמן המשנה ... דאז היה מותר ... אבל השתא דאיתמר הא דרב..."
ואח"כ בהמשך דבריו הוא מכנה אותו מהרי"ש, ראה מש"כ "ומדברי הרמב"ם ישלה"ר כדעת מהרי"ש הנ"ל...", "ובאמת קושי' מהרי"ש הנ"ל ממתני' דגיטין...".

ראה אור חדש על קידושין י"ב ע"ב (במהדורת שצ'צ'ין תרי"ט, דף ל"ג ע"ג)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

אור חדש קידושין יב, ב.png (56.17 KiB) נצפה 3408 פעמים

ומה שציין לס' בני יעקב, בסוף מאמר ז', אולי כוונתו לבני יעקב (קושטאנדינא תע"ד) דף קע"ב ע"ג, עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[פי האתון]

בפירוש הראב"ד למסכת תמיד מוזכר כמ"פ 'ראיתי בפתרוני ר' שמואל חסיד', מיהו ר' שמואל חסיד? והאם נדפסו תורותיו?

[יבנה]

צ״ל המיוחס לראב״ד. הכוונה לר׳ שמואל אביו של ר׳ יהודה החסיד. כמבואר בבעלי התוס׳ עמ׳ 194, ועמ׳ 354 ואילך.

[פרנצויז]

ב] עוד שם מביא תשו' מהרי"ק ולא הצלחתי למצוא

נראה שמש"כ באור חדש פ' נשא [שנדפס בתוך ס' מאורי אש] בשם תשו' מהרי"ק, הוא ט"ס, וצ"ל מהרי"ש [=מהר"י ששון, בספרו בני יעקב],
ראה בספרו של בעל אור חדש, "אור חדש" על קידושין י"ב ע"ב [בסוגיא של רב מנגיד] שכתב דברים דומים, עיי' מש"כ שם ד"ה נהרדעי: "והקשה מהר"י ששון בספרו בני יעקב סוף מאמר ז' ... אכתי עבר אדרב דהוא מנגיד ... ותי' דהך איתמר בזמן המשנה ... דאז היה מותר ... אבל השתא דאיתמר הא דרב..."
ואח"כ בהמשך דבריו הוא מכנה אותו מהרי"ש, ראה מש"כ "ומדברי הרמב"ם ישלה"ר כדעת מהרי"ש הנ"ל...", "ובאמת קושי' מהרי"ש הנ"ל ממתני' דגיטין...".
...
ומה שציין לס' בני יעקב, בסוף מאמר ז', אולי כוונתו לבני יעקב (קושטאנדינא תע"ד) דף קע"ב ע"ג, עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

בני יעקב סוף מאמר ז' דף קע"ב ע"ג

בני יעקב דף קעב עמוד ג.png (88.87 KiB) נצפה 3371 פעמים

[יהודה בן יעקב]

כתב ביד שאול יורה דעה סימן צ סעיף ג

ולא אמרינן כבוש כמבושל. עיין ט"ז [ס"ק יב] מה שכתב בזה ובנקודות הכסף [ס"ק ב] ובט"ז לקמן סימן צ"ח ס"ק ה'. והאחרונים כתבו דבשר שנכבש בחלב ואח"כ בשלו הוה ליה בשר בחלב דאורייתא, ולפענ"ד כיון דאין בישול אחר בישול בבשר בחלב כמבואר בכרתי ופלתי סימן (צ"ב) [פז פלתי ס"ק יג ד"ה והנה הש"ך], הוא הדין דאין בישול אחר כבישה שכבר הוציא כל טעמו והארכתי בזה בתשובה.

האם נדפסה תשובתו?

בשו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעאה חלק ג סימן קי ד"ה והנה בהך דהמבשל, מדבר בנושא זה, אך כותב להיפך.

[י. אברהם]

בני יעקב דף קעב עמוד ג.png

יישר כח
האם מצאת היכן מסתפק אי משום קנסא אי משום שעבר על דברי חכמים וכו'?

[עושה חדשות]

האם יש בספרות השו"ת שלפנינו משהו מענין זה?

