האם מצרפים את דעת רבנו תם כסניף להקל - בנושאים שונים

[פלוריש]

שמתי לב שבכמה נושאים יש לרבנו תם שיטה יחודית, וכאשר האחרונים פוסקים שלא כשיטתו, לא רק שהם נוטים מדבריו אלא חלקם גם כותבים שאין לצרף את שיטתו לספק ספיקא או לסניף.
זמני היום - האם מצרפים את שיטת ר"ת כדי להכשיר הפסק טהרה שנעשה בבין השמשות של הגאונים.
תערובות - האם מצרפים את שיטת ר"ת שהבליעות נותנות טעם לפגם כבר לאחר לינת לילה.
טומאת כהן - האם מצרפים את שיטת ר"ת שכל שכבר נטמא באותו יום, אין איסור מן התורה להטמא שנית באותו יום כיון שלא מוסיף ימי טומאה, וכ"ש שאינו חייב מן התורה לפרוש מן הטומאה.

מה הסיבה לתופעה זו?
האם מצאנו עוד דוגמאות?

[כולל יונגערמאן]

זמנים - הלא איפסיקא הילכתא כוותי'. וגם היום שנהגו להחמיר על דאורייתות כשיטת הגאונים, מקילין בהפס"ט (מכיון שעיקרו מדרבנן שבנות ישראל החמירו על עצמם) עד כעשרים דקות אחר השקיעה. אולי / מסתבר בקהילות שמקורם מרוסיא וליטא (שרבותיהם הכריעו כהגאונים) מחמירים יותר בזה

[עזריאל ברגר]

מקילין בהפס"ט (מכיון שעיקרו מדרבנן שבנות ישראל החמירו על עצמם)

א. יש מקילין, ויש חולקים. בפרט אלו שבפועל נוהגים נגד ר"ת עכ"פ בשעת הדחק.
ב. לא תמיד זוהי חומרת בנות ישראל, ולפעמים הוי מדינא, ויש ליזהר היטב בדברים כאלו.

[האמת אדרוש]

שמתי לב שבכמה נושאים יש לרבנו תם שיטה יחודית, וכאשר האחרונים פוסקים שלא כשיטתו, לא רק שהם נוטים מדבריו אלא חלקם גם כותבים שאין לצרף את שיטתו לספק ספיקא או לסניף.
זמני היום - האם מצרפים את שיטת ר"ת כדי להכשיר הפסק טהרה שנעשה בבין השמשות של הגאונים.
תערובות - האם מצרפים את שיטת ר"ת שהבליעות נותנות טעם לפגם כבר לאחר לינת לילה.
טומאת כהן - האם מצרפים את שיטת ר"ת שכל שכבר נטמא באותו יום, אין איסור מן התורה להטמא שנית באותו יום כיון שלא מוסיף ימי טומאה, וכ"ש שאינו חייב מן התורה לפרוש מן הטומאה.

מה הסיבה לתועה זו?
האם מצאנו עוד דוגמאות?

היה מבוכה כשהתיר הרב עובדיה יוסף זצ״ל לצרף ר״ת לס״ס בשביל הפסק טהרה וכמה חלקו עליו. בנו רב דוד האריך בכל הענין בסוף חלק אחד מספרי הלכה ברורה.
אך יתכן לחלק בין א״י לחו״ל, ובאג״מ הקיל לעשות ס״ס להפסק טהרה.

[כולל יונגערמאן]

מקילין בהפס"ט (מכיון שעיקרו מדרבנן שבנות ישראל החמירו על עצמם)

א. יש מקילין, ויש חולקים. בפרט אלו שבפועל נוהגים נגד ר"ת עכ"פ בשעת הדחק.
ב. לא תמיד זוהי חומרת בנות ישראל, ולפעמים הוי מדינא, ויש ליזהר היטב בדברים כאלו.

