היחס למשנה ברורה קודם לשואה

[היושב בגנים]

היום מקובל ברוב תפוצות ישראל [האשכנזים] לפסוק ע''פ המשנ''ב כל בית כנסת מחזיק סט אחד אם לא כמה נוספים [וכיום יש לכה''פ גם סט אחד של דרשו] ברשותו
האם יחס זה היה מאז הפציע הספר לאויר העולם או שרק לאחר השואה
והאם להגהותיו של החזו''א יש השלכות על זה
ומה היה היחס לערוך השולחן שכמדו' ששמעתי שהיה תקופה שהוא היה הספר הנפוץ להכריע בו

[מקוה]

היום מקובל ברוב תפוצות ישראל [האשכנזים] לפסוק ע''פ המשנ''ב כל בית כנסת מחזיק סט אחד אם לא כמה נוספים [וכיום יש לכה''פ גם סט אחד של דרשו] ברשותו
האם יחס זה היה מאז הפציע הספר לאויר העולם או שרק לאחר השואה
והאם להגהותיו של החזו''א יש השלכות על זה
ומה היה היחס לערוך השולחן שכמדו' ששמעתי שהיה תקופה שהוא היה הספר הנפוץ להכריע בו

כמו כן, ברוב מקומות החסידות מקיבל תמיד ה'שלחן ערוך הרב' כפוסק האחרון, שאלתי היא אם לפני השואה זה היה גם כך?

[דרומי]

באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').

בגליציה - פחות.

[בברכה המשולשת]

נושא האשכול נכב"ב
ויעויין למשל בהודעה זו ומכאן ולהבא באשכול הנ"ל
viewtopic.php?f=19&t=53807&hilit=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&start=120#p755947

וגם קשור לזה
viewtopic.php?f=19&t=24227&p=246011&hilit=%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7&sid=971347bb59e229da0487e93ff10e0916#p246011

[הרועה]

באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').
בגליציה - פחות.

מדוגמה אחת קשה לקבוע משהו על המרכזיות של השו"ע הגר"ז בפולין. כדאי לעיין בדבריו המפורטים מאוד של ר' ליב בן הח"ח שהתגורר בוורשה, ב'דוגמא מדרכי אבי'.
ועוד, יש לקחת בחשבון גם ספרי קיצור אחרים: 'חיי אדם' (וראה צילום כאן מר' שלום ברנדר), 'דרך החיים' לבעל נתיה"מ ו'ערוך השולחן' (ואולי גם קיצור שו"ע לר"ש גאנצפריד).

חוקת היום.png (25.17 KiB) נצפה 4477 פעמים

הדיון על ההתקבלות וההתפשטות חייב להתבסס על שני נתונים: 1. כמות ההדפסות. 2. כמות הציטוטים (ואיכותם).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

השועה"ר מעולם לא היה הפוסק האחרון אצל שום חוג. בחב"ד אימצו את הצ"צ אף נגד השועה"ר. משכתבים היסטוריה או שיש לאנשים מסוימים אג'נדה. לי נראה שיש חוגים שראו את הצלחת המ"ב ומקנאים בה, ולכן כתבו היסטוריה חדשה. ודוקא לא מחב"ד.

תחפש בכל ספרי הלכה מפולין ותווכח כמה מצטטים ממנו. האבני נזר כמעט ואינו מביאו כלל.

ובעיקר, לא נראה שהשועה"ר נועד לזה בכלל. כמו שא"א לפסוק בכל כמו המאמר מרדכי וכדו'. המ"ב הוא מאסף לכל המחנות, מכריע בין השיטות ומיישב אותם. השועה"ר הוא שיטה בעצמו, שכותב את דעתו חידושיו ויסודותיו כפי הנראה לו. אםאכן הוא כתב בעצמו שבא להביא את השיטות שנהכל מהגישה החדשה לדבריו.תחדשו אחרי כתיבת השו"ע וכתב בסגנון הפסק, ספרו הוא ספר חידושים שיש ללמוד בעיון רב.

בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש שהגיע אחרי השואה. מנסים לתרץ סתירות וכדו',

[יהושפט]

שו"ע הרב נזכר באבנ"ז [לפי חיפוש "לאדי" בפרוייקט השו"ת שכך הוא מזכירו "הרב מלאדי"] ב86 תשובות, זה "כמעט ואינו מביאו כלל", אולי זה מוכיח שלא היה הפוסק בה' הידיעה אצלו, אינני יודע, ולא בדקתי לעומק, אבל ודאי לא כמעט ואינו מביאו [אגב, הגר"א מובא ב22 תשובות, לפי חיפוש שטחי].

ובנוגע למ"ב הוא הרי להדיא מכריע אינספור פעמים בין האחרונים ולעיתים בין הראשונים, והרבה פעמים מבאר באריכות בביאוה"ל את הכרעותיו, ומה שייך לומר שלא בא להכריע.

[אראל]

האבני נזר כמעט ואינו מביאו כלל.

אינו מביאו כלל??? come on!
או שלא פתחת מימיך ספר אבני נזר,
או שאינך יודע למי מכוון האבנ"ז כשכותב 'הרב מלאדי', [או מליאזני] שהאבנ"ז מביאו בספרו עשרות פעמים!!

ולגוף הנושא, הנה קטע מספר 'תולדות אברהם יוסף' להרב הקדוש רבי אברהם יוסף איגרא האדמו"ר מזשילין זצוק"ל, [שהיה ידוע לאיש קדוש ונורא מאוד, חתנו של הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצוק"ל], מה שכותב ומתמרמר על המשנ"ב שקורא להרב מלאדי בשם 'הגר"ז'.... עכ"פ ניתן להבין עד כמה היה השו"ע הרב מקודש אצל החסידים....

תולדות אברהם יוסף שוע הרב1.pdf

(2.25 MiB) הורד 177 פעמים

ואגב, שמעתי שמועה, שמן העותקים הראשונים מחיבור 'משנה ברורה' [כשהופץ במדינת הונגריה], הגיעו לידיו של הרבי מסאטמאר זצ"ל, יש היודע פרטים מי הביא לו?

[יהושפט]

אינו מתמרמר על המ"ב אלא על אלו שמכנים אותו רש"ז, ואדרבה מביא לראיה ממה שלגר"א מכנים עם ג' ולא סתם ר'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בדקתי לפני כמה שנים בכמה ספרי השו"ת, וזה מה שיצא לי. אם טעיתי, אודה בזה.

אבל בדקו בעצמכם, כל הציטוטים שהוא מביא, האם הם ציטוטים שונים? או אותו הלכה בכמה מקומות? כי הד"ח אני זוכר שמביא אותו רק מספר פעמים, ובין המספר פעמים, יש כפולות.

איין גאט ווייסט ווי דער גר"א קומט דא אריין. יש כאן תחרות? השאלה היא בדין הפוסק האחרון אצל חסידים, לא מי גדול ממי.

[מן הדרום]

בהקדמת הרב צבי יהודה קוק לעולת ראיה שנכתבה בתרצ"ט כתוב-
מקורותיהן של ההלכות הסדורות בזה - שו"ע..רמ"א , ובמקומות חילוקי דעות רבותינו פוסקים - הכרעת המשנה ברורה , שהוא נתקבל ונתפרסם בהסכמת גאוני הדור הקודם , כפוסק אחרון בתפוצות ישראל וגם אאמו"ר הרב זצ"ל קבע כמה דברים ממנו בהלכה ברורה..
דומני שיש כאן אמירה ברורה ביחס לשאלה שבראש האשכול

[יהושפט]

בדקתי לפני כמה שנים בכמה ספרי השו"ת, וזה מה שיצא לי. אם טעיתי, אודה בזה.

אבל בדקו בעצמכם, כל הציטוטים שהוא מביא, האם הם ציטוטים שונים? או אותו הלכה בכמה מקומות? כי הד"ח אני זוכר שמביא אותו רק מספר פעמים, ובין המספר פעמים, יש כפולות.

איין גאט ווייסט ווי דער גר"א קומט דא אריין. יש כאן תחרות? השאלה היא בדין הפוסק האחרון אצל חסידים, לא מי גדול ממי.

