הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' ספטמבר 26, 2023 4:47 pm
כמו שהוזהר הראשון ביאר מעלתו היטב שקאי על הנסתפג, שהוא חיוב מן הדין מכמה טעמים.
לגבי מדוע לא מוזכר שוב להלן - בפשטות די להזכיר פרטים כאלה (שאינם עצם סדר העבודה) בפעם הראשונה שהם מתקיימים.
לגבי הפעם השניה שכתוב "טבל כמו שהוזהר" - כמדומה שבנוסח הספרדים אכן לא כתוב שם כמו שהוזהר.
ולדידן שכן גרסינן, יש לבאר (ראיתי כעי"ז מובא מהעבודה תמה לגבי שש על מצוה לקיים דתו בטבילה ראשונה) על פי המשנה ג, ה שהיו מחמין לו את המים אם הוצרך לכך, ומבואר שם (עיין פיה"מ ותפא"י) שחימום זה הוי שבות, וממילא מותר רק במקדש, אבל טבילה ראשונה שהיתה בחול לא הותר בה חימום המים (כך ראיתי, ולפי"ז צ"ע דברי העבודה תמה הנ"ל), ולפי זה בטבילה השניה היתה הפעם הראשונה שטבל במים מחוממים, ועכ"ז לא כיוון להנאתו להתחמם במים אלא "טבל כמו שהוזהר", רק משום המצוה ולשם שמים. (ואל"כ יכולה גם להיות בעיה עם איסור רחיצה ביוכ"פ).
ומש"כ בטבילה ראשונה שש על מצוה לקיים דתו ג"כ יש לבאר עד"ז (בלא עניין חימום המים) מצד עצם הטבילה במים ביוהכ"פ שהותרה לו משום המצוה, למרות איסור רחיצה ביוכ"פ, ואף שיכול להיות לו תענוג מזה והקלת קושי התענית (ובכה"ג גם יכול להיות איסור רחיצה), מכ"מ לא כיוון להנאה אלא כל ששונו באותה טבילה היתה רק שמקיים בזה דתו ולא לתענוג כלל.