דברי חיזוק מגדולי ישראל על המצב הקשה

[עקביה]

אני לא חושב שמתכוונים לומר שבמצב הנתון כעת גלות זו קשה יותר מכל גלויות העבר.

כפי הנראה ממה שמביאים מרח"ו זו כן הכוונה.

[צופה_ומביט]

היום היה בבתי הכנסת גיליון ובו שיחה שמסר הגר"ב פינקל בישיבת מיר "להעמיד דעת תורה בדרכו ובמשנתו של מרן ראש הישיבה שר התורה רבי חיים שמולאביץ זצוק"ל, בהתייחסות לחיזוק התורה בימים אלו, נשיאה בעול עם הנתונים בצרה ובשביה והתפילה לשלומם, וההרגשה כי בשלי הסער הגדול הזה" [תיאור השיחה בראש המאמר].

השיחה מתחילה במילים: "התקופה היא לא פשוטה, יש בלבול גדול וצריך לסדר את העניינים. אנחנו צריכים לדעת את השילוב הנכון של מעלת התורה ובן תורה, ומעלת המצטער בצערם של ישראל ונושא בעול עם חברו. נחפש את שביל הזהב".

התאריך בראש הגליון הוא ז' בכסלו, ולכן איני יודע אם מסתדר עם הזמנים, אבל כפי הנראה די ברור השיחה מתייחסת לכמה וכמה חלקים מדברי הגרב"ש, באופן כמעט מפורש. מי שישווה יראה. [גם עצם החלוקה כעת בבתי הכנסת לכאורה היא כקנאה לכבודו של הגר"ח שמולאביץ זצ"ל, וכסוג של תגובה ציבורית לדברי הגרב"ש].

מצ"ב צילום הגליון [בכוונה הכנסתי להודעה ולא כקובץ להורדה. באם זה מפריע - נא עדכנו אותי באישי].

‏‏הגרב פינקל 1.jpeg (239.08 KiB) נצפה 3514 פעמים

‏‏הגרב פינקל 2.jpeg (288.34 KiB) נצפה 3514 פעמים

[יהושפט]

.

[סימנא]

ייש"כ על העלאת הדברים!
כפי שכבר התפרסם (נדמה לי באשכול המקביל שנמחק), אכן למחרת השיחה של הגריב"ש ערך הגר"ב פינקל שיחה כדי למחות על הדברים שנאמרו.
אגב, הוא הביא בראש דבריו:

וכך ראיתי את אבי מורי זצ"ל כי בעת צרה ל"ע היה מצב של בכיות נוראות שא"א לתאר, יהודים סובלים.

ראיתי ונזכרתי כי כאשר אירע אסון התאומים בארה"ב, דקות ספורות לאחר האירוע הפסיק רבי אריה זצ"ל את הלימוד בישיבה (בית המדרש פרידמן) ואמרו תהלים ולאחר מכן מסר שיחה נסערת, בה בכה בכיות נוראות על הצרה שעלולה להתרגש על יהודים בעולם.

[בני ברקי]

בודאי!
בגלל שהשיחה של הגריב"ש הייתה בישיבת מיר יום אח"כ הגרב"פ מסר שיחה (כולל פרסום בישיבה) על מנת שלא יקשרו בין הדברים שנאמרו אתמול ע"י הגריב"ש לישיבת מיר
וכמובן להעמיד על נכון את שיטת הגרח"ש זצ"ל
שבאמת לא יודע האם לגריב"ש הייתה היכרות אישית עם הגרח"ש שככה דיבר בביטחון עליו

[צופה_ומביט]

תהיתי אז ואני תוהה היום, האם יש אדם בעולם החושב שמצבינו היום קשה יותר מאשר מצבם של אבותינו בגלות אירופה?
ואם יאמר האומר שכעת, לאחר שמחת תורה תשפ"ד התברר שאכן כן, כי דברים כאלה לא היו באירופה, אשיב לו שאמנם הפוגרומים המקומיים לא היו כאלה, אבל מאורעות ת"ח ות"ט ופרעות פטליורה ימ"ש, עלו בהרבה על מה שקרה לנו כעת, וכל זה בלי להזכיר את השואה, ובלי לדבר על המצב השפל והעלוב שלהם בין הגויים, כידוע למי שקרא ספרי היסטוריה או ספרי אוטוביוגרפיה בני התקופה.

גם מסעות הצלב.
ופעם קראתי ב"סדר הדורות" והזדעזעתי. כל שנה, לפעמים באותם המקומות עצמם [בספרד וצרפת וכיו"ב], גירושים ופרעות ורציחות וחורבנות. שנה אחרי שנה אחרי שנה אחרי שנה. ממש והיו חייך תלואים לך מנגד ולא תאמין בחייך.

[צופה_ומביט]

גלות ישמעאל היא כמובן לא רק כאן באר"י אלא בכל העולם, היא מאיימת על כל העולם ועל עמ"י בפרט בכל קצווי תבל.
אני לא חושב שמתכוונים לומר שבמצב הנתון כעת גלות זו קשה יותר מכל גלויות העבר, אלא רק בפוטנציה ח"ו. הרי העתיד עדיין... ה' ישמרנו שזממם לא יעלה בידם.

יש גם את ההיבטים הרוחניים של הגלויות, כפי שכתב כאן ידידינו הרב צו''מ באשכול אחר, גלות אדום היינו הפקרות וכו' גלות ישמעאל היינו וכו'.

ההיבטים הרוחניים לא מנותקים מהמציאותיים-היסטוריים. אם נראה אצל היפנים תכונות פלוניות שתואמות לישמעאל לא נאמר שהם (גלות) ישמעאל, אא"כ נוכל להראות במציאות כיצד ומתי נדבקו הללו מתרבות ישמעאל וקנו ממנה לעצמם, או הושפעו באיזה אופן, ורצוי ממשי, למשל שעמד להם מלך מישמעאל והנחיל להם את התרבות הזו.

זו הסיבה שהרמב"ן כשבא להסביר מדוע רומי היא אדום לא מסתפק בלהראות תכונות משותפות, אלא מביא טענה היסטורית מיוסיפון שהמלך הראשון שעמד להם והעמיד את נימוסיהם חוקיהם ותרבותם הראשונה (שמשם התפתח) הוא צפו בן אליפז.

