וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, לָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד.
וכעי"ז בב"ר מה, ד:
ולמה נתעקרו האמהות? רבי הונא משם רבי חייא בר אבא: כדי שיצאו רוב השנים בלא שיעבוד.
לגבי עקרות שרה [ועיכוב לידת יצחק] עיי"ש ביפה תואר ומהרז"ו הכיצד נוגע דבר זה לשעבוד [שלכאורה תמוה, הרי מנין הארבע מאות שנה התחיל מלידת יצחק, תהיה מתי שתהיה].
ולגבי עקרות רבקה ורחל [שכבר היתה אחרי שהתחיל המנין ארבע מאות שנה מלידת יצחק] פירשו המפרשים [יפה תואר, עץ יוסף, רד"ל וידי משה] שנוגע לעניין שנות השעבוד [שהיה רק במצרים ולא מקודם], וכן לגבי קושי השעבוד והעינוי במצרים גופא [ומתאים עם לשון המדרש "בלא שעבוד"]. שכן השעבוד התחיל משעה שמת יעקב ("התחילו לשעבדם", רש"י בריש פרשת ויחי) וקושי השעבוד התחיל משעה שמת אחרון השבטים (רש"י שמות ו, טז, ילקו"ש שמות רמז קסב עה"פ וימת יוסף וכל אחיו). וזה לשונם:
"ולפי שהשעבוד לא התחיל עד מות יוסף וכל אחיו נמצא שרוב השנים היו בלא שעבוד וכו' וי"ז שחי יעקב במצרים וכו' בלא שעבוד, ואילו לא נתעקרו האמהות היו השבטים שעל ידם נתגלגלה ביאתם למצרים קודמים בעולם והיו יורדים למצרים מקמי הכי ויעקב והשבטים מתים מקמי הכי והיה השעבוד (שהתחיל כנ"ל במות יעקב ומות השבטים) קודם" [יפה תואר, עץ יוסף]. "שהשעבוד התחיל אחר מיתת כל השבטים, וכשנתאחרה לידתן ממילא מיתתן, והשעבוד נתאחר" [רד"ל], "שיתאחר זמן לידת השבטים זמן רב ולא יהיה הגלות אלא אחר זמן, כדאיתא שכל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לא היה השיעבוד" [ידי משה]. עכ"ד.
ולא זכיתי להבין כיצד מסביר טעם זה את עקרות רחל. [ובפרט קשה שאלה זו בתנחומא הנ"ל שהביא את הטעם הזה לגבי רחל, וקאי על הפסוק "ויזכור אלקים את רחל"].
זה מסביר רק את עקרות רבקה דהיינו מדוע לא נולד יעקב מוקדם יותר, שאז היה נושא את לאה ורחל מוקדם יותר, והיו יולדות מוקדם יותר את השבטים, ובהנחה שיעקב והשבטים היו מתים באותם הגילאים שמתו באמת [שזו הנחת המפרשים הנ"ל], א"כ היה השעבוד [במות יעקב ומות אחרון השבטים] מתחיל מוקדם יותר.
אבל [לאחר שרבקה כבר היתה עקרה, ונולד יעקב מתי שנולד, וכעת אנו דנים] בנוגע לעקרות רחל, הרי זמן לידת בניה יוסף ובנימין לא השפיע כלום על התחלת השעבוד, שהרי זמן מות יעקב בוודאי לא מושפע מזה, וגם זמן מות אחרון השבטים לא, כי השבט שמת אחרון לא היה מבני רחל אלא היה זה לוי (רש"י שמות ו, טז, ילקו"ש שמות רמז קסב, סדר עולם רבא פ"ג) בנה של לאה, שהיא לא היתה עקרה כלל [כלומר מבחינה מעשית (עיין ב"ר ריש פרשה עא)] אלא נפקדה מיד בחתונה ["ראובן... כוחי וראשית אוני"], וילדה את ארבעת בניה הראשונים בזה אחר זה. והמימרא "למה נתעקרו האמהות" אינה נוגעת אליה ולא עוסקת בה כלל. [ואילו יוסף בנה של רחל, הגם שנולד מאוחר בשבע שנים, עכ"ז מת ראשון מכל השבטים, כדמשמע בקראי וכדאיתא בגמרא ברכות נה, א ועוד].
הדבר היחיד שנגרם מעיכוב לידת יוסף היה שירדו למצרים מאוחר יותר [כי הירידה למצרים התגלגלה ע"י מכירת יוסף בגיל שבע עשרה], אבל לא התחלת השעבוד.
שו"ר שעמד בשאלה זו [בקיצור] היפה תואר בעצמו, וכתב כעין מה שאמרנו: "ואף על פי שלאה נפקדה מיד, מאחר שרחל נתעקרה נתעכב השעבוד, שלא היה גלגול ביאתן למצרים אלא ע"י יוסף".