כמו שכתבתי מזכיר אותו ב86 תשובות שונות, ולפו"ר ודאי רוב הדברים לא חוזרים על עצמם
הגר"א הוזכר סתם כקוריוז

[אראל]

אבל בדקו בעצמכם, כל הציטוטים שהוא מביא, האם הם ציטוטים שונים? או אותו הלכה בכמה מקומות? כי הד"ח אני זוכר שמביא אותו רק מספר פעמים, ובין המספר פעמים, יש כפולות.

ודאי, ציטוטים שונים, הוא מביאו בהלכות תפילין בהלכות שבת ובהלכות פסח פעמים רבות, ומפלפל בדבריו ובשיטותיו [בזכרוני כרגע, במלאכת הבערה אם היא מלאכת כילוי, אבנ"ז סי' רל"ח]

איין גאט ווייסט ווי דער גר"א קומט דא אריין. יש כאן תחרות? השאלה היא בדין הפוסק האחרון אצל חסידים, לא מי גדול ממי.

אין כאן שום תחרות והשיחה כלל לא הוסב להגר"א.., בבקשה תקרא הדברים בקישור..., הרב מזשילין שצוטטתי מביא ראיה מהגר"א, וע"ז סובב הרב יהושפט

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא התכוונתי אליך אראל

[זאינץ]

ובין הפעמים שמזכירו כותב מי לנו גדול באחרונים ממנו
תואר די מפרגן כמדומני...

[חבר עיר]

ואגב, שמעתי שמועה, שמן העותקים הראשונים מחיבור 'משנה ברורה' [כשהופץ במדינת הונגריה], הגיעו לידיו של הרבי מסאטמאר זצ"ל, יש היודע פרטים מי הביא לו?

יתכן, ראוי לציין שכאשר יצא הכרך האחרון של המשנה ברורה היה הרבי מסאטמאר זצ"ל כבן עשרים, אולי הכוונה שכאשר הופץ המשנה ברורה בהונגריה, היה הרבי מן הראשונים שהספר הגיע אליו.

[עיון]

ואגב, שמעתי שמועה, שמן העותקים הראשונים מחיבור 'משנה ברורה' [כשהופץ במדינת הונגריה], הגיעו לידיו של הרבי מסאטמאר זצ"ל, יש היודע פרטים מי הביא לו?

יתכן, ראוי לציין שכאשר יצא הכרך האחרון של המשנה ברורה היה הרבי מסאטמאר זצ"ל כבן עשרים, אולי הכוונה שכאשר הופץ המשנה ברורה בהונגריה, היה הרבי מן הראשונים שהספר הגיע אליו.

בספר אילנא דחיי מסופר בשם רבי אהרן פאללאק שראה כי כאשר היה פעם הרבי מסאטמאר בקאלוב לז' אדר היה שם מוכר ספרים אחד שמכר משנ"ב וניגש אליו הרבי וקנה ספר אחד ומיד תוך עשרה דקות הכל היה מכור.

ולענין שו"ע הרב גם בחוגי החסידות לא נתקבל כ"כ הוראותיו בחלק יו"ד ח"ב, ורק באו"ח,
ושמעתי מזקן אחד כי הוא עבור לא היה הספר שו"ע הרב נפוץ כ"כ בכל העיירות קודם השואה.

[דרומי]

כמו שכתבתי לעיל, גם בתוך החסידים עצמם יש הבדלים בין יושבי פולין ואוקראינה לבין יושבי גליציה (והונגריה?).

וכגון, בגור ובסקווירא יסמכו על פסק שועה"ר בעיניים עצומות, ואילו בבעלזא יתחשבו גם בשיטות אחרות.

כך הבנתי פעם ממי שחקר בנושא, וכמובן הדברים אמורים בדרך כלל ויש הרבה מקרים יוצאים מן הכלל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ובין הפעמים שמזכירו כותב מי לנו גדול באחרונים ממנו
תואר די מפרגן כמדומני...

מי דיבר על פרגון? מי לא מפרגן את השועה"ר?

