איש_ספר כתב:לראשונה (באיחור מביש) אני רואה את האשכול הזה. וכמש"כ כאן מישהו, אין קץ לדברי רוח. (לצד דברי נבלה, הוצאת ש"ר ובזיון ת"ח).
תרומה משמעותית לקביעה הרווחת בחוגים מסוימים, כאילו ההתנגדות לדרכו של הגראי"ה אינה נובעת אלא מצמצום המוחין גרידא.
לענ"ד, הציטוט המשמעותי היחיד שהוא כראשי פרקים להבנת הענין, הוא הקישור שנתן הרב סג"נ למעלה.
יש לשקול נעילת אשכול ביאושים זה, שאין בו כלום.
ועד שינעל, בקשה/הודעה: מי שאינו מסוגל להקדים תואר מינמלי של כבוד לשמו של הרב קוק, מומלץ לו שלא ישחית את זמנו בכתיבת הודעה שתמחק מיד. (כעת תיקנתי מה שמצאתי, אבל לא התחייבתי לשמש כאן כמגיה).
מעניין, שביחס המבזה הזה, אנו עולים (או יורדים) על רבותינו. אם נסתכל על הגדולים שבדור האחרון:
רח"ע והח"ח - כיבדו כמנהג שנוהגים בכל ת"ח גדול;
הגרי"ז, פונה בתארים נכבדים, (והביטויים של בנו הגר"מ המתועדים בס' דחזיתיה, מן הסתם השפעה ירושלמית של החברים איתם גדל ר"מ);
החזו"א, כבר נכ"ב, כנראה גם וגם, ואולי תקופות שונות, עכ"פ רחוק מלהיות חד משמעי;
הקה"י והגראמ"ש, לא ידוע על כלום;
הגרשז"א והגריש"א, מעריצים של ממש.
אז על מי בדיוק אנו נשענים עם היחס הפרימטיבי הזה?
כמובן שזו הערה קלה על התייחסות נאותה ולא תחליף לדיון רציני על שיטתו השנויה במחלוקת, דיון שכנראה לא יתקיים כאן.
ולא הוזכר כאן הגראז"מ שכידוע כיבדו, וכעס על שביזו אותו
אולם בנוגע לבית בריסק, כמדומה שבכל הענפים יש יחס שלילי, ולדבריהם הוא כבר מהגר"ח, ולא נראה שרק השפעה ירושלמית יש בדבר
וכיון שהוזכר הגרש"ז, הגם שאין חידוש ביחסו לראי"ה, מכל מקום לא אמנע מלספר מה ששמעתי מפי ת"ח אחד זצ"ל שהיה לו במשך תקופה מסוימת באמצע שנות המ' קביעות אצל הגרש"ז ביום שישי. אותו ת"ח היתה לו גם בקיאות גדולה בהיסטוריה ובידיעות על ספרים וסופרים, ונשא חן בעיני הגרש"ז והיה משוחח איתו גם על עניינים אלו, והוא סיפר לי ב' מעשים מהגרש"ז בקשר לראי"ה-
האחד, פעם אחת כשהגיע אל בית הגרש"ז היה מונח על שולחנו ספר ידוע על ענייני שביעית מגאון אחד זצ"ל מחוגי העדה, שהובא לגרש"ז [כמדומה שהיה זה חלק מהספר שיצא בתשמו לקראת שמיטה אבל איני בטוח בפרט זה], הלה עיין בספר, וכשראה הגרש"ז שהוא מעיין בו, אמר לו אם אתה רוצה קח ספר זה, אני איני חפץ בו שהרי הוא לא מזכיר את הראי"ה, וממנ"פ אם לא ידע שיש ספר שבת הארץ, אזי לא עשה עבודה רצינית, ואם ידע ולא רצה להזכיר, ודאי שאינני חפץ בו.
השני, פעם אחת הגרש"ז ציטט לו איזה משפט, ושאל אותו היודע אתה מקור ציטוט זה? הלה שכאמור היה בקי גדול, השיבו שהוא מהסכמת הרב קוק לצבי לצדיק של הגרי"מ חרל"פ, הגרש"ז נהנה מאד שאותו ת"ח ידע את זה, ואז השתנה סבר פניו, ואמר בהתרגשות גדולה בזה הלשון [ביידיש, ותרגמתי]: לנכדי אינני יכול לומר זאת [כאומר הם לא יבינו מה אני מדבר אליהם], אבל אתה יודע שהרב קוק היה איש אלוקים קדוש. שמעתי המעשה הזה מפי אותו ת"ח לפחות ב' פעמים, ובשניהם הדגיש שהגרש"ז ממש התרגש והאדים, דבר שלא היה אופייני אצלו.
