אשכול אביעה חידות

[כדכד]

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

[נחומצ'ה]

חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

[עתניאל בן קנז]

חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

מסתמא להגדרות 'כלליות' כאלו, ימצאו הרבה פתרונות והצעות.

שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי. חתיכה א' משתי חתיכות חייב באשם תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול. לולב דסליק בחד הוצא. / כוי - פסול לכמה דיני תורה כי יצא משני מינים / מי ששומע קול שופר משני אנשים לא יצא
אחד שיצא משלוש - כשר. כל ביטול 'חד בתרי', והוציא חתיכה אחת רשאי לאכלה. / מי ששומע מגילה והלל אפילו משלשה אנשים יצא.

[לבנון]

פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

ברוך ה' יום יום.

אכן לפיוט זה כוונתי

[לבנון]

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

[נחומצ'ה]

חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

מסתמא להגדרות 'כלליות' כאלו, ימצאו הרבה פתרונות והצעות.

שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי. חתיכה א' משתי חתיכות חייב באשם תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול. לולב דסליק בחד הוצא. / כוי - פסול לכמה דיני תורה כי יצא משני מינים / מי ששומע קול שופר משני אנשים לא יצא
אחד שיצא משלוש - כשר. כל ביטול 'חד בתרי', והוציא חתיכה אחת רשאי לאכלה. / מי ששומע מגילה והלל אפילו משלשה אנשים יצא.

.

יפה.
אך עיקר כוונתי להלכות זה 'היום' תחילת מעשיך.

[זה לעומת זה]

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

באמת תהיתי בדבריך וחשבתי אולי פרה והפר - היינו פר עם ה' הידיעה.
ובמחכ"ת רוב פרשני המקרא מפרשים פרא מלשון פראי והיינו שהוא גדל פרא כחיות הבר ואי"ז חיה בפ"ע.

[לבנון]

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

באמת תהיתי בדבריך וחשבתי אולי פרה והפר - היינו פר עם ה' הידיעה.
ובמחכ"ת רוב פרשני המקרא מפרשים פרא מלשון פראי והיינו שהוא גדל פרא כחיות הבר ואי"ז חיה בפ"ע.

הרד"ק אומר שהוא חמור הבר, וכן תרגם יונתן ערודא. ז"א שזה מין בע"ח, אלא שנקרא פרא ע"ש היותו במדברות.

[זה לעומת זה]

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

באמת תהיתי בדבריך וחשבתי אולי פרה והפר - היינו פר עם ה' הידיעה.
ובמחכ"ת רוב פרשני המקרא מפרשים פרא מלשון פראי והיינו שהוא גדל פרא כחיות הבר ואי"ז חיה בפ"ע.

הרד"ק אומר שהוא חמור הבר, וכן תרגם יונתן ערודא. ז"א שזה מין בע"ח, אלא שנקרא פרא ע"ש היותו במדברות.

אדרבה, מדברך לדברינו דבאשר הוא במדבר נקרא פרא ולא שזה שמו

[כדכד]

חידה חדשה:
בענין מסוים מצינו עדיפות לארבע כאשר כל אחד מהם לחוד על פני שלא כל אחד לחוד
ואילו בענין אחר יש עדיפות להלכה לארבעה כאשר הם יחד על פני כשהם כל אחד לחוד.
אלו הענינים והעדיפויות?

וארא כי אין איש ואשתומם כי אין עוזר.
השני נפתר מיד (ד' מינים)
אבל הראשון לא נפתר.
הפתרון באמת קשה:
חטאת קודמת לקרבנות אחרים משום שדמיה ניתנים ארבע מתנות על ארבע קרנות
ואילו מתן הדמים של רוב שאר הקרבנות הוא בשתים שהן ארבע דהיינו זריקת הדם כל כל רבע צדדי המזבח אך לא על כל אחד מהם לחוד

[האויצרניק]

בלת"ק

פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

[.השוחט]

חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

שנים שיצאו מאחד שתקע "תקיעה", זה צריך לפניה וזה לאחריה.
שנים ששמעו מאחד בבור, תלוי אם נשמע קול הברה.
יצא משנים שתקעו לו יחד זה תקיעה וזה תרועה, וכדומה.
יצא משלוש, כל אחד תקע לו שליש מהתקיעות הנצרכות.