כמו שכתבתי לעיל, גם בתוך החסידים עצמם יש הבדלים בין יושבי פולין ואוקראינה לבין יושבי גליציה (והונגריה?).

וכגון, בגור ובסקווירא יסמכו על פסק שועה"ר בעיניים עצומות, ואילו בבעלזא יתחשבו גם בשיטות אחרות.

כך הבנתי פעם ממי שחקר בנושא, וכמובן הדברים אמורים בדרך כלל ויש הרבה מקרים יוצאים מן הכלל.

סקווירא היא חסידות חדשה, והם נכללים במש"כ.

אין שום מקור וותיק לזה שהולכים אחרי שום פוסק בעינים סגורות. גישה זו היא פרי העצלות והצורך בוודאיות.

[אראל]

אין שום מקור וותיק לזה שהולכים אחרי שום פוסק בעינים סגורות. גישה זו היא פרי העצלות והצורך בוודאיות.

לפי הנחה שלך, אם כן איפוא השלחן ערוך והנו"כ גם כן חיברו חיבוריהם עבור העצלנים....

ולא עוד, אלא אף המשנה ברורה חיבר חיבורו להעצלנים, וכאן הבן שואל מה זאת שרוב מנין ובנין בכלל ישראל עצלנים בני עצלנים הם, .. הולכים אחר הכרעת המשנ"ב בעינים סגורות ....

[כדכד]

הוא כבר ענה למר לעיל:

...

בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש שהגיע אחרי השואה. מנסים לתרץ סתירות וכדו',

[היושב בגנים]

בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש

במחמכ''ת אתמהה
נראה לי קצת מופרך לומר על דבר שנתקבל אצל רוב המוצי''ם האשכנזים [ליטאים עכ''פ] בירושלים כהגרש''ז והגרי''ש ובארה''ב כהגרמ''פ ועוד כהנה וכהנה ללמוד את דברי המשנ''ב בדקדוק ולברר מה היתה דעת המשנ''ב כדעה העומדת בפנ''ע ולא כמלקט, השייך לצמצם ולהגדיר את המוסכמה הרחבה הזו כ"מסורת בני ברקית"???
זאת ועוד כל לומד ותיק יסכים שבמשנ''ב גופא ישנם הרבה מאד חידושים
והרי הספרים היו תחת ידו תדיר וברור שכשהשמיט עם סיבה השמיט
וכשסותר את דבריו אחר דקי''ל שהח''ח היה ת''ח ועכ''פ בר דעת מן הראוי שלא יסתור את דבריו ומה לי אם ליקט מ''מ ילקט בשוה וכי הליקוט היה אקראי לפי מה שנפתח לפניו באותה שעה???

[ספרים וועלט]

משנת תרצ"ד, מיר - ליטא

[מקוה]

באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').

בגליציה - פחות.

האם הפוסק הגדול המרש"ם מברעזאן ג"כ מסייחס לשוע"ה? חפשתי ומצאתי 23 תוצאות

‏‏לכידה.PNG (59.4 KiB) נצפה 4137 פעמים

[יהושפט]

באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').

בגליציה - פחות.

האם הפוסק הגדול המרש"ם מברעזאן ג"כ מסייחס לשוע"ה? חפשתי ומצאתי 23 תוצאות

Screenshot 2023-09-29 015425.png

בשו"ת מהרש"ם לפי החיפוש ש[ו]"ע הרב וש[ו]"ע התניא בפרוייקט השו"ת מוזכר בכמה עשרות תשובות, באיזור ה70, ניתן לדון מה זה אומר ביחס לכמות התשובות, אך מאידך אין שו"ע הרב על הרבה נושאים

[מן הדרום]

בהקדמת הרב צבי יהודה קוק לעולת ראיה שנכתבה בתרצ"ט כתוב-
מקורותיהן של ההלכות הסדורות בזה - שו"ע..רמ"א , ובמקומות חילוקי דעות רבותינו פוסקים - הכרעת המשנה ברורה , שהוא נתקבל ונתפרסם בהסכמת גאוני הדור הקודם , כפוסק אחרון בתפוצות ישראל וגם אאמו"ר הרב זצ"ל קבע כמה דברים ממנו בהלכה ברורה..
דומני שיש כאן אמירה ברורה ביחס לשאלה שבראש האשכול