שולחן הטהור קאמרנא.png (40.88 KiB) נצפה 3274 פעמים

[yankev]

בערוך ע' אודדא, מביא פירוש בשם ר' בנאה. האם ידוע אודותיו?

אודדא [פעדר].
מבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי' הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (ובשבת מא) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (ובב"ב נח) ההוא דאמר להו חביתא דעפר' לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי' רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (ובב"מ כו) בגמ' דמצא בגל מתני' באודדא ונסכא (ובגיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (ובמנחות מב) קלינן לאודדא. (ובע"ז כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א"ב בנוסחאות דידן גרסינן אודרא):

[לבנון]

בערוך ע' אודדא, מביא פירוש בשם ר' בנאה. האם ידוע אודותיו?

אודדא [פעדר].
מבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי' הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (ובשבת מא) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (ובב"ב נח) ההוא דאמר להו חביתא דעפר' לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי' רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (ובב"מ כו) בגמ' דמצא בגל מתני' באודדא ונסכא (ובגיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (ובמנחות מב) קלינן לאודדא. (ובע"ז כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (א"ב בנוסחאות דידן גרסינן אודרא):

רבי בנאה הוא בעל הסיפור שם בגמרא, עיי"ש

[פרנצויז]

בני יעקב דף קעב עמוד ג.png

יישר כח
האם מצאת היכן מסתפק אי משום קנסא אי משום שעבר על דברי חכמים וכו'?

האמת היא שלא עברתי על כל מאמר ז' בס' בני יעקב, תשובה ארוכה מאוד, ורק בדקתי את סוף המאמר כמו שציין בעל אור חדש שהוא בסוף מאמר ז', וכמובן אין ודאות גמורה שבעל אור חדש באמת התכוין לקטע שהבאתי ממנו צילום, אך היות שלע"ע לא מצאנו מקום יותר ברור, לא יצא מגדר השערה.
ולעצם הדברים, למרות שבעל אור חדש במאורי א"ש פרשת נשא כותב בלשון "מספקי' ...", יתכן שאין כוונתו שכתוב שם מפורש לשון "יש לחקור" וכד', אלא שמהקושיא והתירוץ רואים שלפני כן סבר שגם בזמן המשנה היה אסור, ואח"כ סבר שבזמן המשנה היה מותר ורק בזמן רב נאסר, ואת זה הוא מכנה "מספקי'".
[יש להעיר שבאור חדש שם כתוב "לפשוט הא דמספקי' לי", וכן הוא גם במאורי אש דפוס פיורדא תקכ"ז, (ד"ה אופן השני),
ראה https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ויש לעיין אם פשוט שהמילה "לי" היא טעות דפוס וצ"ל: "דמספקי' ליה", או שאינו ט"ס וכוונתו שזה ספק של בעל אור חדש בעצמו שהסתפק בתשובה הנ"ל, וצ"ע].
ואע"ג דלא מבואר להדיא בס' בני יעקב שביאור שני צדדי הספק הוא אי משום קנסא אי משום שעבר על דברי חכמים, יתכן שבעל אור חדש הוסיף את זה מדיליה מסברא פשוטה שזו כוונת מהר"י ששון בס' בני יעקב בשני צדדי הספק שלו.

דרך אגב, כעת מצאתי שבעל אור חדש הזכיר את הענין הזה במקום נוסף, ראה אור חדש על קידושין ב., דף ז' טור ב' (במהדורת שצ'צ'ין) [עמ' 15], ד"ה נקנית בכו"ש וביאה, שכתב: "ועי' בס' בני יעקב דהאריך בזה אי איסורא דרב דמנגיד מקדש בביאה הי' בזמן המשנה ע"ש ואני מצאתי...".

אור חדש קדושין ב, ב.png (61.71 KiB) נצפה 3214 פעמים

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[613מצו]

בספר שבלי הלקט סימן עו כתוב:

מה שנהגו לומר בשבתות וימים טובים בזמירות ה' מלך בעמידה כתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מה שנמצא באגדה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה שברא את העליונים לשבח לשמו כיצד מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע פותח ואומר ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיע לברכו וכו' וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראוין לאומרו בעמידה ומה שאמר במסכת סופרים ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן והן צריכין למעשה ידיהן ואין להם פנאי להאריך בנעימתו לא נהגו לאמרו בעמידה וזה שאמר במס' סופרים שאומרים אותו בפסח בעמידה לאו לאפוקי שאר ימים טובים ושבתות אתא אלא לאפוקי ימות החול. ויש שאין אומרים אותו בחול כלל.

אני מנסה להבין מה כוונתו "ומה שאמר במסכת סופרים ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן והן צריכין למעשה ידיהן ואין להם פנאי להאריך בנעימתו לא נהגו לאמרו בעמידה."
לא מצאתי יחס בכלל לנושא דנן (אמירת ה' מלך בעמידה) במסכת סופרים (סופרים יח:ב מדבר על עמידה כללית בפסד"ז בפסח). כנראה הוא מצטט את אחיו. איפה ר' בנימין כתב את זה?

[אליסף]

בספר האשכול\נחל אשכול מביא בהל' טומאת כהנים את תשובת בעל פני יהושע בעניני טומאת אוהל
כותב הרצב"א שתשובה זו נדפסה לראשונה בספר מאמר מרדכי (לר' מרדכי האלברשטט אב"ד דיסלדורף, ברין תקמ"ט)
אך מציין שספר זה אינו מצוי כלל "מהסיבה שכתבתי בספרי ברית א' עמ' 24"
למה כוונתו?
יגעתי ולא מצאתי

[חיס]

בספר האשכול\נחל אשכול מביא בהל' טומאת כהנים את תשובת בעל פני יהושע בעניני טומאת אוהל
כותב הרצב"א שתשובה זו נדפסה לראשונה בספר מאמר מרדכי (לר' מרדכי האלברשטט אב"ד דיסלדורף, ברין תקמ"ט)
אך מציין שספר זה אינו מצוי כלל "מהסיבה שכתבתי בספרי ברית א' עמ' 24"
למה כוונתו?
יגעתי ולא מצאתי

יגעתי ומצאתי

בספרו ברית אברהם עמוד 24
https://tablet.otzar.org/#/book/107046/ ... /0/end/0/c

[אליסף]

בספר האשכול\נחל אשכול מביא בהל' טומאת כהנים את תשובת בעל פני יהושע בעניני טומאת אוהל
כותב הרצב"א שתשובה זו נדפסה לראשונה בספר מאמר מרדכי (לר' מרדכי האלברשטט אב"ד דיסלדורף, ברין תקמ"ט)
אך מציין שספר זה אינו מצוי כלל "מהסיבה שכתבתי בספרי ברית א' עמ' 24"
למה כוונתו?
יגעתי ולא מצאתי

יגעתי ומצאתי

בספרו ברית אברהם עמוד 24
https://tablet.otzar.org/#/book/107046/ ... /0/end/0/c

יישר כחך!

[רציני]

בספר שבלי הלקט סימן עו כתוב:

מה שנהגו לומר בשבתות וימים טובים בזמירות ה' מלך בעמידה כתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מה שנמצא באגדה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה שברא את העליונים לשבח לשמו כיצד מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע פותח ואומר ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיע לברכו וכו' וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראוין לאומרו בעמידה ומה שאמר במסכת סופרים ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן והן צריכין למעשה ידיהן ואין להם פנאי להאריך בנעימתו לא נהגו לאמרו בעמידה וזה שאמר במס' סופרים שאומרים אותו בפסח בעמידה לאו לאפוקי שאר ימים טובים ושבתות אתא אלא לאפוקי ימות החול. ויש שאין אומרים אותו בחול כלל.

אני מנסה להבין מה כוונתו "ומה שאמר במסכת סופרים ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן והן צריכין למעשה ידיהן ואין להם פנאי להאריך בנעימתו לא נהגו לאמרו בעמידה."
לא מצאתי יחס בכלל לנושא דנן (אמירת ה' מלך בעמידה) במסכת סופרים (סופרים יח:ב מדבר על עמידה כללית בפסד"ז בפסח). כנראה הוא מצטט את אחיו. איפה ר' בנימין כתב את זה?