בוודאי, הרי קינין ופתחי נדה מהדברים הקשים שבמקדש וגם קודם חומרת בנות ישראל כבר תיקן רבי לישב ז' כשיש אפשרות זיבה, אבל מ"מ על פי רוב מדובר בנדות - ובמקרים שלא, ג"כ לא קרה כלום שעשתה כר"ת שהלכה כמותו, ובמילתא דלא שכיחא לא החמירו רבנן לחשוש לשיטת הגאונים

[בברכה המשולשת]

שמתי לב שבכמה נושאים יש לרבנו תם שיטה יחודית, וכאשר האחרונים פוסקים שלא כשיטתו, לא רק שהם נוטים מדבריו אלא חלקם גם כותבים שאין לצרף את שיטתו לספק ספיקא או לסניף.
זמני היום - האם מצרפים את שיטת ר"ת כדי להכשיר הפסק טהרה שנעשה בבין השמשות של הגאונים.
תערובות - האם מצרפים את שיטת ר"ת שהבליעות נותנות טעם לפגם כבר לאחר לינת לילה.
טומאת כהן - האם מצרפים את שיטת ר"ת שכל שכבר נטמא באותו יום, אין איסור מן התורה להטמא שנית באותו יום כיון שלא מוסיף ימי טומאה, וכ"ש שאינו חייב מן התורה לפרוש מן הטומאה.

מה הסיבה לתועה זו?
האם מצאנו עוד דוגמאות?

היה מבוכה כשהתיר הרב עובדיה יוסף זצ״ל לצרף ר״ת לס״ס בשביל הפסק טהרה וכמה חלקו עליו. בנו רב דוד האריך בכל הענין בסוף חלק אחד מספרי הלכה ברורה.
אך יתכן לחלק בין א״י לחו״ל, ובאג״מ הקיל לעשות ס״ס להפסק טהרה.

באחד מכרכי בירור הלכה של הגרי"א זילבר דן בזה והביא כו"כ מקורות שאין לצרף את ר"ת לסניף בזה

[בברכה המשולשת]

שמתי לב שבכמה נושאים יש לרבנו תם שיטה יחודית, וכאשר האחרונים פוסקים שלא כשיטתו, לא רק שהם נוטים מדבריו אלא חלקם גם כותבים שאין לצרף את שיטתו לספק ספיקא או לסניף.
זמני היום - האם מצרפים את שיטת ר"ת כדי להכשיר הפסק טהרה שנעשה בבין השמשות של הגאונים.
תערובות - האם מצרפים את שיטת ר"ת שהבליעות נותנות טעם לפגם כבר לאחר לינת לילה.
טומאת כהן - האם מצרפים את שיטת ר"ת שכל שכבר נטמא באותו יום, אין איסור מן התורה להטמא שנית באותו יום כיון שלא מוסיף ימי טומאה, וכ"ש שאינו חייב מן התורה לפרוש מן הטומאה.

מה הסיבה לתועה זו?
האם מצאנו עוד דוגמאות?

חמץ בפסח בשישים (לפי חלק מהשיטות אין מצרפים לסניף)
מליחה בכבד (כנ"ל)

[פלוריש]

תודה לכל המגיבים עד כה!

אגב, לעצם הדיון על הפסק טהרה בבית השמשות של הגאונים, יש על זה אשכול בפני עצמו: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=48645

[כדכד]

בתערובות זו לא שיטת ר"ת בלבד (וכך נראה לי גם בנושאים אחרים)

עד כמה שזכור לי שיטתו שהלילה פוגם ולא רק מעל"ע כן הובאה בפוסקים אך איני זוכר לאיזה ענין

[פלוריש]

העדפה על ידי הדחק, השו"ע פסק שהכסף מגיע לבעל.
החלקת מחוקק כתב שאם האשה מוחזקת היא יכולה לומר קים לי כר"ת ולתפוס בכסף. והב"ח כתב שכך המנהג.
והחזו"א חלק וכתב שזה היה המנהג רק במקומו של הב"ח, אבל לדינא אין לזוז מפסק השו"ע.

