באמונתו כתב:לשון מרן החזו"א זצ"ל:
אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כ"א לנביאים ממש אשר היו לפנים בישראל כשמואל הרואה אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה וי"ש אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים לחם כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ושבעה דברים מכוסים כו' אין אדם יודע במה משתכר כו' ומלכות בית דוד מתי תחזור כו' הנה הושוו זה לזה ומ"ש בישעיה יועץ וחכם חרשים וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו' שסוד העיבור קרוי עצה וסוד בלשון תורה כדאיתא בסנהדרין דף פ"ז ע"ש בפרש"י:
צופה_ומביט כתב:יבנה כתב:דברי ר׳ דב לנדו משנת תשמ״ט, לקוח מכאן https://rotter.name/kolot/prime/51191.php#6הוספה:
אקוה כי בעקבות הדברים הנ"ל לא יטענו נגדם טענות ידועות ברוח המוסכמות והמפורסמות. כגון: כבר הורה זקו. או, למשל: כך דעת תורה. או, אסור להתנגד אפי' בכי הוא זה לדעת גדולי הדור. או כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה, וגם לא לאחרונה, בסוגית ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכיוצ"ב. ואם בכ"ז יטענוך, אומר רק זאת בלבד: כל אותם דברים טובים ונחמדים מוכרים לנו היטב ומאז ומתמיד. במחילה, לא היום נולדנו, ואיננו נערים וקטנים, לא מבחינת הגיל ולא מבחינת הכרתינו את הנושאים הללו לא מהיום ולא מאתמול. ובודאי ובודאי שלא עתה יאלפונו דעת ובינה בהם במה שבוננו אותנו היטב היטב רבותינו הקדושים מצוקי ארץ אשר את מימיהם הנאמנים שתינו בצמאון, וממקור תורתם הנשגבה ותבונתם העמוקה והגות ליבם הטהור זכינו לשאוב כל חד לפום שיעורא דילי'. ודמותם הקדושה ואמרותיהם הנשגבות וקדושת הנהגתם הנפלאה, עוד גם כעת וכיום עומדים וניצבים כחיים לנגד עינינו,מלהיבים את רוחינו, תוססים ושוקקים בקרבינו, ומנווטים את דרך חיינו בתורה, באמונה, בקיום מצות, ובהשקפה תורנית בריאה ומלאה בהירה ויסודית. יבינו זאת כל אלה שלא זכו לכל זאת!
נכתב לפני 35 שנה כנגד דעת רבני דגל התורה ור׳ שך בעניין הבחירות.
להבנתי הגרד"ל כותב כאן רק נגד הרעיון של דעת תורה בלעדית שאסור לגדולי תורה אחרים לחלוק עליה כפי דעתם והבנתם והשגתם והמסורת שבידם. הא ותו לא.
[ופשוט גם שאין מכאן שום סתירה להנהגת הגרד"ל היום, באשר הוא אישית לא מחייב שום אדם וכל שכן קהילות אחרות / גדולי תורה אחרים לשמוע לו בדווקא, אלא כמנהיג הציבור שלו - באם כלל הציבור קיבל אותו עליו למנהיג - הוא מביע/אומר/מורה את דעתו].יבנה כתב:ומפורסמת מכתבו של התניא נגד הרעיון של רוה״ק של אדמורי״ם או שיגידו לציבור מה לעשות בעניינים גשמיים.
נו נו, ופוק חזי מה הולך בחב"ד.
אפילו אחרי שרבם נפטר הם שואלים אותו שאלות בעניינים גשמיים.
ובחייו היה זה על דעתו, ולא ראה בזה שום סתירה לדברי התניא. וכמדומה התניא עצמו ענה בעניינים גשמיים גם אחרי האגרת, ובחב"ד יש על זה הסברים וחילוקים של לפני-אחרי וכיו"ב.
צופה_ומביט כתב:לא יודע מה "נראה לנו", ומי אנו שנביע דעה בין שני גדולי הפוסקים,
צופה_ומביט כתב:ובמחילה, לא היא. וכפי שכתב הרמב"ן בהקדמת המלחמות, שאין בתורה הוכחה גמורה כחכמת התשבורת, אלא ההכרעה היא תמיד באובנתא דליבא כפי מה שנראה לפוסק שהוא יותר פשיטות וכיו"ב. וראה בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ בעניין מחלוקות.