הראני ת"ח מופלג שכבר מרן הרב קוק כתב בתרצ"ג-

"ולשם כך חבר את ספרו "משנה ברורה" ו"ביאור הלכה" על שולחן ערוך אורח חיים שגם הוא קבע לו כבר נחלת עולמים בתור ספר פוסק מבוסס שהלכה כמותו בכל מקום".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש

במחמכ''ת אתמהה
נראה לי קצת מופרך לומר על דבר שנתקבל אצל רוב המוצי''ם האשכנזים [ליטאים עכ''פ] בירושלים כהגרש''ז והגרי''ש ובארה''ב כהגרמ''פ ועוד כהנה וכהנה ללמוד את דברי המשנ''ב בדקדוק ולברר מה היתה דעת המשנ''ב כדעה העומדת בפנ''ע ולא כמלקט, השייך לצמצם ולהגדיר את המוסכמה הרחבה הזו כ"מסורת בני ברקית"???
זאת ועוד כל לומד ותיק יסכים שבמשנ''ב גופא ישנם הרבה מאד חידושים
והרי הספרים היו תחת ידו תדיר וברור שכשהשמיט עם סיבה השמיט
וכשסותר את דבריו אחר דקי''ל שהח''ח היה ת''ח ועכ''פ בר דעת מן הראוי שלא יסתור את דבריו ומה לי אם ליקט מ''מ ילקט בשוה וכי הליקוט היה אקראי לפי מה שנפתח לפניו באותה שעה???

המ"ב כותב בעצמו מה כוונתו בחיבורו, למה להעמיס דברים יתרים בזה?
אכן, לשונו מדוקדק, אבל הרבה מהדקדוקים הוא בציטוטיו, וצריכים להבין את זה. למשל, כאשר מביא במקום אחד 'בשעת הדחק' ובמקום אחר 'במקום צורך גדול', אין צורך ללמוד שיש הבדל. אלא שכאן מביא לשונו של פוסק אחד, וכאן מביא לשונו של פוסק אחר. ולכן לא צריכים לתרץ סתירות בזה.

איפוא מדקדק האג"מ בלשונו של המ"ב?

[ברשילא]

המ"ב כותב בעצמו מה כוונתו בחיבורו, למה להעמיס דברים יתרים בזה?
אכן, לשונו מדוקדק, אבל הרבה מהדקדוקים הוא בציטוטיו, וצריכים להבין את זה. למשל, כאשר מביא במקום אחד 'בשעת הדחק' ובמקום אחר 'במקום צורך גדול', אין צורך ללמוד שיש הבדל. אלא שכאן מביא לשונו של פוסק אחד, וכאן מביא לשונו של פוסק אחר. ולכן לא צריכים לתרץ סתירות בזה.

איפוא מדקדק האג"מ בלשונו של המ"ב?

מבלי להתייחס לסתירות שבדבריו, ודאי שיש לדקדק באופן שמביא את הדעות. מאות פעמים מביא דעה מסויימת ומיד אח"כ כותב - או שכותב כן על הדעה שבשו"ע (מחבר או רמ"א): "אבל רוב האחרונים הסכימו" "הסכמת האחרונים" וכיו"ב - ברור שכאן כוונתו להכריע שיש לנהוג כ"הסכמת האחרונים".

[ברשילא]

האשכול גלש מ"היחס למשנ"ב קודם לשואה" לעיונים בשיטתו.
להשיב את האשכול למסלולו, להלן ציטוט משו"ת מלמד להועיל להג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל, ח"א סי' לט (התשובה נכתבה בערך בשנת תרע"ג).
מצוטטת גם לשון השואל הקשורה לענין.