בכוונתי לעסוק עוד בנושא באשכול ההוא, ולהתייחס לשאלה החשובה ששאל שם הרב דורשי יחודך, ושם יתבהרו הדברים עוד בעז"ה.
בעז"ה כשיתאפשר לי.

[באג2000]

מבחינה רוחנית המצב שלנו אכן יותר קשה מגלות אדום, העובדה שהקב''ה מרחם עלינו זה לא בהכרח קושיה על מהרח''ו...

אחר בקשת המחילה, זה לא כ"כ ממין העניין.
לא על זה מדובר.

אני לא בקי במהרח''ו ולא יכול להתווכח, אבל אתה טוען שגלות גשמית היא לא שיקוף של גלות רוחנית?

[צופה_ומביט]

גלות גשמית היא לא שיקוף של גלות רוחנית?

בהקשר זה מעניין לציין [עניינא דיומא חנוכה] שהרבה מאד מרבותינו מתייחסים לגלות יוון והחושך שבה כמדבר על חכמת יוון, פילוסופיה וכו'. ולמעשה מלכות יוון שכבשו את א"י וגזרו את הגזירות שהחשיכו את עיניהם של ישראל וכו' היו עובדי אלילים [הרי הם העמידו צלם בהיכל / על המזבח, וזבחו חזיר, וציוו על היהודים בכל מקום לזבוח לאליליהם וכו' (זה הרי מה שהתחיל את מרד מתתיהו), וגם גזירת להגמון תחילה לא קשורה לפילוסופיה כלל], ורק בהיכלי השן האקדמיים של יוון עצמה היו קבוצה קטנה של פילוסופים, שלא השפיעה מאד על האומה כולה באותו הזמן, אם איני טועה.
וממילא יש לעיין בקשר בין הפילוסופיה היוונית לבין האופי והתרבות היווני שהוא מצידו הוליד והצמיח גם את [הסוג המסוים של] עבודת האלילים שלהם ו/או את היכולת והרצון שלהם להתפשט ולהנחיל לאחרים את תרבותם.
אי נמי, או כתוספת: מלכות יוון האלילית ואופיה ותרבותה [וממילא כיבושיה המדיניים והשינויים שעשתה במקומות שכבשה] הכשירו את הקרקע המציאותית-היסטורית להתפשטות - המאוחרת יותר - של חכמת יוון בעולם [אחרי שהיא פשטה ביוון עצמה].
אחרת תהיה כאן מציאות היסטורית שלא תואמת את הרעיון הפנימי וזה א"א.

[עקביה]

מבחינה רוחנית המצב שלנו אכן יותר קשה מגלות אדום, העובדה שהקב''ה מרחם עלינו זה לא בהכרח קושיה על מהרח''ו...

אחר בקשת המחילה, זה לא כ"כ ממין העניין.
לא על זה מדובר.

אני לא בקי במהרח''ו ולא יכול להתווכח, אבל אתה טוען שגלות גשמית היא לא שיקוף של גלות רוחנית?

לא זכור לי היכן טענתי טענה כלשהי בקשר לזה.
אני רק אומר שבמה שמביאים מרח"ו על גלות ישמעאל, המשמעות הברורה היא שמדובר על גלות גשמית קשה מכל קודמותיה, ואני טוען שככל שמדברים על זמנינו אנו אין לדברים אלה שחר.

[צופה_ומביט]

היום היה בבתי הכנסת גיליון ובו שיחה שמסר הגר"ב פינקל בישיבת מיר "להעמיד דעת תורה בדרכו ובמשנתו של מרן ראש הישיבה שר התורה רבי חיים שמולאביץ זצוק"ל, בהתייחסות לחיזוק התורה בימים אלו, נשיאה בעול עם הנתונים בצרה ובשביה והתפילה לשלומם, וההרגשה כי בשלי הסער הגדול הזה" [תיאור השיחה בראש המאמר].

השיחה מתחילה במילים: "התקופה היא לא פשוטה, יש בלבול גדול וצריך לסדר את העניינים. אנחנו צריכים לדעת את השילוב הנכון של מעלת התורה ובן תורה, ומעלת המצטער בצערם של ישראל ונושא בעול עם חברו. נחפש את שביל הזהב".

התאריך בראש הגליון הוא ז' בכסלו, ולכן איני יודע אם מסתדר עם הזמנים, אבל כפי הנראה די ברור השיחה מתייחסת לכמה וכמה חלקים מדברי הגרב"ש, באופן כמעט מפורש. מי שישווה יראה. [גם עצם החלוקה כעת בבתי הכנסת לכאורה היא כקנאה לכבודו של הגר"ח שמולאביץ זצ"ל, וכסוג של תגובה ציבורית לדברי הגרב"ש].

לבקשת רבים, כאן נמצא הקובץ להורדה.

[צופה_ומביט]

כאן בעמוד 16 ואילך, שיעור מהרב אליהו דיסקין, מאד מזכיר את דברי הגר"ב פינקל ועוד.

עיקרי הדברים:

א. להכיר בכך שהצרה באה בגלל מעשינו הרעים. "עוונותיכם הטו אלה".

ומה מוטל עלינו בפועל?
ב. "דבר ראשון, צריך להיות נושא בעול עם חברו". עם האבלים, הניזוקים, הפצועים, השבויים, החיילים. ומביא מהח"ח. ומאריך בעניין זה.
ג. להתחזק בכוח התורה דמגנא ומצלא, ועומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.
ד. חיוב דאורייתא של תפילה בעת צרה.

סיכום שתי הנקודות האחרונות:
"קו החזית האמיתי נמצא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, בתורה ובתפילה".
"זוהי האחריות שלנו לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, להתחזק בתורה ובתפילה שה‘ ירחם עליהם ויצילם".

ה. המאורעות חייבים להביא [וחבל שצריכים אותם עבור זה] להעביר גילולים מן הארץ, לחיזוק ההכרה שהכל תלוי אך ורק בקב"ה, ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים. ולא לבטוח ולסמוך לא במדינה, ולא בצה"ל ולא במנהיגים הפוליטיקאים ולא בדמוקרטיה ולא בשום כוח ויצירה אנושית. האמונה הזו בעצמה מביאה את הישועה. להתחזק שלא יקרה ח"ו להיפך, "שלא יאמרו מעשי כשפים הם" - "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". [הוא מאריך בזה בדברים מאד בהירים ישרים וחזקים. על היסוד העיקרי הזה מדברים עוד כמה מהרבנים בגליון זה, ומובא גם מהרב דסלר מה שאמר לגבי לקחי השואה, כדאי מאד לראות].

[צופה_ומביט]

עוד שם בעמוד 48 ואילך, מהרב יחיאל יעקובזון. מדבר ג"כ מאד בהיר על היסוד הנ"ל של היפך הסמיכה על "כוחי ועוצם ידי" שיש לצערנו בכולנו, ועוד דברים חשובים, עיי"ש הכל.

ובתוה"ד כותב דבר שנשמע כחידוש, או שלא ירדתי לסוף דעתו. אביא את הכל [גם לפני ואחרי] ואדגיש את הקטע המחודש בעיניי:

יש כאלו שאומרים שהם מבינים למה המלחמה התחילה דווקא ביום הזה, אם מפני שלא הצלחנו בעבודתנו של התפילה ביום כיפור או השמחה בשמיני-עצרת וכדו'. שמעתי במפורש שדברים אלו הם כפירה בכח התפילה, או כפירה בהלכה. כולנו קיימנו את ההלכות כראוי בימים האלו כלל ישראל התעלה כולו בזכותנו. וככל שהמצב הוא גרוע, הוא יכול היה להיות גרוע הרבה יותר לולא הזכויות שלנו.

כשהתחילה מלחמת יום-הכיפורים, ג"כ נאמרו דיבורים כאלו ממש, וראיתי אצל הרב אברמסקי ואצל הרב שך, הראש-ישיבה והמשגיח בישיבה בה למדתי ועוד מגדולי ישראל, שכעסו ממש ודיברו בחריפות נגד גישה זו. הנוסח שהם אמרו, שצריך להסתכל על זה במבט של חסד ה', שהקב"ה גלגל שהמלחמה תפרוץ ביו"כ, ובזכות התפילות של יו"כ, יהיו לנו הרבה זכויות ויצטמצם הנזק מאוד. כך גם עכשיו, קיימנו ב"ה את כל הלכות המועדים וה' סובב שזה יפרוץ בזמני חסד ולא יהיה הרבה יותר גרוע. כך צריך להסתכל על המצב ולא בשום דרך אחרת.

עוד אוסיף באותיות של קידוש לבנה. אנחנו לא אשמים במצב!! לא יתכן שאנחנו, שומרי תורה ומצוות, אשמים בנזק שלא רצינו לגרום. ביררתי זאת אישית אצל הסטייפלר, ואצל גדולי הדור הקודם, וזו דעתם הפשוטה. הסטייפלר אמר לי שלא יתכן שיאשימו אדם בנזק כשהוא לא התכוון במזיד לגרום רעה. נכון שאנחנו עדיין לא מושלמים ועל כך נאמר שכל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו, כאילו נחרב בימיו. אבל חלילה לייחס לנו צער של הריגת אנשים וסבל רב, בגלל שאנחנו לא היינו בסדר.

יש לפנינו ניסיון, צריך לדעת איך עומדים בו. כל ניסיון מגיע כדי לרומם אותנו, אפילו אם משהו זעיר כחוט-השערה, אבל צריך שנתרומם בו, בין בדבר מסוים לתקופת הניסיון ובין בדבר שיימשך אח"כ, כי זו מטרת הניסיון, לא יתכן שהוא נגמר ונשארנו בדיוק אותו דבר, כי זה נגמר, שהרי מטרת הניסיון היא לרומם, כפי שמפרש רש"י על הפסוק "כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים", [לשון רש"י הוא: נסות - לשון הרמה וגדולה, כמו (ישעיה סב י) הרימו נס, ארים נסי וגו' שהוא זקוף.] כל ניסיון אמור לרומם ולקדם.

יש ניסיון להתמודד עם המצב הנוכחי ויש ניסיון לטווח הארוך, כדלהלן.

כלומר, כלפינו זה ניסיון, ולא עונש. כך צריכים להסתכל ע"ז, וממילא להבין במה הניסיון, ובזה להתחזק ולעמוד.
[והחידוש הוא מה החילוק בין זה לבין דברי הרמב"ם הידועים על עת צרה, וכל דברי הנביאים בזה וכו', וכל מה שהביאו הרבנים שדיברו על "בשלי הסער הגדול" הזה, וכן על "א-ל אמונה ואין עוול" שהצער שהגיע עד אליי הוא בגלל מעשיי וכו'].

דברים דומים [להבנתי] יש בגליון שם בעמוד 32 מהרב הוטנר:

הרב הוטנר אמר בשנת תשל"ו בישיבת רבנו חיים ברלין, בדברו בפני למעלה ממאה ראשי ישיבה מכל רחבי ארצות הברית על חרבן יהדות אירופה את הדברים דלהלן: "אין צורך לומר בשלב זה שמכיוון שחורבן יהדות אירופה היתה תוכחה, גזירה שעם ישראל נושא על כתפיו כחלק בלתי נפרד מהיותו העם הנבחר, אין לנו שום זכות לפרש מאורעות אלה כעונש ספציפי מכל סוג שהוא עבור חטא ספציפי, התוכחה היא חלק בלתי נפרד מחיי עם ישראל עד לביאת המשיח, והיא מוטלת על כלל ישראל ברצון ה' ומסיבות הידועות ומובנות רק לו. אדם צריך להיות נביא או תנא לפני שיוכל לטעון שהוא יודע את הסיבות הספציפיות למה שקרה לנו..." (דברי הרב הוטנר זצ"ל מובאים בקובץ אורייתא שנערך על ידי הרב עמיהוד לוין זצ"ל כרך כ"א עמ' תע"ט).