צופה_ומביט כתב:[במבט הלכתי, שאינו זהה כלל למדעי, (מטרות אחרות, הגדרות אחרות), וכפי שכתב הרב כדכד]
כדכד כתב:כאשר אדם סוחט אשכול ענבים ומוציא מיץ מהענבים האלה - ההגדרה המציאותית של הדבר הוא שהוא סוחט ענבים ומפרק את המשקה מהפרי.
בהגדרה ההלכתית (שנפסקה להלכה) אם הוא עושה אותה פעולה אבל מעל כלי שיש בו מאכל אז הוא לא מוציא משקה מהאוכל אלא מוציא אוכל מהאוכל.
מכאן שהגדרת המציאות הנוגעת להלכה אינה כהגדרת המציאות בהגדרה מציאותית.
לכן גם אם יש ויכוח מציאותי בענין מגבונים לחים בשבת יתכן שהויכוח הוא לא מה קורה במציאות אלא מה קורה בהגדרה ההלכתית של המציאות.
כיוון שכך גם המחלוקת המציאותית בהגדרה הלכתית שרשה בדברים שנאמרו למשה מסיני ואין מניעה לומר שגם אלו ואלו דברי אלקים חיים
ש. ספראי כתב:כל הדיון כאן מעניין ומעשיר, רק אביא דבר נאה שאמר לי מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "לאחר פטירת הרב מבריסק, הנהיג הגר"א קוטלר את הדור תקופה. ת"ח אחד לא הבין זאת, ואמרתי לו כך: "כשהחזו"א אמר משהו- ידעתי שזה רצון ה'. כשהבריסקער רוב אמר משהו- ידעתי שזה רצון השו"ע. וכעת? יש חוק בכל צבא, שכשהגנרל הגדול מת, הגנרל הבא אחריו ממלא את מקומו"....
עקביה כתב:כדכד כתב:כאשר אדם סוחט אשכול ענבים ומוציא מיץ מהענבים האלה - ההגדרה המציאותית של הדבר הוא שהוא סוחט ענבים ומפרק את המשקה מהפרי.
בהגדרה ההלכתית (שנפסקה להלכה) אם הוא עושה אותה פעולה אבל מעל כלי שיש בו מאכל אז הוא לא מוציא משקה מהאוכל אלא מוציא אוכל מהאוכל.
מכאן שהגדרת המציאות הנוגעת להלכה אינה כהגדרת המציאות בהגדרה מציאותית.
לכן גם אם יש ויכוח מציאותי בענין מגבונים לחים בשבת יתכן שהויכוח הוא לא מה קורה במציאות אלא מה קורה בהגדרה ההלכתית של המציאות.
כיוון שכך גם המחלוקת המציאותית בהגדרה הלכתית שרשה בדברים שנאמרו למשה מסיני ואין מניעה לומר שגם אלו ואלו דברי אלקים חיים
אחר בקשת המחילה, אין שום קשר בין 'הגדרות' לבין התבוננות במציאות והכרת העובדות.
'הגדרות' שייכות לפן ההלכתי.
בכל מה שנוגע להכרת המציאות, אין שום הבדל בין הפוסק לאיש המדע (אף כי יש אולי הבדל ביניהם במה שמעניין כל אחד מהם, אבל זה לא הבדל עקרוני הנוגע לעצם ההתבוננות במציאות).
בשלב שני, לאחר שהמציאות ידועה, בא תורן של ההגדרות.
כדכד כתב:זה שמר מגדיר שהגדרות ההלכתיות למציאות הן לאחר הכרת המצאות שהיא עאובייקטיבית זה ל משנה לעצם הענין אפילו אם זה נכון
כדכד כתב:אם מר טוען אי אפשרלהגדיר את המציאות מבחינה הלכתית אז בסדר.
