עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה...
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה...
מי דיבר ע"כ/היכן?
ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מקורות (לא קבליים) לטעמים שלא לברך ברכת הלבנה בשבת. תודה.
ארזי הלבנון כתב:אשמח לקבל מקורות (לא קבליים) לטעמים שלא לברך ברכת הלבנה בשבת. תודה.
כדכד כתב:מה הקשר תשליך
נכון במשנ"ב כתוב שהטעמים ע"פ קבלה
והטעם שהבאתי הביא בשער הציון, מה השייכות לתשליך?
איתן נוי כתב:שלח לי מקור.
מה שיצא לי בשו"ע מה שמצאתי רס"ב. שדווקא ראה מב' וא ג' אנשים וכסברת הסמ"ע שם
צופה_ומביט כתב:ה"ריקוד" שעושים בקידוש לבנה רגילים לעשות גם בשבתות ויו"ט, כשיש שמחה וכיו"ב. וא"כ לכאורה נפל טעם זה בבירא.
דרומי כתב:ולע"ע לא מצאתי מקור ברור לזה שאומרים תהלים לרפואה וכיו"ב בלילה (בחציו הראשון).
מה שכן ראיתי - שלאחר חצות הלילה אפשר לומר תהלים בשופי.
זאב ערבות כתב:נתבקשתי לשאול האם יש הסבר למה שמובא בקטע המצורף משיעורי ר' דוד פוברסקי בענין דין רובו ככולו, והאם מישהו כבר דן בכך
כדכד כתב:מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה
שעטנז כתב:כדכד כתב:מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה
נראה דהלא עיקר המנהג היה שהעולה הוא קורא, והגם שהיום הסדר שיש בעל קורא מ"מ מסתבר שאת הקדיש עדיין שייך להעולה אחרון אם רוצה ומהיכי תיתי לקחתו ממנו? וכן אני (בהיותי בעל קורא קבוע) נוהג (אם יש מי שאיכפת לי' בזה) להרשות לעולה אחרון לומר הקדיש אם רוצה, מטעם הנ"ל.
שעטנז כתב:דרומי כתב:ולע"ע לא מצאתי מקור ברור לזה שאומרים תהלים לרפואה וכיו"ב בלילה (בחציו הראשון).
מה שכן ראיתי - שלאחר חצות הלילה אפשר לומר תהלים בשופי.
הרה"ק מבוטשאטש מקיל לומר תהלים בכל לילה שאין זה בכלל אזהרת האר"י הק' לא ללמוד מקרא בלילה.
שעטנז כתב:כדכד כתב:מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה
נראה דהלא עיקר המנהג היה שהעולה הוא קורא, והגם שהיום הסדר שיש בעל קורא מ"מ מסתבר שאת הקדיש עדיין שייך להעולה אחרון אם רוצה ומהיכי תיתי לקחתו ממנו? וכן אני (בהיותי בעל קורא קבוע) נוהג (אם יש מי שאיכפת לי' בזה) להרשות לעולה אחרון לומר הקדיש אם רוצה, מטעם הנ"ל.
יעקל כתב:יש משהו לא ברור לי בפסק ספר שמירת שבת כהלכתה : האם בשבת מותר להוציא אוכל מרשות לרשות במקום שיש עירוב לבע"ח שלא מוצא לו מזון, על אף שמלאכת הוצאה היא מהמלאכות האסורות בשבת ?
עזריאל ברגר כתב:קהילות קדושות רבות נוהגות בימים אלו לומר אבינו מלכנו.
היום אומרים הלל.
מה משניהם קודם?
איתן נוי כתב:זה בדיוק מה שהוא תמה איך זה כבוד, שיגשו הציבור, מה פתאום לסובב את ספר התורה בשטח בית הכנסת?
כדכד כתב:מה תאמר על הקפות בשמחת תורה?
כדכד כתב:לענין השאלה האחרונה - מסברא נראה לי שיצא שכן לא שינה באופן מהותי את הברכה מנוסחתה המקורי אבל איני מכיר מקור ומן הסתם עמדו בזה כבר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 296 אורחים