[אליהו חיים]

בלת"ק

פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

וכפתור תחת שני הקנים ממנה (שמות כ"ו ל"ה, שם ל"ז כ"א)
חידה יותר קשה היא מה הם ר"ת בלת"ק?

[לבנון]

בלת"ק

פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

וכפתור תחת שני הקנים ממנה (שמות כ"ו ל"ה, שם ל"ז כ"א)
חידה יותר קשה היא מה הם ר"ת בלת"ק?

בלי לקרוא תגובות קודמות

[לבנון]

בלת"ק
פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

מסתמא כוונתך לירמיה ז ד

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה

[נחומצ'ה]

חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

שנים שיצאו מאחד שתקע "תקיעה", זה צריך לפניה וזה לאחריה.
שנים ששמעו מאחד בבור, תלוי אם נשמע קול הברה.
יצא משנים שתקעו לו יחד זה תקיעה וזה תרועה, וכדומה.
יצא משלוש, כל אחד תקע לו שליש מהתקיעות הנצרכות.

יפה ומכוון.

[האויצרניק]

בלת"ק
פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

מסתמא כוונתך לירמיה ז ד

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה

אכן

[לבי במערב]

. . וכשיש בן, אין חליצה [אם יזכה לומר וכו']

גברא אגברא קא חדית? גם מי שיש לו בן - יכול לחלוץ ליבמתו!

צודק. שינוי נוסח קל 'ואם יזכו לומר זה, לא יאמרו זה' [העיקר זה כלפי אשת האח, שאם יהיה לה בן, לא יצטרכו וכו']

ועדיין אפשר להשיב, דיתכן שיזכו לומר זה ויאמרו גם הנוסח השני רח"ל (וכדהוה עובדא בכמה מגדולי הדור שלפנינו, לא תקפ"ץ. ומסיימין בטוב).

[זיז שדי]

והנה מילה יחודית הנמצאת בפני עצמה רק בשלש ברכות הסמוכות זו לזו, כאשר מאוד קל למצוא ההקשר למרות שלכאורה אין למילה שום שייכות לברכה.
המילה נמצאת בעוד שלש ברכות אך תמיד בסמיכות למילה אחרת ובעוד נוסח תפילה שלאו דווקא ברכה.

בתחילת מלכויות 'לתת גדולה ליוצר בראשית' בתחילת זכרונות 'והמון נסתרות שמבראשית' בתחילת שופרות 'ובריות בראשית'
כנראה שהיה צורך וענין להזכיר בראשית (אותיות א בתשרי) דווקא בר"ה. כמעט ולא מצאנו במקום אחר בראשית בלא הקידומת 'מעשה ורק במודים דרבנן ודו"ק

[כדכד]

ברוך שאמר, לפי הנוסח שאומרים "ברוך עושה בראשית" ולא "עושה מעשה בראשית".

[זיז שדי]

ברוך שאמר, לפי הנוסח שאומרים "ברוך עושה בראשית" ולא "עושה מעשה בראשית".

וגם בברכת החמה לפי כמה שיטות. אך אפי' הכי בפשטות הכוונה למעשה בראשית והבן

[כדכד]

ברור שהכוונה למעשה בראשית
אבל לא אומרים את זה
גם במזו"ש הכוונה למעשה בראשית

[זיז שדי]

ברור שהכוונה למעשה בראשית
אבל לא אומרים את זה
גם במזו"ש הכוונה למעשה בראשית

בזו"ש ברור שזה לא הכוונה. ועכ"פ כיוונתי שזה משומש בקידומת שונה. (יצירה במקום עשיה)

[כדכד]

יצירה היא במלכויות.
בשופרות זו בריאה "ובריות בראשית".
בזכרונות אין לא זה ולא זה אלא "והמון נסתרות שמבראשית".
אבל בריות בראשית הם אלו שנוצרו ונבראו במעשה בראשית ולא ברור לי היכן כאן ההבדל

[לבנון]

שלושה אנשים בתנ"ך, הוא ובנו ובן בנו, שנאמר עליהם שהיו גיבורים?