כדכד כתב:והמחלוקת היא איך להבין את המציאות מבחינה הלכתית
ש. ספראי כתב:כל הדיון כאן מעניין ומעשיר, רק אביא דבר נאה שאמר לי מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "לאחר פטירת הרב מבריסק, הנהיג הגר"א קוטלר את הדור תקופה. ת"ח אחד לא הבין זאת, ואמרתי לו כך: "כשהחזו"א אמר משהו- ידעתי שזה רצון ה'. כשהבריסקער רוב אמר משהו- ידעתי שזה רצון השו"ע. וכעת? יש חוק בכל צבא, שכשהגנרל הגדול מת, הגנרל הבא אחריו ממלא את מקומו"....
עקביה כתב:עלה כאן פעם מאמר של ר' אשר וייס על ממחטות לחות, שעסק גם בבירור המציאות.
גם בגמרא יש לפעמים ביקורת על חכם פלוני שטעה בהבנת המציאות, ראה לדוגמה חולין נז: על רבי שמעון בן חלפתא.
באמונתו כתב:רד"ל גדול הדור כיום. מה הוא אומר כעת?
אל תביא מכתב פרטי מלפני עשרות שנים, ותצעק: "גדול הדור"...
יבנה כתב:באמונתו כתב:רד"ל גדול הדור כיום. מה הוא אומר כעת?
אל תביא מכתב פרטי מלפני עשרות שנים, ותצעק: "גדול הדור"...
לקוח מכאן https://www.kikar.co.il/haredim-news/291010
עדות נכדו במכתב לר״י רוזן מלפני 5 שנים: ״כידוע למעכ"ת שליט"א, מו"ז שליט"א אינו מתערב באופן פעיל בכל נושאי מפלגות סיעות הסכמים ושאר ענינים שהינם פוליטיים במוצהר״, ע״ש השאר.
באמונתו כתב:יבנה כתב:באמונתו כתב:רד"ל גדול הדור כיום. מה הוא אומר כעת?
אל תביא מכתב פרטי מלפני עשרות שנים, ותצעק: "גדול הדור"...
לקוח מכאן https://www.kikar.co.il/haredim-news/291010
עדות נכדו במכתב לר״י רוזן מלפני 5 שנים: ״כידוע למעכ"ת שליט"א, מו"ז שליט"א אינו מתערב באופן פעיל בכל נושאי מפלגות סיעות הסכמים ושאר ענינים שהינם פוליטיים במוצהר״, ע״ש השאר.
תגיד, האם אתה לא מעודכן היום, במכתבי מרן רבינו מן השבוע האחרון?!
באמונתו כתב:ש. ספראי כתב:כל הדיון כאן מעניין ומעשיר, רק אביא דבר נאה שאמר לי מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "לאחר פטירת הרב מבריסק, הנהיג הגר"א קוטלר את הדור תקופה. ת"ח אחד לא הבין זאת, ואמרתי לו כך: "כשהחזו"א אמר משהו- ידעתי שזה רצון ה'. כשהבריסקער רוב אמר משהו- ידעתי שזה רצון השו"ע. וכעת? יש חוק בכל צבא, שכשהגנרל הגדול מת, הגנרל הבא אחריו ממלא את מקומו"....
מו"ר רז"ל ז"ל, שימש הגאון רבי יעקב יחיאל ויינברג, בעל שרידי אש זצ"ל, במונטרה;
הרב ויינברג, גאון עולם, עצמאי ומקורי, שירת כאחד מראשי הרבנים בגרמניה לפני השואה, וכאשר שאלת הימום לפני השחיטה, עלתה במלוא עוצמתה על הפרק שם, רב ויינברג כתב בהשקעה עצומה, קונטרס שלם ומיוחד, להתיר ולהקל בשעת הדחק הקשה ההיא.
אמנם, מרן רח"ע זצ"ל מווילנה, הורה לו לגנוז דבריו, וכן עשה.
הרב ויינברג לאחר מעשה העיד, כי הדבר כרוך במסירות נפש ממש מצידו היה, ובעצם לא חזר בו מדעתו בדבר כלל, אלא אמר שמוכרחים לקבל, לציית, ולכופף עצמו, בפני גדול הדור.
זה היה לפני השואה.