בהמשך מדבר הרב יעקבזון על מהו הנסיון [בהתמודדות עם המצב הנוכחי], ואביא דבריו עבור התועלת:

קיבלנו מרבותינו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יו"כ, שעיקר הניסיון הוא באמונה. לתקן את ההרגשה של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. אני זוכר במלחמת ששת הימים את ההרגשה הקשה שהייתה במשך כמה שבועות קודם המלחמה. קשה לתאר את כל שהיה, היו אז משפחות של אנשים שעלו מהשואה כאובים וראו עולם שלם מתנפץ לנגד עיניהם, והיה מתח נוראי בא"י, אימהות אמרו זו לזו שכדאי לשלוח ילדים לחו"ל כדי שיישאר זכר מהמשפחה, הצבא הכין שמונת אלפים ארונות קבורה בשביל אלו שאמורים להיהרג בשלב הראשון של המלחמה בלבד. ואילו הרב אברמסקי היה רגוע מאוד, הוא אמר שהוא רואה שאנשים לא בוטחים בצבא, ושכולם מאוחדים, ובגלל ב' נקודות אלו הוא בטוח שבע"ה יהיה ניצחון. הוא כ"כ האמין בזה, שאנחנו הנערים שהיינו נמצאים בסביבתו, היינו רגועים כמותו וכלל לא פחדנו.

לעומת זאת, לקראת מלחמת יו"כ, שהיה רהב במדינה והרגשה שיש צבא חזק ואין ממה לפחד, שאנחנו הכי חזקים מכל העולם, אז גדולי ישראל חששו ופחדו מאוד, כפי שאכן נגלה לעין כל ביום-הכיפורים. הרב אברמסקי הזכיר אז את הפסוק "עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך". ואמר, שיחסית זה חסד עצום. הציבור היו בדיכאון נורא, המון קצינים ירדו מהארץ, והוא אמר שזה נס, שהתנפץ האליל של צה"ל, ויחד עם זה ה' שמר עלינו ואנחנו עדיין שורדים.

ברור לכולם, שזה המצב גם עכשיו. כל אחד יודה בליבו שאמנם אנו אומרים בפה שאנחנו בוטחים בה' ומאמינים בה' והקב"ה מנהל את כל העולם, אבל יחד עם זה כשקוראים בעיתון על מבצע של המוסד או של השב"כ, זה עושה לנו טוב בלב. נכון שהכל חסדי ה' אבל יש גם צה"ל, עושים מעין 'בטחון בשיתוף', 'כוחי ועוצם ידי' בשיתוף עם סייעתא דשמיא. עכשיו הקב"ה הראה לנו בצורה מאוד כואבת שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. זה כלל הניסיון בין למצב עכשיו ובין לטווח הארוך.

הדבר שהכי מחדיר לעומק את התחושה של 'כוחי ועוצם ידי' הוא העיסוק בחדשות, השמיעה של הפרטים שוב ושוב, שמחדירה ללב את ההרגשה שזה תלוי בפוליטיקאים ובראש-הממשלה, מה הוא עושה ואיך ההוא הגיב. אני ממליץ על דרך חיים ואיכות חיים נפלאה, להפסיק להתעסק, לא לשמוע ולא להתעדכן. יש איזו הרגשה שאם אני שומע, יש לי איזו שליטה במצב, וזו בדיוק הנקודה שצריך להיזהר ממנה. אין לך שום שליטה במצב, הידיעות האלו לא עוזרות שום דבר, רק לשטוף את המח כנגד האמונה שהקב"ה מנהל את העולם. אם יש ידיעות שצריך לדעת מצד ההשתדלות, הם יגיעו לאוזניך גם אם לא תקרא ולא תשמע אף אחד. הקב"ה מנהל את העולם וזה מה שחשוב.

עיי"ש עוד המשך הדברים.

[באג2000]

מבחינה רוחנית המצב שלנו אכן יותר קשה מגלות אדום, העובדה שהקב''ה מרחם עלינו זה לא בהכרח קושיה על מהרח''ו...

אחר בקשת המחילה, זה לא כ"כ ממין העניין.
לא על זה מדובר.

אני לא בקי במהרח''ו ולא יכול להתווכח, אבל אתה טוען שגלות גשמית היא לא שיקוף של גלות רוחנית?

לא זכור לי היכן טענתי טענה כלשהי בקשר לזה.
אני רק אומר שבמה שמביאים מרח"ו על גלות ישמעאל, המשמעות הברורה היא שמדובר על גלות גשמית קשה מכל קודמותיה, ואני טוען שככל שמדברים על זמנינו אנו אין לדברים אלה שחר.

בטענה שהמשמעות הברורה היא גלות גשמית קשה מובלעת הנחה שגלות זו מנותקת מגלות רוחנית. דאל''כ מנין כל כך ברור לך שהוא מדבר על גלות גשמית? להבנתי אנו אכן ראויים להיות בגלות גשמית קשה יותר בגלל גלותינו הרוחנית, אלא שהקב''ה מרחם עלינו.
או שלא התדרדרנו באמת כמו החשש של מהרח''ו שיקרה בפועל ועל כן התחזיות הקשות לא התממשו.

[עקביה]

דאל''כ מנין כל כך ברור לך שהוא מדבר על גלות גשמית?

אני לא מבין את השאלה.
ברור לי שהוא מדבר על גלות גשמית מכיון שהוא מדבר על גלות גשמית (כלומר זה מה שמביאים ממנו. לא ראיתי את דבריו במקורם).

[צופה_ומביט]

דבריו במקורם מובאים כאן בעמוד 14-15 ביחד עם דברי הגר"י אייכנשטיין.

[צופה_ומביט]

לגבי הטענות, כבר ענה הרב באג שאין פירכא ממה שעינינו רואות לדברי הרח"ו, דיש לומר שאכן ראויים ח"ו להיות גם בגלות גשמית קשה יותר במקביל לגלות הרוחנית, אלא שהקב''ה מרחם עלינו. [ויש להוסיף שמנבואה לרעה הקב"ה חוזר]. והיינו שמצד הסכנה בפועל ממש אזי ח"ו וכו', ושמח"ת תשפ"ד יוכיח, אלא שהקב"ה עושה עמנו חסד ונס תמידי ומצילנו מידם. או שלא התדרדרנו באמת כמו החשש של מהרח''ו שיקרה בפועל ועל כן התחזיות הקשות לא התממשו.