בחידושי הגהות על הטור סימן נ כותב שלא נמצא במסכת סופרים שלפנינו.
בתוך יהי כבוד יוצא ה' מלך.
בהמעין פרשבורג חדש תשס"ו עמוד קנב, הוכיח מהמסכת סופרים יז א שהיו אומרים 'יהי כבוד ה' מלך'.

[יהודה בן יעקב]

כתב בשו"ת שבט סופר יורה דעה סימן נד

וראיתי בכ"ס יו"ד סי' ע"ו שעמד על דברי הר"ן חולין ופסחים שדייק מהאי פנכא דר"א בפ' כל הבשר שתברה מפני שמלח בו בשר דמוכח מזה דנטלפ"ג לכתחילה אסור דהא ש"ס מפורשת הוא סוף ע"ז דגזרינן אב"י אטו בת יומא ותירץ דקמ"ל אף באיסור דרבנן כמו דם שמלחו נמי גזרינן אטו בת יומא ולא הוי גזירה לגזירה יע"ש

לכא' סברתי שכוונתו לספרו של אביו הכתב סופר, בשו"ת יו"ד סי' עו. אך לא מצאתי שם.
מלבד התמיהה שלא הזכיר התייחסות לאביו כמחבר הספר.
אשמח לדעת להיכן כוונתו.

[מה שנכון נכון]

כתב בשו"ת שבט סופר יורה דעה סימן נד

וראיתי בכ"ס יו"ד סי' ע"ו שעמד על דברי הר"ן חולין ופסחים שדייק מהאי פנכא דר"א בפ' כל הבשר שתברה מפני שמלח בו בשר דמוכח מזה דנטלפ"ג לכתחילה אסור דהא ש"ס מפורשת הוא סוף ע"ז דגזרינן אב"י אטו בת יומא ותירץ דקמ"ל אף באיסור דרבנן כמו דם שמלחו נמי גזרינן אטו בת יומא ולא הוי גזירה לגזירה יע"ש

לכא' סברתי שכוונתו לספרו של אביו הכתב סופר, בשו"ת יו"ד סי' עו. אך לא מצאתי שם.

ראה סנ"ה ד"ה וכ"ז בכלי (ובסי' פ) בשם מהרלנ"ח.

[צבי-שפייר]

בספר דברים נחמדים להבני יששכר זי"ע, עניני חנוכה אות ו' (יסוד זה מובא גם כן בבני יששכר כמה פעמים):

ענין שנקרא פלאות הבורא יתברך נ"ס, הוא על פי גמרא ברכות (ד, ב) מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, ואפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש (תהלים קמה, יד) סומך י"י לכל הנופלים, ואם כן סומך הסמ"ך לנו"ן, ואם כן כשח"ו שונאי ישראל בצרה הוא עבור נפילת הנו"ן בעוה"ר, ואחר כך כשנגאלים על ידי פלאותיו יתברך הוא סמיכת הנו"ן על ידי הסמ"ך, וזה ענין שקרוי נ"ס סמיכת הנו"ן על ידי הסמ"ך:
וזה ענין (תפלת שמונה עשרה, ברכת תקע בשופר) ושא נ"ס לקבץ גליותינו שהוא להרים הנו"ן על ידי הסמ"ך, וכענין זה כמדומני שמעתי בשם איזה חכם אחד:

שאלתי הוא, אל מי כיוון רבינו ל"חכם אחד"?

[מה שנכון נכון]

שאלתי הוא, אל מי כיוון רבינו ל"חכם אחד"?

אור יצחק סוף חנוכה?

[צבי-שפייר]

מהרה״ק רבי יצחק מראדוויל זצ״ל?

[מה שנכון נכון]

כן.

[צבי-שפייר]

כן.

אני בודק. יישר כח.

[צבי-שפייר]

כן.

אני בודק. יישר כח.

כן, כתוב שמה. יתכן שהכוונה אליו... יישר כח!