מבואר במעשה רב בדפוס חדש של סידור הגר"א שלדעת הגר"ח מוואלאזין, הנץ החמה הוא כעשירית שעה לפני הנץ שלנו, וכמו"כ מתאחר שקיעת החמה כעשירית שעה.
מהו המקור שלו, מהו הסברא? איפוא מדובר ע"ז?
תיבת "ושיעור זה" שנוי במחלוקת בהבנת דברי הרמב"ם. הבית יוסף הבין שזה קאי על נץ החמה דמיניה קסליק, שנץ החמה היא שיעור שעה לפני עליית השמש. ולכן מפרש ש"נץ החמה" היינו כשנראה על פני האופק קצה הראשון של השמש, ו"עליית השמש" כשכל גלגל השמש נראה באופק. ולכן הביא הבית יוסף שמצא גירסא אחרת שבמקום "שיעור שעה" כתוב "עישור עשה", שכך זמן עליית גוף השמש מתחלתה עד כולה.כתב הרמב"ם מצותה שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה. ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש עד כאן לשונו.
הדבר ברור שהד"מ מפרש "נץ החמה" לא לראיית גוף השמש, אלא לאור השמש על הארץ, ו"עליית השמש" היא מה שאנו קוראים "נץ החמה" היינו שגוף גלגל השמש נראה על הארץ. ובמקביל לשקיעת החמה שיש קרוב לשעה שהיא וודאי יום (נ"ח וחצי דקה לפסק השו"ע כר"ת), כן בבוקר כשיעור זה נחשב הנצת החמה שיש אור השמש מספיק.ומה שכתב ב"י שמצא נוסחא אחת כו', אותה נוסחא שמצא היא טעות דכל היודע מעט בחכמת התכונה יודע שהאמת הוא כך ששיעור הנץ החמה דהיינו תחילת זריחת השמש על הארץ עד שיעלה כל גוף השמש הוא כשיעור שעה אחת וכן בשקיעת החמה גוף השמש שוקע בשעה אחת, ועל כן אותה נוסחא היתה מוטעת, וה"עישור" שבה היה ראוי להיות "שיעור" אלא שהחליף לו שי"ן בעי"ן.
והמגן אברהם (ס"ק ב') הביא דברי הב"י שהגירסא "עישור שעה". וסיים ולי נראה דלעין הדין אין חילוק בין הגירסאות. והיינו כנ"ל, שכל מחלוקתם בקריאת שם "נץ החמה".שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 309 אורחים