עוד יש להוסיף סברה [וכעי"ז כתב לעיל הרב דרומי], שהמדד מה נחשב "גלות קשה" הוא ביחס להקשר ולזמן.
כלומר: למשל בזמן הפרעונים שחיי אדם לא נחשבו במאומה, וכל האומה היתה ככלי תשמישו של המלך, בלי שום זכויות עצמיות ולא חירות וכו', והכל בגיבוי מיתולוגי, כל בני האומה היו מורגלים בזה כדבר פשוט וכחוק טבע, ומראש נולדו לתוך מציאות כזו וגם תפיסה נפשית-עצמית כזו, וכשנולד להם ילד היה ברור מראש כחוק טבע שהוא לא שלהם ושחייו קצובים וכו', ממילא היחס ללקיחתו ע"י המלך היה אחר וכו'.
כך גם בדורות שכולם סכנה קיומית קבועה מכל עבר בהיתר וברשות, שמתממשת מדי שנה, כי היחס הקבוע ליהודים הוא כתת-אדם, והשנאה גלויה וחיה כל הזמן בהיתר ובמוצהר, לתוך זה נולדו וזו המציאות שהכירו וכך היה בנוי גם מבנה הנפש של כל יחיד ומשפחה. ממילא מה שנחשב "קשה" באותו הזמן היה צריך להיות קשה ביחס אפילו למצב הבסיס הזה. חריגה לרעה.
אבל בזמננו אנו אחרי כל השינויים שעבר העולם, ומציאות החירות והזכויות והפיקוח העולמי ושאין סכנה קיומית כל הזמן וכו', לפחות במדינות המפותחות, דמוקרטיות-מערביות, הנה שתהיה אומה שחיה באותם המקומות ועונה לאותן ההגדרות, ונמצאת בפועל ממש בסכנה קיומית כל הזמן ממש, שכפשוטו ממש ובפועל ממש עומדים עליה לכלותה כל יום ויום, רק משום שהם יהודים, [אירופאים שמגיעים לכאן נדהמים מהלך הנפש שכאן, חרדה ולחץ מסכנה קיומית בפועל ממש כל הזמן. לא הכירו ולא עולה על דעתם דבר כזה במקומות מושבותיהם], דבר כזה הוא "גלות קשה" ביחס למצב הזמן יותר ממה שהיה "גלות קשה" ביחס למצב הזמן בדורות הקודמים. והעומדים עלינו - בהתעלמות מוחלטת ממצב הזמן כנ"ל - הם האומות הישמעאליות שמסביב, ובסיבה מוצהרת שאנו יהודים.
ממילא נמצא שגלות ישמעאל קשה מכולן. כי היא מקיימת מצב גלות קדמוני בעולם שונה לגמרי, ואלמלא חסד ה' כבר היה נעשה על ידם בעולם מה שלא יתכן כלל בעולם של היום מצד הטבע, שזה כאמור בניגוד לגלויות הקודמות, שמה שנעשה על ידם היה תואם את מצב הדורות ההם ג"כ.

ומה שיש לשאול ע"ז הוא מהשואה, שנעשתה בפועל, לפני 70 שנה, ולא ע"י ישמעאל. אמנם: חלק ממה שאנו מכירים בעולם היום הוא תוצאה ממלחה"ע השניה, ובא אחריה. והעיקר: אכן הגר"מ שפירא עסק בשאלה זו בכובד ראש, וענה שהשואה היא צירוף של אדום וישמעאל - שתחילתו בצירוף התכונות הרוחניות שלהם, וביאר את מקור הצירוף הזה, וסופו גם בהיסטוריה בפועל, והובאו דבריו בזה לאחרונה כאן ואילך.


עכ"פ, כך יש להציע, וכמדומה יש לראות כן גם בלשון רח"ו. וגם אם סברא זו אינה הפשטות בהבנת דברי רח"ו, מה שמוטל עלינו הוא לא להבין פירוש המילות בדבריו, אלא להבין כיצד מתיישבים דבריו עם המציאות בזמננו. וכאמור, זה בנוסף ועל גבי דברי הרב באג.

באם כל ההצעות האלה [של הרב באג ושל הרב דרומי ושלי הקטן] לא מתיישבות על דעתך, ומתעקש אתה להיצמד ללשונו המילולית של הרח"ו, אשמח אם תכתוב מה המסקנה שלך מהקושיה, או כיצד אתה מתייחס לזה לאור הקושיה.

[עקביה]

באם כל ההצעות האלה [של הרב באג ושל הרב דרומי ושלי הקטן] לא מתיישבות על דעתך, ומתעקש אתה להיצמד ללשונו המילולית של הרח"ו, אשמח אם תכתוב מה המסקנה שלך מהקושיה, או כיצד אתה מתייחס לזה לאור הקושיה.

אכן. הצעות אלה אינן מיישבות את לשון רח"ו לענ"ד.
דבריו של רח"ו לא התקיימו, ובעז"ה גם לא יתקיימו, ואין לי עם זה שום קושי, שכן, כפי שכתבת, נבואה לרעה יכולה להתבטל.
הקושי שלי הוא עם רבנים המזהים את דבריו של רח"ו עם תקופתנו, לא רק היום, אלא כבר עשרות שנים.

[דרומי]

בהמשך למה שכתבתי לעיל - יעויין היטב בקובץ המצורף (סימן ב)

[בתוך הגולה]

דברים דומים [להבנתי] יש בגליון שם בעמוד 32 מהרב הוטנר:

הרב הוטנר אמר בשנת תשל"ו בישיבת רבנו חיים ברלין, בדברו בפני למעלה ממאה ראשי ישיבה מכל רחבי ארצות הברית על חרבן יהדות אירופה את הדברים דלהלן: "אין צורך לומר בשלב זה שמכיוון שחורבן יהדות אירופה היתה תוכחה, גזירה שעם ישראל נושא על כתפיו כחלק בלתי נפרד מהיותו העם הנבחר, אין לנו שום זכות לפרש מאורעות אלה כעונש ספציפי מכל סוג שהוא עבור חטא ספציפי, התוכחה היא חלק בלתי נפרד מחיי עם ישראל עד לביאת המשיח, והיא מוטלת על כלל ישראל ברצון ה' ומסיבות הידועות ומובנות רק לו. אדם צריך להיות נביא או תנא לפני שיוכל לטעון שהוא יודע את הסיבות הספציפיות למה שקרה לנו..." (דברי הרב הוטנר זצ"ל מובאים בקובץ אורייתא שנערך על ידי הרב עמיהוד לוין זצ"ל כרך כ"א עמ' תע"ט).