תורת המן כתב:באמונתו כתב:ש. ספראי כתב:כל הדיון כאן מעניין ומעשיר, רק אביא דבר נאה שאמר לי מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "לאחר פטירת הרב מבריסק, הנהיג הגר"א קוטלר את הדור תקופה. ת"ח אחד לא הבין זאת, ואמרתי לו כך: "כשהחזו"א אמר משהו- ידעתי שזה רצון ה'. כשהבריסקער רוב אמר משהו- ידעתי שזה רצון השו"ע. וכעת? יש חוק בכל צבא, שכשהגנרל הגדול מת, הגנרל הבא אחריו ממלא את מקומו"....
מו"ר רז"ל ז"ל, שימש הגאון רבי יעקב יחיאל ויינברג, בעל שרידי אש זצ"ל, במונטרה;
הרב ויינברג, גאון עולם, עצמאי ומקורי, שירת כאחד מראשי הרבנים בגרמניה לפני השואה, וכאשר שאלת הימום לפני השחיטה, עלתה במלוא עוצמתה על הפרק שם, רב ויינברג כתב בהשקעה עצומה, קונטרס שלם ומיוחד, להתיר ולהקל בשעת הדחק הקשה ההיא.
אמנם, מרן רח"ע זצ"ל מווילנה, הורה לו לגנוז דבריו, וכן עשה.
הרב ויינברג לאחר מעשה העיד, כי הדבר כרוך במסירות נפש ממש מצידו היה, ובעצם לא חזר בו מדעתו בדבר כלל, אלא אמר שמוכרחים לקבל, לציית, ולכופף עצמו, בפני גדול הדור.
זה היה לפני השואה.
איני מבין. אם קונטרוסו הגדולה על הימום לפני שחיטה נגנזה, איך הוא נדפס במלואו בספר שרידי אש?
יש גדולי תורה שמציינים את תכונתם בתור מסגרים בד' אמות של הלכה. ולנו נדמה לפ"ז, כי דבר אין להם עם הויות העולם, ואינם מעורבים בדעת עם הבריות. אבל באמת א"א לגדול בתורה לבלי הבין את הבריאה והבריות. דוקא ע"י התורה, הכרתו מתרחבת ונוגעת אף ברשעים וברחוקים ביותר. משום שגם מעשי הרשעים והרשע נאורים רק באור התורה בבהירות יסודית ומקפת.
מצינו בחז"ל חשש שמא יאמרו הרמאים אין חכמים בקיאים במעשי ידינו, זאת אומרת בקורת תהי' אם לא הבינו חכמים במעשי ידי הרמאים. על כרחך הגיעו לידי בינה זאת ע"י למוד התורה, המגלה אף את הפנות האפלות בנפש האדם.
וגם במה שלא שמע מצינו "ידע לי' איבעית אימא מרבי' יליף לי', ואיבעית אימא סוד ד' ליריאיו", ואדרבה ת"ח הצופה על הכל ע"י אספקלריא של התורה, רואה כל דבר כפי מהותו הנכונה.
אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד - היינו כי אין בעולם יותר משיש בהלכה, והיא היא ההגדרה האמתית של הפרט והכלל בבריאה, למקומו, שעתו ונשמתו, כפי רצון הבורא. א"כ המציאות המצטיירת מן ההלכה, היא היא המציאות האמתית שאין בה אלא רצון היוצר. ע"כ השקפתנו על כל ענין וענין צריכה להיות כפי שזכינו ללמוד מפי הבורא ברוך הוא ע"י תורתו. בה במדה שמחשבתנו תהי' תורנית, נהי' קרובים לגוף האמת.
לפ"ז מובן מאליו, כי ד' האמות אינם שטח צר, אלא העולם ומלואו נכלל בהן. שאין לך דבר, שהתורה אינה דנה עליו ומקפת אותו.
אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה - בורא עולם אינו מוצא בעולמו כי אם ד' אמות ההלכה בלבד, אם כן איפוא האפשר לנברא למצוא במקום אחר? בה ורק בה נמצאת ההערכה של עניני העולם כלו. לכן זה שמשקיף על החיים מתוך דברי ההלכה, זוכה לראות נכונה.
