שמחת יו"ט ביין ובשר לעומת תכשיטי נשים

[גאולה בקרוב]

שמחת יו"ט, מצוה מדאוריתא בכל ימי החג, כולל חול המועד.
ואיתא בפסחים שהאידנא אין שמחה אלא ביין, והיינו רביעית יין כל יום מימות החג [גדולי הפוסקים], וברמב"ם כתב שגם בשר [ויש מעלה לבשר בקר]

והנה מסתבר שחלוקה שמחה זו משמחת הנשים, ששם קונה לה בגדים ותכשיטין, והיינו שדי בבגד אחד לפני החג, ובגלל שקיים הבגד כל ימות החג, נמצא משמחה בזה כל הימים, שרואה אותו ושמחה בו, אבל בשר ויין בגלל שכלה באכילה, נמצא שצריך כל יום מחדש לקיימו.

ויש לעיין בסברא במה שנמצא ב"ועלהו לא יבול" שמעיקר הדין יכול לקנות לאשתו בגד בחול המועד, שאם כן איך מקיים זאת ביו"ט?
וצ"ל שסבירא ליה לגרשז"א זצ"ל שעצם שמחת האשה בידיעה על הקניה המתוכננת גורמת לה שמחה בלב כבר ביו"ט. וכמו שבחול המועד אין מעשה של "משמחה", ודי בשמחת ליבה, כך גם להיפך יש גם שמחת הלב ודי בזה.

[שבטיישראל]

ממה שיסד הפייטן ר' יוסף ב"ר שמואל טוב עלם בפיוטו "אלו-הי הרוחות לכל בשר" (קרובץ לשבת הגדול כמנהג פולין בעמהן ומעהררין), אכן נראה דאפשר לחלק בין שמחת האנשים והנשים

טָעֲנוּ לַחֲטוֹף מַצָּה בְּלֵילֵי פְסָחִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ הַפְּרָחִים. וְחַיָּבִין בְּרֶגֶל לִהְיוֹת שְׂמֵחִים. בַּמִּקְדָּשׁ בְּבָשָׂר וְהַשְׁתָּא בְּיֵין רִקּוּחִים:
נָשִׁים חַיָּבוֹת לִשְׂמוֹחַ וּלְהַרְנִין. בְּבָבֶל בְּבִגְדֵי צִּבְעוֹנִין. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּבִגְדֵי פִשְׁתָּן הַמְּלֻבָּנִין. וְהָאֲנָשִׁים בְּיַיִן מִתְעַדְּנִין:

[גאולה בקרוב]

ולפי יסוד זה של שמחת הלב,
אם אכן נקרע או נאבד הבגד ביו"ט או בתוך החג, יצטרך לקנות לה בגד חדש,
וכן להיפך- אם קנה בחול המועד אך לא תכננו זאת יחדיו מלפני החג, ביטל מצות שמחה ביו"ט.

[גאולה בקרוב]

ויש לעיין אם מועילה מחילת האשה, וכמצוי מכמה טעמים (צידקות או רח"ל חוסר ממון).

ואולי תלוי בחקירה הידועה האם מחילה היא ויתור, או שהיא כקבלה ונתינה, "אפוכי מטרתא למה לי" (ראה קוב"ש תחילת ב"ב).
ולא מוכרח, שסוף סוף אינה שמחה, והוא חיוב בין אדם למקום ולא בין אדם לחבירו,

ואולי תלוי במצב, האם כשיקנה לה למרות "רצונה" תשמח, או שבכל אופן לא תשמח, ואז לא שייך "להכריחה", ורצונו של אדם זהו כבודו.

ובין כך ובין כך נראה שבגדים ותכשיטים הוא רק באופן שמשמחה, אבל אם יש לה דיה, ישמחה באופן שנוח לה, וכמו שגם בשר ויין הוא רק למי ששמח בזה כרובא דעלמא, אבל אם צמחוני וכו' ישמח בענין אחר שמשמחו.