עזריאל ברגר כתב:כמדומני שיש נזהרים שלא להניח תפילין במנחת ראש חודש.
באמת?
למיטב ידיעתי מי שנוהג ע"פ סוד (דהיינו, ע"פ דברי המקובלים ההולכים בדרך הרש"ש הקדוש זיע"א) כן מניח.
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שיש נזהרים שלא להניח תפילין במנחת ראש חודש.
איתן נוי כתב:כדכד כתב:לפי איזו שיטה הוא פוסק?
גם מה ענין מנחה לכאן?
זו בעצם לא שיטה, זו פשרה. אחפש מה שהראוני אתמול גם בהליכות עולם וגם בילקוט יוסף ואי"ה אעלם לכאן.
יעקל כתב:בנוגע לחייל עמיחי רובין הי"ד שתוך כדי קפיצה על רימון הציל את חייו של 5 אנשים, השתילו את הכבד שלו להציל ילד שסבל ממחלת כבד.
האם מותר ע"פ הלכה לא לקבור איבר ולהשתמש בו למטרה הנ"ל ?
אבקש למ"מ
מעיין התורני כתב:יעקל כתב:בנוגע לחייל עמיחי רובין הי"ד שתוך כדי קפיצה על רימון הציל את חייו של 5 אנשים, השתילו את הכבד שלו להציל ילד שסבל ממחלת כבד.
האם מותר ע"פ הלכה לא לקבור איבר ולהשתמש בו למטרה הנ"ל ?
אבקש למ"מ
לא שזה משנה לדיון ההלכתי.
אבל עמיחי רובין הי"ד מת מקליע, לא קפץ על רימון.
השאלה עצמה נכונה ומרתקת.
יעקל כתב:מעיין התורני כתב:יעקל כתב:בנוגע לחייל עמיחי רובין הי"ד שתוך כדי קפיצה על רימון הציל את חייו של 5 אנשים, השתילו את הכבד שלו להציל ילד שסבל ממחלת כבד.
האם מותר ע"פ הלכה לא לקבור איבר ולהשתמש בו למטרה הנ"ל ?
אבקש למ"מ
לא שזה משנה לדיון ההלכתי.
אבל עמיחי רובין הי"ד מת מקליע, לא קפץ על רימון.
השאלה עצמה נכונה ומרתקת.
מה זה קליע ?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שאלה - 214163
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מתי מניחים תפילין רבינו תם בראש חודש ראיתי שמנהג המקובלים לא להניח תפילין לאחר מוסף האם זה מלכתחילה
תשובה
אחר חצות היום, עיין חודש בציון.
יעקל כתב:האם מותר ע"פ הלכה לא לקבור איבר ולהשתמש בו למטרה הנ"ל ?
כדכד כתב:הדנים בשאלה העתיקה דנו בעיקר מצד האם באמת החיים של זה שלוקחים ממנו נגמרו או שבעצם הורגים אותו צורך הפעולה הזו וכן האם ההשתלה תחיה את המושתל או שמא להיפך.
הוא שואל, כנראה בהנחה שברור שהחייל כבר נהרג וברור שההשתלה תועיל למושתל, האם מותר להציל חיים של אדם במקום לקבו איבר. זו לא השאלה שעליה דנו.
יעקל כתב:כדכד כתב:הדנים בשאלה העתיקה דנו בעיקר מצד האם באמת החיים של זה שלוקחים ממנו נגמרו או שבעצם הורגים אותו צורך הפעולה הזו וכן האם ההשתלה תחיה את המושתל או שמא להיפך.
הוא שואל, כנראה בהנחה שברור שהחייל כבר נהרג וברור שההשתלה תועיל למושתל, האם מותר להציל חיים של אדם במקום לקבו איבר. זו לא השאלה שעליה דנו.
ברוך שכיוונת. היות וחשבתי בטעות שקפץ על רימון, ואיבריו נתפזרו ל"ע כך שמכלולם איבד צורת גופת חלל בן אדם, האם מותר לבצע מה שביצעו ?
לכאור' הייתי אומר מ"ש מערלת מילה שחייבים לקוברה בעפר ...
כדכד כתב:בפני ברוך כתב ששייך לאבל
דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
ופעם ניגש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש לומר קדיש אחר קריאת התורה, ותוך כדי ניגש עוד מישהו (שלא שם לב שהרבי ניגש).
כשראה זאת הרבי, אמר קדיש בעצמו ואח"כ אמר לשני שיאמר גם הוא. והוא פלא.
דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
עזריאל ברגר כתב:דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
ופעם ניגש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש לומר קדיש אחר קריאת התורה, ותוך כדי ניגש עוד מישהו (שלא שם לב שהרבי ניגש).
כשראה זאת הרבי, אמר קדיש בעצמו ואח"כ אמר לשני שיאמר גם הוא. והוא פלא.
כנראה סוג של "כיוון שעלה לא ירד".
בברכה המשולשת כתב:דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
כמדומני שזה נגרר מכך שהחיוב היה עולה שלישי.
ויעויין עוד
https://din.org.il/2015/01/08/%D7%9E%D7 ... %A8%D7%94/
https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/% ... %99%D7%94/
https://olamot.net/shiurim/%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9/
https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAn ... aid=166321
http://www.shut-halacha.co.il/q/%D7%97% ... ategory=41
בברכה המשולשת כתב:כבוד הבריות אני מבין כסברא, בהחלט.
יעויין במקורות שהבאתי שיש עניין של קדיש לבטלה
כך אמר להם הקב״ה לישראל, בניי אהוביי כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה, ותהיו מכבדים זה את זה, וכו'
דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
עזריאל ברגר כתב:ידוע ענין "תענית הראב"ד" שלפרוש באמצע אכילתו - חשוב במידה-מסוימת כתענית.
האם אפשר לעשות את זה גם בתחילת האכילה?
כלומר: אם בתחילת האכילה מרחיק מעצמו חלק מן המאכל ומחליט שאת זה לא יאכל - האם זה גם נחשב כתענית, או שצריך דווקא לקראת סיום אכילתו?
כדכד כתב:דרומי כתב:גם אצל האשכנזים יש נוהגים שהחצי קדיש שלאחר הקריאה שייך ל'חיוב'.
לפי הידוע לי, לא "גם אצל האשכנזים יש נוהגים" אלא דווקא אצל האשכנזים יש נוהגים והוא כשיטת הפני ברוך שהובא לעיל. הספרדים תמיד נוהגים שהעולה אומר קדיש
עושה חדשות כתב:ביו"ד סי' רסו יש נידון בטושו"ע ונו"כ אם למול בשבת תינוק שנולד למשומדים, או שמחזיקים שגם התינוק יצא לתרבות רעה. והב"י מעיר דסו"ס הוא חייב בכל המצוות. ולא ראיתי מי שכתב לבאר דברי הטור (ומקורם בגאונים) למה לא למול בשבת מי שבגדלותו לא ישמור תו"מ.
שמעתי פעם מנכדו של הגר"ד, שבהיותו ילד השיב כך לשואל בדרך חריפות. אבל מוזר שהעורכים שיבצו זאת בספר השיעורים בתור 'יש שכתבו'.זאב ערבות כתב:נתבקשתי לשאול האם יש הסבר למה שמובא בקטע המצורף משיעורי ר' דוד פוברסקי בענין דין רובו ככולו, והאם מישהו כבר דן בכך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 342 אורחים