אוריתא כא אין באוצר לע"ע. מישהו יכול לסרוק/לצלם ולהעלות לכאן? יש"כ מראש

אגב. בשיחת הרב פינקל מובא שהפצצת הכור בעיראק נדחתה לשעות אחה"צ בעצת הבבא סאלי זצ"ל שאז מתחיל סדר ב' בישיבות ובכוללים.
ראוי לציין שהפצצת הכור אכן נעשתה אחה"צ אבל היה זה בערב חג השבועות בזמן שרוב הלומדים אוגרים כח לקראת המשמר בלילה (אול באותם שנים זה היה שונה).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

(אול באותם שנים זה היה שונה)

ע"ז אוכל להגיד ברורות שלא היה שונה אז. סיפר לי מכר שלמד בפונוביז' בתקופה ההיא, שישב אז בביהמ"ד ריק מבני אדם, ופתאום נכנס הרב שך והתחיל לומר תהלים עם אלו שהיו שמה.

אחרי כמה וכמה שנים, התברר מה קרה.

האיש שלמד בפונוביז' מתגורר בארה"ב, ונהיה איש אמיד. פעם הגיע אליו ראש כולל אחד מא"י לאסוף כסף וסיפר לו את סיפורו. האיש הזה שירת בצבא, והתחזק שמה. נתנו לו רשות ללכת לישיבה ללמוד למשך שנה, בתנאי שיחזור אח"כ. תוך השנה, התפלגה קבוצתו, התפטר קצינו, ולא היה איש אחד שזכר את ההתחייבות. הלה הלך לשאול את הרב שך האם עליו לקיים את הבטחתו בשעה שאף אחד לא איכפת לו ממנה. ענה לו הרב שך, "לא יעשה כן במקומנו להפר הבטחה, אף אם הם לא ידעו ממנה." הלה חזר לצבא, ושירת בפלוגה שהתעסקה עם הפצצת הכור, והלה ביקש מהרב שך להתפלל אז. לבסוף התפטר מהצבא והתיישב ללמוד ונהיה לראש כולל ההוא.

עכ"פ, היוצא מדברינו הוא שהביהמ"ד היה ריק, והרב שך לא אחז שהצבא הוא 'יהרג ואל יעבור', והרב שך התפלל על הצלחת החיילים דייקא, ולא על 'הצלחה בדרך כלל'.

[בברכה המשולשת]

בינתיים התפרסמה שיחה של הגר"י לוינשטיין ממלחמת ששת הימים (קובץ עניינים תשכ"ז עמוד ט) על החובה ל"אהבת ישראל", "דאגה ורצון לטובת חברו", ולהיות "נושא בעול עם חברו" בנוגע ל"מאות אלפים מאחינו" החיילים הנלחמים "מתגלגלים בשדות בקור ובחום, פחד המוות מרחף עליהם, משפחותיהם מודאגות ושבורות", וה"חובה עלינו מהתורה בעת כזו להצטער בצרת הפרט והכלל". כל מילה ומילה כאן היא ההיפך הגמור והנגדי לאותם דברים אומללים.
ומסיים שם הגר"י: "וכלל יש במידות: אין מצב נויטרלי. אם לא מצטערים בצרת רעהו - מרוצים בזה. וזוהי אכזריות הנמצאת בטבע האדם. אם אין חיים עם אהבת הבריות חיים עם הרע הטבוע בקרבנו".

וכן דברי הגר"א לאפיאן (לב אליהו ח"ג עמוד שמב) שהמלאך שנגלה ליהושע ותבע אותו על לימוד תורה לא בא בדמות ראש ישיבה אלא בדמות שר צבא, והלוא המלאך מתלבש ונראה בדמות שקשורה לשליחותו, ומדוע בא בדמות שר צבא וחרבו בידו ולא בדמות רב או ראש ישיבה? וביאר שהתביעה היתה לא על הלימוד מצד לימוד, החובה הרגילה כסדר של לימוד תורה בעומקה של הלכה, אלא התביעה היתה מצד המלחמה: "יש להתבונן בסוגיה זו דהלא ידוע כי מלאך שיורד לעולם באיזה שליחות הרי הוא נגלה בלבוש כזה של שליחותו וא"כ כאן שבא בתביעה על ביטול תורה מה טעם נגלה אל יהושע כצורת שר צבא והיה לו להראות אליו כראש ישיבה וכדומה לזה ולא לשר צבא מנהיג מלחמה. אבל הענין הוא שכך אמר לו המלאך אני שר צבא ד' כלומר אני נתמניתי בשמים להיות שר צבא במלחמה שלכם אבל אם יש ביטול תורה אינני יכול לנהל המלחמה בעדכם". וגם זה היפך דברים שנאמרו שם.

יש הסרטה של הגרח"ק זצ"ל מבר מצוה לנכדו בצוק איתן, שהרב מן דיבר והזכיר את החיילים שנהרגו / אמר כמה חיילים נהרגו, ומרן הגרח"ק זצ"ל מרתית כולא גופיה בבכיה שלא יכול לעצור אותה דקות ארוכות. וגם זה היפך כל השיג והשיח של אותם דברים אומללים.

ובנקל לשער מה היה אומר הגרי"ג זצ"ל באם היה נשאל את השאלות שנשאל אותו רב. וכמדומה גם הגראי"ל, והגריש"א, והגרש"ז.

והיום התפרסמה הסרטה [מאתמול] של הגר"ד לנדא שליט"א ממרר בבכי על השבויים [תושבי הקיבוצים של העוטף] עם אביחי ברודץ [חילוני מכפר עזה, ממארגני הפגנות משפחות החטופים] שאשתו ו3 ילדיו חטופים ל"ע בעזה.

והם שוחררו ב"ה היום.

[באג2000]

דאל''כ מנין כל כך ברור לך שהוא מדבר על גלות גשמית?

אני לא מבין את השאלה.
ברור לי שהוא מדבר על גלות גשמית מכיון שהוא מדבר על גלות גשמית (כלומר זה מה שמביאים ממנו. לא ראיתי את דבריו במקורם).

אם הגלות הגשמית היא השתקפות של הגלות הרוחנית אז גם אם הוא מדבר על הגשמית הוא חייב לדבר גם על הרוחנית, ואם כן מנין שעיקר דבריו לא נסוב מהצד הרוחני?
עכ''פ ר' אשר וייס הביא לאחרונה באחד משיעוריו בשם האדמו''ר מקלויזנבורג שישמעאל הם קליפת חמור והם קשים יותר מהקליפה של אדום (חזיר?) ועל כן הם אכזריים יותר. וכמו כן רבינו בחיי כותב שאויב זה ישמעאל ושונא זה אדום ואויב קשה משונא. מדבריהם נראה שהם לא מתנבאים על מה שיקרה בפועל אלא על שורשי הדברים. סביר שגם דבריו של מהרח''ו באותה הדרך.

