"הגדול"- מידת חסדו?

[פרנקל תאומים]

ב"מחזור המפורש" לראש השנה מפרש "הא-ל הגדול" היינו במידת חסדו.
(כתב כן בתפילת מנחה של עריו"ט ובתפילת מעריב. בשאר התפילות וכן ביוהכ''פ ובחגים סותם ולא מפרש).

יש לכם מקור לפירוש הזה?

בגמ' ביומא דף ס"ט ע"ב לא מצאתי.
ולפו"ר גם לא במפרשי המקרא על הפס' בפרשת עקב (דברים י', י"ז) ועל הפס' בדניאל (ט', ד') ובירמיה (ל"ב, י"ח).
גם באבודרהם לא מצאתי שפירש כן.

מה אומרים?
(לשון אחר: מה אתם מכוונים בפירוש המילים "הא-ל הגדול" שלוש פעמים ביום?)

[צופה_ומביט]

לך ה' הגדולה והגבורה וכו'.
מכאן המפורסם שמידת החסד נקראת גדולה. וכשכתוב גדול גיבור ונורא = חסד גבורה ותפארת.
[יעקב אמר מה נורא המקום].
עיין למשל תיקוני זו"ח דף קכא, א.
אבל זה באמת מלא בספרים.

[מעיין התורני]

על הפסוק:
"כי השם א-להיכם הוא א-להי הא-להים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד"
רבינו בחיי:
"האל, הוא הבורא, והוא הגדול, בחסד"

[פרנקל תאומים]

יש"כ גדול (מידת חסדכם!), אשמח לקבל עוד מראי מקומות.

ובינתיים, אי הכי, לשם מה שוב הכפילות "גומל חסדים טובים"?

[צופה_ומביט]

בפשטות, ברכה זו היא כנגד אברהם, ומסתיימת להדיא מגן אברהם. ברכת גבורות היא כנגד יצחק מידת גבורה, וברכת קדושה היא כנגד יעקב.
לכן כל הברכה הראשונה כולה עוסקת בחסד. הגדול הוא "בעל החסד", עצם מידת החסד, גומל חסדים טובים - היינו שאכן משפיע חסד בפועל, וחסד גמור [חסדים טובים], וגם ההמשך עוסק בחסד: זוכר חסדי אבות - מידה כנגד מידה המעוררת אותה, ועושה חסד לאוהביי. ומביא גואל וכו' באהבה.
איני מבין עד כדי לבאר כל מילה בברכה זו, אבל ניכר מתוכה שהקו הכולל אותה הוא קו החסד.

[דרומי]

"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" מקביל ל"הא-ל הגדול הגבור והנורא":

הגדול - כנגד אברהם, מדת החסד

הגבור - כנגד יצחק, מדת הגבורה

והנורא - כנגד יעקב, מדת התפארת

כן מבואר בפשטות בסה"ק

וזכור לי שמדייקים בזה שדוקא ב"והנורא" יש תוספת וא"ו, שהוא מצד מעלת מדת התפארת וכו'

[הרועה]

בפיוט נשמת כל חי מפרש הפייטן את הפסוק:
כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.
באופן הזה:
הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ. הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. רָם וְנִשָּׂא. שׁוֹכֵן עַד, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ.

החלק השני מפרש את הפסוק:
בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל.

החלק השלישי מיוסד, כפי שנראה לעיניים, על הפסוק:
כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.

[פרנקל תאומים]

"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" מקביל ל"הא-ל הגדול הגבור והנורא":

הגדול - כנגד אברהם, מדת החסד

הגבור - כנגד יצחק, מדת הגבורה

והנורא - כנגד יעקב, מדת התפארת

כן מבואר בפשטות בסה"ק

וזכור לי שמדייקים בזה שדוקא ב"והנורא" יש תוספת וא"ו, שהוא מצד מעלת מדת התפארת וכו'

כבר כתבו כן לעיל. אבל אני מחפש עוד לפני ה"כנגד", את הטייטש ווערטיל, פירוש המילים הפשוט. מה זה "הגדול"? הרי הקב"ה הוא לא גדול ולא קטן. ואם תאמר שהגדול היינו במידת חסדו והטבתו. אני מבקש מקור לכך. מעבר ל"עניינים" ולפנימיות הדברים. ראשית כל, פירוש המילים.

[דרומי]

ברכות נח, א:

לך ה' הגדולה - הגדולה זו מעשה בראשית.

וראה ב'שער היחוד והאמונה' פרק ד בתחילתו ומצורף בזה (בסוף העמוד הראשון)

[פרנקל תאומים]

ברכות נח, א:

לך ה' הגדולה - הגדולה זו מעשה בראשית.

וראה ב'שער היחוד והאמונה' פרק ד בתחילתו ומצורף בזה (בסוף העמוד הראשון)

יש"כ!

[כדכד]

מבואר כן בכמה מקומות בחסידות שחסד הוא גדולה למשל
באר מים חיים שמות פרשת בשלח
...

