באמונתו כתב:על החפץ חיים, ישנם "מעשיות" (שהיו או שלא היו), וישנם תעודות, ממנו ומתלמידו - ממשיכו המובהק, שהחפץ חיים מינהו בעצמו, ומעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו.
(מצורף צילום מכתב חפץ חיים. מכתבים אלו ידועים ומוכרים, אף מהספר של בנו, ומשאר מקורות אותנטיים לחלוטין).
אני לא מבין איך אתה מביא ציטוטים כאלה ללא חיוך רחב.
מנדל גרליץ הוא מבני משפחתו של מובילי העדה החרדית, המוסד שהוקם למען מטרה אחת - לנגח את רבנותו של הרב קוק. הוא עוד אמור לשקף את האמת בזה? איך אתה כותב 'אותנטיים לחלוטין' בשעה שאינם אותנטיים כלל?
הכתרת הרב אלחנן לפיו של הח"ח מביא לידי גיחוך. ר' אלחנן היה גדול בעצמו, וכל דבריו הם דברי עצמו, איך הבין את דברי הח"ח, ואיך הפנים והעביר אותם. אין 'ממשיכיסטים' בעולם. ר' אלחנן הוא ר' אלחנן, לא משהו יותר או פחות. כמו שר' חיים וואלאזינער הוא ר' חיים וואלאזינער, לא הגר"א, ור' אדא בר אהבה הוא ר' אדא בר אהבה, לא רב.
עכ"פ, חוץ מסיפורים בעלמא, לא מצינו הרבה מידע על התנגדות ממשית נגד הרב קוק מאת גדולי ישראל. בטח לא בצעירותו. בעיר יפו סבל מרודפיו, אבל הרודפים האלו לא היו מאנשים שהרבה מאתנו היו רוצים להתחבר אליהם בלא"ה.
למעשה, לא היתה ברירה כ"א להתנגד אליו, אבל בכאב ובהסתייגות. אגודת ישראל היתה דרך להפריד את היראים לדבר ה' משאר בני ישראל, ולעשותם גוש אחד המייצגת את דרכה וצרכיה בעולם. דומה לה'טיילונג' באונגארן. הפרדה זו היתה למורת רוח הרבה גדולי רוסלאנד ופולין, רבותינו מדור דור. וכדוגמת הנצי"ב בתשובתו המפורסמת 'חרבות בכוף האומה'. אם רוצים לעשות הפרדה, צריכים לעשות את זה בקיצונות, וא"א להסתדר עם מתנגדיה. יהדות ליטא לא נועדה לדברים אלו, כי מטבעה התנגדו לכתתיות זה כמה דורות וכידוע. לכן לא הועילה הפרדה זו הרבה במישור המעשי. אבל כאשר איש בשיעור קומה של הרב קוק מתנגד להפרדה זו, אין ברירה כ"א או להתעלם ממנו או להתנגד אליו. אין פשרות בהפרדה, כמובן מאליו.
עכשיו לימדונו שיטת ההפרדה, וזהו כל יהודתינו כפי שלימדונו רבותינו והחינוך שלנו. מאד קשה לנו להבין את עניינו של הרב קוק, האיך החרדים לדבר ה' צריכים לדאוג עבור החילוניים בדיוק כמו עבור החרדים, וצריכים להוסיף על רוחניותם בדיוק כמו שדואגים להוסיף על רוחניותם של החרדים (צריכים להשקיע בקביעות מזוזות ושמירת שבת של החילוני בדיוק כמו שדואגים בענין הפלאפון שבכיסי). ענין זר מאד לנו, אבל זה המצב.