האם תקעו במקדש בערב יו"ט להבטיל העם ממלאכה?

[מיללער]

במשנה סוכה (ה, ה) אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש וכו' ובערב שבת היו מוסיפין עוד שש, שלש להבטיל העם ממלאכה, ושלש להבדיל בין קודש לחול. וכתב התפאר"י (אות לו) אע"ג דבכל עיר תוקעין בע"ש במקום היותר גבוה בעיר (כשבת לה: וקי"ד:) א"כ לא שייך התקיעות במקדש, נ"ל דקמ"ל הכא דבמקדש נמי תקעו להיכרא דרק לעבודה דוחה שבת.

ובגמרא מסכת שבת פרק אלו קשרים (קיד:) מבואר דאע"ג דכהנים זריזין הן ולא הוצרכו לזרזן להבטילן ממלאכה עכ"ז היו תוקעין במקדש "לשאר עמא דבירושלים" - ובפשטות כיון שביהמ"ק היה מקום גבוה בירושלים היו תוקעין שם לזרז את אנשי ירושלים ולהבטילן ממלאכה, וכן מדויק משלון המשנה גופא שלש להבטיל העם ממלאכה. ובגמרא שם בשבת וכן בסוכה פרק החליל (נד:) מובא ברייתא שאם חל יוה"כ בערב שבת או במוצאי שבת לא היו תוקעין לא בין שבת ליוהכ"פ ולא בין יוה"כ לשבת, כיון דמלאכה אסורה בב' הימים לא צריך להבטיל את העם ממלאכה, ואע"כ דלשיטת רבי ישמעאל חלבי שבת קריבין ביוהכ"פ ולא להיפך יש סברא להבטיל את הכהנים מלהקריב חלבי יוה"כ בשבת, אבל הרי הכהנים זריזין הם ואינם צריכין לתקיעות להבטילם.
והנה לא מבואר כאן מפורש אם בכל ערב יוה"כ היו תוקעין במקדש להבטיל העם ממלאכה, אולם מלבד שמסברא לכאורה היו תוקעין דמאי שנא ערב שבת מערב יוה"כ, יש לדייק כן מהברייתא דרק אם חל יוה"כ במוצ"ש לא היו תוקעין אבל אם חל באמצע השבוע היו תוקעין.

ובמשנה סוף פרק קמא דחולין (א, ז) איתא כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה, וכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה, יום טוב שחל להיות ערב שבת תוקעין ולא מבדילין - היינו שתקעו להבטיל העם ממלאכת אוכל נפש שהותרה ביו"ט ואסורה בשבת - יו"ט שחל במוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין - כלומר שלא הוצרכו לתקוע משבת ליום טוב דמבואר בגמרא שבת שלא תקעו להתיר מלאכה אלא לאסור מלאכה, והרי גם בשבת אסורין ממלאכה.

ואינו מבואר כאן אם בכל ערב יום טוב היו תוקעין במקדש להבטיל את העם ממלאכה, דאע"ג דביו"ט הותרה מלאכת אוכל נפש אבל עדיין צריכים להבטילן ממלאכה שבשדות ושאר מלאכות שאינם אוכל נפש, אולם ברש"י על המשנה שם בחולין (כו: ד"ה תקיעה) פירש שהיו תוקעין בערבי שבתות וימים טובים שש תקיעות להבטיל העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול, והעתיקו דבריו הרע"ב והתוספות יו"ט מבלי להעיר על זה, והרש"ש שם על המשנה כתב על דברי רש"י בזה"ל: ואני בעניותי לא מצאתי באיזה מקום בש"ס שהיו תוקעין בעיו"ט, ואדרבה בסוכה (שם) מוכח דלא היו תוקעין בערב פסח להבדיל וכו' עיי"ש ראייתו באריכות דמדברי הגמרא בסוכה יש הכרח שלא תקעו בערבי פסחים להבטיל העם ממלאכה ולא כדברי רש"י בחולין שגם בערב יו"ט היו תוקעין, ולפענ"ד יש ראיה מוכרחת ביותר מדברי המשנה בסוכה גופא, שהרי המשנה מבארת שאין מוסיפין על מ"ח תקיעות כיצד "ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה" ואם איתא שבכל ערב יו"ט היו תוקעין שש תקיעות כדברי רש"י בחולין, הרי בכל שנה ושנה בערב שמיני עצרת היו שם ארבעים ושמונה תקיעות כמו ערב שבת שבתוך החג (חוץ מאם חל יום הושענה רבה (יום ערבה) בשבת שלא תקעו משבת ליו"ט וכדברי המשנה בחולין) ומזה נראה כדברי הרש"ש שלא היו תוקעין בערב יו"ט במקדש ודלא כדברי רש"י.

אולם מלבד שקשה לומר על רש"י שטעה בדבר משנה, הרי הדבר תימה מה נשתנה ערבי ימים טובים מערבי שבתות ולמה שלא יתקעו גם בעיו"ט להבטיל העם ממלאכה, והרש"ש בעצמו מביא שלכאורה רש"י דייק מדברי המשנה בחולין שרק אם חלק יו"ט במוצאי שבת לא תקעו, ומשמע דבסתם ערבי ימים טובים היו תוקעין ודלא כמשמעות דברי המשנה בסוכה כנ"ל.