כי החסדים נעשים בעשיית השלימות ובזריזות ובכל האופנים לטובה, כמו האדם העושה דבר ביד ימינו שנעשה הדבר על נכון בטוב בעשיה שלימה, כי האל הטוב החפץ חסד כאשר עושה החסדים הנה עושאם בשמחה ובנחת ובטוב לבב, ועל כן עושה אותם על צד היותר טוב, מה שאין כן בחינת הדין מכונה על שם השמאל, כי הוא נעשה בעל כורחו שלא ברצון השלם ועל כן נעשה כבחינת העשיות אשר בשמאל שהוא בעצלות ואיננו בשלימות, ועל כן מבואר בכתבי האר"י ז"ל בכמה מקומות (ועיין בכוונת נטילת ידים) אשר הימין נקרא יד הגדולה, כי בעשיית החסדים הנה גדול ה' ומהולל מאוד וקול רינה וישועה באהלי צדיקים כשנעשין החסדים בעולם,

מאור עינים דברים פרשת ואתחנן

פירוש גדלך הוא יד הגדולה שהוא כינוי למדת האהבה והחסד

קדושת לוי שמות פרשת בשלח
ו

על פי זה פירשנו הפסוק 'וירא ישראל את היד הגדולה' (יד, לא), שלכאורה אינו מובן, שנזכר בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים שער אונאה פ"א) ש'יד הגדולה' מרמז על חסד (עי' זוה"ק ח"ג רפ, א; תיקו"ז הקדמה ט, א), ומה הוא החסד שעשה במצרים. ולפי הנ"ל ניחא, שזהו פירושו וירא ישראל כו', שגמל חסד עם המצריים כנ"ל, דיד הגדולה מרמז על חסד. ומפרש ומהו החסד, וייראו העם את ה' ויאמינו בה' כו', שעל ידי זה שהכה אותם יראו ישראל מה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, והיו מצריים כלי שעל ידי שהכה אותם היו גורמים לישראל אמונה ויראה בה', ואין חסד גדול מזה שהמצריים היו כלים והכנה לאמונת ישראל. ומעתה ממילא מתורץ קושיית אור החיים הנ"ל, כיון שמיתתם הוא חיותם סבל הים אותם.

ערבי נחל בראשית בראשית - דרוש ב
וכן מדת החסד נקרא יד הגדולה,
ערבי נחל דברים שבת שובה - דרוש ג

ובזה אפשר לפרש בפסוק (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויאמינו בה' כו'. כי ידוע שיד הגדולה הוא כינוי למדת החסד הובא בבאר היטב אורח חיים סימן א

אוהב ישראל במדבר פרשת מסעי

יד הגדולה הוא יד ימין סוד החסד

[פרנקל תאומים]

מבואר כן בכמה מקומות בחסידות שחסד הוא גדולה למשל
באר מים חיים שמות פרשת בשלח
...

כי החסדים נעשים בעשיית השלימות ובזריזות ובכל האופנים לטובה, כמו האדם העושה דבר ביד ימינו שנעשה הדבר על נכון בטוב בעשיה שלימה, כי האל הטוב החפץ חסד כאשר עושה החסדים הנה עושאם בשמחה ובנחת ובטוב לבב, ועל כן עושה אותם על צד היותר טוב, מה שאין כן בחינת הדין מכונה על שם השמאל, כי הוא נעשה בעל כורחו שלא ברצון השלם ועל כן נעשה כבחינת העשיות אשר בשמאל שהוא בעצלות ואיננו בשלימות, ועל כן מבואר בכתבי האר"י ז"ל בכמה מקומות (ועיין בכוונת נטילת ידים) אשר הימין נקרא יד הגדולה, כי בעשיית החסדים הנה גדול ה' ומהולל מאוד וקול רינה וישועה באהלי צדיקים כשנעשין החסדים בעולם,

מאור עינים דברים פרשת ואתחנן

פירוש גדלך הוא יד הגדולה שהוא כינוי למדת האהבה והחסד

קדושת לוי שמות פרשת בשלח
ו

על פי זה פירשנו הפסוק 'וירא ישראל את היד הגדולה' (יד, לא), שלכאורה אינו מובן, שנזכר בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים שער אונאה פ"א) ש'יד הגדולה' מרמז על חסד (עי' זוה"ק ח"ג רפ, א; תיקו"ז הקדמה ט, א), ומה הוא החסד שעשה במצרים. ולפי הנ"ל ניחא, שזהו פירושו וירא ישראל כו', שגמל חסד עם המצריים כנ"ל, דיד הגדולה מרמז על חסד. ומפרש ומהו החסד, וייראו העם את ה' ויאמינו בה' כו', שעל ידי זה שהכה אותם יראו ישראל מה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, והיו מצריים כלי שעל ידי שהכה אותם היו גורמים לישראל אמונה ויראה בה', ואין חסד גדול מזה שהמצריים היו כלים והכנה לאמונת ישראל. ומעתה ממילא מתורץ קושיית אור החיים הנ"ל, כיון שמיתתם הוא חיותם סבל הים אותם.

ערבי נחל בראשית בראשית - דרוש ב
וכן מדת החסד נקרא יד הגדולה,
ערבי נחל דברים שבת שובה - דרוש ג

ובזה אפשר לפרש בפסוק (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויאמינו בה' כו'. כי ידוע שיד הגדולה הוא כינוי למדת החסד הובא בבאר היטב אורח חיים סימן א

אוהב ישראל במדבר פרשת מסעי

יד הגדולה הוא יד ימין סוד החסד

יש"כ גדול.

הישנם באמתחתך גם מקורות הקודמים לספרי החסידות?

[צופה_ומביט]

תיקו"ז תיקון שבעים:
הָאֵ"ל הַגָּדוֹל חֶסֶד, הַגִּבּוֹר גְּבוּרָה, וְהַנּוֹרָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
ושם לפני כן:
הָאֵ"ל הַגָּדוֹל מִסִּטְרָא דִגְדוּלָה, וְהַגִּבּוֹר מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְהַנּוֹרָא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
והוא כנ"ל שלך ה' הגדולה והגבורה וכו' הוא המקור שגדול היינו חסד.
לא הספיקו לך המקורות עד כאן?

[פרנקל תאומים]

לא הספיקו לך המקורות עד כאן?

הי הי, לא לכעוס עליי..