אנחנו עדים לחרון אף שלא נראה כמוהו מאז השואה.
ע"פ דרך הטבע הדבר הזה לא יכל לקרות. איכה ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם.
עבדנו עכשיו שבעה שבועות לפייס את מדת הדין ולא עלה בידינו, וכעת לאחר גזר דין צריך לעבוד קשה יותר.
לכן ראיתי לנכון לפרסם מש"כ בירושלמי ברכות ה,א. וז"ל: "ר' חזקיה רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יוחנן: לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך, ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. ר' יוסי בי ר' אבון ר' אבהו בשם ר' יוחנן וחברייא: ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. ר' חזקיהו בשם ר' אבהו: יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם" עכ"ל.
והנה בכמה מקומות בסידור אנו נוהגים לומר את שני הפסוקים הראשונים בצירוף הפס' ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, ואלו המקומות הזכורים לי: בפיטום הקטורת (ג"פ כל פס') ובהודו לה' קראו בשמו ובקדושה דסדרא ובהבדלה ובסליחות אחרי כל י"ג מידות, ובנוסח ספרד מוסיפים אותם גם בפיטום הקטורת שבסוף שחרית, ובמעריב לפני והוא רחום אומרים כל הג' פסוקים ג"פ, והלא דבר הוא, ואולי הפסוק האחרון הוא במקום היה"ר וצ"ע. ומצאתי שעמדו בזה בבית אלקים שער התפילה פט"ז, ובעלי תמר על הירושלמי שם, ולא הבנתי מה שישבו.
ובכל אופן, הרי לנו דברי הירושלמי המפורשים שפסוקים אלו לא יזוזו מפינו, וג' פסוקים אלו הם הדבר הנפוץ ביותר בסידור, ובודאי שבעת צרה כדאי מאוד לאומרם כמ"ש בבית אלקים שם.