הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' נובמבר 14, 2023 9:03 pm
קטע מספרי ויאמר שמואל:
ודבר זה, שאדם זוכר דבר ומתרגל אליו כעבור ל' יום, מצינו כמותו במקומות רבים, כגון בברכות נ"ט ב' דמברכים ברכות הראיה אחת לשלושים יום, והיינו דבזמן זה אדם אינו שוכח את אשר ראה קודם שלושים. ובר"ה ל"ה א' אמרינן דתפילה שהיא לפרקים כמו ל' יום צריך לסדרה. ואולי בזה גם נבאר מאמר חז"ל בפסחים (ו' א') של' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בהלכות הרגל, והיינו שלפני כן אדם ישכח את אשר למד ורק בתוך פרק זמן זה דעתו עדיין על ההלכות. ואולי זה גם הביאור בסוכה ט' א' בדברי ב"ש דסוכה ישנה ל' יום. ועיין ג"כ בביאור הגר"א ליונה ג' ג' דכתב שלא תוקעים בשופר בער"ה מפני שדבר הנעשה ל' יום ברציפות החוש קהה בו. והקשה דודי ידידי הגרא"ש מאיר (הובא בקובץ מוריה קונטרס ר"צ) דהא ישנם הפסקות של שבתות שלא תוקעין בהם, ויישב מו"ר הגר"ח קניבסקי (מוריה רצ"א) דהגר"א לשיטתו דבמשך זמן של חודש אדם מתרגל גם לאמירת "ותן ברכה", ולא חיישינן לתפילות המוסף בשבתות שאינו אומרם בהם, כמש"כ הפוסקים. ויש להוסיף בזה גם פסוק מפורש (במדבר י"א, כ') גבי השלו, "עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם". הרי שהדבר המתרחש ברציפות של חודש קהה הרגש בו ומתרגלים אליו, והדבר לא תלוי במספר אכילות השליו אלא במשך תקופת החודש שאכלוהו.