[שילה צבי]

כמדומני שאפשר למצוא עוד דוגמאות לשיטות חשובות בראשונים שרואים בפוסקים שלא מצרפים אותם.
לדוגמא בוסתות לא מחשבנים כל פעם "אולי לרמב"ם אין בינונית"? ואולי להרבה ראשונים חוששים לוסתות חודש וכו' רק בבעלת וסת קבוע ששינתה פעם אחת ולא במי שאין לה וסת כלל?
והייתה לי מחשבה שזה קורה בסוגיות גדולות שמרגע שהכרענו אותן לא חוזרים לחשבן כל פעם שזה עולה. לדוגמא זמנים, פסקנו כגאונים. ועכשיו כשאני בסוגיה ספציפית ואני מתלבט אם לנקוט כפוסק כזה או אחר אני לא מצרף לזה שמא בכלל עדיין לא הייתה שקיעה
וכן בוסתות קיי"ל כרשב"א שיש חודש, הפלגה , בינונית ושלום על ישראל.
מסתמא יש עוד דוגמאות אבל נראלי זה הכלל.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שאפשר למצוא עוד דוגמאות לשיטות חשובות בראשונים שרואים בפוסקים שלא מצרפים אותם.
לדוגמא בוסתות לא מחשבנים כל פעם "אולי לרמב"ם אין בינונית"? ואולי להרבה ראשונים חוששים לוסתות חודש וכו' רק בבעלת וסת קבוע ששינתה פעם אחת ולא במי שאין לה וסת כלל?
והייתה לי מחשבה שזה קורה בסוגיות גדולות שמרגע שהכרענו אותן לא חוזרים לחשבן כל פעם שזה עולה. לדוגמא זמנים, פסקנו כגאונים. ועכשיו כשאני בסוגיה ספציפית ואני מתלבט אם לנקוט כפוסק כזה או אחר אני לא מצרף לזה שמא בכלל עדיין לא הייתה שקיעה
וכן בוסתות קיי"ל כרשב"א שיש חודש, הפלגה , בינונית ושלום על ישראל.
מסתמא יש עוד דוגמאות אבל נראלי זה הכלל.

ובפרט בדברים שנהגו להקל (ופעמים רבות - בדאורייתא) כפי השיטה הנגדית, וכפי שהזכרתי לעיל לגבי הפס"ט (או אפילו הנחת "תפילין דר"ת" אחרי שהתחיל הלילה לשיטת הגאונים), שמי שמוציא שבת ויוה"כ לפי הגאונים - הרי שהוא סבור שאין כאן ספק כלל!

[פלוריש]

שיטת ר"ת (חולין סז ע"א ד"ה דייקא) שאף פרי המתליע במחובר אינו אסור, כל שלא פירשה התולעת; ואילו רוב הראשונים נקטו שכל שהתליע במחובר אסור (ראה ב"י יו"ד סי' פד). השו"ע (פד,ו) פסק להלכה כשיטת רוב הראשונים, ולא צרף את שיטת ר"ת אפילו במקום ספק נוסף (ראו פרי תואר סקי"ג). עם זאת, כתבו כמה אחרונים , שבמקום שיש כמה צדדים נוספים להקל, ניתן לצרף גם את שיטת ר"ת (בן אברהם סי' נ אות כה בשם כמה פוסקים, שו"ת ריח שדה סי' ח).

[יהושפט]

היה לי חבר שבנו נולד בשקיעה, בזמן גבולי, ולא היה ברור אם אכן נולד קודם השקיעה, הגם שלפי שעון הבית חולים כן, אבל היתה טענה שהשעון לא מדויק
הוא שאל בהתחלה רבנים עם רקע חסידי והם צירפו בין היתר את ר"ת, אח"כ שאל רבנים ליטאים והם אמרו שאין לצרף את ר"ת כלל
באופן כללי, לפחות בא"י, אצל הליטאים לא מצרפים את ר"ת כלל ועיקר [יתכן שימצא רב פה או שם אחרת, אבל כללית זה ודאי כך].

[דרומי]

גם אצל חסידי חב"ד אין מתחשבים כלל וכלל בזמן רבינו תם, לא לקולא ולא לחומרא.

ואין לזה קשר לחסידות מול ליטאיות, אלא להונגריה וגליציה מול רוסיה וליטא (ופולין?).