שאלה: באה לפני שאלה הלכה למעשה שצריכה עיון גדול... אבל מצאתי תקון בס' משנה ברורה מהרב ישראל מאיר ראדין נ"י (הנדפס קודם איזה שנים בק"ק ווארשא) ות"ח מארץ רוסיא שהוא עד נאמן לכך אמר לי שעושים כן בארץ מולדתו...
תשובה: אין לי פנאי לעיין ולחוות דעתי מעצמי וגם אני נצרך לסמוך על שו"ת האחרונים בזה. והנה המחבר ספר משנה ברורה הוא הגאון בעה"מ ספר חפץ חיים והוא מפורסם ברוסיא לבעל הוראה שכדאי לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק ...

ודו"ק!

המלמד להועיל בתשובותיו מזכיר את המשנ"ב עוד כמה וכמה פעמים.

[צופה_ומביט]

אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

[היושב בגנים]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

[ברשילא]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

אין "הגהות-חזו"א-על-המשנ"ב".
עד שיצא לאור משנ"ב עם קיצור חזו"א, כמה ידעו על התייחסות עקבית (יחסית) של החזו"א למשנ"ב?
אולי ידעו על כמה מחלוקות ביניהם ותו לא.

[צופה_ומביט]

כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים

מעלתו לא ציין זאת בשאלתו בפתיחת האשכול.

[ברשילא]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו

אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

יש לתת את הדעת על פרט חשוב.
היום ב"ה איכשר דרא, "וכל בניך לימודי ה'" כולם בעלי רקע תורני מובהק, תלמידי חכמים ויודעי ספר.
כאשר מעידים לנו ש"ספר ההלכה" היה בתקופה פלונית ובמקום פלוני הספר השימושי, השאלה היא: למי?
השאלה היא עד כמה התלמידי חכמים בירושלים או בכל מקום אחר, הסתמכו ושקדו על המשנ"ב.
זה נתון הניתן אולי לבדיקה באמצעות עיון או בקבצים תורניים שיצאו לאור באותן שנים.

[ברשילא]

עוד תיעוד על "היחס למשנה ברורה קודם לשואה"
מתוך הספר "רבי מיכל יהודה" - מעדותו של הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל:

אחד מחדרי הספח של בית הכנסת המרכזי של וולוז'ין, היה מכונה 'בית המדרש חיי אדם', על שום השיעורים בספר 'חיי אדם' שהיו נמסרים בו בקביעות.
- - - - - -
לימים, עם צאתו לאור של הספר 'משנה ברורה' והתפשטותו בעולם התורה, החלו ללמוד בבית מדרש זה ב'משנה ברורה' במקום בספר 'חיי אדם' כאשר היה עד כה. בעדינות נפשו, התבטא אז ר' משה דוד ואמר לבנו: "מן הסתם בעולם האמת יבוא בעל החיי אדם בטענה כלפי החפץ-חיים, שעל ידו נתבטל הלימוד בספרו שלו" - ובאומרו זאת, מיניה וביה גברה אהבת התורה שבו, וחזר ואמר: "אך בעצם מסתבר, שבסופו של דבר יודה בעל החיי אדם לחפץ-חיים, שהרי על ידי המשנה ברורה התרבה לימוד התורה, וזה הלא העיקר".
*
ברבות הימים, נוהג היה רבינו למסור שיעור בהלכה בהיכל הישיבה לאחר תפילת השחר. בתחילה היה מוסר את השיעור ב'משנה ברורה', אך לאחר שכבדה ראייתו וקשתה עליו הקריאה באותיות הקטנות שבמשנה ברורה, החל למסור את שיעורו ב'חיי אדם'.
לאחר תקופה עבר רבינו ניתוח בעיניו שהטיב והשיב את ראייתו לאיתנה, ובקשו התלמידים שישוב למסור את השיעור ב'משנה ברורה' כמימים ימימה, אך רבינו סרב והמשיך למסור את השיעור ב'חיי אדם', למרות בקשות חוזרות ונשנות.
מי יודע אם לא מעשה זה והרגשה דקה זו של אביו, עמדו לנגד עיניו.

[יצחק אייזיק]

אגב הדיון בשועה"ר, בזכרונות רבי שם טוב גפן שנולד באוקראינה בשנת תרט"ז למשפחה חסידית הוא מציין שבמקומם נהגו לסמוך למעשה על שולחן ערוך הרב

[היושב בגנים]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

אין "הגהות-חזו"א-על-המשנ"ב".
עד שיצא לאור משנ"ב עם קיצור חזו"א, כמה ידעו על התייחסות עקבית (יחסית) של החזו"א למשנ"ב?
אולי ידעו על כמה מחלוקות ביניהם ותו לא.

לא הבנתי את כונת מר
בפתיחת כל כרך משנ''ב עם חזו''א יש מאות ציטוטים של החזו''א
פתחתי במקרה עכשיו חלק ו סי' תרמ''ו וערכתי השואות בחזו''א עצמו והחזו''א מביא את המשנ''ב

[היושב בגנים]

איפוא מדקדק האג"מ בלשונו של המ"ב?

לשיטתך אין הנושא כלל מצד הדקדוק בלשון גרידא אלא בעיקר ה"תפיסה" שהמשנ''ב קובע שם ומעמד לעצמו
וא''כ בהבטה במפתח של האגרו''מ [ח''ד] יש כמות גדולה של ציטוט מהמשנ''ב ומדוע יזכיר וידון בד'בר כאילו הוא שיטת המשנ''ב ולא ידון בגופם של שיטות
וכי תכתוב על נדון המובא בהוספות של דרשו "וכמו שהביא הדרשו להלכה" ?

שוב מצאתי היום בס''ד באגביות מציאה גדולה ונפלאה באגרו"מ (חלק ח' עמ' כ"ו) ז"ל ...שכן דעתי יותר נוטה מ''מ הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנ''ב יכול לסמוך עליו כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים עכ''ל

[ברשילא]

לא הבנתי את כונת מר
בפתיחת כל כרך משנ''ב עם חזו''א יש מאות ציטוטים של החזו''א
פתחתי במקרה עכשיו חלק ו סי' תרמ''ו וערכתי השואות בחזו''א עצמו והחזו''א מביא את המשנ''ב

אסביר: ברור שהחזו"א מביא את המשנ"ב מאות פעמים. אבל אין לו ספר או קונטרס מרוכז של כל הגהותיו והערותיו על המשנ"ב. אלא הם מפוזרים ומוטמעים בתוך מערכות וחידושים בכל ספריו. הציבור הכללי שלא עסק בלימוד ספרי החזו"א כסדר, לא היה מודע לכך עד שהחלו לצאת לאור משנ"ב עם דברי/קיצור חזו"א לפני כ-35 שנה.
כך שעיסוקו של החזו"א במשנ"ב לא היה גורם לתפוצת הספר.

[יהודהא]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו

אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

יש לתת את הדעת על פרט חשוב.
היום ב"ה איכשר דרא, "וכל בניך לימודי ה'" כולם בעלי רקע תורני מובהק, תלמידי חכמים ויודעי ספר.
כאשר מעידים לנו ש"ספר ההלכה" היה בתקופה פלונית ובמקום פלוני הספר השימושי, השאלה היא: למי?
השאלה היא עד כמה התלמידי חכמים בירושלים או בכל מקום אחר, הסתמכו ושקדו על המשנ"ב.
זה נתון הניתן אולי לבדיקה באמצעות עיון או בקבצים תורניים שיצאו לאור באותן שנים.

-------------------------------------
לפני שנים סיפר לי ידיד ז"ל ממאה שערים, שהוא ובית אביו וכל משפחתו היו מהקרובים לר אליישיב ז"ל ,[ כשעוד היה מכונה הציוני וכו, ובשיעור שלו בתפארת בחורים ישבו כשני מניינים ורובם ככולם בעלי בתים] ולמעשה היה הרב שלהם וכל השאלות במשפחה הופנו אליו.
כאשר החלו להרבות בשאלות לרב על הכתוב במשנה ברורה . התבטא "ניטא קיין ברירה מי מוז לערנען דעם משנה ברורה ".
שכן כל השנים נהג לפסוק לפי השו"ע על נושאי כליו כפי שנהגו עד לחיבור המשנה ברורה.