דא עקא שלא מובן בזה כיצד התחיל השעבוד קודם, שהרי אף כאשר היו כבר במצרים לא התחיל שום שעבוד כל זמן שיעקב חי ולא התחיל קושי השעבוד כל זמן שלא מת אחרון השבטים, כמו שכתב כ"ז היפה תואר בעצמו ממש במילים שלפני כן [שהן אלו שצוטטו לעיל]. וא"כ גם אילו ירדו למצרים מוקדם יותר [והיה יעקב במצרים יותר משבע עשרה שנה], סוכ"ס השעבוד לא היה תלוי במנין שנים מרגע הירידה למצרים אלא במות יעקב ואחרון השבטים, והם נתון קבוע [מות יעקב תלוי בעקרות רבקה (והוא כבר נולד ולא עליו אנו דנים כעת), ומות אחרון השבטים תלוי בלאה שלא היתה עקרה, וילדה מיד]. ולכן לא זכיתי להבין מה תירץ היפה תואר על השאלה, ומה כוונתו דמשום שהיו יורדים למצרים מוקדם יותר – היה השעבוד מתחיל מוקדם יותר.
[המעיין שם יראה שבפרט היפה תואר לשיטתו לא מובן מה הרווח לעניין "יצאו רוב השנים בלא שעבוד" במה שירדו למצרים מאוחר יותר. שהיפה תואר פירש "רוב" כפשוטו, שרוב מארבע מאות שנה עברו בלא שעבוד, כי השעבוד התחיל רק במות יעקב כנ"ל והיינו ר"ז שנים אחרי לידת יצחק (יצחק בן ששים שנה בלדת אותם, ויעקב נפטר בגיל קמ"ז), שהוא יותר מחצי מארבע מאות. אבל למצרים ירדו ק"צ שנים אחרי לידת יצחק (ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה), כפי שמביא בעצמו שם, וזה אינו "רוב" מארבע מאות שנה – אפילו אחרי העיכוב בלידת יוסף. א"כ לגבי עצם הירידה למצרים לא הועילה עקרות רחל שיהיה "רוב שנים" מחוץ למצרים, אלא היו שם ר"י שנים שהן הרוב מארבע מאות, ולגבי השעבוד – הן התחלתו והן התחלת קושיו – אינו תלוי כלל בבניה של רחל כנ"ל].
וכל זה קשה על דברי המפרשים הנ"ל דייקא. דבלי דבריהם אפשר היה לומר שיש נפק"מ גדולה בין הגירות [אף בלא שעבוד] מחוץ למצרים או בתוך מצרים, וכל דחיה של עצם הירידה למצרים היתה רווח, ואכמ"ל. אבל אין זו דרכם של המפרשים שמחפשים את התחלת השעבוד דייקא [והיפה תואר מחפש גם "רוב" כנ"ל], ולכן עוסקים כולם במות אחרון השבטים [והיפה תואר והעץ יוסף הוסיפו גם את מות יעקב].
כמו"כ גם לגבי התחלת השעבוד אפשר לבאר בפשיטות על פי הילקוט שמעוני (שמות רמז קסב עה"פ "הבאים מצרימה") שכתב לגבי מיתת יוסף, שהיה הראשון מהשבטים שמת: "כל ימים שהיה יוסף קיים לא היה עליהם משוי של מצרים, וכיון שמת יוסף ניתן משא של מצרים עליהם, לפיכך 'הבאים [מצרימה]', כאילו אותו היום נכנסים [למצרים]'. נמצא שבמות יוסף הוכבד השעבוד, והעיכוב בלידתו [עקרות רחל] דחה את התחלת שלב זה.
אי נמי, אולי נחדש על יסוד הילקו"ש הזה, שכשם שבמות יעקב התחיל השעבוד, ובמות יוסף החמיר השעבוד, ובמות לוי אחרון השבטים נעשה עינוי גמור, כך במות כל שבט ושבט החמיר השעבוד יותר מקודם. ולפי זה גם במות בנימין החמיר השעבוד יותר מקודם, ויש רווח במה שנולד בנימין מאוחר עקב עקרות רחל.
אבל את דברי המפרשים הנ"ל, שתלו הכל להדיא במות אחרון השבטים, [ולא הזכירו כלל רעיון כזה שבמות יוסף (או שבטים אחרים) הוכבד השעבוד] אין זה מיישב, ולא מצאתי כיצד להעלות ארוכה לדבריהם, הכיצד השפיעה עקרות רחל [ועיכוב לידת יוסף] על זמן התחלת השעבוד. וצ"ע.
אשמח לכל עזרה מחכמי בית המדרש.