[לבנון]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

[זיז שדי]

שלושה אנשים בתנ"ך, הוא ובנו ובן בנו, שנאמר עליהם שהיו גיבורים?

ר"ת קי"ש וזה שמו

[זיז שדי]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא
2 אלישמע אלישמע (אלישוע) אלידע
(ויתכן עוד שניים בפסוק אחד (לכה"פ) ויש לדון בזה)
3 מררי מחלי מושי

[עזריאל ברגר]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

כן הוא בדברי הימים (א א ט) אך בפרשת נח "סבתה".

[זיז שדי]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

כן הוא בדברי הימים (א א ט) אך בפרשת נח "סבתה".

כמדומני שלזה כיוון לבנון. אם לא שידוע לך על אחד שפספסתי

[לבנון]

שלושה אנשים בתנ"ך, הוא ובנו ובן בנו, שנאמר עליהם שהיו גיבורים?

ר"ת קי"ש וזה שמו

יפה!

[לבנון]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

כן הוא בדברי הימים (א א ט) אך בפרשת נח "סבתה".

כמדומני שלזה כיוון לבנון. אם לא שידוע לך על אחד שפספסתי

אכן לזה כיוונתי

[זיז שדי]

א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

שתיים בפסוק אחד שכתבתי - יחיאל, יעזיאל , יעיאל.
מעשיהו, מקניהו, מתתיהו.
אם כי לא ברור שהם אחים (לכאורה אינם) מ"מ התורה קראתם אחים ודי בכך.

[כדכד]

האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

[לבנון]

האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

האב: בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל.
הבן: חופר גומץ בו יפול.

[כדכד]

האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

האב: בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל.
הבן: חופר גומץ בו יפול.

אכן
אני אמנם התכוונתי לפסוק במשלי כו, כז "כרה שחת בה יפול" אולם אח"כ נזכרתי בקיומו של הפסוק שהביא כת"ר שכמובן מביע את אותו רעיון ועונה על החידה

[לבנון]

האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

האב: בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל.
הבן: חופר גומץ בו יפול.

אכן
אני אמנם התכוונתי לפסוק במשלי כו, כז "כרה שחת בה יפול" אולם אח"כ נזכרתי בקיומו של הפסוק שהביא כת"ר שכמובן מביע את אותו רעיון ועונה על החידה

יש"כ
אהבתי את השאלה

[כדכד]

חידה מעניני דיומא:
שני נביאים ניבאו על חורבן עזה.
מי הם (אולי יש יותר. לי ידוע על שנים)

[עזריאל ברגר]

חידה מעניני דיומא:
שני נביאים ניבאו על חורבן עזה.
מי הם (אולי יש יותר. לי ידוע על שנים)

יחזקאל (אשר למדנוהו במסגרת הנ"ך היומי בשבועות האחרונים) ועמוס.

[עזריאל ברגר]

חידה מעניני דיומא:
שני נביאים ניבאו על חורבן עזה.
מי הם (אולי יש יותר. לי ידוע על שנים)

יחזקאל (אשר למדנוהו במסגרת הנ"ך היומי בשבועות האחרונים) ועמוס.

ולאחר חיפוש ממוחשב:
ירמיה מז.
עמוס א.
צפניה ב.
זכריה ט.

ואילו ביחזקאל סוף פרק כה - דובר על חורבן פלישתים, בלי להזכיר את עזה.

ועכ"פ כבר משה רבינו נתנבא ואמר "הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו", ועוד רבים דיברו - בסגנונות שונים - על הפורענות שעתיד הקב"ה להיפרע מכל הגויים המציקים לישראל, במהרה בימינו, לעינינו, אמן.