[סייג לחכמה]

ראיה מוכרחת ביותר מדברי המשנה בסוכה גופא, שהרי המשנה מבארת שאין מוסיפין על מ"ח תקיעות כיצד "ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה" ואם איתא שבכל ערב יו"ט היו תוקעין שש תקיעות כדברי רש"י בחולין, הרי בכל שנה ושנה בערב שמיני עצרת היו שם ארבעים ושמונה תקיעות כמו ערב שבת שבתוך החג (חוץ מאם חל יום הושענה רבה (יום ערבה) בשבת שלא תקעו משבת ליו"ט וכדברי המשנה בחולין) ומזה נראה כדברי הרש"ש שלא היו תוקעין בערב יו"ט במקדש ודלא כדברי רש"י.

ראיה נפלאה וברוך שכיוונת לדברי השפת אמת שהביא ראיה זו בשבת (קי"ד:) על תוס' ד"ה וליתקע עייש ותמצא נחת.

[סייג לחכמה]

דרך אגב יתחדש לנו מדברי רש"י ראיה דאף בערב יו"ט הדליקו מבעוד יום ודלא כיש נוהגים להדליק ביו"ט בלילה, כמובא בחידושי חת"ס שבת (כ"ד.), וכן בתורת חיים (סי' רס"ג סק"כ בד"ה ולענ"ד), ובשו"ת מנחת שמואל (סי' ל')'.
דהא אחד מהתיקעות היא להדליק הנר א"כ מדליקין מבעוד יום.

[מיללער]

ראיה מוכרחת ביותר מדברי המשנה בסוכה גופא, שהרי המשנה מבארת שאין מוסיפין על מ"ח תקיעות כיצד "ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה" ואם איתא שבכל ערב יו"ט היו תוקעין שש תקיעות כדברי רש"י בחולין, הרי בכל שנה ושנה בערב שמיני עצרת היו שם ארבעים ושמונה תקיעות כמו ערב שבת שבתוך החג (חוץ מאם חל יום הושענה רבה (יום ערבה) בשבת שלא תקעו משבת ליו"ט וכדברי המשנה בחולין) ומזה נראה כדברי הרש"ש שלא היו תוקעין בערב יו"ט במקדש ודלא כדברי רש"י.

ראיה נפלאה וברוך שכיוונת לדברי השפת אמת שהביא ראיה זו בשבת (קי"ד:) על תוס' ד"ה וליתקע עייש ותמצא נחת.

יישר כחכם על המ"מ וכתב השפת אמת שאולי כיון דיו"ט אינה חמורה כשבת לא תקעו בה - אבל מדבריו למדנו שבתוס' שם איתא להדיא כדברי רש"י שגם בעיו"ט היו תוקעין ויותר מזה ציין לדברי פירושו של רבינו חננאל שם במס' שבת בשם רב האי גאון שכתב דגם בערב יו"ט ועיו"כ היו תוקעין וכדמשמע מפשיטות לשון המשנה בחולין "ואע"ג דלא מיפרשא בתקיעות שהיו במקדש".

מכל הלין נראה שיש לחלק בין התקיעות שהיו "במקדש" שבזה מיירי דברי המשנה בסוכה, ובמקדש לא היו תוקעין רק בערב שבת ולא בערב יו"ט (אולי כמ"ש השפ"א משום דלא חמירא כולי האי, ובמקדש גופא לא תקעו לצורך המקדש שהרי כהנים זריזין הן ולשאר עמא דירושלים לא תקעו במקדש) אבל רש"י ותוס' ורב האי גאון מיירי מתקיעות שהיו תוקעין בכל עיר ועיר ובזה בוודאי תקעו גם בערבי ימים טובים ועיוה"כ, כדדייקא מתני' דחולין.

דרך אגב יתחדש לנו מדברי רש"י ראיה דאף בערב יו"ט הדליקו מבעוד יום ודלא כיש נוהגים להדליק ביו"ט בלילה, כמובא בחידושי חת"ס שבת (כ"ד.), וכן בתורת חיים (סי' רס"ג סק"כ בד"ה ולענ"ד), ובשו"ת מנחת שמואל (סי' ל')'.
דהא אחד מהתיקעות היא להדליק הנר א"כ מדליקין מבעוד יום.

נפלא! ובאמת רש"י ותוס' ור"ח לא כתבו מספר התקיעות שהיו תוקעין בערב יום טוב, ואולי לא תקעו כל השש תקיעות של ערבי שבתות משום שלא היו צריכים התקיעה להדלקת נר, ולפי זה יש לנו תי' נוסף על קושית הרש"ש והשפ"א מהמשנה בסוכה, שהרי חסרה ממספר התקיעות בעיו"ט של מ"ח ודו"ק.

[סייג לחכמה]

מתוק לחיך!
אבל ברמב"ם בהל' שבת (פ"ה הי"ח) לא הובא התקיעות רק בערב שבת ולא מזכיר ערב יו"ט ! וכבר העיר ע"ז השפ"א שם.
יל"ע עוד על שאר התקיעות אם שייך לערב יו"ט.
בגמ' שבת (ל"ה:) מבואר דלר' יהודה הנשיא שלישית היא לחלוץ תפילין א"כ יל"ע אם זה שייך בערב יו"ט של שמיני עצרת שהיא בתוך ימי חוה"מ.

[טור תלגא]

עי' מש"כ הנצי"ב בשם חתנו ר' רפאל שפירא בהעמק שאלה פרשת אמור שאלה קו ד"ה ולי נראה לפרש. ותמצא נחת.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 50&hilite=

[מיללער]

עי' מש"כ הנצי"ב בשם חתנו ר' רפאל שפירא בהעמק שאלה פרשת אמור שאלה קו ד"ה ולי נראה לפרש. ותמצא נחת.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 50&hilite=

ברוך שכוונתי! תודה רבה