[באג2000]

והיום התפרסמה הסרטה [מאתמול] של הגר"ד לנדא שליט"א ממרר בבכי על השבויים [תושבי הקיבוצים של העוטף] עם אביחי ברודץ [חילוני מכפר עזה, ממארגני הפגנות משפחות החטופים] שאשתו ו3 ילדיו חטופים ל"ע בעזה.

והם שוחררו ב"ה היום.

יישר כח על העדכון.
אתמול תהיתי לעצמי האם באמת הגענו לכזה הסתר פנים שנראה את ר' דב נשנק מבכי בתפילה להצלת ילדים יהודים והתפילה לא תתקבל

[עקביה]

אם הגלות הגשמית היא השתקפות של הגלות הרוחנית אז גם אם הוא מדבר על הגשמית הוא חייב לדבר גם על הרוחנית, ואם כן מנין שעיקר דבריו לא נסוב מהצד הרוחני?

א. מי אמר שהגלות הגשמית היא השתקפות של הגלות הרוחנית?
ב. איזו גלות רוחנית יש תחת ישמעאל, וכי הם מנסים להחטיא אותנו?
ג. רח"ו כותב על גלות ישמעאל: "שעתידין להצר את ישראל צרות קשות ומשונות לא נראו כמותם". יש מקום להבין את זה על "גלות רוחנית"? מה הקשר?

[בתוך הגולה]

בלהט הדיונים וכו' נמחק מכאן אשכול גדול שעסק בעניין הכרת הטוב לחיילי צהל והמסתעף וע"כ אני מניח את שאלתי באשכול זה בבחינת הקרוב קרוב קודם...

בימים האחרונים נתקלתי בספר 'הכסף לחיוב או לשלילה' מהמחנך הנודע רבי מאיר מונק זצ"ל (אין באוצר).
בספר שם מובא צילום שער ממוסף ש"ק יתד נאמן פרשת תרומה תשס"ט שבו כותב 'אחד מתומכי התורה החשובים' על התאמצותו להמשיך ולתמוך גם בזמן שפל כלכלי, בין השאר מכיון שזו שעה 'שהרבה אלפים מוסרים נפש עבורנו' (ככה"נ הכוונה למבצע עופרת יצוקה שהסתיים מעט קודם לכן).

על החתום 'ישראל מאיר בן יעקב הלוי'. יש למישהו השערה במי מדובר?

[עושה חדשות]

הג"ר שאול אלתר בישיבת הר עציון
https://www.youtube.com/watch?v=n00uDQUUXm4

[מעט דבש]

ישעיהו מט, כה
כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ:

תרגם יונתן (לפי נוסח אחד):
אֲרֵי כִדְנָן אֲמַר יְיָ אַף עֲדָאָה דַעֲדָא מִנִּיךְ עֵשָׂו גִבָּרָא יִתְנְסֵב מִנֵּהּ וְשִׁבְיָא דִשְׁבָא מִנִּיךְ יִשְׁמָעֵאל גֵּיוְתָנָא דַאֲמִיר עֲלֵהּ עָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא יִשְׁתֵּיזֵיב וְיָת פּוּרְעָנוּתִיךְ אֲנָא אֶתְפְּרַע וְיָת בְּנָךְ אֲנָא אֶפְרוֹק:

פירוש:
כי כה אמר ה' אף השלל ששלל ממך עשו הגבור ילקח ממנו, והשביה ששבה ממך ישמעאל הגאה שנאמר עליו פרא באדם - ינצל, ואת נקמתך אני אנקום, ואת בניך אני אושיע:

[צופה_ומביט]

בליל שבת שכל עם ישראל התפלל על נחשון וקסמן הי"ד
בישיבת תפרח הגר"א פילץ הביא שיחה שאסור להתפלל בשופ"א כמו שלא מתפללים בליל שבת על אדם אחר הנתון בסכנת חיים שאנחנו לא מכירים וכל מה שכולם מתפללים זה בגלל שהוא חייל וא"כ זה וודאי אסור...
למעיישה הקדים את הגריב"ש ב25 שנה...

באשכול שנמחק כתב הרב יושב בגנים את ההודעה הבאה:

שמעתי בהספד על הגרב"מ זללה"ה ממרן ראש ישיבת תפרח הגר"א פילץ שליט"א (נמסר בבית שמש מוצ"ש לך לך-אפשר לראות בקול הלשון) ולפליאת כל מרימי הגבה אמר רה"י שליט"א בסוף דבריו כי בודאות יש להכיר טובה לאנשים שעזבו את נשותיהם וילדיהם בשביל האזרחים ואף טוב עושים אותם משפחות ששולחים להם עוגות וכו' , אמנם השתרברבה לציבור איזה מחשבה שהם אלו ששומרים עלינו, צריך לזכור הם שומרים עלינו? אנחנו שומרים עליהם! ואנשים היום שוכחים מזה וכי לבני הישיבות שלומדים מהבוקר ועד הערב לא מגיע עוגות אני לא רוצה לקטרג וכו' ע"כ דבריו.

[בן אליהו]

באשכול שנמחק כתב הרב יושב בגנים את ההודעה הבאה:

שמעתי בהספד על הגרב"מ זללה"ה ממרן ראש ישיבת תפרח הגר"א פילץ שליט"א (נמסר בבית שמש מוצ"ש לך לך-אפשר לראות בקול הלשון) ולפליאת כל מרימי הגבה אמר רה"י שליט"א בסוף דבריו כי בודאות יש להכיר טובה לאנשים שעזבו את נשותיהם וילדיהם בשביל האזרחים ואף טוב עושים אותם משפחות ששולחים להם עוגות וכו' , אמנם השתרברבה לציבור איזה מחשבה שהם אלו ששומרים עלינו, צריך לזכור הם שומרים עלינו? אנחנו שומרים עליהם! ואנשים היום שוכחים מזה וכי לבני הישיבות שלומדים מהבוקר ועד הערב לא מגיע עוגות אני לא רוצה לקטרג וכו' ע"כ דבריו.

לא מדוייק. שהרי אמרו חז"ל: "אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" רואים מחז"ל שדעתם היא שיש לתלות את סיבת השמירה בשילוב בין השניים.
בדיוק כמו שהגאון ר' אביעזר שליט"א היה אומר ללא כל ספק על כל נושא אחר בעולם שהיה נשאל עליו. רק כשמגיעים לעניין הזה התפיסה משתנה. מדוע? אכמ"ל.

וכל זאת מבלי להיכנס לשאלה ההלכתית שיש לדון בה טובא: האם רשאי אדם שכשיר להילחם או כשיר להכשיר את עצמו להילחם לפטור את עצמו מכך כיוון שהוא עוסק בתורה. נושא רחב מאוד כשלעצמו.

[צופה_ומביט]

אולי כי צבא יואב היה על פי תורה, משא"כ האידנא.
[מלחמה היא מצב סכנה ודאית, ובזה אינו דומה לשאר דברים, ומוכרחים בו את ה"א שיתהלך בקרב מחנך, ובלי שינוהל על פי תורה זה ח"ו אינו].
ואולי ס"ל כמשל הבור של הח"ח, ודברי הגר"ח גריינמן אחרי מלחמת יוכ"פ. ואכמ"ל.

[בתוך הגולה]

באשכול שנמחק כתב הרב יושב בגנים את ההודעה הבאה:

שמעתי בהספד על הגרב"מ זללה"ה ממרן ראש ישיבת תפרח הגר"א פילץ שליט"א (נמסר בבית שמש מוצ"ש לך לך-אפשר לראות בקול הלשון) ולפליאת כל מרימי הגבה אמר רה"י שליט"א בסוף דבריו כי בודאות יש להכיר טובה לאנשים שעזבו את נשותיהם וילדיהם בשביל האזרחים ואף טוב עושים אותם משפחות ששולחים להם עוגות וכו' , אמנם השתרברבה לציבור איזה מחשבה שהם אלו ששומרים עלינו, צריך לזכור הם שומרים עלינו? אנחנו שומרים עליהם! ואנשים היום שוכחים מזה וכי לבני הישיבות שלומדים מהבוקר ועד הערב לא מגיע עוגות אני לא רוצה לקטרג וכו' ע"כ דבריו.

מכאן (דקה 1:55 ואילך)

[בברכה המשולשת]

https://www.inn.co.il/news/621915

[בתוך הגולה]

הרב גולדוסר (משגיח ישיבת אור ישראל)

הכרת הטוב ונשיאה בעול, פרשת לך לך.pdf

בשיטוטי באתר קול הלשון מצאתי שיש ב' שיחות שונות מהרב גולדוסר באותו עניין.
שיחה אחת שנאמרה בישיבת אור ישראל בא' חשוון והיא זו שתומללה כאן.
שיחה נוספת נאמרה בקרית מלאכי בג' חשוון. הדברים דומים בתוכנם מאד אבל יש בזה מה שאין בזה.

[צופה_ומביט]

שיחה/ועד מהרב יעקב הורביץ זצ"ל ר"י אופקים בעופרת יצוקה:

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

נקודות מדבריו:

דברי החפץ חיים שמביא הגרא"ו במאמר אומר אני מעשיי למלך, שני סוגי גזירות על ישראל [פורים וחנוכה, להשמיד להרוג ולאבד - יסורים, ולהשכיחם תורתך - שמד], שהם שני סוגי תביעות משמים, עם שני סוגי תגובה הנדרשים מעם ישראל כנגד.

גזירת שמד, צרה שכרוכה בהעברה על דת, היא "מעשה שטן" [לשון הח"ח, וביאורו: "כוח הרע בא לשבור את הכנסת ישראל. בנקודה שבה כנסת ישראל היא כנסת ישראל. וזה דת"], גזירה על הגופים היא "מעשה הקב"ה".

כאשר זו לא גזירת שמד, אלא אויב שרוצה להשמיד להרוג ולאבד את היהודים ח"ו, זה יסורים מהקב"ה, והפירוש הוא שזו תביעה לחשבון הנפש ותשובה, וממילא זו עיקר ההשתדלות שצריך לעשות, כי זו הבעיה. מכאן היא נובעת. ולא ממצב מדיני או צבאי וכו'. כאן ההשתדלות כי כאן הבעיה.

בשעת מלחמה יש תביעה רוחנית מסוג אחר לגמרי, וצריכים להתנהג ברוחניות באותו המתח כמו חייל במלחמה, כי החזית היא אצלנו, המחזיקים את עם ישראל מבחינה רוחנית, ובפרט לומדי התורה.

היתה אשליה שאם ליהודים תהיה קרקע [מדינה] זה יוריד את האנטשמיות בעולם. לא רק שלא הוריד אלא הכפיל פי אלפי אלפים. למה? כי הבעיה אינה חוסר הקרקע, הבעיה היא המצב הרוחני: עד כמה אנחנו "עם ישראל".

אם אתם מקיימים תו"מ - מוטב, ואם לאו - אתם של נבוכדנצר וחבריו. "האנטשמיות היא סייסמוגרף, שאומר לנו בדיוק - איך המצב שלנו ביחס לציפיה של הקב"ה".

"איזה עולם! בכל העולם רועשים נגד עם ישראל הרשע הזה שמפציץ והורג ילדים וכו' אצל הגויים. זה שהם הרגו אצל היהודים זה בסדר, אבל זה שהורגים אצל הגויים זה לא בסדר. ועושים הפגנות ודברים. ואנחנו נבהלים. אני אגיד את האמת, אם זה לא היה - הייתי מתחיל לחשוב שמשהו כאן לא נורמלי. פשוט שזה ככה. המצב שהיום אנחנו נמצאים זהו מקביל, לחלוטין, למצב שהיה בזמן המן הרשע".

וממילא "התגובה צריכה להיות [כמו התגובה שהגיבו לגזירות המן הרשע, כדברי הח"ח והגרא"ו שם]: מה שיותר תורה, מה שיותר מצוות, מה שפחות עבירות, מה שיותר צדקה, מה שיותר בין אדם לחברו". כל אחד לבד זה קשה, אבל חבורות חבורות - זה קל.