אשרי הזוכה לדור בד' אמות ההלכה, אשר בתחומן לא ישלטו פגעי הזמן כי ירגיזוהו ממנוחתו. באשר הכל מוצא את הלכתו בתורה, ועל ידם יוסיף לראות את משפטה. "אחת שאלתי מאת ה'... שבתי בבית ד' כל ימי חיי... כי יצפנני בסכו" - כל ימיו המצא ימצא צפון בסתר אהלו, ע"כ לא יירא בהמיר ארץ, נכון לבו בטוח בד'!
באמונתו כתב:"דעת תורה" עפ"י הספר שעורי דעת (הרב יוסף יהודה לייב בלוך - ... כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929 - היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר) חלק ב - מעלות התורה שעור ח:יש גדולי תורה שמציינים את תכונתם בתור מסגרים בד' אמות של הלכה. ולנו נדמה לפ"ז, כי דבר אין להם עם הויות העולם, ואינם מעורבים בדעת עם הבריות. אבל באמת א"א לגדול בתורה לבלי הבין את הבריאה והבריות. דוקא ע"י התורה, הכרתו מתרחבת ונוגעת אף ברשעים וברחוקים ביותר. משום שגם מעשי הרשעים והרשע נאורים רק באור התורה בבהירות יסודית ומקפת.
מצינו בחז"ל חשש שמא יאמרו הרמאים אין חכמים בקיאים במעשי ידינו, זאת אומרת בקורת תהי' אם לא הבינו חכמים במעשי ידי הרמאים. על כרחך הגיעו לידי בינה זאת ע"י למוד התורה, המגלה אף את הפנות האפלות בנפש האדם.
וגם במה שלא שמע מצינו "ידע לי' איבעית אימא מרבי' יליף לי', ואיבעית אימא סוד ד' ליריאיו", ואדרבה ת"ח הצופה על הכל ע"י אספקלריא של התורה, רואה כל דבר כפי מהותו הנכונה.
אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד - היינו כי אין בעולם יותר משיש בהלכה, והיא היא ההגדרה האמתית של הפרט והכלל בבריאה, למקומו, שעתו ונשמתו, כפי רצון הבורא. א"כ המציאות המצטיירת מן ההלכה, היא היא המציאות האמתית שאין בה אלא רצון היוצר. ע"כ השקפתנו על כל ענין וענין צריכה להיות כפי שזכינו ללמוד מפי הבורא ברוך הוא ע"י תורתו. בה במדה שמחשבתנו תהי' תורנית, נהי' קרובים לגוף האמת.
לפ"ז מובן מאליו, כי ד' האמות אינם שטח צר, אלא העולם ומלואו נכלל בהן. שאין לך דבר, שהתורה אינה דנה עליו ומקפת אותו.
אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה - בורא עולם אינו מוצא בעולמו כי אם ד' אמות ההלכה בלבד, אם כן איפוא האפשר לנברא למצוא במקום אחר? בה ורק בה נמצאת ההערכה של עניני העולם כלו. לכן זה שמשקיף על החיים מתוך דברי ההלכה, זוכה לראות נכונה.
אשרי הזוכה לדור בד' אמות ההלכה, אשר בתחומן לא ישלטו פגעי הזמן כי ירגיזוהו ממנוחתו. באשר הכל מוצא את הלכתו בתורה, ועל ידם יוסיף לראות את משפטה. "אחת שאלתי מאת ה'... שבתי בבית ד' כל ימי חיי... כי יצפנני בסכו" - כל ימיו המצא ימצא צפון בסתר אהלו, ע"כ לא יירא בהמיר ארץ, נכון לבו בטוח בד'!
יבנה כתב:דבריו תמוהים מאד, וכי לא פגשת מעולם עילוי שלא רק שלא יצליח לעשות קנייה בחנות, אלא שגם לא יצליח להגיע לחנות? כל הת״ח שאתה מכיר בקיאים בהוויות העולם ובמדעים?
בתולדות חיים של הרבה מהאחרונים מסופר על כל מיני לימודים שהם למדו, ולא הבינו את זה מאליהם מתוך לימוד התורה. כולל הגר״א החת״ס ועוד.
בספר על הגדול ממינסק מסופר שכשמינו אותו להיות רב, הוא הלך לשוק כדי ללמוד מה שקורה שם. וכן רב שהה י״ח חודש אצל רועי בהמות ללמוד מומים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים